-
תקציר
סיפור סיפורים עשוי להיות גישה הוראתית רבת-עוצמה למשיכת תלמידים ולקידום למידה מתוקשבת. אולם, ידוע יחסית מעט על האופן שבו ניתן להחיל סיפור בהקשר של תהליכי עיצוב הוראתי שיטתי וטענות אודות יעילות של סיפור סיפורים בהכשרה וחינוך הן בעיקר אנקדוטיות ותיאוריות בטבען, עם מעט נתונים אמפיריים אם בכלל לתמיכת הטענות הקשורות. במאמר זה, המחברים מתארים את העיצוב, הפיתוח ובחינתם של שני קורסים מקוונים אשר החילו גישה חדשנית של סיפור סיפורים בעיצוב הוראתי, כולל נתוני הערכת הכשרה ברמה I ורמה II שנאספו מלמעלה מ-100 מחנכים אשר השלימו את שני הקורסים לאורך תקופה של תשעה חודשים ( Hirumi, A., Sivo, S., & Pounds, K) .
-
לינק
בעידן של ידע משתנה, אמיתות מתחלפות, ומהפכות שיתוף, בעולם בו המחשבון מחשב במקומנו, מערכת הניווט מנווטת במקומנו, וגוגל מספקת תשובה לכל שאלה, נשאלת השאלה בשביל מה אנחנו צריכים לטרוח, לשנן ולצבור בזיכרוננו ידע. כמה טוב, נוח ויעיל היה אם בית הספר היה מלמד חשיבה, ומניח לידע להישמר ולהתעדכן בשבבי מחשב קטנים, מעין מגברי זכרון אישים. האם הדבר אפשרי? האם מוחנו בנוי ומוכן לאפשרות הזו? ומה יש לחקר המוח להציע לדיון בסוגיה זו? המאמר דן מנקודת המבט של חקר המוח בנושא לימוד ידע מול לימוד חשיבה, שאלה שדומה שהופכת לרלוונטית יותר עם התפתחות הטכנולוגיה, וקצב גדילת והשתנות הידע ( יעל עדיני ) .
-
לינק
מי צריך לקחת קורסים מקוונים? האם קורסים מקוונים מתאימים לכל הסטודנטים? האם כל תוכן ניתן להילמד בפורמט מקוון או האם סוגים מסוימים של חומרים ניתנים לשליטה בסביבה אלקטרונית? מי צריך ללמד קורסים אלו? כל אלה הן שאלות טובות שעל ממסדים המציעים קורסים מקוונים – ומרצים המלמדים אותם – לקחת בחשבון. ממצאי המחקר מצביעים גם על מי שצריך ללמוד קורסים מקוונים. אם הסטודנט הוא מישהו שאינו מוכן דיו לעבודה ברמה מכללתית ואינו סטודנט מתחיל בעל מוטיבציה מיוחדת, קורסים מקוונים בשלב מוקדם של הניסיון המכללתי אינם מומלצים ( Maryellen Weimer) .
-
לינק
על פי הנחיות משרד החינוך, אסור למורה ותלמיד להיות בקשרי "חברות" בפייסבוק, אך מותר למורה להפעיל קבוצה סגורה וממוקדת למידה. בהתאם לכך, יכול כל מורה לפתוח קבוצה סגורה לתלמידיו, בה יוכלו לנהל דיונים בנושאים שונים, לבצע משימות ולתת משוב הדדי, להעלות תכנים אקטואליים (כתבות, סרטונים) ועוד. יתרונה של הקבוצה הוא באפשרות לשמור על התכנים הנכתבים בה חסויים ובאפשרות להעלות מאגר קבצים אשר ישמשו את הקבוצה ( אפרת מעטוף) .
-
לינק
ניפגש” היא רשת חברתית סגורה וכלל ארצית המיועדת לתלמידי בתי הספר היסודיים. הרשת משמשת לילדים הצעירים כחלופה הולמת לשימוש ברשתות חברתיות פתוחות דוגמת פייסבוק.השימוש ברשת ניפגש" מדורג ברמה הבית-ספרית, כשלמנהל ולמורים יש סמכויות ויכולות נוספות על אלה של התלמידים. ההרשמה מתבצעת דרך מנהל בית הספר באופן שמונע כניסת זרים ומתחזים.אתר "ניפגש" הינו רשת חברתית ייעודית לתלמידי יסודי המאפשרת יצירת עמודי תוכן, כתיבת תגובות, צ'ט פרטי, העלאת סרטונים, תמונות, קבצים וקישורים לאתרי אינטרנט ועוד.
-
תקציר
שיר בוים-שוורץ כתבה סקירה מעניינת ומאירת עיניים על קשב וריכוז וסביבה מתוקשבת , כאשר היא מתייחסת למספר סוגי קשב הפעילים כל הזמן במקביל בחיינו היומיומיים ולמחקרים שנכתבו בנושא מבחינת השפעת האינטרנט . "חשוב לציין שרוב המחקרים בנושא מתבססים על השינויים בתכופים במבנה המוח שהם מזהים כתוצאה משימוש יתר בטכנולוגיה, אבל יש לזכור ששינויים אלו אינם ייחודיים למעורבות הטכנולוגיה, אלא מתרחשים בכל תהליך למידה משמעותי" ( שיר בוים-שוורץ ) .
-
תקציר
מחברי המאמר חוקרים בהרחבה את המניעים של בוגרים צעירים ומבוגרים להשתתפות בשתי מסגרות של קורסי טכנולוגיית מידע (ICT): למידה מקוונת וקורסים פנים-אל-פנים. משתתפים מבוגרים יותר הפגינו אינסטרומנטליות גבוהה יותר כאשר ההבדל בין הגיל הכרונולוגי לבין הגיל הסובייקטיבי היה גדול. הממצאים של מחקר זה שופכים אור חדש על הנחות תיאורית הבררנות הרגשית חברתית ( Leen, E. E., & Lang, F. R).
-
סיכום
לעתים הראייה של מורה הנמצא "בחזית" והמלמד בביה"ס בסביבה מתוקשבת יכולה לתרום לנו לא פחות מאשר הראייה של גורמי המטה, הפיקוח או החוקרים במכללות ובאוניברסיטאות , שאינם מתמודדים יום יום ושעה שעה בכיתה בביה"ס. לכן הבאנו תקציר של המאמרון האחרון של המורה מארק גליסון המלמד בביה"ס יסודי באוסטרליה . מארק הוא מורה מוערך במערכת החינוך האוסטרלית הנחשבת כמתקדמת יותר מבחינת תהליכי התקשוב החינוכי בהשוואה למדינות המערב (Mark Gleeson) .
-
לינק
-
לינק
תהליך בניית משחק בשם: Family Village. המשחק מדמה פיתוח וניהול עיר במרחב אקולוגי עם דגש על דמויות היסטוריות ממעגלי המשפחה / סביבה של המשחק עצמו. משחק זה מדגיש את הרלוונטיות של הלומד ברמה האישית: העיר צריכה להיות שלמה והמשחק בה חייב להיות יעיל אחרת התוצרים יהיו נמוכים יותר. התנהלות כזו מגבירה את הסקרנות הקוגניטיבית ( אלה פלג) .
-
תקציר
-
לינק
-
לינק
הספר " הוראה ולמידה של שפה בעזרת מחשב: התקדמות טכנולוגית" מדגיש מסגרת עבודה מקורית ומחקר חדש המקבצים הוראת שפה זרה, ניסיונות ובחינת פרקטיקות המשתמשים ברוב משאבי הלמידה המקוונת העדכניים שימשו בהרחבה . אוסף מחקרים מקיף זה מציע לאנשי אקדמיה בתחומי הלשון והשפה , למורים לשפות, לתלמידים ולקובעי המדיניות הבנה טובה יותר לגבי ההשפעה והחשיבות שיש ללמידה מקוונת ברכישת שפה שנייה. (Zou, Bin and Xing, Minjie and Wang, Yuping and Sun, Mingyu and Xiang, Catherine H. ,2013).
-
לינק
-
לינק
-
לינק
חקרים חדשים מזהים את הקשיים שאיתם מתמודדים בתי הספר שמנסים לעבור להוראה דיגיטלית – החל מבעיה תקציבית של מימון הטאבלטים ועד הקושי של המורים לפקח על הקשב של התלמידים. באיזו מידה משפרת הטמעה של מחשבים ועזרים דיגיטליים את הישגי התלמידים ומקלה על המורים? מחקר חדש, שעקב במשך שלוש שנים אחרי מורים ותלמידים שהשתמשו בשיעורים בלפטופים, בדק זאת בקרב המורים הישראלים.המחקר, שהוצג השבוע בכנס צ'ייס 2013 לחדשנות וטכנולוגיות למידה, בוצע בבית ספר אזורי בצפון, ע"י ד"ר אינה בלאו מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, ד"ר יהודה פלד מהמכללה האקדמית גליל מערבי ומכללת אוהלו וענת נוסן מהמכללה האקדמית לחינוך אורנים. "בית הספר חיפש שינוי", אומר פלד. "המורים היו שחוקים והמנהלת הבינה שעליה לבצע שינויים". החוקרים אימצו מודל הקיים מספר שנים בארה"ב ומאפשר לכל מורה ותלמיד לעבוד עם מחשב בכיתה ( צחי הופמן) .
-
לינק
המחקר בודק עמדות והישגים של תלמידי תיכון לגבי למידת מחזה באנגלית בסביבת הפייסבוק. במחקר השתתפו שלושים תלמידי כיתה י"ב שלמדו אנגלית ברמה מוגברת בבי"ס תיכון במרכז הארץ במשך חודשיים וחצי. חשיבותה של יצירת קבוצת למידה סגורה נדונה בספרות על בניית קהילת ידע שיש לה מטרה משותפת, ידע קודם דומה, נגישות למשאבים ולתקשורת ומכוונת לבניית תוצרים משותפים . ממצאי המחקר מצביעים על שביעות רצון של התלמידים מחוויית הלמידה שלהם בפייסבוק, וכן שיפור מובהק בעמדות אחרי סיום הלמידה. עמדות כלפי הלמידה בסביבת הפייסבוק, לא נמצאו קשורות עם הישגים לימודיים במבחן הסופי, מאידך נמצא מיתאם בין העדפת תלמידים ללמוד לבד, ולא בקבוצה, ובין ציונים טובים יותר באנגלית ( ריקי רימור , פרלה אריה) .
-
לינק
הרשת החברתית חינוכית הגדולה ביותר שמעולם לא שמעתם עליה – TES (מקור השם הוא משם העיתון הוותיק – Times Educational Supplement). בשש שנות פעילות הרשת, היא אספה קרוב ל-2.5 מיליון מורים ברחבי העולם, ונהנית מרווחיות גבוהה. המורים משתמשים ברשת החברתית כדי לחלוק תכנוני שיעורים, ליצור קשר עם מורים אחרים ולמצוא עבודה. בשבוע ממוצע, משתמשי TES מורידים 3.5 מיליון מסמכים. "מדובר ב-8 מסמכים בשנייה".
-
לינק
מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את מקומה של הנוכחות החברתית בלמידה שיתופית בקהילת לומדות מקוונת של סטודנטיות להוראה המתמודדות לראשונה בלמידה מרחוק. זאת בשל העובדה שבמערכת החינוך מתנהל מעבר מסביבות למידה מסורתיות אל סביבות מתוקשבות.תהליך זה מצריך הקניית מיומנויות שונות המאפשרות השתלבות בקהילות המקוונות של המאה ה 21- . בנוסף, הלמידה השיתופית חיונית להתפתחות אישית וחברתית ומובילה לאינטראקציה החברתי ( שרה ויסברג , מירי שינפלד , ציפי זלקוביץ ) .
-
לינקהאם השימוש באמצעי הוראה מתוקשבים מעודד אינטראקציה פדגוגית חדשנית בכיתה? הצגת כלי לניתוח תצפיות בכיתה
מאמר זה מציג כלי לניתוח תצפית – CLI-O ) Class Learning Interactions Observation tool ), שפותח במטרה לבחון ולאפיין את אופי האינטראקציות המתרחשות בין המורה לתלמידים בכיתה הלומדת בסביבה מתוקשבת .מודגם השימוש בכלי ומובאות כמה דוגמאות לממצאים שניתן להפיק מהשימוש בו. CLI-O פותח בכדי לתת מענה לשאלה – האם למידה בסביבה מתוקשבת יכולה להתאפיין בפדגוגיה ייחודית המתבטאת למשל בכך שהתלמיד נמצא במוקד השיעור והמורה משמש כמנחה למידה כאשר הלמידה מתווכת בכלים טכנולוגיים מגוונים. CLI-O מספק תיאור שיטתי של ההתרחשות בשיעור ומאפשר למורים, למורי מורים ולחוקרים לבחון את הטמעת התקשוב בהוראה כתהליך הדרגתי ומתמשך של בניית פדגוגיה חדשה המותאמת לדרישות המאהה 21- ( עידית מני-איקן , טל ברגר-טיקוצ'ינסקי , ציפי בשן ).
סביבות למידה מתוקשבות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין