גישות מנהלים לפיתוח איכות המורה וההוראה

Donaldson, M.L. (2011). Principals' approaches to developing teacher quality, Center for American Progress, 1-40.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: התפתחות מקצועית, הוראה איכותית, מנהל בית הספר, מורים מתחילים

יש עדויות רבות לכך שמכל משאבי בית הספר למורים ההשפעה הרבה ביותר על הישגי התלמידים. ניתן לטעון שלמנהלים תפקיד חשוב ביותר בהבטחת הוראה מצוינת בבית הספר. לדרכים שבהן מנהל מקבל מורים, משבץ אותם, מעריך ומספק הזדמנויות לצמיחה מקצועית השפעה רבה על איכותם. מאמר זה מכיל דווח של ממצאים מרכזיים של מחקר שכלל 30 מנהלים בשתי מדינות בארה"ב. השאלות היו: (1) מה השפיע על דרך מילוי תפקידי הקבלה, השיבוץ, ההערכה והפיתוח המקצועי? (2) אילו אילוצים והזדמנויות השפיעו על הדרכים שבהם בוצעו תפקידים אלה? (3) האם ההקשר משפיע על כך?

מן הממצאים המרכזיים:

א) חלק מהמנהלים שבמדגם דווחו על חופש פעולה רב יותר בהקשר של בחירת כ"א וטיפול בו בהשוואה לאחרים- מנהלים אלה דווחו שיש להם חופש רב יותר באשר לחיזוק מיומנויות מורים באמצעות תוכניות קליטה והתפתחות מקצועית, ופחות - בנושאי קבלה, שיבוץ, הערכה או פיטורי מורים. מנהלים הסבירו מגבלות אלה החל מהשפעות כלכליות ומחסומים תרבותיים ועד אתגרים בין אישיים ומגבלות חוזיות.

ב) מנהלים כמנהלי כוח אדם- - 1)קבלה ושיבוץ - רוב המנהלים דווחו על מידה מסוימת של אוטונומיה בקבלה ובשיבוץ מורים בבתי הספר שלהם. מנהלים דווחו שפעולות אלה היוו סוג של מנוף לצורך שיפור איכות ההוראה. עם זאת הם עמדו בפני אילוצים ובהם: היצע מוגבל של מורים מתאימים, צנטרליזציה של שכירת מורים לעבודה(בידי המחוז למשל), ותק כגורם מרכזי בהחלטות(חוזה או מנהג), רישוי הוראה כדרישה פורמלית; 2) הערכת מורים – המנהלים במחקר רואים שתי מטרות להערכה: שיפור ההוראה וזיהוי מורים חלשים שיש לסייע להם או אף לפטרם(צעד שכמעט לא ננקט). בפועל, להערכה השפעה מועטה על המשך עבודת המורה בבית הספר. להערכה השפעה רבה יותר על מורים ללא קביעות מאשר על בעלי קביעות שקשה לפטרם.

אילוצים בהקשר הערכה: העדר זמן, הזדמנויות מוגבלות לצפייה ותיעוד, כלי תצפית בלתי הולמים, ותרבות בית הספר; 3) התפתחות מקצועית (ה"מ) – המנהלים רואים בכך אסטרטגיה מובילה במאמצים להעלאת איכות ההוראה בבית הספר. מדובר בסדרות של סדנאות בנושאים ייחודיים. הרוב ציין ה"מ כמתמשכת ומשוקעת בעבודה היום-יומית. אילוצים על היכולת להציע התפתחות מקצועית איכותית למורים: חוסר זמן ותמיכה כספית.

ג) קליטת מורים (induction) – מנהלים הביעו מגוון של אמונות ביחס לגישה ההולמת לקליטת מורים מתחילים, בתהליכים פורמליים ובלתי-פורמליים המסייעים למתחילים בראשית עבודתם. מנהלים שבבתי ספרם מודגשת תרבות למידה הדגישו את הקליטה יותר מאחרים. דגמי קליטה שעלו מהממצאים: 1) תוכנית קליטה מינימליסטית בעיקר בסמכות ובביצוע המחוז; 2) תוכניות קליטה פורמליות בבית הספר; 3) שילוב קליטה בחיי היומיום של המורים בעיקר בבתי ספר בעלי זהות חזקה ומספר גדול יחסית של מתחילים. אילוצים: היקף התקצוב של ההתפתחות המקצועית.

ד) השפעת ההקשר על גישות המנהלים לכל המרכיבים הנ"ל – גודל בית הספר: מנהלים בבתי ספר יותר קטנים דיווחו על פחות קשיים ואילוצים, הם טיפלו בפחות מורים בכל ההיבטים הנ"ל; רמת בית הספר: לרוב, מנהלי בתי ספר יסודיים דווחו על פחות קשיים לעומת מנהלי תיכון;

תרבות בית הספר: מנהלי בתי ספר בעלי תרבות חזקה ומאוחדת של למידה דווחו פחות על מחסומים ואילוצים בהשוואה לאחרים. מנהלים שבהם התרבות יותר דיפוזית דווחו על יותר מכשולים בתהליכי שיפור איכות המורים; תפקיד המחוז: מנהלים של בתי ספר במחוזות שמרכזו מטלות לא-הוראתיות(למשל, סינון ראשוני של מועמדים, טיפול במתקנים ושירתים, דיקן לענייני משמעת ועוד) וביזרו תחומי אחריות הוראתית נטו לדווח על פחות קשיים ויותר הזדמנויות לשיפור איכות המורים בהיבטים הנזכרים.

מסקנות

במה יכולים קובעי מדיניות לסייע למנהלים לצמצם את הפער בין איכות קיימת ואיכות רצויה של מורים בבתי הספר על פי ממצאי מחקר זה? על קובעי מדיניות להתייחס לארבעה מחסומים העומדים בפני מנהלים בדרכם לשיפור ההוראה: השפעות כלכליות- שיקול מחדש של תקצוב התפתחות מקצועית ותגמולי מורים בדגש על עבודה בבתי ספר "חלשים" ופריפריאליים, מגבלות חוזיות – עבודה עם ארגוני מורים כדי להבטיח שלא הותק יהיה הגורם המשפיע המרכזי ויבוא על חשבון איכות ההוראה, אתגרים בין-אישיים ומחסומים תרבותיים – הפחתת קשיים אלה ע"י טיפול בהכשרת מנהלים כדי להבטיח שהם יפתחו יכולת לפעול אסטרטגית כמנהלי כוח אדם. חיזוק הדגש על פיתוח כשירויות חיוניות להערכת הוראה ולבניית תקשורת אפקטיבית בטיפול באיכות ההוראה. הכשרה, תמיכה והעברת אחריות על איכות ההוראה למנהלים, ובתהליכים מקבילים ביחסי מנהלים-מורים.