-
סיכום
ד"ר מירב אסף הביאה לתשומת לבנו את הדילמה שמהדהדת יותר ויותר במערכות חינוך בארץ ובעולם. הדילמה נוגעת לשימוש של תלמידים בטלפונים ניידים בכיתה או בקורס. כותבת ד"ר מירב אסף : " אני מציעה להם (למורים) לבקש מתלמידים לשים את הניידים על השולחן (במצב שקט). אני מציעה זאת משתי סיבות – הראשונה היא שכשהטלפון על השולחן רואים מה התלמידים עושים אתו והשנייה היא שכשהטלפון על השולחן ניתן להשתמש בו ללמידה – הצבעות על סקרים, חיפוש באינטרנט, צילום והסרטה לשם חקר וכולי, שהרי לבתי ספר רבים מערכת אינטרנט אל-חוטית ולתלמידים רבים תכניות גלישה ללא הגבלה ( מירב אסף) .
-
לינק
בעקבות פתיחת ההרשמה ללימודים בשנת הלימודים תשע"ד, הודיע משרד החינוך בינואר 2013 כי בשנת הלימודים הקרובה יתרחב ניסוי הבחירה המבוקרת של בתי הספר על ידי ההורים. בשנת הלימודים הקודמת השתתפו בו 19 בתי ספר יסודיים והשנה הוא מתרחב למאה בתי ספר, ב-15 רשויות מקומיות; ראשון לציון, רעננה, יבנה, רמת גן, פתח תקווה, בת-ים, נתניה, מבשרת ציון, עוספיה, קריית טבעון, עכו, עפולה, קריית שמונה, בית שאן וערד ( מערכת קו לחינוך" ) .
-
סיכום
המחקר הנוכחי בדק את התוכנית "למידה משולבת של בית ספר וקהילייה" שנבנתה כהרחבה של הדגם המקובל של התנסות מעשית למתכשרים ולמתמחים. במיוחד נחקרו תפיסותיהם בדבר תרומת התוכנית להתפתחותם המקצועית. המדגם כלל 9 חונכים ו-14 מתכשרים, שנבדקו בחמש קטגוריות: התפתחות כשירות אישית-מקצועית, הבנת דרישות המערכת, פרקטיקות של הוראה, התנהגות תלמידים ופרקטיקות רפלקטיביות ( Hudson, S & Hudson, P) .
-
לינק
תרגום התכלית של היזמות מהתחום העסקי לתחום הבית ספרי, אינו פשוט כל כך. הדיון על התכלית החינוכית תלוי בהקשר חברתי בזמן נתון. יתרה מזו, מדובר בתכליות מרובות ואף סותרות הנובעות מאינטרסים של בעלי עניין שונים – משרד החינוך, הרשות המקומית, בעלי עסקים, הורים ותלמידים. כמו כן מדידת התוצר החינוכי בעייתית; לעיתים קרובות מודדים את מה שאפשר למדוד במבחנים, ולאו דווקא את הדברים החשובים, כגון יכולות חשיבה גבוהות, יצירתיות או ערכים. נוסף על כך, קשה לבודד את מקור "ההצלחה" – כישורי הניהול או יעילות ההוראה או משפחות הילדים וכו' ( אורי איל) .
-
לינק
אסופת המאמרים על שיטות להערכה בכיתה הוא מפעל יעץ חשוב בתחומי החינוך וניסיון שיטתי לגבש הבנייה של הידע המדעי בתחום הערכת ההוראה . אסופת המאמרים מתוכננת לצאת לאור בינואר 2013 והעורך הראשי של מפעל מידע זה הוא פרופסור James H. McMillan . אסופת המאמרים , שהיא יותר מאנציקלופדיה מקצועית בתחומי הערכה בחינוך , כוללת היבטים של תיאוריות בהערכת ההוראה והלמידה , סוגיות מחקריות וכיווני היערכות המציעים תובנה מעמיקה של תחומי ההערכה בחינוך . לצדו של העורך הראשי James H. McMillan עבדו חמישה מומחים להערכה בלמידה שסייעו לגבש את הידע של תחומי ההערכה בלמידה ובהוראה בכיתה. הבניית הידע קשורה הן להערכה מסכמת והן להערכה מעצבת . בחלק האחרון של האסופה יש התייחסות שיטתית גם לתחומי הדעת כגון הוראת המדעים, הוראת מתמטיקה , הוראת קריאה , והוראת מדעי החברה .
-
תקציר
הגישה שאפשר לשפר בית ספר באמצעות לחץ של מבחנים סטנדרטיים חיצוניים התגבשה בארצות הברית בשנות השבעים של המאה העשרים. הרעיון של אחריותיות (accountability) שימש את מערכת החינוך האמריקאית במרבית הרפורמות שלה, ובתחילת המאה העשרים ואחת אימצה אותו מערכת החינוך הישראלית בהתלהבות בהתאם להמלצות ועדת דוברת. אבל אנחנו, בניגוד לאמריקאים, לא ליווינו את יישום רעיון האחריותיות במחקר מתאים שיבדוק את יעילותו ( דוד נבו) .
-
תקציר
כוונת ניסוי מתוכנן זה, היתה, לענות על השאלה, איך לתווך בין ההתנסויות המעשיות של חקר מדעי אוטנטי בחינוך היסודי. לצורך זה, תוכננה תכנית לימודים בגישה המבוססת על תיאורית פעילות שנוסתה על תלמידים בגילאים שונים, בבית ספר בכפר קטן. לתלמידים המבוגרים יותר הוצעה משימת לימוד פתוחה. המשימה שלהם הייתה, תכנון והטמעת תכנית על תקופת הקרח, שיועדה לתלמידים הצעירים יותר ( Liljestr?m, A., Enkenberg, J., & P?ll?nen, S ).
-
לינק
מאמר זה מתאר את היישום של תכנית לתואר שני בהוראה שהוצגה באוניברסיטת מלבורן בשנת 2008. מטרת התכנית היא לייצר דור חדש של מורים שהם בעלי מקצוע הדוגלים בהתערבות, עם מיומנויות ניתוח גבוהות ויכולים להשתמש בנתונים כדי לזהות ולפנות לצורכי הלמידה של הלומדים האינדיבידואליים. התכנית יוצרת קשר חזק בין תיאוריה לפרקטיקה., הבא לידי ביטוי במודל שותפות חדש עם בתי ספר נבחרים (Larissa McLean Davies, Melody Anderson, Jan Deans, Stephen Dinham, Patrick Griffin, Barbara Kameniar, Jane Page, Catherine Reid, Field Rickards, Collette Tayler & Debra Tyler, 2013).
-
לינק
בהרצאה בכינוס, שנערך במכון מופ"ת, הוצגה ע"י פרופסור מנוחה בירנבוים שיטת ההערכה המכונה הל"ל , שנועדה לקדם את הלמידה במהלכה (בשונה מהערכה המתקיימת בסיום הלמידה, שנועדה בעיקר למתן ציונים). פרופסור מנוחה בירנבוים התייחסה בהרצאתה לעקרונות המפתח של הל"ל ולמהלכי הפעלתה (מעגל הל"ל) הן כהערכה מתוכננת מראש והן כהערכה במהלך שיח כיתה. כמו כן, הייתה התייחסות לבעייתיות ביישום הרווח של הל"ל ורפלקציה לגבי המהלך החיוני לשם יישום מוצלח של הל"ל (מנוחה בירנבוים) .
-
לינק
ההרצאה של ד"ר רינת שחף-ברזילי התמקדה בשיח פדגוגי בבית ספר המתפקד ברמה גבוהה בממדים של קהילת למידה מקצועית בית-ספרית . תוארו בה יחסי הגומלין בין היבטים ארגוניים ותרבותיים של קהילת למידה זו) מנגנונים של פומביות הפרקטיקה, דיונים סדירים, חקירה/הערכה של הפרקטיקה הבית- ספרית) ; היבטים תרבותיים של אחריות משותפת ללמידת תלמידים וללמידת מורים, מיקוד בלמידת תלמידים ותפיסות קונסטרוקטיביסטיות של מורים את ההוראה, הלמידה והערכה (הל"ה) לבין ממדי הערכת השיח : איכות רשת הידע השיתופי שנבנה במהלכו (התוצר), תהליך הבניית הידע השיתופי ודפוס התרומה של המשתתפים לדיון. איכות השיח נבחנה מנקודות מבט מתודולוגיות מגוונות: ניתוח תוכן, ניתוח שיח מוסדי ומודל מעגלי חקירה ) מעגלי הל"ל) (רינת שחף-ברזילי) .
-
סיכום
כמאה בתי ספר ניסויים פועלים בישראל. מערכת החינוך שמאפשרת אותם אינה מאפשרת להם למלא את ייעודם ולהיות ניסויים – להציע דרכים חינוכיות חדשות שבתי ספר אחרים יוכלו ללכת בהן. יש איים; אין יבשה . קבוצת המחקר מב"ן (מחקר בתי הספר הניסויים) פעלה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב בין השנים 2004 ל־2009, והתמקדה בחקר בתי הספר הניסויים בישראל. בראש הקבוצה עמד פרופ’ דוד חן. בשנותיה הראשונות עסקה קבוצת המחקר בחקר בתי ספר ניסויים שגף ניסויים ויוזמות של משרד החינוך הגדיר בתי ספר שהצליחו לפתח מודל חינוכי הראוי להפצה בקרב מוסדות חינוך אחרים ( אסנת ספורטה).
-
תקציר
הספר הוא מנואל למנהל מתחיל ולצוות ניהול מתלבט, הוא מפת דרכים ליצירת אקלים מיטבי, הוא משנה סדורה הנותנת תשובות לשאלה ’מה זה להיות מנהל?’ כפי שצוין בספר, התשובה מתחילה במילים: לדעת, לחוש, להאמין, לעודד!. קטעי יומן המסע עוסקים בתהליך שעברה המחברת משלב הגיבוש ועד לשלב שבו התקיימה בבית הספר עבודת צוות מגובשת. המחברת ניהלה שני בתי ספר יסודיים במסגרת החינוך הרגיל בכיתות א'-ח', הייתה מפקחת על החינוך המיוחד במחוז תל אביב וראש צוות עיר בעיר הרצליה ( נועה קדן) .
-
סיכום
הנחיית מורים לפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות היא אחת הפעולות החשובות להקניית יכולות הבניית מידע ומידענות למורים בבתי הספר. פעילותו של המרכז האקדמי באור יהודה בכיוון זה היא פעילות מבורכת התורמת לסביבות הלמידה המגוונת של בתי הספר בארץ. כך לדוגמא, מדווחת המורה והסטודנטית דורית שאול הלומדת במרכז האקדמי באור יהודה על עבודת הצוות שלה לפיתוח יחידת הוראה מתוקשבת בנושא מנהיגות .
-
לינק
מרבית המורים החדשים בתיכון גבעת גונן בירושלים לא נקלטים בבית הספר באופן עצמאי, אלא מגיעים אליו כחלק מהתוכנית "חלוץ חינוכי" – שבה שותפים המכון לחינוך דמוקרטי במכללת סמינר הקיבוצים, משרד החינוך ומינהל החינוך בעיר (מנח"י). התוכנית, המאתרת ומכשירה אנשי חינוך איכותיים לעבודה בבתי ספר במטרה להפוך אותם לכעין עתודה ניהולית, מספקת ליווי צמוד למורים חדשים המתחילים ללמד בבתי ספר. בתיכון הירושלמי פועלת התוכנית כבר ארבע שנים, כאשר השנה מלמדים במוסד שמונה מורים המשתתפים בתוכנית. כולם כאחד מדברים על הכוח של הקבוצה כגורם תמיכה ראשון במעלה, שסייע לקליטתם החלקה בבית הספר ( תמירה גלילי) .
-
תקציר
המיזם "מורים מארחים מורים" של תומר ברץ זכה במקום השלישי בקטגוריית המיזמים החדשים בתחרות הראשונה בישראל ליזמות בחינוך, שהסתיימה בחג החנוכה. ברץ, 30, מחנך ומורה לאזרחות, ערבית ועוד כמה מקצועות בתיכון "קריית חיים" בחיפה, יזם מערכת אינטרנטית שמאפשרת למורים לארח באמצעות טכנולוגיה של שיחות ועידה בווידאו, סקייפ למשל, מורים אחרים שמשהו בסיפור החיים שלהן או בתחומי העיסוק שלהם יכול לתרום לתלמידים בשיעור ( אמתי מור ).
-
לינק
הספר "מאבקים בינלאומיים לחינוך דמוקרטי ביקורתי" חושף את האתגרים החינוכיים העומדים בפני קבוצות שוליים בהקשר של מדינות שונות. מדינות מפותחות, כמו ארצות הברית, ישראל וקוריאה, ומדינות פחות מפותחות, כמו סין, הודו וברזיל, מתוארות כולן כבלתי מושלמות במרדף שלהן אחר חינוך שוויוני; יחד עם זאת, כולן הוצגו כבעלות פוטנציאל לשיפור. בניתוח בתי ספר יסודיים ותיכוניים כמו גם מוסדות של השכלה גבוהה, ספר זה מספק הצצה על האופן שבו סדר היום הנאו-ליברלי השפיע על הדרך שבה מדינות חושבות על חינוך. בעיקר, הוא מדגיש כיצד חלקן נלחמות לשיפור האפשרויות החינוכיות המוצעות לאלו הנמצאים בשוליים כך שהן נמצאות בעמדה טובה יותר כדי להצדיק את עצמן. כל פרק מספר סיפור משכנע אודות הבעיות העומדות בפני יחידים ומוסדות המחפשים לספק חינוך דמוקרטי לאלו שאחרת היו עלולים להתעלם מהם או שלא לקבל יחס ראוי בבתי ספר מסורתיים ( Pinkney, A).
-
לינק
אילו אפשרויות מזמנת העמדה הפוסטמודרנית לבית הספר בימינו? המחבר מציין שהאתגר כאן עצום. הנה כמה שאלות על כושר הסתגלותו של בית הספר: האם החינוך, לצד השמרנות הבלתי נמנעת שלו (כמוסד המופקד על הידע הקנוני ועל מסירתו לדור הצעיר), יוכל להיפתח לתהליכים מערערים ביחס לידע, לסמכות, ליחסים בין בני אדם? האם היפתחות כזאת כרוכה בהכרח בווי תור על דפוסים ארגוניים ממוסדים החותרים להסדרה או לשינוי שלהם – הכיתה, מערך שיעור, תכנית לימודים, הניהול, הפיקוח? ( ישראל כ"ץ).
-
סיכום
המורים בחינוך המיוחד זקוקים ליחס שונה ולתמיכה רצופה מטעם בית הספר שבו הם מועסקים. הם עובדים עם אוכלוסיית תלמידים קשה, שיש לה יכולות קוגניטיביות נמוכות, ובעיות התנהגותיות, רגשיות או נפשיות. המורים בחינוך המיוחד נתקלים מדי יום בעיות לא-שגרתיות, בעיות אלו עלולות לשבש את תכנית יום הלימודים של המורה וליצור חוסר יכולת להתקדם בתכניותיו. נוסף לכך, אי-יכולת לקדם בצורה הולמת את התלמידים בתחומים שנקבעו, גורם למורים תסכול ולפעמים גם תחושה של ייאוש ונטייה לנטישה. במחקר זה נבדק הקשר בין תרבות ארגונית לבין רמת שביעות הרצון בקרב מורים בחינוך המיוחד. הבנת קשר זה מסייעת להתמודד עם מגוון תופעות המתקשרות לתחום הפדגוגי כגון צמצום תופעות הנשירה הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים, טיפוח המוטיבציה לעבודה, ושיפור רמת הישגי התלמידים ( בשארה, ס' ) .
-
לינק
עידית אבני ואולגה יליזרוב הציגו בכנס מו"ח האחרון מיזם מקוון שנעשה בשיתוף עם ד"ר אברום רותם במחוז חיפה בנושא רשתות חברתיות. אבני ורותם פרסמו לאחרונה מסמך המציג מודל הוראה-למידה ברשת חברתית, נראה כי השטח חיכה למסמך מפורט זה, המציג הגדרות ומרכיבים של פעילות חינוכית ברשת חברתית וגם כלי מצוין לתכנון פעילות מסוג זה ( שיר שוורץ ) .
-
תקציר
בתי ספר
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

