-
לינק
קיימת הכרה הולכת וגדלה בכך שאנו זקוקים לרפורמה בחינוך בקנה מידה גדול-ברמת המחוז, המדינה, או האומה. כאן נכנס תפקידם של המאמנים.יש להתייחס לתפקידם של המאמנים כאל חלק מאסטרטגיה כוללת לשנות מערכות. מאחר וללא אימון, מאמצי רפורמה מקיפים רבים לא יובילו לשיפור אמיתי. המחברים מתארים את האופן שבו המאמנים יכולים לתרום לשיפור ההישגים הלימודיים של בית הספר, כאשר הם מהווים חלק מצוות בית הספר (Fullan, Michael and Knight, Jim, 2011).
-
לינק
אסתי דורון שואלת ומתחבטת במהות התפקיד של המדריך לשילוב התקשוב במערכת החינוך ובבתי הספר. כותבת אסתי בבלוג שלה: "עלי לשאוף כל הזמן לשינוי ממעלה שניה ושלישית שבהם הכלים הטכנולוגיים משפיעים על הפדגוגיה ויחד מעצבים משהו אחר סינרגי טוב יותר מהקיים. האיזון הזה בין הפדגוגיה לטכנולוגיה מטריד אותי ומבלבל אותי מאד מאחר ולא פעם אני רואה מורים שרכשו את מיומנות השימוש בטכנולוגיה, אך היכולות הפדגוגיות שלהם נמוכות מאד, והטכנולוגיה מעצימה את חוסר הבנתם הפדגוגית" ( אסתי דורון ).
-
לינק
פרופ' אריק הנוּשק, מבכירי חוקרי יעילות החינוך בעולם, מסביר למה הרפורמות הישראליות בחינוך לא יעלו ולא יורידו, מדוע כדאי להגדיל את עצמאותם של מנהלי בתי ספר, וכמה מיליארדי דולרים יעלו למשק ההישגים הכושלים של התלמיד הישראלי. פרופסור הנשוק טוען בראיון כי "המחקרים שעשה הראו שהדבר היחיד שמשפיע על התוצאות של התלמידים הוא איכות המורים. לגודל הכיתות יש השפעה קטנה מאוד על התוצאות. הורים תמיד יעדיפו מורה טוב בכיתה גדולה מאשר מורה ממוצע או גרוע בכיתה קטנה ( קרן צוריאל-הררי וליאור בן דוד).
-
לינק
במאמר דעה בעיתון "לוס אנג'לס טיימס" (Los Angeles Times), המחברים סול רובינשטיין (Saul Rubinstein), צ'רלס הקצ'ר (Charles Heckscher) ופול אדלר (Paul Adler) משתמשים בהיסטוריה של הייצור בארה"ב ומקבילים בינה לבין הדעה הרווחת בחינוך הציבורי של "האשם את המורה". הטיימס מחדד את הטיעון של אדוארד דמינג שכישלון התעשייה האמריקאית קשור יותר למערכת הניהול המיושנת מאשר לביצוע של העובדים(Francesca Duffy, 2011).
-
לינק
במדינה כמו ישראל ( וגם ארה"ב) שהמילה הערכה פירושה המעשי הוא בחינות הישגים סטנדרטיות כדאי להכיר גם את הגישות המתקדמות לביצוע הערכה בית-ספרית יעילה ואמינה. בין הגישות המקוריות והמעשיות להערכת תלמידים כדאי לראות את הפתרון של רשת בתי הספר charter school network DSST Public Schools בארה"ב. מרבית בתי הספר האלו הם בתי ספר בזיכיון המדגישים לימודי מדע וטכנולוגיה ואוכלוסיית התלמידים בהם נמנת על אוכלוסיות חזקות וחלשות כאחת. כך לדוגמא , לביה"ס School of One ברשת בתי הספר הזו יש מערכת הערכה כלל בית-ספרית ממוחשבת המסוגלת לזהות נקודות חוזק וחולשות של תלמידים יחידים או קבוצות בכיתה. באמצעות המערכת המורים וגם התלמידים יכולים לראות את תחום השיפור החוץ והמורים יכולים להתאים את ההוראה שלהם לקבוצות תלמידים אלו הזקוקים לסיוע נוסף. המורים משתמשים במידע מתוך בסיס הנתונים הממוחשב על מנת לבנות מערכי שיעור חדשים תוך קבלת החלטות האם להשקיע יותר זמן בנושא לימודי כלשהו או להפנות יותר זמן להוראה יחידנית עם קבוצת תלמידים קטנה.
-
סיכום
אתרי כיתות באינטרנט עשויים לתמוך בלמידה ולקדם את הטמעת מיומנויות המאה ה 21- בקרב התלמידים. כך, למשל, ניתן להשתמש באתר הכיתתי לעבודה משותפת של תלמידים ומורים, כאשר משולבות בו המערכות השיתופיות של .WEB 2 . מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית בדק, בין היתר, אם אכן מעניקים אתרי הכיתות לתלמידים כלים לרכישת מיומנויות המאה ה 21- . דו"ח המחקר מוצג באתר של ארגון Pi Delta Kappa האמריקני, התומך מזה מאה שנים בהכשרת מורים וקידומם המקצועי. על פי הדו"ח, בניית אתרי כיתות מומלצת בכל חטיבות הגיל. מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו, כי בחינוך היסודי היו האתרים הכיתתיים יותר אטרקטיביים מאתרי הכיתות בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.
-
לינק
מהות יחסי הגומלין המתקיימים במסגרת בית הספר בין מורים, הורים ותלמידים, והשאלות הרלוונטיות לעתידו של התלמיד: כיצד מתמודד בית הספר בעידן הפוסט-מודרני עם האינטרסים, הצרכים וזוויות הראיה השונות של הצדדים השונים. הספר מציג את הגישה והמתודולוגיה האימונית-COACHING כפרדיגמה חדשה במערכת החינוך בעידן הפוסטמודרני. הוא מראה כיצד פרדיגמה זאת נותנת את המענה האפקטיבי ביותר להצלחת הצדדים במהלך המפגשים המתקיימים ביניהם, ומשווה אותה לגישה המסורתית, הרואה את המערכת הבית ספרית כארגון ייעוציי שבו מתקיימים יחסים בין יועץ לנועץ ( אסתר אשכנזי).
-
לינק
Annie Murphy Paul היא המחברת של הספר “Origins" ועובדת על ספר חדש לגבי מדע הלמידה. היא טוענת כי כמות שיעורי הבית של התלמידים חשובה הרבה פחות מאשר איכות שיעורי הבית. אף על פי שסקרים מראים שכמות הזמן שילדינו מקדישים לשיעורי הבית עלתה במהלך שלושת העשורים האחרונים. לפי התוצאות מחודש דצמבר האחרון של "התכנית להערכה בינלאומית של תלמידים", התלמידים האמריקאים ממוקמים במרכז הדירוגים האקדמיים הבינלאומיים מקום 17 בקריאה, מקום 23 במדעים ומקום 31 במתמטיקה (Annie Murphy Paul ).
-
לינק
ד"ר ארנון הרשקוביץ , פוסט דוקטורנט בחינוך בארה"ב מתאר מקרוב ובצורה מאירת עיניים כיצד פועל ומתנהל ביה"ס יסודי בארצות הברית בו לומד הילד שלו. אגף כיתות לימוד מורכב ממסדרון ארוך אשר משני צידיו חדרי-הכיתות, ומחוצה להם – מתלים לתיקים ולבגדים (שכן בחורף הילדים מתעטפים בשכבות רבות בצאתם מהבית ומתקלפים מהן במהירות לפני כניסתם לכיתה). חשוב להבין, ברוב בתי הספר בארצות הברית – חדר-לימודים הוא של המורה ולא של הכיתה. כלומר, לכיתה א'/2 אין חדר, אלא למחנכת הכיתה יש חדר. כך, למורה לאמנויות יש חדר ולמורה לאנגלית יש חדר, ובשיעורים השונים – התלמידים עוברים בין הכיתות. בהמשך, בחטיבת הביניים ובתיכון – לדבר יש משמעות רבה, שכן במהלך היום התלמידים הם אלו שעוברים מחדר לחדר, ואילו המורים נשארים במקומם. כך, מתאפשר למורים לטפח לעצמם חדר משלהם. אגב, במעבר מכיתה לכיתה, לאורך השנים, לא נשמרת "כיתה אורגנית", אלא שכל השכבה מחולקת מחדש לכיתות בכל שנה; המורה של כיתה א' נשארת בכיתה א'."
-
לינק
בתי ספר תיכוניים בארה"ב מתחילים להיות מאוימים ע"י בתי הספר הוירטואליים באינטרנט. כך לדוגמא , במחוז Clovis Unified school district בקליפורניה בתי הספר הווירטואליים מצליחים למשוך תלמידים לשורותיהם ולא בהכרח תלמידים נושרים ותלמידים חלשים אלא גם תלמידים חזקים. מחוז החינוך Clovis מפסיד כל שנה בין 200-400 תלמידים לטובת בתי הספר הווירטואליים. כמענה לאיום זה ,החלו מחוזות החינוך בארה"ב להיערך להקמה של בתי ספר וירטואליים שיוכלו להתמודד עם האתגר של קורסים מקוונים לתלמידים. כך לדוגמא, פתח מחוז החינוך של שיקאגו בשנה האחרונה שני בתי ספר וירטואליים ציבוריים משלו. האתגר של פיתוח תכנית לימודים מקוונת שלמה באינטרנט תופס יותר ויותר מקום בתודעה של מחוזות החינוך בארה"ב וכל הסימנים מעידים על התרחבות מגמה זו בחינוך הציבורי בארה"ב . עוד יגיע היום שסוגיה זו תטריד גם בתי הספר התיכוניים בישראל.
-
לינק
ד"ר ארנון הרשקוביץ , פוסט -דוקטורנט בחינוך בארה"ב מתאר מקרוב ובצורה מאירת עיניים כיצד פועל ומתנהל ביה"ס יסודי בארצות הברית בו לומד הילד שלו. בסקירה זו החלק השני בה מתוארים : נושאי הלימוד, מקצועות הלימוד , שיטת הלמידה העצמאית , שיעורים המועברים לא ע"י המחנכת, פגישות בית-ספריות, פרויקטים, התמיכה בתלמיד , שיעורי בית ומבחנים.
-
לינק
נתונים מעודכנים באתר משרד החינוך מחודש ספטמבר 2011 : הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב במגזר החינוך הממלכתי : 0.35- , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב במגזר ממלכתי דתי: 0.90 , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב בחינוך עצמאי, מעיין ומוכר אחר : 3.76 , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב תלמודי תורה: 1.41 .משמעויות : מבחינת תכנון הכשרת המורים לשנים הקרובות נראה שיהיה צורך להרחיב את הכשרת המורים לחינוך החרדי . אם מדברים על מעבר המכללות לו"תת בשנים הקרובות , הרי הכשרת המורים החרדיים ( או נכון יותר המורות החרדיות ) תלך ותתרחב ובוודאי לא תעבור לות"ת .
-
סיכום
כמה מומחים מובילים לתקשוב חינוכי בעולם נותנים את דעתם לדמות ביה"ס בעוד 10 שנים. מחשבים, לוחות אלקטרוניים חכמים (electronic whiteboards) וטכנולוגיות אינטראקטיביות אחרות משנים באופן יסודי את החינוך בארה"ב ובעולם . זו נקודת המבט של המומחים שעמם שוחח כתב העיתון "ניו יורק טיימס" לגבי השאלה איך תיראה הכיתה בעוד עשר שנים מהיום? בין המומחים שרואיינו נמצא גם פרופסור Larry Cuban העוקב אחרי תהליכי השינוי בבתי ספר כבר ארבעים שנה.
-
לינק
המורה אביבה כותבת בבלוג שלה על הניסיון לשלב ולהטמיע את מעטפת האינטרנט החדשנית "קולסקול" בביה"ס. אתר קולסקול , הניתן בחינם מאפשר : א. תשתית אפקטיבית לתכנים פדגוגיים. ב. תקשורת רב-ערוצית בין ילדים, הורים והצוותים הפדגוגיים. "קול סקול" מאפשר לבית ספר רשת חברתית בטיחותית שהכניסה היא רק עם שם משתמש וסיסמה הניתנת בקלות להפעלה ולימוד , ידידותית למשתמש, מאפשרת תקשורת בין כל קהילת בית הספר לפי תחומי עניין. העלאת קבצים ושמירתם. המשתמש , לדוגמא המורה, יכולה להחליט האם היא שומרת את הקובץ לשימוש אישי בלבד או משתפת חלק או את כל הצוות. מאפשרת בניית מאגר תכניות לימוד לצוות ההוראה. מאפשר שליחת הודעות לכל הצוות בצורה בטוחה. התלמידים יכולים להתכתב בינם לבין עצמם בצורה בטוחה .
-
לינק
העניין בבתי ספר, המשלבים סוגים שונים של ערוצי למידה ותצורות למידה ( hybrid schools), גבר בשנת 2009 לאחר שמחלקת החינוך האמריקאית התירה לפרסום ניתוח-על של מחקרי למידה מקוונים שנראה כי הם מאשרים שעירוב בין זמן המורה פנים אל פנים ותכנית לימודים מקוונת ייצרו תוצאות טובות יותר מאשר הוראה פנים מול פנים בלבד או למידה מקוונת בלבד, המאמר מציג דיון של קארפה דיאם (Carpe Diem), בית ספר ציבורי ביה"ס המשלב סוגים שונים של ערוצי למידה ותצורות למידה (hybrid schools) מסוג charter school שמאמץ תכנית לימודים מקוונת ואת השימוש בטכנולוגיה בכיתה עבור הוראה והערכה של התלמיד (SCHULTE, BRIGID).
-
לינק
תלמידי כיתות ח' ברחבי הארץ יידרשו לגשת מסוף מארס ועד תחילת יוני לארבע בחינות הערכה, בנוסף לבחינות הבית-ספריות הרגילות. בחלק מבתי הספר, יגשו התלמידים לארבע הבחינות במהלך חודש אחד. בנוסף על כך, ב-40 בתי ספר יידרשו תלמידים לגשת לבחינה בינלאומית נוספת. בעוד שבאופן רשמי מנחה משרד החינוך את בתי הספר שלא להקדיש את זמן ההוראה להכנה למבחנים הארציים והבינלאומיים, הלחץ שבו נתונים המנהלים והמורים, שיכולותיהם נמדדות באמצעות מבדקים אלה, גורם להם להכניס את התלמידים למשטר למידה קפדני לקראת המבדקים הללו ( טלילה נשר).
-
לינק
-
לינק
המחקר הוא מחקר איכותי המבוסס על נתונים מדיווחי מחקרים של מורים((N=9 )שהשתתפו בהשתלמות להתפתחות מקצועית שנועדה למורים בבתי-ספר דו-לשוניים יהודיים-פלשתינאיים בישראל. זהו מיזם שנוסד בשנת 1997 ע"י המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל במטרה ליצור סביבות חינוך שוויוניות, דו-לשוניות ורב- תרבותיות. הממצאים מצביעים על מודעות המורים להקשר החברתי-פוליטי הישראלי שמרפה את ידיהם בתהליכי ההוראה והלמידה של השפה הערבית כשפה שנייה, מחזק את השלטנות של העברית בחברה הישראלית ומחליש את למידת הערבית בקרב התלמידים. המסקנה העיקרית של המחקר היא שהעברית היא השפה הדומיננטית של הרוב ולדוברי העברית יש יתרון ברור על פני האחרים ( Rajuan, M., & Bekerman, Z ).
-
תקציר
ספר חדש בהוצאת מכון ברנקו וייס. זהו סיפורו של בית הספר התיכון "המֵט" ברוד-איילנד, ארה"ב. הוא מלמד כי אפשר לחנך אחרת, וכי ילדים יכולים להגיע להישגים לימודיים גבוהים גם אם נסיבות חייהם האישיות, המשפחתיות או הכלכליות עומדות בדרכם להצלחה זו. בית הספר המֵט הוא הראשון ברשת בתי הספר של חברת התמונה הגדולה, הפועלים כיום בכל רחבי ארצות הברית. כל תלמידי המֵט לומדים על פי תכנית לימודים אישית, ומשלימים אותה תוך עבודה בעולם האמיתי. את עבודתם מלווים מנחים. ההורים מעורבים בעיצוב וביישום תכנית הלמידה של ילדיהם, והמורים אינם מרצים בפני הכיתה אלא מלווים את התלמידים תוך כדי הלמידה והעשייה. מבנה הלמידה אף הוא שונה, ובמקום ציונים ומבחנים התלמידים נדרשים להציג את תהליך הלמידה שעברו ואת תוצריו בפני חבריהם, מוריהם ובני משפחתם.
-
סיכום
מחקריה של הכותבת מאששים את רוב ממצאי המחקר על שחיקה של מורים: רוב גורמי השחיקה נובעים מן העובדה שבעיות משמעת מסכלות את הציפיות למשמעות. כשמורים נשאלו באחד ממחקריה על המטרות והציפיות שהיו להם כשהחלו את הקריירה שלהם בהוראה, בראש הרשימה (49%) היו המטרות. מורים דיברו על שאיפתם לחנך ולהעניק ידע וערכים. מבין הנשאלים היו מורים (28%) שהדגישו את רצונם להשפיע על התלמידים, ואחרים (19%) דיברו על רצונם להוות מקור השראה הקלת השחיקה ואף מניעתה תלויות ביכולתם של ראשי מערכת החינוך להבין את גורמי השחיקה וליצור סביבת עבודה שבה חלומותיהם המקצועיים והאישיים של המורים יישמרו, יתפתחו ויתגשמו. אפשר לממש את המטרה באמצעות שינויים באופי העבודה בבית הספר, מתן הכרה ותמיכה במורים ותנאי עבודה הולמים למורים. חלק חשוב מן ההתמודדות עם שחיקה הוא בניית מערכת תמיכה חברתית שבה מורים יוכלו לבחון יחד את הלחצים גורמי השחיקה בעבודתם ולהמציא דרכים להתמודדות עמם (מלאך-פיינס, איילה).
בתי ספר
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין