-
לינק
פרויקט הכיתות החכמות בבתי הספר הינו חלק מההתפתחות הטכנולוגית המואצת שחלה בעולם כולו, אשר מציבות את לימודי המדעים, המחשוב והטכנולוגיה בסדר עדיפות גבוה. הכיתות החכמות-האינטראקטיוויות", הן כיתות ממוחשבות שהלימוד בהן מתבצע באמצעות לוח המעביר את המידע אותו כותבת המורה אל המחשבים הניידים שניצבים על כל שולחן. הלוח החכם והאינטראקטיווי, לבה של הכיתה, מאפשר מגוון רחב של פעולות: המידע שיירשם עליו יישמר במחשב המחובר אליו, ניתן יהיה להדפיס את חומר השיעורים, לשלוח אותו ישירות למחשביהם של התלמידים בכיתה או לתיבות הדואר האלקטרוני שלהם.
-
תקציר
ההתפתחות הטכנולוגית של הלמידה המתוקשבת ולמידת-עמיתים בעולם היא מהירה למדי וכל שנה נוספים כלים מתוקשבים מתקדמים ומאתגרים ללמידה שיתופית בזמן אמיתי (real-time collaboration) . לאחרונה פורסמה רשימה יעילה ומקיפה של כלים מתוקשבים שמאפשרים למידה מתוקשבת שיתופית בזמן אמיתי . מהרשימה ניתן ללמוד כי ההתפתחות הטכנולוגית של כלים מתוקשבים היא מהירה יותר מההתפתחות הפדגוגית של הקורסים ושיטות הלמידה בהם. פער זה ילווה אותנו ,כנראה, הרבה זמן , אך בכל אופן , כדאי להכיר את הכלים המתוקשבים המתקדמים על סוגיהם שעומדים כיום לרשות המרצים, המורים ומפתחי הקורסים המתוקשבים . מומלץ גם להיעזר במיפוי המושגי והנושאי של הכלים המתוקשבים (Dr. Tony Karrer ).
-
לינק
הרשימה המועילה והשיטתית שהכין זאיד עלי אלזגאוף מציעה דרכי פתרון לסוגי התמודדות שונים בתחומי הלמידה המתוקשבת מבחינת הכלים המתוקשבים החופשיים הנמצאים בשוק. הרשימה מנוסחת עפ"י הצרכים בתחומי הסביבות המתוקשבות ולצידן הכלים המתוקשבים החופשיים הנותנים את הפתרון המרבי לכך. הרשימה המועילה של זאיד עלי אלזגאוף ( איש חינוך ממלזיה) גם מחדשת לנו בכמה וכמה כלים מתוקשבים שלא הכרנו וגם מציגה ביריעה אחת את הכלים המתוקשבים הטובים ביותר באינטרנט. עם זאת, כדאי להשתמש גם ברשימתה המועילה של ג'יין הארט .
-
לינק
כלי לאיסוף, עריכה וניהול תכנים מתוך אתרי אינטרנט בלי לצאת מהדפדפן. על מנת להפעיל את Google Notebook יש להירשם עם חשבון הגוגל או ה-Gmail שלכם. יש להוריד תוכנה שמספקת את כל האפשרויות לפתוח מחברות וירטואליות. לתוך הדפים אפשר להכניס תוכן באמצעות העתקה והדבקה מאתרי אינטרנט; על ידי סימון התוכן, קליק-ימני על העכבר ובחירה באפשרות "(Note this (Google Notebook"; או בפתיחת המחברת בחלונית קטנה בתוך אותו חלון דפדפן בו נמצא המידע. עבור כל מחברת תוכלו לקבוע אם היא פרטית או ציבורית הציבורית מקבלת כתובת אינטרנט ייחודית אותה אפשר כמובן לשתף עם אחרים. ג'יי הורוויץ גיבש חומר הדרכה מועיל מאד לשימוש ב"גוגל נוטבוקס" ולשימושכם החינוכי במכללות ובבתי הספר צרפנו זאת בקובץ המצורף הכולל מצד ימין .
-
סיכום
שירות ניהול המסמכים המקוון מבית גוגל מאפשר לכם להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים. גוגל דוקס (http://docs.google.com) מציעה פחות תכונות וגם הממשק רזה יותר, והוא מזכיר יותר את המראה המוכר של ג'ימייל מאשר מעבד תמלילים. אבל הוא מפזר את הפונקציות השונות ללשוניות בצורה נוחה. גוגל דוקס עכשיו מאפשר לקבוע עברית כשפת ממשק. גוגל דוקס הוא לא מעבד תמלילים מושלם, אבל יש לו כמה יתרונות בולטים על וורד: הוא חינמי, הוא מקוון, הוא זמין מכל מחשב שמחובר לאינטרנט, הוא שומר את המסמכים ברשת גם אם המחשב נכבה באמצע בטעות או החזיר את נשמתו ליוצרו, הוא שומר גרסאות קודמות של המסמך ומאפשר לחזור אליהן, אפשר להציג את המסמכים שלו ברשת לאנשים ספציפיים או לכל העולם. יותר ויותר מורים מתחילים להשתמש בו לניהול מתוקשב של דפי העבודה והמטלות המקוונות בכיתה או לכתיבה משותפת עם עמיתיהם.
-
לינק
היישום המתוקשב רש"ת (רצינו שתדעו…) מאפשר להקים ולתחזק בצורה ידידותית מגזין בית ספרי ברשת האינטרנט. בניגוד לעיתון הבית ספרי המודפס, המידע במגזין מתעדכן באופן שוטף, דבר המייצג נכונה את הנעשה בבית הספר ומשחרר מהתלות במועדי הפקה קבועים. היישום החדשני שפותח בהנחייתו של אלישע בביוף ממערכת אוריאנית בדרום מאפשר פעילות מתוקשבת של צוות הכתיבה המבוססת על עקרונות העבודה השיתופית של מערכת ה Wiki. כתיבת החומר נעשית באמצעות עורך, המאפשר שילוב טקסט, תמונות ומדיה עשירה (פלאש, אודיו, וידאו). חברי צוות הכתיבה יכולים ליצור גרסה שלהם לכתבה, או לערוך גרסה קיימת. בתהליך שיתופי, המלווה במערכת הערות פנימית, הצוות יוצר את המוצר המוגמר.
-
תקציר
יותר ויותר אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב מתקינות מערכות משוב ממוחשבות בכיתות הלימוד ובאולמי ההרצאות. מערכות אינטראקטיביות אלו הידועות בשם student response system -SRS נועדו לאפשר מעורבות רבה יותר של הסטודנטים עם המרצה ועם תכני הקורס. באמצעות הקשה על השלטים הממוחשבים ( קליקרים ) יכולים הסטודנטים להגיב ולענות של שאלונים ממוחשבים , סקרים קצרים ולענות על מבחנים ממוחשבים מהירים שהמורה מפעיל. שלטים תומכי למידה דומים לשלט הרחוק המוכר לנו מהשימוש בטלוויזיה. מדובר במכשיר שניתן לכל תלמיד בכתה המקשר אותו עם כל חברי הכתה האחרים, עם המורה ועם נושא הלימוד ( Blood, E. & Neel, R ).
-
לינק
100 יישומי המחשב האישיים המשמעותיים ביותר ללמידה והדרכה. הרשימה גובשה בעקבות סקר שהועבר בין 155 מומחים ללמידה מתוקשבת ומידע מתוקשב. על סמך הסקרים התקופתיים שהועברו בין אנשי המקצוע בתחומים הרלבנטיים דורגו הכלים הממוחשבים החשובים ביותר ללמידה והדרכה. ניתן גם לראות מיון על פי סוגי הכלים הממוחשבים. ניתן לראות את רשימת המרואיינים המלאה והדירוג שלהם. המעניין הוא שמעבד התמלילים WORD ירד למקום ה21 ואילו קוראי ה-RSS עלו למקום גבוה ברשימה, עובדה המלמדת כי הפצת מידע ועדכוני מידע נחשבים כיום כחשובים יותר בחינוך ובהדרכה בהשוואה לעיבוד תמלילים. כלי החיפוש, כגון מנוע החיפוש של גוגל, נותרו במקום גבוה ברשימה.
-
לינק
ג'סיקה האפ (Hupp) ממאגר OEDB ריכזה וערכה רשימה מועילה מאד של כלים מתוקשבים חופשיים לניהול מידע וניהול פרויקטים באינטרנט. חלק מן הכלים אולי מוכרים, אך חלקם הגדול הם חידוש מרענן לאנשי תקשוב חינוכי ולמידענים. מרביתם כלים שימושיים למדי לניהול מתוקשב בעידן Web 2.0. שמרו הרשימה, היא תביא לכם תועלת או רעיונות לקורסים בעתיד.
-
סיכום
לאחרונה התפתחו כמה וכמה כלי עזר יעילים באינטרנט המסוגלים לסייע לנו רבות ביצירת מפות מושגיות או מפות קוגניטיביות שיתופיות באינטרנט, לצוותי עבודה, לצוותי פיתוח ולצוותי פרויקט משותפים של סטודנטים או מורים. ליזי כהן, דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן וחברת ועדת המקצוע באגף תוכניות לימודים (מדעי המידע) ממליצה במיוחד על כלי עזר חדשני רב-שפות בשם Mindomo. מדובר בתוכנה המאפשר ליצור מפה מושגית או נושאית לצורך סיעור מוחין או ארגון קווי מיתאר של סקירה או מאמר. השימוש בתוכנת MINDOMO הוא חינם והיא מאפשרת לצוות מרוחק ומבוזר לבנות ביחד באינטרנט מפה מושגית או נושאית על כל החלוקה לענפי משנה וקשרים ביניהם. החידוש של התוכנה הוא האפשרות לנהל, לשנות ולעדכן את המפה המושגית ע"י צוות פרויקט באמצעות דפדפן רגיל באינטרנט.
-
לינק
אחד מהדברים שניתן לברך עליהם בעולם הווב2.0 הוא שמי שממציא את הכלים, נותן את דעתו על הצדדים הפדגוגיים של השימוש בהם ואף טורח לחלק את תובנותיו עם קהילה אנשי החינוך. כך חברת גוגל יצרה את הפינה Google For Educators המביאה מדי פעם לקהילת החינוך מחשבות על השימושים האפשריים של כלי Google. הפעם הביאו לנו אוסף של טיפים ודפי הנחייה על השימוש באפליקציה על מנת לטפח כתיבה ועריכה שיתופית. הפינה נכתבה בשיתוף פעולה עם העלון החינוכי WRITING מההוצאה לאור של WEEKLY READER שווה עיון ומחשבה כדי לבחון שימוש מושכל בכלי של גוגל לטפח מיומנויות של כתיבה ועריכה שיתופית בכיתה (ראובן ורבר)
-
לינק
הנושא של הוראת מיומנויות מידע למורים ולפרחי הוראה אינו חדש ומזה כמה שנים המכללות להוראה אכן מעבירות בצורה יעילה כמה וכמה קורסים להקניית מיומנויות מידע למורים משתלמים ולסטודנטים להוראה. עם זאת, בשנתיים האחרונות מתחוללים שינוים ניכרים בתחומי ייצוגי המידע באינטרנט המחייבים הכנסת יסודות מעודנים להוראה המעשית של מיומנויות מידע. שני השינויים העיקריים הם הכניסה המאסיבית של ייצוגי ה-WEB 2.00 לעולם המידע והתחלת החשיבה של מיומנויות ה-WEB.3 , שתי התפתחויות אלו מחייבות את מורי המורים והמרצים לשלב כלים מתאימים ומעודכנים לניהול מידע המשקפים את רוח הזמן. שני כלי המידענות המומלצים לכך שייכים לתחום הקוד הפתוח ולווב 2.0 והם מאפשרים לנו להנחות את הסטודנטים להוראה והמורים המשתלמים להתמקד בסינון מידע ובהבנייתו באינטרנט בתפיסה של מסד נתונים מבוסס RSS ובתפיסה מקבילה של מרכז קהילתי רב-משתמשים ורב-ייצוגים לטיפול במדיה. שני הכלים המומלצים הם: Conntoea – יישום מבוקר לניהול מסד מידע באינטרנט ומערכת ESNIPS לניהול מידע על בסיס קהילת עמיתים. שני הכלים האלו מאפשרים שימוש בחינם וזוכים להתלהבות רבה בקרב משתמשי האינטרנט ככלים מתודיים אך אינטואטיביים לניהול מידע ( עמי סלנט ) .
-
לינק
למרות שבלוגים נתפסים כמרחב התפתחות אישי ורפלקציה אישית, יש מקום גם להתנסות של כתיבת בלוג קבוצתי, כלומר מרחב משותף מתועד המשמש בית יוצר לכמה כותבים או כמה סטודנטים/תלמידים. המרחב המשותף מאפשר לכמה כותבים באותו בלוג ומשתתפים ביצירת הפוסטים והכתיבה. אחד הכלים המומלצים ליצירת בלוג קבוצתי בכיתה או בקורס או המנגנון של Google Docs המאפשר לצוות תלמידים או סטודנטים ליצור מסמכים בצורה מקוונת ולשתף ביניהם מסמכים. המצגת המעולה כאן מסבירה בצורה בהירה את עקרונות הפעולה של מערכת Google Docs ליצירת בלוג קבוצתי. (Martin Michelle)
-
לינק
יש, אמנם, ממצאים מחקר ראשונים המלמדים כי לוח אינטראקטיבי ממוחשב בכיתה מגביר את המוטיבציה והמעורבות של התלמידים, אך מחקר אחר שנערך באוניברסיטת לונדון מצא כי מעורבות התלמידים בכיתה שבה מותקן לוח אינטראקטיבי ממוחשב היא קצרת טווח. הוראה באמצעות לוח אינטראקטיבי ממוחשב בכיתה צריכה להיות הרבה יותר מאתגרת מאשר הדגמת מטלות פשוטות על הלוח, היא צריכה לפתח יכולות חשיבה גבוהות יותר אצל התלמידים. מדינות ומחוזות חינוך ברחבי העולם משקיעות מיליוני דולרים ברכישת לוחות אינטראקטיביים ממוחשבים בחינוך אך קיים חשש שתוך כמה שנים הטכנולוגיה תתיישן ותפסיק לעניין את הלומדים בכיתה. המאמר מונה את היתרונות ואת החסרונות של התקנת לוחות אינטראקטיביים ממוחשבים בכיתות הלימוד.
-
סיכום
למערכת Moodle יתרונות ברורים בלמידה מתוקשבת מבחינת קלות התפעול והגמישות הפדגוגית. ויותר מורים ומרצים מודעים ליתרונות של מערכת זו לניהול קורסים מתוקשבים באינטרנט ומחפשים דרך להשתמש בה. Moodle היא מערכת לניהול למידה הכוללת כלים לבנייה, עיצוב, ארגון וניהול של קורסים. פותחה ע"י Martin Dougiamas. אמנם בטכניון מתוקנת מערכת MOODLE ללמידה מתוקשבת, אך מרצים ומורים רבים המלמדים מחוץ לטכניון מעוניינים גם הם להתנסות במערכת ניהול קורסים מתוקשבים מבוססת MOODLE. לשם כך, הוקמה בעולם מערכת בינלאומית חופשית בשם Ninehub.com המאפשרת למורים ולמרצים לפתוח קורסים מבוססי MOODLE ללא תלות במערכת איחסון של מוסד כזה או אחר.
-
לינק
Surveylyzer היא תוכנה ישראלית המשמשת כלי עזר ממוחשב לניהול סקרים ושאלונים. ניתן ליצור שאלון מקוון במספר צעדים מקוון כאשר התוכנה מעבדת את התוצאות בצורה גראפית. ניתן להגדיר שאלונים בעלי מספר שאלות ומסוגים שונים. ניתן לתפעל היבטים רבים בשאלון. דו"ח התוצאות כולל חישובים סטטיסטים כפי שמקובל בפרסומים אקדמאים, ומכיל הן סטטיסטיקה תיאורית והן סטטיסטיקה הסקתית. השירות (בחינם) כרגע פעיל בשפה האנגלית, אולם ניתן להזין שאלונים בעברית.
-
לינק
מערכת Vyew הנה פלטפורמה שיתופית חדשה באינטרנט לצוותים וירטואליים וגם לצוותי למידה מרחוק. המערכת מאפשרת לצוותים וירטואליים או לומדים מרחוק לשתף פעולה באינטרנט באמצעות דפדפן אינטרנט רגיל (100% Browser-based). הצוותים המשותפים או הלומדים מרחוק יכולים לשתף מידע, להעביר ביניהם קבצים ולתקשר בזמן אמיתי ובאופן סינכרוני באמצעות המערכת ולראות במקביל גם את לוח המידע המשותף (Whiteboard ) לצוות. ניתן בכל רגע להעביר את כל סוגי הקבצים המקובלים במערכת ה-Office לרבות אפשרות של צפייה משותפת בכל סוגי התמונות ומסכי המחשב המקובלים.
-
לינק
כלים ופרויקטים חינוכיים ליצירת למידה שיתופית באתר של ד"ר אברום רותם. בסקירה מוזכרים הכלים והפרויקטים הבאים בישראל: מערכת שיתופון (המכון הטכנולוגי חולון שמפותח בראשות פרופסור מיקי רונן), מערכת קושיה (אוניברסיטת חיפה, בראשות פרופסור שיזף רפאלי), ווויקי (דוגמא של קורס הכשרת מנהיגות חינוכית בתקשוב, מחוז חיפה)
-
סיכום
השימוש בטכניקה של כריית נתונים להערכת תהליכי למידה ממוחשבים בקורסים. תהליכי כריית הנתונים שבוצעו בחקר המקרה המתואר במאמר (צעירים המכינים עצמם לפסיכומטרי בסיוע האינטרנט) מאפשרים להסיק מסקנות על תהליכי הלמידה שלהם מתוך תהליכי כריית הנתונים המודדים כל קליק בתהליך הלמידה. היכולת לזהות באמצעות פרויקט כריית נתונים המתואר במאמר זה, סט של סגנונות למידה המאפיינים לומדים, אפילו כמה עשרות סגנונות הכוללים בתוכם, בין השאר, מרכיבים קוגניטיביים ומרכיבים אפקטיביים – יכול לסייע בהתאמת תוכניות למידה לא רק בעולם המתוקשב. ההערכה המתוארת מבוססת על כלי ה-DATA MINING או ה-WEB MINING, ובעברית: כלים של כריית נתונים או כריית נתוני WEB (גדעון זילר)
-
לינק
היוזמה של קרן קרנגי' בחינוך לפיתוח ערכת חילופי מידע פדגוגי ותיעוד דידקטי (KEEP) הפכה בארה"ב לפרויקט פדגוגי משמעותי המופץ עתה לעשרות אלפי מורים העושים בה שימוש מושכל. הערכה הממוחשבת KEEP פותחה עוד בשנת 2000 ע"י מעבדת הידע המרכזית (KML) של קרן קרנג'י במטרה לאפשר למורים לתעד בצורה ממוחשבת את ההתנסויות הפדגוגיות שלהם בהוראה. המורים והמחנכים המשתמשים בתוכנת KEEP יכולים לתעד בצורה ממוחשבת מסמכים, מערכי שיעור, הבזקי הוראה, צילומים ותמונות. ניתן לתעד בקלות ממצאים נוספים המעידים על התקדמות ההוראה או על שיקולי דעת פדגוגיים בהוראה במצבים שונים או דרכי הוראה ואסטרטגיות הוראה כולל צילומי וידאו בכיתה, הפעלות, מערכי שיעור ושיקולים דידקטיים מצביים שונים (Toru Iiyoshi, Cheryl Richardson, and Owen McGrath).
כלי עזר ממוחשבים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין