המאמר מתאר את הוויכוח הניטש בארה"ב בין התומכים בלמידה באמצעות קורסים מקוונים למתנגדים לכך. לפי הערכה אחת, למעלה ממיליון תלמידים בארה"ב מגן עד כיתה י"ב, לומדים קורסים מקוונים באינטרנט. התומכים בקורסים מקוונים טוענים שקורסים כאלה מאפשרים לבתי הספר להציע לא רק קורסי השלמה (makeup course), תחום ההולך וגדל במהירות, אלא גם תפריט עשיר יותר של קורסי בחירה וקורסי הכנה לקולג' (Advanced Placement classes), כאשר אין מספיק תלמידים כדי לפתוח כיתה. אבל המבקרים טוענים כי ההשכלה המקוונת מונעת למעשה על-ידי הרצון להוציא פחות כסף על בניינים ומורים, במיוחד כאשר משברי התקציב המקומיים והארציים מאלצים קיצוצים כבדים בהשכלה. המבקרים מציינים שלא קיים מחקר מבוסס המראה כי ניתן להשוות את הקורסים המקוונים ברמת K-12 ללמידה פנים אל פנים (Trip Gabriel).

הדיווחים של המורה רותי בן-ישי חושפים כיתות אמיתיות המשלבות מחשבים ניידים, עם כישלונות לצד הישגים, ולא מעט תסכולים. ולכן ההצלחות עוד יותר מרשימות. "הרגלתי את התלמידים כי במקצועות שלי – המחברת מתנהלת במחשב בלבד. "פנו אלי כבר מספר תלמידים, חלקם טובים מאוד, ואמרו כי לתחושתם, הם קולטים טוב יוותר כאשר הם כותבים ולא מקלידים. הם ביקשו לחזור ולעבוד במחברת. כמובן שהרשיתי. . ". "אני מגלה כי לא כולם עדיין יודעים לארגן את החומר שלהם במחשב, ליצור קבצים, "לשלוף" במהירות חומר ששמרו – אם שמרו, וגם זו מיומנות חשובה ביותר להקנות להם." "דווקא בכיתות ו', אותם אני מלמדת השנה היסטוריה, אני מקפידה מאוד להרגיל אותם לעבוד מדי שיעור בו זמנית, עם הספר והמחברת הוירטואליים, ולשמחתי הם מתרגלים ועובדים כך היטב" .

תפקידן של פעילויות מתוקשבות מבוססות-רשת בתיווך האינטראקציה עם הסטודנט והמעורבות של הסטודנט בארבע כיתות של הכשרת מוריםמחקר זה בחן את תפקידו של שילוב פעילויות מתוקשבות בשביעות רצון כללית מהקורס ובהתנסויות בלמידה האינטראקטיבית בקורס להכשרת מורים מסורתי המתוגבר באמצעות הרשת. הניתוח הראה שלרוב הסטודנטים היו השקפות חיוביות לגבי ניסיונות הלמידה האלה: סביבת למידה גמישה המרוכזת בסטודנט, אינטראקציות בין הסטודנטים, והקשר בין פעילויות מבוססות-רשת ללמידה פנים אל פנים (Qiuyun Lin).

לא ירחק היום בו יגיע כל תלמיד עם מחשב-לוח ("iPad") לכיתה, והלמידה שלו תתרחש ב"כיתה הדיגיטאלית" בממשק מחשב-הלוח. אמצעי זה יזמן לתלמיד ולמורה לא רק מימוש פרדיגמת הוראה-למידה השונה מהכיתה המסורתית על כל גווניה, אלא חוויית למידה שמעוגנת במציאות תרבותית דיגיטאלית אותנטית, תוך יישום אמצעים, כלים, שפה ונורמות שהם חלק מחיי התלמידים. הכיתה הדיגיטאלית מצויה במחשב-הלוח האישי,נמצאת עם התלמיד בכל מקום וזמן ומנוהלת על ידי מורה המנהיג ומנווט את הלמידה. במאמר זה מראים עידית אבני וד"ר אברום רותם את מאפייני הלמידה במחשב-לוח ומראים בהמשך שאת הזדמנויות ואיכויות ההוראה- למידה בליווי מחשב-לוח בידי כל לומד ומלמד, לא ניתן יהיה לממש משמעותית בכתה דיגיטאלית, ללא ביסוס אמון ואתיקה כתנאי להתנהלות למידה שכזו ( עידית אבני, דר' אברום רותם).

המורה והמחנכת רותי בן-ישי המלמדת בכיתה עם מחשבים ניידים לכל תלמיד מעלה כמה תובנות מנקודת מבט חיצונית למערכת החינוך. המאמרון מבוסס על התובנות של גיא, נווט קרב בחיל האוויר שבא לבקר את הכיתה שבה רותי בן-ישי מלמדת עם מחשבים ניידים. מאחר וגיא אינו "מורה" מן המערכת, דווקא רשמיו ומחשבותיו הן מקור חשוב ללמידה אודות ייחודו של התהליך. כמה תובנות חשובות: זמן שיעור של 45 דקות – הוא בעייתי. למעשה הזמן המוקדש ללמידה הוא מאוד קצר, ומקשה על קיום "תהליך לימודי" מעמיק. עדיף לאפשר לתלמידים חיפוש עצמאי של מקורות מידע על פני הפניה לאתר מסוים , כי אז הסקרנות והמוטיבציה של התלמידים גדלה. חשוב ללמד את הילדים לכתוב אי-מייל, במסגרת פרויקט חקר להיכרות עם פעילותם של גופים וארגונים שונים. התלמידים שיודעים לשלוח SMS קצר אינם יודעים לנסח תכתובות בדואר אלקטרוני.

יתרון הפורום המתוקשב כמרחב למידה כיתתי הוא שכל תלמיד יכול להשתתף בשיעור ( גם הביישנים יותר..). הפורום יכול לחזק גם את ההבעה בכתב ( יש לתלמידים שגיאות כתיב רבות…). הפורום המתוקשב הכיתתי הפועל בהנחיית המורה הוא כלי למידה, מקום לחילופי רעיונות , מקום אשר תומך בלמידה ומהווה מסגרת נוספת ללמידה בכיתה , הוא יכול בהחלט להיות גם חלק מחיי התרבות והחברה של הכיתה אבל לא רק . בסקירה מוצגים דוגמאות של מרחבי למידה כיתתיים בהם הפורום המתוקשב הוא מרכיב מרכזי באינטראקציה בין התלמידים ובין המורה. הסקירה , שהיא מערך שיעור ללמידה מרחוק, מבוססת על סיקור יוזמות של מורים בבתי ספר יסודיים המפעילים בצורה רציפה ותומכת פורומים מתוקשבים פעילים בכיתה ( עמי סלנט) .

הסקירה המקיפה, שהוכנה, במקור לקורס מתוקשב בלמידה מרחוק ( פדגוגיה אחרת של כלים מתוקשבים) , כוללת ייצוגים של מרחבי למידה כיתתיים פעילים בבתי ספר בארץ. בתחילת הסקירה מוצגים ארבעת העקרונות שצריכים להיות מיוצגים בפעילות של מרכז למידה מתוקשב. כאשר מתבוננים על פעילות מרחבי הלמידה המתוקשבים בבתי הספר בישראל אפשר למצוא בכל אחד מהם ייצוג של חלק או יותר מהעקרונות הנ"ל. המשתלמים בקורס נדרשו לעבור על חלק ממרחבי הלמידה המתוקשבים ולבחון את פעילותם מול ארבעת העקרונות. התעורר ויכוח בין המורים המשתלמים , האם עקרון של אינטראקציה במרחב הלמידה מתוקשב (הקשר המתוקשב בין המורה לתלמידיו כגון מענה בפורום הכיתתי, עדכונים שוטפים של המורה בלוח הודעות כיתתי) חשוב יותר מאשר תכני לימוד שאותם העלו המורים לאתר. המסקנה, בביה"ס היסודי יש לאינטראקציה בין המורה והתלמידים במרחב הלימוד חשיבות רבה יותר מאשר חומרי הלמידה במרחב הלמידה, אך בביה"ס תיכון וגם בחט"ב לצורת הצגת חומרי הלמידה במרחב הלמידה יש לכאורה חשיבות גדולה יותר. יחד עם זאת , גם בבתי ספר תיכוניים מצפים התלמידים למשוב ולקשר שוטף עם המורים באינטרנט ( עמי סלנט) .

מחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בטייואן ( אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחומי התקשוב החינוכי) במטרה לבדוק את השפעת למידת עמיתים מתוקשבת ותוצאותיה בהשוואה לתלמידים שלמדו בדרך מסורתית, פני-אל-פנים. בחלקו הראשון המאמר מציג את מתדולוגיית למידת העמיתים המתוקשבת של תלמידים בכיתה , מתודולוגיה הידועה בשם EPK. בהמשך מוצגים ממצאי המחקר לגבי אותם תלמידים בבתי הספר יסודיים שלמדו בשיתוף עם עמיתים בסביבה מתוקשבת. מקצוע הלימודים שנבדק במחקר היה הוראה ולמידת לשון (במקרה זה השפה הסינית). ניתוח הממצאים התבסס על זיהוי דפוסי האינטראקציה של הלומדים לצד ביצוע המטלות והכוונת המורה. ממצאי המחקר מראים כי באופן מובהק התלמידים שלמדו בסביבה מתוקשבת עם עמיתיהם עלו בהישגיהם ( קריאה , כתיבה) על אותם תלמידים שלמדו בבדרך הרגילה בכיתה ( Mengping Tsuei).

הכלי המתוקשב המומלץ בבלוג "שבבי הדרכה" מאפשר לכם לנהל לוח למידה (כמו לוח וגיר רגיל) על גבי הרשת תוכלו להזמין את הלומדים שלכם לכתוב על הלוח (על ידי שליחת לינק) תוכלו גם לייבא ללוח מסמכים, אתרי אינטרנט, תמונות, קול ואף אתרי אינטרנט. על כל אלו תוכלו אתם והלומדים שלכם להמשיך לכתוב. ניתן גם להעלות קבצי OFFICE מהמחשב שלכם לאזור התצוגה על מנת להציגו ללומדים בקבוצה באינטרט.

מניתוח חקר המקרה המוצג במערך השיעור אנו רואים כאן , למעשה, 2 שלבי התפתחות אסטרטגיים בתקשוב אתרי האינטרנט של בתי ספר :שלב א': הקמת אתר האינטרנט , הכנסת מערכת ניהול תכנים דיגיטליים ( כגון כליקיט- תוכנה לניהול תכנים של רשת אורט), עיבוד החומרים וצבירתם לאתר באמצעות מערכת כליקיט או מערכת ניהול תכנים דומה ( כגון מערכת ניהול התוכן בפורטל הרצליה) . שלב ב': הכנסת מערכת של בלוגים לכתיבת תכנים ע"י המורים , שילוב של רשת חברתית בחיי ביה"ס ( שילוב טכנולוגיות טכנולוגיית WEB 2.0 ). עוד בסקירה על הבעייתיות של אתר האינטרנט הבית ספרי המחפש את זהותו ( עמי סלנט).

מחקר זה מבקש לבחון את אופני השימוש של בתי הספר ב"קהילות גלים" ובאופן ספציפי, מתמקד בנקודת מבטם של המורים ובדרכים שבהם מורים מפרשים את הכלים השיתופיים. אוכלוסיית המחקר כללה 562 קהילות של כיתות מבתי ספר יסודיים מכל רחבי הארץ. בנוסף נערך ניתוח תוכן של המשימות שיצרו 32 מורים באמצעות כלי הקהילה. ממצאי המחקר חושפים פער בין רמת השימוש של התלמידים בקהילות לבין רמת השימוש של המורים. התלמידים הקדימו לאמץ את הקהילות ולרתום אותם לצרכיהם ואילו המורים מיעטו לעשות זאת. בחינת המשימות שיצרו המורים חושפת קשת רחבה של שימושים בקהילות. התמונה העולה מהנתונים היא שהמורים בראש ובראשונה רותמים את כלי הקהילה לטובת צרכים ופעילויות שגרתיים ומוכרים ולאחר מכן מתחילים בהדרגה לבחון שימושים חדשניים בקהילות ומתנסים בדגמי פעילות חדשים כגון יצירת משימות בלוג או וויקי שיתופיות ( שרית ברזלי, יהודית בטאט , אורית ברוזה ).

המחקר המתואר מתמקד בהטמעת מערכת ה- Moodle בהקשר לתהליכי העצמת ההוראה-למידה בשתי מכללות להכשרת מורים מובילות בישראל ההטמעה התבצעה באתרים המלווים קורסים פנים אל פנים, ובחלקה בקורסים מקוונים במלואם או במודלים משולבים ( blended learning ). המערכת הוטמעה בשנת הלימודים תש"ע ונמצאת בהרצה, וממשיכים תהליכי אפיון הצרכים האקדמיים הנדרשים בשתי המכללות. מודל ההטמעה שונה בין שתי המכללות ונגזרות מכך סוגיות הקשורות לתהליכי הטמעת ה- Moodle במכללות והשפעתן על היקף השימוש באתרי קורסים (אתרים מלווי קורסים, קורסים מעורבים וקורסים ללמידה מרחוק); שימושים פדגוגיים שעושים המרצים במערכת ה- Moodle ( תכנים, הפעלות ואינטראקציה וניהול הקורס והלמידה); ודפוסי שימוש שניתן לזהות במערכת. הממצאים הצביעו על הלימה בשימושים הנפוצים שמבצעים המרצים ברכיבי ה- Moodle בין שתי המכללות. בשתיהן נעשה שימוש נפוץ במשאבים, בפורומים ובמטלות. נראה כי המרצים מעדיפים לעשות שימוש ברכיבים מוכרים ממערכות קודמות. יתכן שההבדלים בין שתי המכללות נובעים מהבדלי דגשים במהלך סדנאות ההכשרה של המרצים. עם זאת, מתקבל אישור לכך שמערכת ה- Moodle אכן נותנת מענה לכל סוגי הלמידה: החל מפדגוגיה הבנייתית-חברתית, וכלה בפדגוגיה שמרנית, שבה המרצה הוא מקור הידע והוא המספק משאבים ללמידה ( Rice, 2006 ). לפיכך, בעוד שהציפייה הייתה שה- Moodle יעודד שימוש ברכיבים ייחודיים שלא היו בנמצא בממשקים קודמים, בפועל נעשה שימוש באותם רכיבים מסורתיים. נראה כי רכיבים אלה עונים על צורכי ההוראה והלמידה, ומשמשים עוגן עבור המרצים בתהליך הטמעת המערכת החדשה ( אלונה פורקוש-ברוך ,ענת שמלא ).