חוקרים מאוניברסיטת סלפרוד שבאנגליה ואדריכלים גילו במחקר משותף שעיצוב איכותי של סביבת הלמידה משפר את הישגי התלמידים. בשלב ההרצה של המחקר עקבו החוקרים אחרי 751 תלמידים ב־34 כיתות בשבעה בתי ספר יסודיים במשך שנה. כל כיתה שנבחרה למחקר התאפיינה בקבוצת גיל ובסביבת למידה אחרת. החוקרים התייחסו לשני היבטים עיקריים: יכולות התלמידים לפי גיל ומגדר – במתמטיקה, קריאה וכתיבה – בתחילת שנת הלימודים ובסופה; וסביבת הלמידה על מכלול רכיביה – סידור הכיתה, אור טבעי, רעשים, טמפרטורה ואיכות אוויר, גמישות החלל, הארגון, השימוש בצבע ויכולת ההתמצאות בבניין.

במעגלי ראו"ת אסופת כלי עבודה המכַוונים להתמקדות בתלמיד היחיד. מתוך התבוננות מערכתית בידע המקצועי ובמשאבי ההוראה והתמיכה הקיימים בבית הספר נוצר תהליך המתבסס על פרקטיקות בית ספריות רווחות ומשלב ביניהן – כדי לקדם תהליך של שיפור מתמיד עם התלמידים (תדהר גוטמן ) .

עם 22 בתי ספר, יותר ממאה גני ילדים ושש מסגרות להכשרת מורים, ישראל הפכה למעצמה של חינוך אנתרופוסופי. ביקור בבתי הספר בהרדוף ובבאר שבע מעורר התפעלות ותמיהות. למחנכים בשיטת ולדורף יש תשובות על כל השאלות. מקצתן, למרות זאת, נותרות פתוחות . בבתי הספר ולדורף תכנית הלימודים השנתית נחלקת לתקופות. כל תקופה מתמקדת בנושא אחד (מילולי, היסטורי, כמותי ( יעל דקל).

בהמשך לסקירה הקודמת שלנו , נראה כי המיזם החדשני ביותר בישראל לשילוב טאבלטים בכיתות לימוד נערך ע"י רשת אמית . עפ"י הדיווחים נראה כי רשת אמית משלבת את הלמידה של טאבלטים בעזרת פיתוח פלטפורמה טכנולוגית ישראלית חדשה ששמה AURA. מערכת AURA נועדה לאפשר לתלמידים ולמורים לנהל ביניהם דיאלוג פרטי מתמשך, והיא מותאמת לתפיסה הפדגוגית של בתי הספר. יצוין כי המערכת כבר עברה פיילוט ברשת בתי הספר אמי"ת וכבר מוטמעת בכמה בתי ספר ברשת. עוד בסקירה על הניסוי המתוכנן בבתי הספר בפרדס חנה-כרכור.

סקירה של שיר ( בוים) שוורץ על המיזם העירוני בבת ים לשילוב הטאבלטים ללמידה . העיר בת-ים פועלת לשינוי חינוכי עפ"י מודל בת ים לחינוך אישי, המבוסס על מודל "בתי ספר אישיים" בארה"ב. כאשר למערכת החינוכית העירונית כולה יש אג'נדה חינוכית חדשנית ניתן ליזום שינוי משמעותי כמו המעבר ללמידה באמצעות טאבלטים בכל שכבות ז'-ח' בעיר. השינוי הוא תוצר של שיתוף פעולה עם עמותת תפוח, עם רשת ערי חינוך, עם מטח ועם חברת Learni (בלי-גיר).

מובילי חינוך ומנהלי בתי ספר מפנים מקום עבור הכישלון, מנתחים חסרונות של הלמידה, ומשתמשים במידע כדי לבנות ידע מוסדי של יישומים נבחרים. הם עובדים כדי לקבוע את סדר העדיפויות לגבי ההוראה והלמידה ומציינים כיצד שילוב אפקטיבי של הטכנולוגיה תומך במטרות הלמידה העיקריות של המוסד. הם מעודדים את חברי הסגל לשתף פעולה ולחלוק את ההתנסויות שלהם. מעגל מוסדי של התנסות ורפלקציה מפחית חלק מהחששות של הפרט או הקהילה לגבי הטכנולוגיה בעת בניית הצמיחה והיכולת המוסדית (Tom Daccord and Justin Reich, 2013).

באורט החלה לפעול בשנת הלימודים תשע"א תכנית חדשנית לחטיבת הביניים בנושאי ערכים, מוסר, טכנולוגיה ומדע בראי הפילוסופיה. התכנית היא יוזמה משותפת של רשת אורט ישראל, הוצאת די-נור ובנק הפועלים, שמופעלת זו שנה שלישית בכמה בתי ספר של רשת אורט. לאחרונה ביקר בביה"ס "אלונה" הפרופסור אוסקר ברניפייה , הפילוסוף הצרפתי שפיתח שיטה להוראת הפילוסופיה לילדים ובני נוער, "לכל תשובה שאלה" , שיטה ייחודית הנלמדת במספר מדינות בעולם ועוסקת בהקניית פילוסופיה מעשית ( אורנה לוי) .

לאחר שנים רבות שבהן הוקעו בתי הספר בישראל כמי שאינם מתאימים עצמם למהפכה הטכנולוגית, השנה התקדם התקשוב במערכת החינוך שלב נוסף, כשלמרבית הכיתות הוכנסו לוח חכם ומקרן כאמצעי הוראה. המורים צוידו במחשב נייד, והם משלבים, לפחות בחלק מהשיעורים, אינטרנט על גבי הלוח האינטראקטיבי. אך האם יש יתרון אמיתי ללמידה כזו, המצדיק את ההשקעה הגדולה בתקציבי הציוד ובהדרכה? תוכניות המשלבות סמארטפונים וטאבלטים מחדדות עוד יותר את התהייה. האם למידה באמצעות טלפונים ניידים היא קוריוז שנועד בעצם למשוך את לב התלמידים, או שיש בה משהו ייחודי, ערך מוסף לתהליך הלמידה? ( תמירה גלילי) .

הספר " "The Nature of Learning: Using Research to Inspire Practiceמניח את עקרונות המפתח לתכנון סביבות למידה שיסייעו לתלמידים לבנות מיומנויות השימושיות בעולם שבו העבודות מבוססות יותר ויותר על ידע ומידע. מחברי הספר זיהו שבעה עקרונות ללמידה חדשנית(Katrina Schwartz, 2013).

בבתי הספר של קבוצת עמל מופעלת השנה תכנית להקניית מיומנויות בניהול משא ומתן – Negotiation. התכנית מתנהלת בשיתוף PON – Program On Negotiation, בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד האמריקנית, ובחסות שגרירות ארה"ב. התכנית מקנה לתלמידים ידע ומיומנויות על בסיס מתודולוגיה שפותחה בהרווארד על ידי פרופ' רוג'ר פישר ומותאמת לתלמידי תיכון בארץ. במסגרת התכנית נפגשים תלמידים יהודים וערבים בסדנאות ובלימודים וירטואליים, כדי לחפש פתרונות שיהיו מקובלים על שני הצדדים. המפגשים מתנהלים בשפה האנגלית ( קו לחינוך) .

זה למעלה מארבע שנים מתקיים דגם ייחודי של שותפות בתחום החינוך לשימוש נבון באינטרנט בין מוסד אקדמי העוסק בהכשרה להוראה, מכללת סמינר הקיבוצים, לבין השדה, בתי ספר תיכוניים שונים, ביניהם, תיכון אורט טכניקום בגבעתיים. המיזם החל את דרכו בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי, צוות המדריכים הפדגוגיים של המכללה ומספר בתי ספר תיכוניים. משתתפים במיזם סטודנטים להוראה במסלולי לימוד שונים, תקשורת וקולנוע, מחשבים, מנהל עסקים וחשבונאות, עיצוב, אומנות בשנים א', ב' ו ג' בסמינר ( צייכנר אורית, רבקה ודמני, אורלי מלמד ) .