פותחים מפרשים – ומפליגים קדימה

דומב, ל' (נובמבר, 2015). פותחים מפרשים - ומפליגים קדימה. שיעור חופשי, 23-20.

הסיכום נכתב בידי מיכל זרזבסקי ממכון מופ"ת

שלומי אירים, מנהל בית הספר "התומר" לחינוך מיוחד בנס ציונה, ביקש לבדוק איך מתמודדים תלמידיו עם החיים שלאחר סיום הלימודים, כאשר עליהם לצאת לדרך עצמאית. כאשר בדק מה עושים הבוגרים – לקווי למידה רב-בעייתיים – הוא גילה שהם אמנם משולבים בשוק העבודה, אך בשעות הפנאי, מעדיפים להישאר בבית. "ניסיתי לפענח את הסיבה לכך, והבנתי שאדם בעל צרכים מיוחדים חייב להתמודד ולעתים גם לחוות כישלון זמני כדי להתגבר. זו הדרך לעצמאות. מאבק זה כוח".

כשאירים, המנהל את בית הספר זה שמונה שנים, ביקש לסייע לתלמידיו לשעבר למצות את החיים במלואם, הוא עשה זאת באמצעות "מפרש" – חממה ליזמות חברתית, שמטרתה להצמיח יוזמות איכותיות של מנהלים. הארגון מספק למנהלים ליווי צמוד בתהליך ליטוש של רעיון יזמי, מסייע בבניית תכניות ליישום הרעיון בבית הספר, מספק מומחים שעובדים בשטח עם צוות בית הספר על הטמעת הרעיון והרצאות של מיטב המומחים בתחום היזמות והחינוך, ולבסוף גם עוזר במימון הפרויקט.

במשך שנה שלמה, המנהלים המשתתפים בתכנית מבלים כל יום חופשי – יחד עם מנהלים עמיתים ואנשי מפרש – בחקר, למידה, גיבוש ופיתוח המיזם הבית-ספרי. כל מנהל בונה את המיזם שלו תוך סיעור מוחות עם המנהלים ובליווי אנשי מפרש. בעזרת "מפרש" יצר אירים את תכנית "מרחבים לעצמאות": מרחבים שבהם התלמידים מתמודדים עם קשיים אמיתיים, ולומדים להתגבר עליהם. אירים תכנן שלושה מרחבים. במרחב אחד, לכיתות ז' עד ט', "שיעור חופשי ומוגדר", התלמידים מקבלים משימות מוגדרות בבית הספר, כמו זיהוי מקום הישיבה בקולנוע הבית-ספרי.

המשימות כרוכות בניהול זמן, התנהלות עם תקציב ועוד. מרחב נוסף הוא "שיעור הפסקה", שבו מטופלים הכישורים החברתיים. בזמן זה הצוות צופה בתלמידים, ורואה מי פסיבי, מי יוצר קשר, מי מתקשה ולמה. לאחר מכן, בשיעור, מדברים על הקשיים ועל ההצלחות, מנתחים את ההתנהלות ויוצאים עם תובנות.

מרחבים אלה מכינים את התלמידים למרחב השלישי: דירה שכורה בקהילה, שבה התלמידים מתמודדים עם חיים עצמאיים בלי ההורים. מגיל 17.5 עד 21, התלמידים ישנים בדירה שני לילות בשבוע, חמישה תלמידים בכל פעם. כל תלמיד מתנסה בתהליך במשך כחצי שנה. במקביל ההורים מקבלים הדרכה ממטפלים פארארפואיים, עובדת סוציאלית ומרפאה בעיסוק, שעוזרים להם להפחית את גוננות היתר.

"לפתוח דירה כזאת ולהחזיק תלמיד בשעות הערב בקהילה זה דבר שלפני מפרש יכולתי רק לחלום עליו", מוסיף אירים. "כיום הדירה קיימת בשטח, והמציאות עולה על הדמיון". הדירה תוקצבה בשנה הראשונה על ידי מפרש. כיום, בשנה השנייה, היא פועלת בעזרת עמותת "יד לילד המיוחד", ביטוח לאומי ותרומות שנאספו מערב התרמה שארגנו ההורים. "אחרי שהיה לנו מוצר שאפשר לגעת בו, דירה בשטח, היה קל יותר לגייס את התקציב", אומר אירים. "כעת אנחנו מחפשים עוד תורמים להמשך".

"זו הייתה שנה עמוסה וקשה, אבל מאושרת", אומר אירים על שנת החממה. "לא קל לעבור תהליך כזה ולהמשיך לנהל במקביל. זו תקופה אינטנסיבית, אבל מעשירה מאוד. יש תחושה שעוטפים אותך ועוזרים לך. יש תחושה שאפשר לכבוש את העולם. הכל אפשרי. בעבר סיפרו לי תלמידים שהמשימה שלהם ביציאה לקניות עם ההורים הייתה להחזיק את העגלה ולא לזוז. כיום הם עושים קניות לבד, הולכים להצגות. הם לא חיים ליד הקהילה, אלא שותפים בקהילה".

מיזם בכיוון שונה הגתה רונית חנציס, מנהלת בית הספר עוזי חיטמן בנווה גן פתח תקווה זו השנה הרביעית, שהשתתפה במחזור השלישי של התכנית. "חיפשתי כיוון למיזם שיש בו אוריינטציה של טכנולוגיה ומדעים וגם ערך מוסף. רציתי לתפור לכל ילד חליפת למידה אישית, שתיתן מענה לפרט גם בכיתה גדולה, מענה דיפרנציאלי שיחליף את ההוראה האחידה".

אחת הדרכים להשיג זאת, באמצעות המיזם שפותח בבית הספר, "תפור עליי", היא פיתוח למידה דרך קורסים בסגנון "mooc". המורה מעלה לאתר יחידת הוראה מודולרית, והתלמיד יכול להתקדם לפי הקצב שלו. התחום הראשון שבו הדבר נעשה בבית הספר הוא מדעים. "יש בשיטה יתרון גדול", אומרת חנציס. "התלמיד יכול לבחור את הדרך שבה ילמד – ניסוי, חקר, סרטון או תצפית. הוא יכול ללמוד את החומר הבסיסי בבית, ואחרי שהוא מפגין בקיאות באפשרותו לבחור להעמיק או להתנסות בדרך לימוד חווייתית או מתוקשבת בכיתה".

סביבה נוספת שפותחה היא מעבדת המייקרים (makers place) – מרכז שבו התלמידים יכולים להיות ממציאים: להרכיב ולבנות מוצרים, אבות טיפוס, משחקים ופתרונות לצרכים. במעבדה יש כלי עבודה וציוד אלקטרוניקה ורובוטיקה. המעבדה מזמינה את התלמידים להתנסות בפירוק והרכבת כלים, צעצועים ומכשירים, להכיר את כלי העבודה, החומרים והשימוש בהם ולתכנן דגם, מכשיר או צעצוע בהתאם לצורך, רעיון או המצאה חדשה. לרשות התלמידים מגוון חומרים, רובם חומרים בשימוש חוזר ושאריות שנאספו, ועזרים כמו מדפסת תלת-ממד, רובוטים ומנועי חשמל.

הפעילות במעבדת המייקר היא שלב נוסף בתכנית ארוכת הטווח המיושמת בבית הספר, ומקדמת כישורי חיים וכישורים עתידיים. תלמידי כיתה ב' לומדים חינוך פיננסי ומכירים מושגים כמו יסודות בניהול תקציב, ההיסטוריה של הכסף וצרכנות נבונה. תלמידי כיתה ג' מתנסים ביזמות, עובדים במפעל יצרני בתוך בית הספר ומתנסים בתהליכים של פיתוח מוצר על פי הצורך, ייצורו ושיווקו". על הפעילות במפרש אומרת חנציס: "היתה לי הזדמנות לחקור לעומק את הכיוונים שעניינו אותי, ללמוד בחברותא, לחלום ללא מגבלות, לגבש את התכנית. זו הזדמנות חד פעמית ומעצימה".

המיזם של אולפנת נריה צביה בדימונה, "בשבילך, אתך בשביל החיים", מבקש להגיע לכל תלמידה בתיכון התורני. הפרויקט מבקש לעסוק ברובד האישיותי-חינוכי של התלמידה, ולתת מענה לכוחותיה וכישוריה. המטרה היא ליצור מערכת שלמה שתתמוך בה בבניית בריאות, יציבות נפשית, אישיות מלאה בתכנים וכלים להתמודדויות עם אתגרי החיים, ותאפשר לכל תלמידה למצוא למקד את השביל המיוחד והנכון לה. המיזם מתמקד בשלושה רבדים: מתן מענה פרטני לכל תלמידה; הבנייה של המערכת החינוכית, כולל בקרה ומשוב, והקמת מרחב פיזי מזמן ומעורר השראה.

במשך שנת החממה נבחנה התכנית, שיצאה לדרך בשנת הלימודים הנוכחית. ההתחלה הייתה בחודש של גילוי עצמי – שכלל שאלוני אישיות, סדנאות וימי הפעלות מחות לאולפנה. בהמשך, צפויה כל תלמידה לבנות לעצמה תכנית שתכלול יעדים בתחום האישיותי, החברתי והתורני – למשל חיזוק המעמד החברתי או העצמה בלימודים. תהליך זה נשעה בליווי המחנכת, טיפולי תרפיה שונים, עזרה ותגבור לימודי ומבחר חוגים וסדנאות להעצמת האישיות. בסיום השנה ייערך תהליך של בחינת הדרך וההישגים.

כדי לממש את התכנית, אנשי הצוות עברו הכשרה וקורס אימון. תפקיד המחנכת באולפנה משתנה, והיא מקבלת שעות נוספות לטובת ניהול הכיתה ועבודה פרטנית. לצוות מתלווים אנשי מקצוע שאמורים להוות מגדלור, ומערכת השיעורים משתכללת ומורחבת. חלק מעניין נוסף בתכנית הוא הקמה של "גן השראה", שיהווה מקום נינוח להירגעות ומחשבה. תמיד הייתה לי שאיפה לעשות באולפנה תהליך כוללני החובק את כל הפרטים הלימודיים, החינוכיים והתורניים למגמה אחת", אומר הרב אילן דניאלי, שמנהל את האולפנה כבר עשור. "אני מגיע מתחום הייעוץ החינוכי ורואה במסגרת התיכון הזדמנות נפלאה בעבודת האישיות. בתהליך החממה עצמו זכיתי להיחשף לאנשי חינוך מדהימים מהמגזר הממלכתי והבדואי, ויש בינינו המון כבוד הדדי. זה רווח נוסף".

גם חטיבת הביניים בבית הספר הרב-תחומי כסרא סמיע יוצאת השנה לדרך חדשה, לאחר שנה שבה מנהלת החטיבה, נוהא עבדאללה, גיבשה את המיזם שלה. "המסע שלנו התחיל במחשבה על אי הנחת של המורים, התלמידים והקהילה, והצורך בשינוי", מספרת עבדאללה, שמנהלת את בית הספר כבר חמש שנים. "התוצאה היא המיזם 'חוקרים ומגשימים חלום'. מטרת המיזם היא להביא לשיפור הישגים ולמימוש כישורים על ידי טיפוח החשיבה ומעורבות בתהליכים הפדגוגיים והחברתיים".

השנה הראשונה ליישום היוזמה תהיה שנת התנעה ובה יעסוק הצוות ביצירת תשתית ארגונית ופיזית. בשנה השנייה יתמקד הצוות בהיבט הפדגוגי-רגשי, לקראת ההטמעה בשנה השלישית. הכוונה היא שבתחילת השנה יבררו כל תלמיד ומורה מה החלום שלהם, וביחד יתקיים תהליך שיבדוק דרכים להגשמתו. ציר הלמידה יהיה הנושא שכל תלמיד יבחר לו, וסביבו ינועו הלימודים, הפעילויות והפרויקטים שבהם הוא יעסוק. הלמידה יכולה להתבצע בכיתה, מחוץ לכיתה וגם מחוץ לבית הספר, במפגש עם אנשים או מסודות רלוונטיים.

במשך השנה יעברו המורים הכשרה מקצועית כמאמנים ושעתיים שבועיות יוקדשו לישיבות צוות לקידום וליווי החונכות. ייבחנו החלום העכשווי והעתידי של אנשי הצוות, ולכל מורה מקצועי יוקם מרחב קבוע. ייבנו מרחבי למידה חוץ-כיתתיים, "פינות חלום": פרגולות בצורת עיגול. ייבנו מרחבים ייחודיים ובהם חדר ורוד-לבן להרגעה ולחלימה, חדר תיאטרון, פינות ללמידה עצמאית, חדר מנהיגות, חממה אקולוגית ואוהל הידברות, לקידום קהילה חושבת ולומדת. מערך התקשוב הבית ספרי ישודרג, והכיתות יהיו מקוונות. עוד יוקמו קהילות למידה וחשיבה לפי שכבות גיל, להגברת מעורבות הורים ולחיזוק השיח הבית-ספרי סביב החלום של כל תלמיד ותלמיד.

התלמידים יחולקו לקבוצות רב-גילאיות וינהלו שיח על התהליך שכל אחד מהם עובר. לכל תלמיד יוצמד חונך מורה (בבחירה אישית) וחונך תלמיד מבוגר ממנו. הלמידה תהפוך בהדרגה ללמידה מרווחת: למידה באמצעות סדנאות של מקצועות הליבה, שיתקיימו במתכונת של למידת חקר ולמידה דרך פרויקטים. פעם בחודש יתקיים דיאלוג, מפגש בין מורים חונכים, תלמידים והוריהם לדיון על התהליך.