מחקר זה בוחן באיזו מידה השליטה של המורה באוריינות מחשב ומידע משפיעה על תהליך הבניית הידע בסביבה מקוונת. במחקר השתתפו 203 מורים שהצטרפו שנכנסו בשנה זו לתוכנית התקשוב החדשה "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21. ממצאי המחקר מצביעים על מורכבות התהליך של הבניית ידע בסביבה מתוקשבת ומדגישים את חשיבות התלות בין כל מרכיבי התהליך בינם לבין עצמם ולבין שליטה באוריינות מחשב ומידע של המורה. בעקבות ממצאי המחקר מומלץ לפתח ולקדם אצל המורה את אוריינות מחשב ומידע באופן תמידי, ישיר ומפורש וכחלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח המקצועי שלו במציאות משתנה זו ( רוני דיין , נגה מגן נגר , רונית נחמיה).

בשנים האחרונות מערכת החינוך הישראלית מטמיעה טכנולוגיות דיגיטליות חדשניות על -מנת לשפר תהליכים פדגוגיים. מאמר זה בוחן פיילוט להטמעת טאבלטים בבית -ספר יסודי. שאלות המחקר מתמקדות בתרומת הטמעת הטאבלטים לתהליכי ( 1) למידה ( 2) הוראה ו( 3) התרבות הבית -ספרית. מחקר איכותני זה מצליב ממצאי ראיונות חצי -מובנים עם מנהלת בית -הספר, ארבעה מורים ושלושה הורים המלווים את התהליך, עם ניתוח רפלקציה שכתבו המורים בבלוג, וכן עם קבוצת מיקוד לתלמידי כיתה ה' ותצפיות בלתי –מתערבות בעבודתם עם הטאבלטים. התוצאות מראות שטכנולוגיה אישית לתלמידים יכולה לתמוך בלמידה אישית ושיתופית, עבודה עם תכנים אותנטיים, למידת מולטימדיה ושימוש בספרי לימוד דיגטליים בתוך הכיתה, כמו גם בלמידה ניידת ( תמר שמיר-ענבל, אינה בלאו ) .

תכניות לשילוב מחשבים ניידים בתהליכי הוראה ולמידה במתכונת אחד על אחד ( 1X1 ) – מחשב נייד לכל תלמיד ומורה – הולכות ותופסות תאוצה בבתי ספר המעוניינים לסייע לתלמידים לפתח מיומנויות רלוונטיות למאה ה 21- .מחקר זה בחן הוראה ולמידה בכיתות 1X1 . המחקר מצליב בין נתונים איכותניים מתצפיות בלתי מתערבות בשיעורים של כל תלמידי כיתה ז' בחטיבת ביניים בבית ספר גדול בצפון הארץ לבין נתוני ראיונות חצי מובנים עם 15מוריהם ( ענת נוסן , יהודה פלד , אינה בלאו ) .

במחקר זה נבחנו שתי שאלות מרכזיות: א. האם וכיצד השימוש בפייסבוק בתצורה של סטודנטים "חברים" של המרצה תורמת ללמידה בקורס אקדמי? ב. מה הן עמדות הסטודנטים כלפי שילוב הפייסבוק בהוראה . לחקר השאלה הראשונה השתמשו כותבי המחקר/מאמר במודל הליך הלמידה של ביגס ומור שמכיל ארבעה ממדים מרכזיים: א.בסיס הידע, ב. מוטיבציה, ג. אינטראקציה ד. פעילות התלמיד118 . תלמידים/סטודנטים שהשתתפו בשלושה קורסים של אותו מרצה, שלוו על ידי הפייסבוק, מלאו עם תום הקורס שאלון שכלל הן שאלות כמותיות והן שאלות פתוחות. כמו כן בוצע ניתוח של התכנים שזרמו בפייסבוק. הממצאים מצביעים על כך שהפייסבוק תורם ללמידה אך במידות שונות ביחס לכל רכיב . על סמך הממצאיםגיבשו הכותבים/חוקרים המלצות ביחס לצורה שבה יש לשלב את הפייסבוק תוך שימוש בחזקותיו והימנעות מפעילות שאיננה נתמכת כראוי על ידו ( נחמה נאמן , יוסי לב , גיל עמית ) .

בפוסט זה המחברת חוקרת כיצד עובדת למידה שיתופית בשני סוגים של קורסים מקוונים—האחד הוא הקורס המקוון הפתוח ורחב-ההיקף המוכר לכל, MOOC (massive open online course), והשני הוא הקורס בתשלום הסגור, COLC, שהן ראשי התיבות שהמחברת משתמשת לכינוי קורס מקוון סגור לצורך קרדיט (closed, online, for credit, course). קיימים מאות קורסים מסוג COLCs הזמינים כמעט בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב ( Morrison, D) .

החלטת משרד החינוך לחייב את המוציאים לאור של ספרי הלימוד להפיק מהשנה על חשבונם גרסה דיגיטלית לכל ספר מאיימת למוטט את הענף. מו"לית: "הגיוני שמשרד החינוך רוצה לעשות מהפכה דיגיטלית, אבל לא מגלגלים את מימון המהפכה על מו"לים פרטיים" . משרד החינוך : "מדינת ישראל אינה מממנת פיתוח ספרי לימוד, לא מודפסים ולא דיגיטליים. כל מי שפיתח, פיתח בלי המדינה והתבסס על כך שההורים קונים. המטרה שלנו היא להעלות עם הספרים את רמת הפדגוגיה" ( איילת פישביין ) .

בהתפתחות של פלטפורמות ללמידה מתוקשבת יש התפתחויות מעניינות בעולם לא רק בתחום הפלטפורמה הנפוצה של MOODLE אלא גם בסביבות מתוקשבות חדשניות יותר. אחת הסביבות המתוקשבות שזוכה לעניין ולהערכה בארה"ב נקראת MindTap והיא מבוססת על עקרונות הלמידה המקוונת המותאמת אישית. מלבד אוסף הכלים הדיגיטאליים המקובלים בקורסים מקוונים , סביבת MindTap מציעה גם אפליקציות מתוקשבות המשתלבות בכל רכיבי הלמידה המקוונת .

לאחר שנים רבות שבהן הוקעו בתי הספר בישראל כמי שאינם מתאימים עצמם למהפכה הטכנולוגית, השנה התקדם התקשוב במערכת החינוך שלב נוסף, כשלמרבית הכיתות הוכנסו לוח חכם ומקרן כאמצעי הוראה. המורים צוידו במחשב נייד, והם משלבים, לפחות בחלק מהשיעורים, אינטרנט על גבי הלוח האינטראקטיבי. אך האם יש יתרון אמיתי ללמידה כזו, המצדיק את ההשקעה הגדולה בתקציבי הציוד ובהדרכה? תוכניות המשלבות סמארטפונים וטאבלטים מחדדות עוד יותר את התהייה. האם למידה באמצעות טלפונים ניידים היא קוריוז שנועד בעצם למשוך את לב התלמידים, או שיש בה משהו ייחודי, ערך מוסף לתהליך הלמידה? ( תמירה גלילי) .

גיא לוי ממט"ח כתב סיכום מעניין ויעיל על כינוס BETT שהיה לאחרונה בלונדון . כותב גיא בפוסט המרתק שלו : " באופן יחסי יותר ויותר חברות בינלאומיות, נוכחות מעניינת למזרח אסיה: סין, קוריאה, סינגפור, שלא לומר הודו, " אבל הסיפור האמיתי של BETT השנה, לדעתי הצנועה, הוא הקושי הגדול במעבר לעולם ה-Any Device. לפני שנה, ב-BETT, חיפשתי את הטאבלטים שהוסתרו במגירות נעולות, השנה הם כבר הופיעו בכל מקום, אולם מרבית המציגים השתדלו "להתעלם" מקיומם. מדוע? כי עדיין אין תוכן איכותי על מכשירי המובייל, ולא רק שאין תוכן איכותי, אין כמעט תוכן." צוות פורטל מס"ע הביא עוד נקודות תצפית על כינוס חשוב זה.

מאמר זה סוקר את הטווח הרחב של שינויים מחקריים חינוכיים וטכנולוגיים שהתרחשו במהלך 40 השנים האחרונות, את התכונות ששינויים אלה מספקים, ואת ההשלכות שיש להם עבור שיטות המחקר והסוגיות הנוגעות לחקירת ההשפעה של טכנולוגיית המידע (IT) על למידה פורמלית ועל למידה בלתי פורמלית (Cox, M.J., 2013).

ד"ר מירב אסף הביאה לתשומת לבנו את ההתגבשות של דו"ח חדש של קבוצת הורייזן שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. השנה, יותר מבעבר, ישנה אפשרות לצפות בתהליכי העבודה של הקבוצה ולהציע יישומים משמעותיים באמצעות הוויקי של הקבוצה . ד"ר מירב אסף מסכמת בקצרה את הטכנולוגיות המתוקשבות המוצעות עד כה.

בשלב השלישי הורחב היקף הפרויקט הניסויי ומשתתפים בו בסמסטר 2013 א 323 סטודנטים שקיבלו את ספרי הקורס הדיגיטליים לטאבלטים הפרטיים שלהם. חוויית הלימוד טובה בהרבה מזו שהייתה בספרים דמויי קינדל — אבל הסטודנטים באו"פ עדיין מתקשים להיפרד מהספר המודפס. מגייסים את הסטודנטים לניסוי בשלב הראשון של הניסוי — בשנת הלימודים 2011 — קיבלו סטודנטים מתנדבים ספרי לימוד על גבי מכשירים דמויי קינדל. בשלב השני, שנערך בסמסטר הראשון של שנת 2012 , הועלו התכנים על מכשירי אייפד והמכשירים הושאלו לסטודנטים.

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו לגבי המחלוקת העקרונית הנמשכת בין מערכות LMS ללמידה מקוונת ובין מערכות פתוחות ( ללא רכיבי ניהול) ללמידה מקוונת . כותב ג'יי במאמרון שלו : " מערכות ה-LMS, כולל ה-Moodle, הגיעו לשלב שבו הן ממשיכות להוסיף רכיבים, אבל אלה אינם נחוצים ללמידה, הרי המערכות האלו הן, בהגדרתן, לשם "ניהול הלמידה", וגם אם הלב נמצא עם הפתיחות ועם יצירת אפשרויות של גילוי או של למידה תוך כדי שיתוף, "ניהול" מתמקד במעקב, באיסוף נתונים, במתן ציון. כל אלה בוודאי שייכים למערכות חינוך, אבל לא בהכרח ללמידה. וכאשר בשוק התחרות על הלקוחות ערה, יש נטייה להמשיך להוסיף רכיבים שהופכים כלי "פשוט" לכלי עשיר בתכונות חדשות ונוצצות. אבל גם אם הוא איננו נוצץ כמו מערכות עמוסות ברכיבים חדשים, כלי קטן וצנוע יכול להיות הכלי הפתוח, והלימודי" ( ג'יי הורוויץ).

המאמר מתמקד בהתנסות של סטודנטים לא מצליחים הלומדים באופן מקוון ובגישתם לשפר את הלמידה המקוונת. המאמר מזכיר שלושה תחומים עיקריים שנבעו מהפרספקטיבות של הסטודנט הכוללים סוגיות של הסטודנט, סוגיות לבה ושיפורים מוצעים (Lorenzetti, Jennifer Patterson, 2013).