למידה מקוונת ברמת בית הספר התיכון, ואפילו ברמת בית הספר היסודי, מתרחשת ברחבי העולם. רוב המדינות אימצו את הלמידה המתוקשבת כאסטרטגיה המרכזית המאפשרת רפורמה, הפיכת בתי הספר למודרניים, והעלאת הנגישות לחינוך ברמה העולמית. מהפיכת התקשוב בחינוך בניו זילנד תוכננה במהלך אסטרטגי כפול: מצד אחד להרחיב את השילוב של הטכנולוגיה המתוקשבת בכיתה כדי להשתמש בטכנולוגיה ללמד הן את התלמידים שנוכחים בבית הספר (כלומר, באופן מעורב) ומצד שני לאפשר למידה מרחוק לתלמידים שלא נמצאים בבית הספר (כלומר, באופן מקוון).מסקנת המחברים הן כי בהשוואה לארה"ב ולקנדה הרי ניו זילנד השיגה התקדמות גדולה ביישום למידה מקוונת ברמות בתי הספר התיכוניים, ולאחרונה ברמת בית הספר היסודי-ומדיניות הממשלה הרציפה והאחידה בניו זילנד סייעה להתקדמות זו (Allison Powell and Michael Barbour).

בעשור האחרון צבר ביה"ס "אולפנת נווה חנה" ניסיון רב , שיטתי ומועיל בהקניית מיומנויות מידע לתלמידות הלומדות בביה"ס תיכון איכותי זה בגוש עציון. ראובן ורבר, ממובילי תכנית הלימודים הבית ספרית הייחודית להקניית אוריינות מידע מסביר במצגת שלו את עקרונות השיטה ואת ההיערכות הקוריקולרית בביה"ס לקידום ולהטמעה של מיומנויות מידע של תלמידים , כולל הערכת מיומנויות מידע של כיתות ותלמידים בתוך הכיתות.

בתי ספר וירטואליים ללמידה מתוקשבת באינטרנט יכולים לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת. בארה"ב ובקנדה כבר פועלים עשרות בתי ספר תיכוניים וירטואליים שבהם התלמידים לומדים רק מהבית. קיימים גם מאות בתי ספר תיכוניים בקנדה, ארה"ב ואוסטרליה, המאפשרים לתלמידים שלהם ללמוד קורס אחד או שניים מהבית באמצעות התחברות לאינטרנט. בעיר שיקאגו בארה"ב מתכננים לחייב כל ביה"ס תיכון להעביר כמה קורסים מקוונים מהבית. לאחרונה הועלה בישראל הרעיון ליישם את התפיסה של ביה"ס הווירטואלי כחלק מפעילות שוטפת של ביה"ס הקיים ולא כאלטרנטיבה לו. הרעיון הוא לקיים יום לימודים שבועי מהבית, יום לימוד מקוון שבועי (יום קבוע) הכולל מטלות מקוונות במספר מקצועות וגם לימוד סינכרוני מקוון של שיעור אחד או שניים. ההשראה לרעיון שאובה מהצלחתם של התנסות "הימים המקוונים" בבתי הספר שונים בארץ.

בית הספר High Tech High נוסד בארה"ב מתוך דאגה לנוכח העובדה שתלמידים מעטים בלבד לומדים את מקצועות הליבה הקשים כגון: מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. את המייסדים הדריכה גם ההבנה שאם ברצונם לעורר בתלמידים מוטיבציה ואף להלהיב אותם להתמיד בקורסים המאתגרים האלה כדי להיות מוכנים היטב למכללה או לאוניברסיטה, עליהם להגיע אליהם בשלב מוקדם במסכת החינוך שלהם (גן-י״ב). כיום התרחבה רשת בתי הספר HTH ל 22- בתי ספר צ'ארטר המציעים הזדמנויות למידה מבוססת-פרויקטים לתלמידים בכיתות k-12 , המעודדת אינטראקציה בין תלמידים, מקשרת בין לימודיים טכניים ואקדמיים ומתמקדת בפרסונליזציה ובקישור של הלמידה לעולם האמיתי ( דזירה פז, עמי סלנט) .

סקירה זו מעדכנת את הסקירה המקורית משנת 2009 ונוספו בה מגוון פעילויות ויוזמות של בתי ספר ישראליים מבחינת ההיערכות ליום לימודים מקוון . הפעילות המקוונת של התלמידים ביום המקוון נותנת להם עצמאות בעבודתם, הם לוקחים חלק פעיל ואקטיבי, הם מנהלים את קצב העבודה שלהם ומחלקים את העבודה בין החברים. מלבד זאת זה ממקד את התלמיד, מגביל אותו בזמן ומחייב אותו לתוצר מידי.הלמידה המקוונת מרחוק מאפשרת גיוון שיטות? ?הוראה- למידה והעמקת הלמידה בכתה באמצעות חשיפה למקורות מידע? ?חדשים ומעודכנים?. כל ביה"ס בישראל הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות ( עמי סלנט).

בעוד שההתייחסות ללמידה קולקטיבית היא לרוב באוריינטציה מבוססת חוסר (מציאת/פתרון בעיות והתגברות על כשלים), מחקר זה בוחן תפיסות מנהלים (נופי ידע) לגבי הרעיון והאסטרטגיה של למידה קולקטיבית מהתנסויות מוצלחות של חברי סגל. תכנית המחקר: המחקר השתמש במתודולוגיה איכותנית ממוקדת נושא כדי לחקור נופי ידע של מנהלים העוסקים בלמידה קולקטיבית מהצלחה בבתי ספר (חן שכטר).

מזה כמה שנים מנסים הבריטים לעודד את השילוב של למידת עמיתים בכיתה באמצעות תלמידים עמיתים המשמשים כחונכים. מטרת המחקר שנערך בבתי ספר תיכוניים באנגליה הייתה לבדוק את האפקטיביות של למידת תלמידים חונכים בכיתה. במסגרת המחקר נבדקו תלמידים חונכים בתחומי הביולוגיה בגילאי 16-17 ותלמידים חונכים במדעים בגילאי 4-15 . הממצאים מלמדים על אפקטיביות גבוהה של שיטת התלמידים החונכים בכיתה של ביה"ס תיכון לאור המוטיבציה הגבוהה שמגלים התלמידים ללמוד את חומרי הלמידה לעומק ולהדגים את מושגי הלמידה בפני עמיתיהם בכיתה. הממצאים מלמדים עוד על תלמידים חונכים שיצרו רפלקציה לתהליכי הלמידה והחונכות שעברו ועל חשיבות ההכנה של תלמידים חונכים לפני השיעורים על מנת לסגלם למודלים המנטליים שהם צריכים לסגל לעצמם במעבר מלמידה לחונכות ( Jonathan Galbraith & Mark Winterbottom).

תכנית "חיים משותפים" היא למעשה פיתוח של התוכנית "פרלמנט תלמידים", שבאה להדק את שיתוף הפעולה בין המגזר היהודי והמגזר הערבי. באותם בתי ספר שהופעלה בהן התכנית התלמידים למדו ופעלו יחדיו לאורך השנה בנושא ה"חיים המשותפים" סביב צירים מארגנים שונים. כל צמד בחר ציר אחד של למידה ועשייה קהילתית משותפת למען האחר, באמצעות מיזם חברתי-קהילתי. במהלך התכנית תלמידים יהודים וערבים נחשפו להיכרות אישית ותרבותית, ותובנות הנובעות מההיכרות ההדדית במרחבים הקהילתיים שלהם. "במפגשים הדו לאומיים נוצר בהדרגה קשר טוב ושיח בין התלמידים מבתי הספר במגזר היהודי לבתי הספר במגזר הערבי". במקומות שהתכנית קיבלה גיבוי ותמיכה של מנהלי בתי ספר היא הופעלה בהצלחה רבה, לדוגמא :חטיבת הביניים גוונים בראש העין ובתי ספר של רשת אורט בעיר עכו.

בעקבות הניסיון המוצלח של מחוזות החינוך בקנדה התחילו גם במחוזות חינוך שונים באנגליה ליישם את הרעיון של הוראת פילוסופיה לתלמידים בכמה בתי ספר בדרום ווילס . המחקר הנוכחי מסכם את העמדות של מנהלי בתי ספר, מורים וגורמי הרשויות המקומיות באנגליה בעקבות הניסוי לשילוב פילוסופיה לתלמידים בבתי ספר. שיטת המחקר הייתה איכותנית והתבססה על ראיונות עומק ושאלונים. ממצאי המחקר מלמדים על הדרך שבה מנהלי בתי הספר מתכננים לשלב את יחידת הלימוד של פילוסופיה בכיתות מצד אחד ועל הצורך להמשיך ולחזק את השילוב של מקצוע הפילוסופיה לתוך בית הספר הן באמצעות התפתחות מקצועית נמשכת והן באמצעות תכנון לימודים הוליסטי בביה"ס ( Sue Lyle & Junnine Thomas?Williams ) .

תיקי הגב שבהם סוחבים תלמידים ספרי לימוד כבדים עשויים להיות נחלת העבר בעקבות הצעת התקציב שאושרה על-ידי המחוקקים בפלורידה. הצעה זו דורשת כי בתי הספר יאמצו את ספרי הלימוד הדיגיטליים תוך ארבע שנים.פלורידה תהיה אחת מהמדינות הראשונות בארה"ב שתקבע את ציר הזמן למעבר לספרי לימוד אלקטרוניים אם צעד זה, שנכלל בהצעת חוק של תקציב החינוך, ייחתם לחוק על-ידי הממשלה. הצעת החוק (מספר SB 2120) דורשת שבתי הספר הציבוריים בפלורידה יאמצו ספרי לימוד דיגיטליים בלבד עד שנת הלימודים 2015-2016, ויוציאו לפחות 50% מתקציב חומרי הלימוד שלהם על חומרי לימוד דיגיטליים עד אותו זמן. ההצעה מתירה גם למחוזות של בתי הספר להתחיל בשנה הבאה בתכניות פיילוט כדי לבחון את ספרי הלימוד האלקטרוניים.