הוראה ולמידה ברשת חברתית מזמנת פן חדש להתנהלות החינוכית המוכרת. בפן זה מודגש הטבע החברתי של האדם, המעצב כמעט כל היבט בחיינו, ומהווה אמצעי להעמקת תהליכי הוראה ולמידה וטיפוח כישורי הפרט בהתבסס על היבטים חברתיים. מוצע בזאת מודל ליישום הוראה למידה ברשת חברתית חינוכית, תוך התייחסות למאפיינים מרכזיים שמזמנים את ניצול הערך המוסף של הרשת ללמידה ומונעים "ביות" תהליכי הוראה-למידה מסורתיים. המודל מלווה במדריך למורה וכולל טופס תכנון פעילות חינוכית ברשת חברתית מאל"ף והלאה ( אברום רותם ועידית אבני) .

הנושא של עומס קוגניטיבי המוטל על לומדים במהלך ההתמודדות שלהם בסביבה מתוקשבת מורכבת ממשיך להעסיק חוקרים בעולם. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק תהליכים קוגניטיביים של תלמידים הלומדים באמצעות סביבה מתוקשבת מורכבת הכוללת מולטימדיה , אנימציות וקבצי קול (audio-visual conditions ) . ממצאי המחקר הוכיחו כי התמודדות של לומדים בסביבה מתוקשבת המורכבת ממולטימדיה ( אנימציות ) וקבצי קול יוצרת, אמנם עניין רב אצלם , אך בסופו של דבר יש בה גם כדי ליצור עומס קוגניטיבי על הלומדים שמשמעותו פגיעה בזיכרון העבודה שלהם לטווח ארוך ( Wong A, Leahy W, Marcus N, Sweller J ) .

יאנוש קורצ'ק יצר תיאוריה חינוכית חדשנית, ויישם אותה בבית הילדים שהקים. הרעיונות שטיפח חוזרים ומקבלים היום מקום מרכזי בתפיסת העולם של מחנכים, מורים וילדים – במיוחד אלו ששבעו מתפיסת חינוך תחרותית הדוחקת לשוליים את הצורך האנושי בדיאלוג. אחת התופעות המעניינות הצומחות היום בעולם החינוכי היא הכוונה של כלים חדשניים לרעיון הישן של חינוך אישי ואנושי. טכנולוגיות חינוכיות חדשניות מאפשרות לא רק למורים אלא גם לתלמידים לפתח למידה אקטיבית המעניקה לכל ילד את האפשרות להגיב, וגם לשתף אחרים ברעיונותיו לגבי החומר הנלמד; ליצור קהילות אקטיביות של ילדים, המתאספים סביב תחומי עניין ללא מגבלת גיל, זמן או מקום. הן מאפשרות למורים לעקוב אחר התקדמות התלמידים בזמן אמת, תוך מתן תגובה מהיר ואישית לכל תלמיד, ולתלמידים לשוחח עם המורים ( יולי תמיר) .

בהמשך לפוסט שפרסמה אסתי דורון , מומחית להדרכה ממוחשבת ולהערכה של יישומי מחשב בחינוך, בחודש מרץ 2012 , שעסק במפגשים סינכרוניים למורי מורים היא כותבת כי לאחרונה השתתפה כתלמידה במפגש סינכרוני שנתן תחושה אחרת מאשר הרצאות מלוות בשקופיות.כותבת אסתי דורון : "נושא ההפעלה של המשתתפים במפגשים הסינכרוניים הוא קריטי בעיני".

לפני למעלה מ 10 שנים הוכרז על תקן SCORM כסטנדרט לניהול בקרה ומעקב אחר תהליכי למידה בעלי תוצרים של למידה מתוקשבת לצורך בניית קורסים ופלטפורמות למידה. מטרת התקן לקשר בין מערכות ניהול למידה למערכות תוכן ולאפשר למערכת הניהול לדווח על כניסות ויציאות מפרטי למידה ועל הישגים בזמן תהליך הלמידה. במהלך עשר השנים האלו התפתחו אינספור טכנולוגיות ואמצעי מכשור שחייבו בניית תקן מחודש. כניסתם של הסמארטפונים והטאלבטים והתקשורת דרך הרשתות החברתיות הולידו את הסנדרט החדש TIN CAN API שנבנה על ידי חברת Rustici Software ( קרן רובל, מנואל אסקרמנה) .

מחקר זה ניסה להשוות בין ההשפעות של שימוש במשאבי מידע פתוחים ברשת לשימוש במשאבי מידע נבחרים מהרשת על הכוונות של התלמידים ביחס לשימוש שלהם במערכת המידע. הניסוי נערך על ידי מיקום תלמידים מקורס מחשבים בבית הספר התיכון בסביבות למידה מבוססות רשת עם משאבי מידע פתוחים ברשת או משאבי מידע נבחרים כדי למצוא תשובות למספר שאלות לגבי "מערך תכנות מובנה". תוצאות הניסוי הראו שתלמידים בעלי הישגים נמוכים השיגו התקדמות משמעותית תוך שימוש במשאבי המידע הפתוחים ברשת או תוך שימוש במשאבי מידע נבחרים מהרשת ( Hsu, C., Hwang, G., Chuang, C., & Chang, C).

מחקר זה העריך את האפקטיביות של משחק תלת-ממדי במתמטיקה, DimensionM, באמצעות מערך דמוי-ניסוי הכולל קבוצת ביקורת ומבחן מקדים ומבחן אחרי כן. המשתתפים היו 437 תלמידי כיתה ח'. התוצאות הראו שמשחק ה- DimensionM הגביר את רכישת הידע המתמטי באלגברה וחיזק את ההנעה של התלמידים ללמוד. הממצאים מציעים שיישום של משחק ה- DimensionM בהוראת המתמטיקה יכול להועיל לתלמידי חטיבת הביניים בלמידת אלגברה (Bai, H., Pan, W., Hirumi, A., & Kebritchi, M., 2012).

מחקר זה מציג הוכחה של רגשות הנוכחים בסביבות מקוונות, ונתונים אמפיריים המציעים שנוכחות רגשית עשויה להתקיים כאלמנט בסיסי בקהילה מקוונת של חקירה (Cleveland-Innes, Martha and Campbell, Prisca, 2013).

ביה"ס לא יכול להמשיך להעביר לתלמידיו רק תכנים (מידע) ולהכין אותם לבחינות. היכולת והכוונה למצוא מידע ברשת ולהפכו לידע הופכים משמעותיים יותר מצבירת מידע בתחומי תוכן מגוונים. גבי סלומון כתב בספרו משנת 2000: "השאלה החשובה כבר איננה מהו הידע שאתה שולט בו ויכול לשלוף אותו מנבכי זכרונך, אלא לאיזה מידע אתה יודע להגיע ומה אתה יודע לעשות עם המידע הזה". התלמידים צריכים ללמוד כיצד ללמוד, ולפתח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. מה משתנה אצל הלומד?מדובר בעצם בתהליכי מציאת מידע ברשת והפיכתו לידע, עם דגש על קשרים שיוצר הלומד במטרה יצור ידע חדש. התהליך דורש חיפוש אחר המקורות המתאימים, ניהול המידע שנמצא ואינטגרציה בין שלל המקורות (שיר בוים-שוורץ).

כיצד לגרום לתלמידים להאזין לתכנית רדיו בתחנה שהם אינם מורגלים בה, ועוד תוכנית המשודרת בשעות הלימודים שלהם. אביב צמח המורה לאזרחות ( וללא ספק אחד מטובי המורים המתוקשבים בישראל) החליט ליצור משימה מקוונת לתלמידים, בה יצטרכו להאזין לתוכניות מוקלטות מאתר האינטרנט של התוכנית, לבחור אייטם אחד מן התוכנית ולנתח אותו בהתאם לדרישות בשאלת אירוע בבחינת הבגרות באזרחות ( אביב צמח) .

תופעת הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC זוכה להתפעלות ולכותרות רבות בארה"ב וגם בעולם, אבל ג'יי הורוויץ במבט ספקני וחקרני אינו מתרשם מכך. "קורסי ה MOOC שבכותרות היום אמנם פתוחים במובן של כל אחד יכול להירשם, אבל ביתר מאפייניהם מדובר בקורסים די סגורים – תכני הלימוד נקבעו מראש ותפקיד הנרשם הוא בסך הכול לרכוש את הדעת המוצעת לו דרך הרצאות מוקלטות. "חשתי שההצלחה היא גם הצלחה של ההוראה המסורתית, הנצחת מודל של הוראה שאפשר היה לקוות שישתנה בעקבות התקשוב. אין זה השיבוש לו ייחלתי ( ג'יי הורוויץ).

הניסיון שצברו מכללות ובתי ספר בדרום הארץ בהתמודדות עם הוראה מקוונת בזמן חירום לא יסולא בפז וכולנו מקווים כי מצבי החירום הביטחוניים לא יחזרו במהרה. בכל מקרה, ד"ר מירב אסף , ממכללת קיי סיכמה בקיצור את הניסיון שצברה מכללת קיי בהוראה מרחוק באינטרנט והיא כותבת בבלוג שלה : "הנה כמה אפשרויות לעבודה מרחוק באמצעות המוודל (Moodle ) וכלים אחרים ובהמשך מספר קישורים בנושא שעת חירום בכלל. הנחיות אלה נשלחו באמצעות הדוא"ל כבר בזמן הפסקת הלימודים אך אני מוסיפה אותן לבלוג למשבר הבא…מקווה שבעוד זמן רב" ( מירב אסף) .

תכנית מחשב נייד לכל מורה מקיפה כיום למעלה מ 6,700- מורים ב 172- יישובים שהצטרפו לתכנית, והקרן עוברת לפעול גם במסגרת תכנית "מחשב נייד לכל גננת". לצורך יישום המיזם, הוקמה ועדה פדגוגית במשרד החינוך, שהמליצה על תכנית פעולה המבוססת על הכשרה ועל ליווי אישי למורים. לשם כך נקבע מתווה הכולל השתלמויות בהיקף כולל של 120 שעות למורים ו 90- שעות לגננות. מערך ההשתלמויות למורים כולל: הקניית מיומנויות תקשוב; כיצד להיות מורה מקוון; הבניית ידע וחשיבה מסדר גבוה בשילוב כלים טכנולוגיים; פיתוח יחידת הוראה מתוקשבת וניהול מרחב למידה מקוון על גבי פלטפורמת אתר בית-ספרי או במערכת למידה מרחוק ( צוות "קו לחינוך" ) .

השימוש במכשירי טאבלט מסוג iPads בבתי ספר בארה"ב הולך וגדל בקצב יותר מהיר מאשר תוכנן בהתחלה. במידה רבה הקצב המהיר מוכתב ע"י הקהילה והלומדים הדוחפים כל הזמן לשלב את האייפדים בכיתות הלימוד , אבל מורים רבים עדיין אינם משוכנעים לגבי יעילות הטאבלטים בלמידה בכיתה. הסקירה הנוכחית מדגימה כיצד מורים שונים בבתי ספר בארה"ב ובאוסטרליה (מדינה מובילה בעולם בתחומי התקשוב החינוכי ) מנצלים את האייפדים בכיתות המתוקשבות. הסקירה מדגימה יישומים שונים של למידה מתוקשבת באמצעות מכשירי האייפד בתחומי דעת כגון הוראת מתמטיקה והפיזיקה , ניהול כיתה, מסעות וירטואליים, לשון ושפה, עיבוד גראפי של מידע ונתונים, כתיבה מתוקשבת של בלוגים, הוראת תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. היוזמות הנסקרות, אמנם, מעידות לכאורה על חדשנות בהוראה אבל הרושם הכללי הוא שאין עדיין תפיסה שיטתית ומעמיקה לשילוב האייפדים בכיתה בביה"ס.

שחר עוז , מטובי המומחים בישראל בנושא משחקי למידה דיגיטליים , כתב סיכום קצר על יום העיון שנערך באוניברסיטה הפתוחה בנושא משחקים דיגיטליים . "העולם הוא משחק, מבט רב-תחומי על עולמות משחק דיגיטליים , 15 בנובמבר 2012 , האוניברסיטה הפתוחה ( המכון לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה" ) .

בשנים 1997-1996 ריכז מחבר הפרק , ד"ר רפי דודזון ,במכללת קיי את הפרויקט מודל להוראה-למידה בסביבה מתוקשבת. הפרויקט בוצע בתמיכה ובמימון של מנהלת "מחר 98", גף להכשרת מורים ומכון מופ"ת. מטרת העל שלו הייתה להעמיק את תרבות התקשוב במכללות. במהלך הפרויקט נעשתה עבודה משותפת של אנשי סגל המכללה, שבאו מתחומי דעת שונים כמו: אנגלית, גאוגרפיה, מתמטיקה, ביולוגיה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ וחינוך. מודל העבודה בפרויקט הלך והתפתח במהלך הדיאלוג בין עשרת חברי הצוות למודל שייקרא לימים "מודל קיי"; מודל קונסטרוקטיביסטי, גמיש ופתוח להטמעת סביבה מתוקשבת בהוראה ולמידה. בנוגע ללמידה של הסטודנטים, כחלק מעבודת הצוות פותח מודל קונסטרוקטיביסטי ללמידת חקר בסביבה מתוקשבת ( דודזון, רפי).