האם הכיתות כסביבות למידה מיושנות?

Stephen J. Gill. "Are Classrooms Obsolete?", March 12, 2013.


Sugata Mitra, הזוכה בפרס TED לשנת 2013 אומר "בתי הספר כפי שאנו מכירים אותם הם מיושנים".

מסקנתו מבוססת על מחקרו עם ילדים עניים מאוד בהודו, שכאשר ניתנה להם גישה חופשית למחשב, הם למדו אנגלית, מתמטיקה ומדעים מבלי להיות בבית הספר.

Mitra כינה זאת SOLE (ראשי תיבות של a self-organizing learning environment, סביבת למידה המאורגנת באופן עצמאי).

האתגר הניצב בפני החינוך המתרחש בכיתה אינו מגיע מהמחנכים בלבד. מנהיגים חינוכיים, הורים, קובעי מדיניות, וסטודנטים דורשים תוצאות מההשקעה שלהם במכללות ובאוניברסיטאות. טכנולוגיית המחשבים מתחילה לספק פתרון והוא אינו נמצא בכיתה.

טום פרידמן (Tom Friedman) בטור בעיתון ה- New York Times כותב:

"מוסדות של למידה גבוהה חייבים לנוע, כפי שההיסטוריון Walter Russell Mead ממודל של "זמן שהושקע" (time served) למודל של "חומר שנלמד" (stuff learned).

מאחר והכול נמצא היום ב-Google. לעולם לא אכפת מה אתה יודע, אלא רק מה שאתה יכול לעשות עם הידע שצברת ועבור יכולת זו, ניתן  גמול .

אנחנו עוברים לעולם המבוסס יותר על יכולת כאשר יהיה פחות עניין באופן שבו רכשת את היכולת שלך – בקורס מקוון, בלימודים במכללה או בכיתה שנוהלה על ידי חברה-וביקוש גדול יותר להוכיח שאתה שולט ביכולת".

ספקי קורסים מקוונים בחינם, כמו אתר Coursera מתחילים להציע אפשרויות עבור מדידת היכולת.

תעשיית הפיתוח וההכשרה זקוקה גם לשינוי. שיטת ההכשרה עדיין מתבססת על מודל ישן של הוראה בכיתה בעוד מה שרוב העובדים צריכים ללמוד יילמד באופן יעיל יותר אם הלימוד היה שילוב של למידה מקוונת (e-learning) והכשרה תוך כדי עבודה.

המחבר טוען אמנם כי חלק מהידע ומהמיומנויות פותחו היטב, או לפחות נתמכו, בסביבה מובנית של כיתה, כגון: הספרות ורוב מדעי החברה, נושאים שבהם יש צורך בדיון כדי ללמוד.

כך שהמחבר חושב שלכיתה, בין אם בבית הספר, במכללה או בעסק, יש עדיין מקום.

אולם, כיום אנו מסתמכים יותר מדי על שיטה זו לפיתוח עובדים ואנשים צעירים.

קישור למאמר באנגלית

ראה גם:

המהפכה המקוונת: איך יראה החינוך של העתיד?


    לפריט זה התפרסמו 1 תגובות

    כאשר בורים שלא יודעים מה זה מתמטיקה או מדע מדווחים על תוצאות (די חד-פעמיות) של מחקר או של פרויקט ומצהירים "הם למדו אנגלית, מתמטיקה ומדעים בלי להיות בבית הספר" ואח"כ חוקרים אחרים מעבירים את השמועה בלי לבדוק אותה, נוצר נחשול של אמונות תפלות.מיטרה חושב שכאשר ילדים ממללים בעל-פה מה שהם שמעו מהרצאה/המחשה/הצגה שהתוכן של הוא מדעים, אז הם למדו מדעים. ונוסיף לזה את ההצהרה "הכל נמצא היום באינטרנט" אז לעשות עם "הידע שצברת" זה להשתמש במילים והנתונים ללא משמעות, אז אנחנו בדרדור גמור.ויש "התחלות להצעות למדידת יכולת" וואוו!! הרי כל מי שיודע מעט מדעי המחשב יודע שלא יכולות להיות קיימות טכניקות לביצוע הפעולות הבסיסיות של הוראה: בדיקה ואיתור של שגיאות, השוואה בין טקסטים לפי תוכניהם ולא רק לפי תכולתם, ועוד.בורות מפתחת בורות. ואנו סומכים על עמידותנו התרבותית בעיניים עצומות, כי יש מודל חדש של הוראה.מורידים את רמת התוכן (מידיעת עקרונות לזיכרון בעל-פה) משתמשים בשפה רב-משמעית (המונח "ידע" שחדר לשפתנו העשירה מהשפה האנגלית הדלה) וכך עכשיו סופסוף ניפטר מהחוליה החלשה של הכשרת המורים: המורים.דרך אגב, עוד מעט יפעילו שחקנים (כלומר כאלה שאינם מבינים את התוכן שאמור להילמד) כ"מורים מקוונים" וכך ייראה "החינוך של העתיד".

    פורסמה ב 18/01/2016 ע״י יהושפט גבעון
    מה דעתך?
yyya