חינוך סביבתי ומנהיגות: תפיסות של מנהלי בתי ספר כמשתקף מציוריהם

Gan, D. (2021): Environmental education leadership: The perceptions of elementary school principals as expressed in their drawings and explanations, Environmental Education, 27, 10, 1440-1466

עיקרי הדברים:

● מחקר זה עושה שימוש בכלי מתודולוגי יוצא-דופן: המרואיין מתבקש לצייר ציור ולהסבירו

● כדי להגביר מודעות לחינוך סביבתי על מנהלי בתי הספר להיות פתוחים לביקורת, גמישים מחשבתית ומוכנים לשינוי

● על אף כוונותיהם הטובות, רוב מנהלי בתי הספר ממעיטים בחשיבות משבר האקלים ומתקשים להנהיג תרבות פרו-סביבתית בבית ספרם

● ברמת קובעי המדיניות, מומלץ לשלב את רעיון החינוך הסביבתי בתוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מנהלי בתי הספר ולהטמיעו בחזון השנתי של משרדי החינוך והגנת הסביבה

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך סביבתי

מנהיגות וחינוך סביבתי

כדי לקדם אג'נדה סביבתית בבית הספר, המנהלים צריכים להציג ולהנהיג חזון משותף, לתמרץ מורים ולצייד אותם בידע ובכישורים הדרושים לכך, לעודד שיתופי פעולה ולטפח יוזמות עצמאיות (Hargreaves & Fink, 2012). למעשה, מנהל בית ספר המבקש להוביל ולהטמיע מודעות לסביבה ואקטיביזם אקולוגי צריך לקדם את האספקטים הבאים:

1) הטמעת חינוך סביבתי כחלק אינטגרלי מהשגרה והחזון הבית ספריים; כלומר, בשיעורי הבית, בתוכנית הלימודים, בתקנון ובאקלים הבית ספרי;

2) הקניית ידע ומתן כלים חינוכיים-סביבתיים לצוותי האחזקה, האדמיניסטרציה וההוראה;

3) קידום יוזמות פרטניות וקבוצתיות ובניית רשתות של קהילות מקצועיות (Stevenson et al., 2014).

אתגרי החינוך הסביבתי

כיום, מנהיגים בית ספריים צריכים להתמודד עם אינספור אתגרים. בשל הלחצים האדירים, איכות הסביבה אינה עומדת בראש סדר העדיפויות ברוב מוסדות החינוך. המנהלים הבודדים שכן מקדישים תשומת-לב יתרה לאיכות הסביבה ולקיימות מאופיינים במניעים פנימיים, בזיקה הומנית ובאג'נדה חברתית. בהיותם כך, הם נוטים להנחיל בבית ספרם ערכי דמוקרטיה, הכלה, זכויות אדם, חופש ביטוי ותרומה לקהילה  (Burns et al., 2017).

ברמה המערכתית, אין זה פשוט עבור מערכת חינוכית-ממסדית, אשר רגילה להסתמך על ידע מדעי ומתמטי מובנה, נתונה לדרישות ממשלתיות ומחויבת למבחנים בינלאומיים, להנהיג חשיבה הוליסטית ופרו-סביבתית. יתר על כן, במקרים רבים המנהלים אינם מעוניינים להטמיע ידע חינוכי-סביבתי, בוחרים לנתב את התקציבים לאפיקים אחרים ומעדיפים שהכפופים להם ישקיעו את מירב מאמציהם בתחומים אחרים (Smith & Stevenson, 2017).

חינוך סביבתי בישראל

תופעת החינוך הסביבתי בישראל מושפעת, במידה רבה, מתופעות וטרנדים גלובאליים. למשל, אג'נדה 21 (תוכנית סדר עולמי חדש של האו"ם), התחממות גלובאלית ותרבות הצריכה. כיום, החינוך הסביבתי מקודם בישראל בעיקר על ידי אינדיבידואלים בבתי הספר, מתנדבים, ארגונים ללא מטרות רווח, רשויות מקומיות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך (Gan, 2016).

למרבה הצער, רוב הפעולות השואפות להטמיע את החינוך הסביבתי בבתי הספר בישראל אינן צולחות. כך, למשל, הניסיונות שנעשו להגדיר בתי ספר כירוקים, להקים חצרות חדשניות בבתי ספר או להציע לתלמידים שיעורי העשרה ובחירה באיכות הסביבה נותרו סמליים וחסרי תוחלת. זאת ועוד, נמצא כי אין בכוחם של מנהלי בית הספר להשפיע בגפם על התרבות החדשנית או הפרו-סביבתית בבתי הספר באמצעות דפוסי מנהיגותם בלבד. רוצה לומר, הם זקוקים לסיוע תקציבי, לשינוי תפיסתי ולאקלים תרבותי אופטימלי (Gan et al., 2019).

מתודולוגיה

13 מנהלי בתי ספר יסודיים שהוגדרו כבתי ספר ירוקים על ידי משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה התבקשו לצייר ציור שממחיש את הרעיון של מנהיגות לחינוך סביבתי. במקביל למלאכת הציור, המנהלים רואיינו והתבקשו להסביר ולפרש במילים את ציוריהם. מבחינה פרקטית, המשתתפים קיבלו דף לבן חלק בגודל A3, עפרונות צבעוניים וכ-20 דקות לצייר. יש לציין, הובטח להם שכישרון האיור שלהם אינו עומד למבחן. אלא, האופן בו הם מציעים פרשנויות ומביעים את מחשבותיהם על בסיס הציור.

ציור ככלי מחקרי

הציור מהווה טכניקה יעילה להמחשת רעיונות, להענקת פרשנויות ולייצוג חזותי מופשט. מדובר במדיום עוצמתי ובמכשיר לבחינת מושגים, סיפורים, חוויות ותיאורי מציאות, בעיקר בתחומי התפתחות הילד, האמנות, הפסיכולוגיה והחינוך. הציור, ככלי מחקרי, יכול לחשוף מידע חדש, להציג רעיונות מורכבים ולפרוץ את גבולות השיח הדבור. בנוסף, הוא מעודד את המשתתפים להרהר, לדמיין ולהרגיש, מניע אותם לשיתופיות, ליצירתיות ולבחינה עצמית ומאפשר לחוקר להגיע לתובנות חדשות (Elsbach & Kramer, 2016).

ממצאים וניתוח

ממחקר זה עולה כי הציורים סייעו למשתתפים להציג את גישתם החינוכית בדרכים אופטימיות, הומאניות ורב-תרבותיות ולהצביע על החינוך הסביבתי כמטרה פדגוגית מיוחלת וחשובה. עם זאת, רוב המנהלים יכלו רק לייחל לאקטיביזם חברתי ולקידום החינוך הסביבתי במערכת החינוך והגדירו את החינוך הסביבתי כנושא מורכב ונחות מבחינת רמת חשיבותו הכלל-מערכתית. על אף הקשר הישיר בין החינוך הסביבתי לבין משבר האקלים והשפעתו הניכרת של תופעה אקולוגית-גלובאלית זו, היא בקושי הוזכרה על ידי הנשאלים.

מנהיגות וחינוך סביבתי

המשתתפים האמינו בצורך בחינוך סביבתי, בכוחה של הקהילה הבית ספרית לתרום לסביבה וביכולתם כמנהיגים בית ספריים להשפיע ולהניע לחינוך סביבתי. בהתאמה לכך, חלק מן המנהלים הצליחו להטמיע בבית ספרם ערכים לחינוך סביבתי, תוך שהפגינו מוטיבציה גבוהה, הבנה מעמיקה ודבקות במטרה. בעשותם כן, הם הציבו את ערכי הסביבה כנדבך מרכזי בתרבות הבית ספרית וקידמו נושאי לימוד מתחומי הבריאות והסביבה (כחלק מגישה הוליסטית).

דיון והמלצות

מחקר זה מצביע על קושי ניכר של מנהלים המנסים לקדם סוגיות חברתיות וסביבתיות בבית הספר. כדי לצייד מנהלים בכלים שיסייעו להם להעלות מודעות סביבתית ולנסות להגיב למשבר האקלים, מומלץ לשלב את רעיון החינוך הסביבתי בתוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מנהלי בתי הספר ובחזון השנתי של משרדי החינוך והגנת הסביבה. שכן, המנהלים צריכים לחוש ולדעת שהם מקבלים תמיכה מהממונים עליהם.

רשימת המקורות

Elsbach, K. D., & R. M. Kramer. (2016). Handbook of Qualitative Organizational Research: Innovative Pathways and Methods. Routledge

Gan, D., Gal, R. Könczey, R. & Varga, A. (2019). Do Eco-Schools Really Help Implementation of ESD? A Comparison between Eco-School Systems of Hungary and Israel. Hungarian Educational Research Journal 9(4), 628–653

Gan, D. (2016). Environmental Education and Citizenship: A Case Study of Elementary Teachers and Principals Perspectives in Israel. [Doctoral dissertation, Northeastern University]. Pro-Quest Dissertations Publishing

Hargreaves, A., & Fink, D. (2012). Sustainable Leadership (Volume 6). Wiley

Smith, G. A., & Stevenson, R. (2017). Sustaining Education for Sustainability in Turbulent Times. The Journal of Environmental Education, 48(2), 79–95

Stevenson, R. B., Brody, M., Dillon, J. & Wals, A. (2014). International Handbook of Research on Environmental Education. Routledge