מחקר זה גורס כי גננות יכולות, ואף צריכות ומחויבות, לדעת לטפל בעצמן. לא רק שחמלה-עצמית-מודעת מטפחת את רווחתן הנפשית של הגננות, בכוחה גם להשפיע לחיוב על הלמידה וההתפתחות של ילדי הגן. שכן, פרקטיקה זו מסייעת להן לבחון סיטואציות, ולהשיב עליהן, מתוך נקודת מבט שקולה, רגועה ומודעת. זאת, במקום להגיב באופן אינסטינקטיבי, יצרי ובהול.

הדרך לאוריינות קריאה מתחילה הרבה לפני מגע הילד עם עיפרון, דף וחוברות למידה, והיא צריכה להתחיל בגן הילדים באמצעות משחקים, סיפורים ופעילויות. לכן, חשוב להסתכל על החינוך לגיל הרך באופן הוליסטי, כזה המערב את כלל הגורמים המעורבים, ולא תולה את מלוא האחריות בגננות. לכן, ברמת הפרקטיקה, חשוב למצוא דרכים לשלב בין דפי עבודה ולמידת קרוא וכתוב לבין למידה-מבוססת-משחק.

מחקר זה בוחן ומציג סדנת חממה חדשנית לליווי גננות בשנת ההתמחות בהוראה. בסדנאות הליווי, הגננות המתמחות זוכות לפרוק תסכולים מול עמיתות, להעצים את ביטחונן העצמי ואת תחושת המסוגלות העצמית, להכיר עמיתות לדרך, לטכס עצות, לתכנן מערכי שיעור בחברותא, לבחון דרכי התמודדות עם ילדים מתקשים ולהתוודע לזכויותיהן כעובדות הוראה ולנהלי הרשות המקומית. ייחודה של סדנה זו הוא קישורן של הגננות המתמחות לגורמים רלוונטיים ברשות המקומית ובדרגי הפיקוח, מתוך שאיפה להביא להתייעלות בינאישית, פרסונלית וניהולית.

ד"ר רותם שפירא, מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט ואוניברסיטת תל אביב משוחחת עם ד"ר ברק בר-זוהר, ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת ופודקאסט תו חינוך, על קריאת ספרים בגיל הרך. בשיחה מעמיקה וקולחת מספרת ד"ר שפירא על החשיבות של הקראת ספרים לילדים, על מנגנוני התיווך ההורי, על האתגר הטמון בהקראת ספרים בגני הילדים, על תפקידם המסורתי של אבות בהקראת ספרים ועוד. ריאיון זה פונה לקהל-יעד נרחב של סייעות, גננות, מורות, מפקחות, אימהות, אבות, סופרי ילדים, מאיירים, אנשי חינוך וחוקרי חינוך בגיל הרך.

רוב הילדים היהודים והערבים החיים בישראל אינם נמצאים בקשר יומי זה עם זה, מכיוון שהם גרים בערים הומוגניות ולומדים במוסדות חינוך נבדלים על בסיס לאומי-דתי. למרות הריחוק הזה, ואולי דווקא בגללו, המונח "ערבי" מעורר אסוציאציה של קונפליקט, איום ואי-נוחות בקרב ילדים יהודים-ישראלים כבר בגיל צעיר. ככל שיעברו השנים, דיס-הרמוניה זו עלולה להקצין ולכן דרושה התערבות בית ספרית עקיפה בנושא, אולי באמצעות תמונות, סיפורים, הדמיות או סרטים.

מערך מחקר איכותני וכמותני דו-שלבי מצא שמכיוון שלתינוקות ופעוטות יש צרכים נבדלים, תוכניות לימודים להוראת גילאי 3-0 צריכות להתבסס על בניית וחיזוק מערכת היחסים בין הגננת לבין הפעוטות, תקשורת תדירה והדדית עם הורים והנעתם למעורבות ויצירת סביבה בטוחה, רגישה, בריאה והיגיינית.

בשיחה הדבורה גלום הפוטנציאל של ההתפתחות השפתית של הילד ומוכנותו לקריאה בכיתה א'. שיחותיו של הילד עם הגננת, הסייעת או חבריו לגן יכולות להניעו לעצמאות, לחשוף אותו למושגים חדשים, להקנות לו אוצר מילים מורחב, להגביר פרודוקטיביות ומעורבות ולעוררו לסקרנות ולחשיבה מעמיקה. באמצעות שיחות אישיות או האזנה לשיחות שמנהל הילד עם חבריו, יכולה הגננת ללמוד על מחשבותיו, תחומי הידע שלו, מגבלותיו וצרכיו, להעניק משוב ולשמש כמודל לחיקוי שפתי.

על אף מיקומן המרכזי של מערכות ממוחשבות בשלל זירות, תחום החשיבה החישובית בפרט, ומדעי המחשב בכלל, במסגרות החינוך של הגיל הרך והחינוך היסודי אינם מפותחים דיו. מכאן, צוות המחקר קורא לחלץ ידע פדגוגי בתחום החשיבה החיובית עבור גננות, מורים ומחנכים, לבחון ולהציג פעילויות ושיטות חדשות ומשחקיות להוראת מדעי מחשב בגיל צעיר, לחקור כיצד תופסים ילדים חשיבה חישובית? ולשקול את הגברת השימוש בכלים דיגיטליים בגני ילדים ובכיתות א'-ד'.

המחקר הנוכחי בחן את הדירוגים של מורי ומנהלי חינוך קדם יסודי אסטוניים, פיניים, שבדיים והונגריים ביחס למקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי בהקשר חוצה-תרבויות. לפי הדיווחים של הנציבות האירופאית ושל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), המקצועיות של מורי החינוך הקדם יסודי היא גורם מרכזי בהבטחת האיכות של החינוך לגיל הרך. שאלת המחקר הייתה: מהם הדירוגים של מנהלים ושל מורים לגבי מקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי באינטראקציה ובמעורבות משפחתית, בתכנון החינוך ובהערכה של התפתחות הילדים, תוך שימוש באסטרטגיות הוראה ותמיכה בהתפתחות מקצועית ליצירת סביבה התורמת לצמיחה ולהתפתחות של ערכים (Peterson, Tiina; Veisson, Marika; Hujala, Eeva; Harkonen, Ulla; Sandberg, Anette; Johansson, Inge; Bakosi, Eva Kovacsne, 2016).

מאמר זה בוחן כיצד מאמצי הרפורמה בחינוך לגיל הרך בקוריאה, אשר נועדו לטפח את העצמי של הילדים, יוצרים סביבה חינוכית מקוטעת ומסוכסכת. המחברת מתמקדת בדרכים המורכבות והבלתי אחידות שבהן אידיאלים חינוכיים ומיובאים מיושמים בהקשרים מקומיים (Ahn, Junehui, 2015).

מאמר זה סוקר מחקרים לגבי ההתפתחות הקוגניטיבית, ההתפתחות החברתית וההתפתחות הלשונית של הילדים כדי לבחון כיצד ההתפתחויות בתחומים אלה מתאימות להתפתחות שמתרחשת בו-זמנית בידע ובהתנהגות הכלכליים. המחברים טוענים כי ילדים הם סוכנים כלכליים המסוגלים להשתמש בחשבון חיסכון ומציגים התנהגויות של חיסכון בגיל מוקדם כגיל חמש או שש שנים. וכן, הם טוענים כי שיקול הדעת הכלכלי של הילדים מופיע ומתקדם יחד עם ההתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והלשונית (Terri Friedline, 2015).

המטרה של מחקר זה הייתה לבחון גישות של מורים להערכה בחינוך קדם-יסודי במסגרת חמישה הקשרים בית-ספריים שונים: ציבורי, עצמאי, בשיטת פרובל (Froebel), בשיטת וואלדורף, ובשיטת מונטסורי. הנתונים נותחו כדי לזהות גישות ליבה להערכה על פני ההקשרים הקשורים לנושאים הבאים:(1) תפיסות שונות של הערכה, (2) מחויבויות להערכה המכוונת לתלמיד, (3) הכרת הילדים דרך הפרקטיקה של התצפית, (4) והערכה של סטנדרטים אקדמיים. תמיכה בנושאי הערכה אלה הייתה המחויבות היסודית של המחנכים הקדם-יסודיים להוראה ולהערכת הילד השלם (DeLuca, Christopher; Hughes, Scott, 2014).

יורם אורעד מסכם בקצרה את רשמיו מביקור ב2013 בגן ילדים באוסטרליה. "בגן הילדים באוסטרליה קיימות ארבע שכבות גיל (תינוקות, פעוטות, קדם חובה וחובה). במעבר בין שכבה לשכבה מוגשת להורים הערכה מרתקת ומושקעת של מאפיינים התנהגותיים של ילדיהם, מטרות שניצבו בפני הגננות בנוגע לכל ילד וילד בתקופה שבה שהו בשכבת גיל זו והמידה בה הושגו המטרות. ההערכה מוצגת באמצעות מעין חוברת שמשולבים בה תמונות של הילדים בסיטואציות שונות שלהם, סיטואציות הממחישות יכולות שהושגו על ידי הילדים, מטרות להמשך פיתוח הילדים ועוד. אחד המאפיינים המודגשים ביותר בחיי הגן הוא הרצון לטפח בקרב הילדים איכויות של אכפתיות, עזרה לאחר, יחס נאות כלפי הזולת ושיתופיות ( יורם אורעד) .