ספר זה מציע מסד עיוני ומעשי למנהלים החדשים של בתי הספר. הוא משלב את הידע העולמי בתחום הכניסה לתפקיד ניהולי ומציע מענה יישומי לאתגרים המורכבים של הכניסה לתפקידי ניהול בבית הספר. מורכבותו של התפקיד הניהולי נובעת מהיותו כרוך בהתמודדות מקצועית, ארגונית ופדגוגית מול גורמים רבים בתוך בית הספר ומחוצה לו. התמודדות זו מחייבת חשיבה מערכתית לצד ידע, מיומנויות רבות וכישורים ניהוליים ופדגוגיים. מנהלים חדשים חווים את האתגרים המורכבים בעוצמות גבוהות יותר.

עבור מנהלי בתי ספר, משבר יכול לשמש כפיתוח מקצועי בזמן-אמת. בין אם מדובר במגיפה עולמית, בהסלמה ביטחונית, במתקפת סייבר, במשבר תעסוקתי או במחאה של הורים, חשוב להשתמש במציאות המורכבת כדי לצבור ידע וניסיון ולתרגם את כל אלו למיומנויות ניהוליות ופדגוגיות עתידיות. כדי לצלוח אתגרים בצורה מיטבית, אפשר להסתמך על שש ההמלצות המוצגות במאמר.

לאיכותן של המנהיגות הארגונית ומחלקת משאבי האנוש יש קשר ישיר למידת המחויבות של העובדים. מנהלים וראשי מחלקות משאבי אנוש הנוהגים בעובדיהם בצורה מרוחקת, קרה ואינטרסנטית, פוגמים במחויבותם לבית הספר ובתפוקתם בטווח הארוך. התנהלות כזו עלולה להוביל לעזיבת עובדים ומורים ולדשדוש במקום אשר עלולים להכתים את שם הארגון, לגרום לשינויים פרסונליים תכופים ולהוביל למעגל קסמים של גיוס, הכשרת והעסקת עובדים חדשים ובלתי מנוסים.

מחקר זה מצביע על קושי ניכר של 13 מנהלי בתי ספר יסודיים בישראל אשר מנסים לקדם סוגיות חברתיות וסביבתיות. כדי לצייד מנהלים בכלים שיסייעו להם להעלות מודעות סביבתית ולנסות להגיב למשבר האקלים, מומלץ לשלב את רעיון החינוך הסביבתי בתוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מנהלי בתי הספר ובחזון השנתי של משרדי החינוך והגנת הסביבה. שכן, המנהלים צריכים לחוש ולדעת שהם מקבלים תמיכה מהממונים עליהם.

מנהיגים נתפסים כמומחים, קשוחים ואסרטיביים. לעומת זאת, פגיעות מקושרת לרוב לרפיון וכישלון. עם זאת, הדימוי של מנהיג כל-יודע הוא מופרך ופגיעות היא דווקא מרכיב מנהיגותי חשוב. על רקע זה, מנהל בית ספר שמוכן להיחשף, מקרין אמון ומסוגל לבנות מערכות יחסים מפרות עם תלמידים, מורים, רכזים ואנשי סגל. כשמנהלים מראים שהם קשובים ורגישים, הם מקדמים תרבות ארגונית שבה טעויות, דעות והצעות נידונות בחופשיות. תקציר זה מכיל שישה צעדים שיעזרו לכם להפוך למנהלים מצליחים יותר.

למנהלי בתי הספר יכולה להיות השפעה עצומה על בריאות תלמידיהם. חלק חשוב מתפקידם הוא להתוות מדיניות מקדמת בריאות – Policy Wellness School – מובנית כהלכה, ובכלל זה: מיפוי צורכי בית הספר, קביעת נהלים, קביעת התנהגויות רצויות, פיתוחן וקידומן של תכניות מקדמות בריאות. כל זאת, כחלק מחזון בית הספר, המדגיש את קשרי הגומלין בין תלמיד לתלמיד ובין התלמיד לסביבתו. מטרתו של מחקר זה היא לבחון את הקשר בין תפיסותיהם של מנהלים בבתי הספר את תחום ״מדיניות מקדמת בריאות״ לבין יישום המדיניות הלכה למעשה.

אחת הציפיות ממנהלי בתי ספר היא שהם ישמשו כמנהיגים חינוכיים. לפיכך, בחרו כותבי המאמר לבחון תפיסות והתנהגויות של מנהיגות חינוכית בקרב מנהלי בתי ספר בישראל ובארה"ב. החוקרים השתמשו במתודולוגיות משולבות: באמצעות שאלונים וראיונות, הם אספו מידע מ-90 מנהלים מכל מדינה.

מנהלים עם חלומות נועזים, שמבקשים להצעיד את בית הספר שלהם אל העתיד, מזומנים להפוך את החזון למציאות בעזרת "מפרש" – חממה ליזמות חברתית. במשך שנה שלמה הם לומדים ומנהלים יחד סיעור מוחות, ועם סיום התכנית מקבלים את כל הכלים הדרושים למימוש החלום – ליווי צמוד, סדנאות, מומחים שעובדים בשטח וגם מימון (לימור דומב, 2015).

המנהלים מספקים תמיכה למורים, מעצבים את מערכות היחסים עם התלמידים ועם הציבור, ושואפים ליצור סביבה בית-ספרית מועילה עבור כל אדם העובר בשערי בית הספר. כיצד המנהלים יכולים להפוך לאפקטיביים יותר? המשאבים שלהלן עשויים לספק למנהלים את הדרוש להם (Joy Nelson, 2015).

המטרה של מחקר זה היא להתמקד באופן שבו מנהלי בתי הספר "נותנים מובן" לרפורמה חינוכית בהקשרים המקומיים שלהם. כדי לעשות זאת, נבחן חקר מקרה של שני בתי ספר שהשתתפו ביוזמות של רפורמת מדיניות המכוונות לשימוש נרחב בטכנולוגיית מידע ותקשורת בהקשר של עיר-מדינה בסינגפור (Chua Reyes, Vicente, 2015).

תוך שימוש בתיאוריית הלמידה החברתית-תרבותית, ספרות אמפירית נרחבת, וממצאים מהמחקר הנוכחי, מאמר זה מפתח מסגרת להבנת הדרך לבניית היכולת של מורה לעשות שימוש בנתונים. בפרט, המאמר מתאר את הפרקטיקות שהמנהלים עשויים להפעיל, מתי בתהליך קבלת ההחלטות מונעת-הנתונים יש להפעיל פרקטיקות אלה, וכיצד מנגנונים אלה עשויים לבנות מיומנויות וידע של מורים (Marsh, Julie A.; Farrell, Caitlin C. , 2015).

'מנהיגות פדגוגית' (Pedagogical Leadership), היא מונח המופיע לעיתים קרובות בספרות והמורה על צורות של פרקטיקה המעצבות ומכוונות את ההוראה והלמידה להשתלבות במנהיגות. אולם במאמר זה המחברים טוענים כי המונח 'פדגוגיה' הופך לרב-משמעי בעת שהוא מצורף למושג ה'מנהיגות' ודורש הסבר נוסף, בייחוד במאה ה-21. המסקנות של המחברים מעודכנות על ידי ממצאים ממחקר שנערך על-ידם עם מנהלי בתי ספר ומנהיגים של מסגרות לגיל הרך באנגליה במהלך שנת 2012 (Male, Trevor; Palaiologou, Ioanna, 2015).

המטרה של מחקר זה היא לנתח את התפיסות לגבי רמת המיומנות שיש למורים מקוונים ביחס לתפקידים הפריפריאליים (תפקידים חברתיים, מעריך, מנהל, מומחה טכנולוגי, יועץ, חוקר ותפקידים אישיים) וצורכי ההתפתחות המקצועית שלהם הדרושים כדי לשפר את יכולות ההוראה המקוונות שלהם (Gonzalez-Sanmamed, Mercedes; Munoz-Carril, Pablo-Cesar; Sangra, Albert, 2014).

כשם שגנים משכפלים את עצמם במאגר הגנים באמצעות דילוג מגוף לגוף, כך ממים (רעיונות, התנהגויות ופעולות) מעבירים רעיונות תרבותיים או פרקטיקות ממוח אחד לאחר באמצעות כתיבה, שיח או תופעות אחרות הניתנות לחיקוי (Latchem, Colin, 2014).

הרשות הארצית למדידה והערכה -ראמ"ה- בשיתוף עם "אבני ראשה" – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית – פיתחו כלי מפורט להערכת מנהלים. הכלי נבנה על בסיס תפיסת תפקיד המנהל החדשה שפותחה במכון. באתר משה"ח מופיעה טיוטה של מבנה ההערכה, שפורסמה בחודש נובמבר 2011 , תחת הכותרת "הערכת מנהלי בתי"ס". ההערכה מתבססת על ארבעה מדדי-על: עיצוב חזון ותכנון אסטרטגי; שיפור ההוראה, הלמידה והחינוך; הנהגת צוות ביה"ס ופיתוחו המקצועי וניהול קשרי גומלין עם הקהילה. בכתבה מרואיינים כמה אנשי מפתח המביעים ספקות לגבי יכולות המפקחים ליישם בפועל את כלי ההערכה שפותח .

מחקר זה מציע תובנות לגבי תהליך ההתחדשות ומניעת שחיקה בקרב מנהלים של בתי ספר במאה ה-21. מאמר זה מתמקד באופן שבו 25 מנהלים תמכו בהתחדשות שלהם ובכמיהה שלהם להשתלב בפרקטיקה רפלקטיבית עם עמיתיהם כתמיכה בהתחדשות, בצמיחה ובלמידה שלהם(Drago-Severson, E., 2012).

מאמר זה מספק למנהיגים הזדמנות לסקור ארבע תיאוריות מרכזיות של שינוי ארגוני. התיאוריות הנסקרות במאמר:מודל השיפור המתמיד, תיאוריית הלמידה הארגונית, תיאוריית הארגון הלומד ותיאוריית החקר המוקיר. ארבע תיאוריות אלה נבחרו בשל הופעתן בתחום החינוך, יכולת ההסתגלות האפשרית שלהן למערכות בית הספר, והפוטנציאל לתמוך בשינוי ארגוני. תיאוריות כאלה יכולות לספק קווי הנחיה ברורים לטרנספורמציה ארגונית מוצלחת, לקדם ניהול שינוי אפקטיבי, ולהקל על קבלת החלטות אופרטיבית (Evans, L., Thornton, B., & Usinger, J., 2012).

ספר חדש על מורכבות אנושית וחינוכית בבתי הספר בישראל מנקודת מבטם של מנהלים. הספר בהוצאת מכון אבניים, מכון אבני ראשה ויחידת הבוגרים של קרן מנדל. פני החינוך דרך תיאורי מקרים של 11 מנהלי בתי ספר, המתמודדים עם השונות והמורכבות העצומה בבתי הספר שלהם. דני בר גיורא, קארן טל, רותי להבי, נסר אבו סאפי ואחרים בין הכותבים. לתאורי המקרים מגיבים אנשי שם מתחומים מגוונים בחברה ( עורכת , שבי גוברין) .