-
סיכום
מטרת המאמר להגיע לכלל הבנה טובה יותר של ההוראה הרצויה ללומדי אנגלית כשפה זרה בבתי ספר בארה"ב במסגרת גישה/תפיסה של צדק חברתי. מדובר בטיפול בצרכים של לומדים הנמצאים באוכלוסיות שוליים כתוצאה מהשונות הלשונית שלהם(Crawford, 2004), והמחייב מנהיגות שמטרתה השגת צדק חברתי (Dantley & Tillman, 2006). אחת הטענות היא שעל המנהיגות החינוכית לסנגר בבתי-הספר ובקהיליות על צרכי התלמידים האלה. בשני המקרים הייתה ראייה הוליסטית של משאבים אנושיים בבית הספר ודחייה של הרעיון שיש לספק שירותים ממוקדים ונפרדים בצורה מבדלת ללומדי השפה האנגלית. בשני המקרים נעשה מיזוג של משאבים בבית הספר כדי ליצור מתן שירותים נכונים לתלמידים אלה ע"י מורים מיומנים שעבדו בכיתות הטרוגניות מתוך הבנת הצרכים והמטרות ( Theoharis, G. & O'Toole, J) .
-
לינק
המחקר בחן שלושה היבטים של למידה והתפתחות מקצועית באנגליה: מאפייני המורה הפרט, מאפייני פעילויות ההתפתחות המקצועית וסוגי התמיכה הניתנים ע"י בית הספר. ממצאי המחקר תומכים במה שנמצא בדיווחים קודמים על יכולת בית הספר ומקומו בהשפעה על למידה ושיפור. מורים בבתי ספר תת-משיגים הראו רמות גבוהות יותר של אוריינטציה אישית להתפתחות מקצועית ממורים בבתי ספר משיגים. ניתן לטעון עם זאת שהדבר מעיד על החשיבות של בית הספר שכאשר הוא נכשל בתמיכה בלמידה המורים פונים בעצמם לשיפור אישי של יכולותיהם המקצועיות. המחקר גם תומך בחשיבות של למידה מקצועית בשיפור בית הספר ובצורך ליתר קוהרנטיות ויכולת שברמת בית הספר(Collinson & Cook, 2007). נראה שהונחה הנחה חשובה, אך מוטעית, ביחס ליכולת של בתי ספר לתמוך בלמידה. רק בתי הספר המשיגים ביותר גילו יכולת תמיכה כזאת.
-
לינק
במרבית מסלולי הכשרת המורים בעולם לא נדרשים הסטודנטים להתמודד עם הוראה בינתחומית . באנגליה החלו לתת את הדעת לחשיבות הקניית יכולות הוראה בינתחומיות לפרחי הוראה על רקע תונית הלימודים הלאומית המחודשת שם משנת 2007 . תכנית הלימודים הלאומית המחודשת משנת 2007 מחייבת העברה של יחידת לימודים בינתחומית אחת לפחות ע"י המורים בתיכון. על רקע זה המאמר מתאר ניסיון מכוון לפתח באנגליה את יכולות ההוראה הבינתחומית בקרב פרחי הוראה המתכשרים להוראה בבתי ספר תיכוניים במסגרת מסלול ה-PGCE. המחקר מתאר את הרציונל של הגישה הפדגוגית וכיצד פרחי ההוראה נדרשים להתמודד במהלך לימודיהם עם יחידת הוראה בינתחומית בתחומי הגיאוגרפיה והאמנות (Rachel Lofthousea,Sophie Coleb and Ulrike Thomasa ).
-
לינק
בעשור האחרון ניכרת מגמה לאומית של שילוב עוזרי הוראה בבתי ספר בבריטניה. כיום, עוזרי ההוראה מהווים רבע מכוח העבודה של בית הספר באנגליה ובוויילס. קיימת מחלוקת באנגליה לגבי הפריסה והתפקיד המתאים של עוזרי ההוראה בתמיכה בלמידה. וויכוחים אלה נהדפו על ידי ממצאים מהמחקר הגדול ביותר באנגליה לגבי צוות התמיכה של בית הספר שמראה שלתמיכה של עוזרי ההוראה יש השפעה שלילית על ההתקדמות האקדמית של התלמידים. מאמר זה ממשיג את ההסברים האפשריים לגבי ההשפעות השליליות שיש לתמיכה של עוזרי ההוראה בצורה של מודל של התפקיד הפדגוגי הרחב יותר, המרכיבים שמאפשרים לנו להבין את ההשפעות שיש לתמיכה של עוזרי ההוראה במונחים של ההחלטות הנעשות לגבי עוזרי ההוראה יותר מאשר לגבי ההחלטות שמתקבלות על ידם ( Webster, Rob; Blatchford, Peter; Bassett, Paul; Brown, Penelope; Martin, Clare; Russell, Anthony ).
-
לינק
בתי הספר המצליחים בבריטניה הם אלו שנוטים לפעול באופן עצמאי ולהתעלם מהעצות של משרד החינוך הבריטי, כך מגלה דו"ח חדש שפורסם לאחרונה (נובמבר 2010) ע"י צוות חשיבה בריטי. בתי הספר הטובים יותר בבריטניה הם אלו אשר יש להם "תרבות פתוחה" של ביקורת עמיתים ולא בהכרח ביקורת מפקחים. צוות החשיבה מצא כי בתי הספר הטובים בעלי "תרבות ארגונית פתוחה" מאפשרים לרכזי המקצוע ורכזי השכבה חופש פעולה מלא באופן שהם יכולים לערוך ביקורים לא פורמאליים בקרב כיתות עמיתיהם בביה"ס . המורים הכושלים במלאכת ההוראה לא עומדים בבתי ספר אלו בביקורת הזו של עמיתיהם להוראה ונוטים לעזוב את ביה"ס בסוף השנה ובמקומם מגיעים מורים איכותיים יותר. המורים היעילים ביותר הם אלו שנוטים להתייעץ עם עמיתיהם ונוטים לשמוע לעצות של עמיתיהם ולניסיונם הפדגוגי. בבתי ספר אלו מתחולל תהליך טבעי של חילופי ידע פדגוגיים בין מורים עמיתים בברכת ההנהלה ובעידודה. לכן , מצא צוות החשיבה הבריטי כי הניסיונות של משרד החינוך הבריטי לקדם את איכות המורים בשיטות הבקרה הכמותית והנהלים הביורוקרטים מופעלים לריק.
-
לינק
המאמר מתמקד בתכנון ובארגון התפתחות מקצועית של מורים כחלק מפרויקט מחקר ארצי באנגליה (SoNS) שיזם ה- TDA. הניתוח התמטי של הנתונים שפותחו מסקירות ספרות, ממחקר איכותי (12 בתי ספר)ומסקרים הוביל לזיהוי של ארבעה נושאים הראויים לתשומת לב בהקשר זה: א) חוסר תכנון אסטרטגי של התפתחות מקצועית מתמשכת האמור לאזן בין צרכי למידה אישיים ומוסדיים לבין העדפות מדיניות לאומית – תוכניות ההתפתחות המקצועית המתמשכת מושפעות ישירות מהקשר, מתרבות, ממבנה בית-הספר ומהיסטוריה שלו ומשפיעים על התפיסות וההתנסויות של המורים בתהליך זה ( Pedder, D., Opfer, V.D) .
-
לינק
הכותבים רואים בארוזיה בהתפתחות מקצועית מתמשכת של מורים כפי שקורה בתקופה זו באנגליה תהליך שלילי ומשתמשים לגבם במונח (קיצוני למדי) – "ונדליזם". משמעות החיסכון בכסף ובזמן בהקשר של צמצום השקעות בהתפתחות מקצועית ובקליטת מורים חדשים הוא קיומם של רווחים מסוימים לטווח הקרוב והפסדים – לטווח הרחוק יותר. ה"וונדליזם החינוכי" הזה בא לידי ביטוי באנגליה בשלוש רמות: רמת המדיניות, רמת בית הספר ורמת המורה. "ונדליזם" ברמת המדיניות – תקציבים שיועדו להתפתחות המקצועית מתמשכת נטמעים בתקציבים הכלליים של בתי הספר. בתי ספר מסוימים אינם מתקציבים אף את המורים המתחילים (באנגליה). תקצוב למורים בשנתם השנייה והשלישית, תקציבים למחקר, מימון להתפתחות מקצועית בינלאומית ולתמיכה במורים בשנה הרביעית והחמישית, כל אלה נעלמו כמעט כליל (. Bubb, S. Earley, P).
-
לינק
תופעת הנשירה מלימודי הכשרת מורים – ב-2004-5 נמצא שאחוז הלא-מסיימים (כישלון או נשירה) באנגליה היה בין המתכשרים להוראה בעל-יסודי 15%, ומן המתכשרים להוראה ביסודי –12%. זוהי עלייה של 5% – 6% לעומת שנות ה-90 . המאמר הנוכחי מתמקד בממצאים מתוך שני השלבים הראשונים של חקרי המקרים שנעשו בסקר רחב זה הנוגע לנשירת פרחי הוראה מתוכניות הכשרת מורים באנגליה . מובאים במאמר סיפורים של שלוש מתכשרות להוראה. כל משתתפת עברה מסלול הכשרה שונה, וכולן באו מעיסוק במקצועות אחרים. שתים היו בשנות הארבעים שלהן ואחת – בסוף שנות העשרים. היו אלה שלוש סטודנטיות בוגרות שהתאפיינו גם במהלך של שינוי קריירה. הנחת החוקרים היא שההתנסויות שלהן משקפות רבים מהאתגרים העומדים בפני כניסה בגיל מאוחר להכשרת מורים. המאמר מביא את סיפוריהן של שלוש המתכשרות, על השתלבותן בתוכניות ההכשרה ועל ההחלטה לנשור מהן ( Chambers, G.N., Hobson, A.L., & Tracey, L ) .
-
לינק
מאז שנת 1992 מרבית תהליכי הכשרת המורים באנגליה הפכו להיות מבוססי שדה או מבוססי בתי ספר. לכאורה , יש בכך יתרונות למורים החדשים היכולים לזכות ביותר שעות הכשרה מעשיות , אך המאמר הנוכחי , סבור כי המודל הבריטי הנוכחי הוא בעייתי מבחינת המורים המתחילים ומכשירי המורים. הבעיה היא לא של הערכת יכולותיו של פרח ההוראה ללמד בכיתה אלא הרדידות של מערכת ההכשרה באנגליה מבחינת יצירת הזיקות וההקשרים הנכונים של הידע המקצועי הנוגע להתנסויות בהוראה . המאמר מציע שורה של ממדים אפסטימולוגיים מבחינת הידע שיש לגבש לגבי התנסות בהוראה ואפשרויות היישום המעמיקות יותר בין המכללות/אוניברסיטאות הבריטיות וההכשרה בשדה ( Viv Ellis).
-
לינק
כבר בשנות ה 90 של המאה הקודמת ראה משרד החינוך הבריטי חשיבות בתקשוב מערכת החינוך והשקיע בכך תקציבי עתק. בין השנים 1998 ו 2002 הכפיל משרד החינוך הבריטי את היקף התקציב שנועד לתקשוב מערכת החינוך מסכום ממוצע של 40 אלף פאונד לביה"ס לסכום של 75 אלף פאונד לכל ביה"ס תיכון. נתונים אלו מהווים 3% מכלל התקציב החינוכי הבריטי שהועבר לתקשוב בחינוך. בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה שיעור ההוצאה לתקשוב נמוך יותר ועמד על 2%, אבל עדיין היה גבוה מאד יחסית למדינות אחרות בעולם. הבריטים השקיעו גם בהכשרת המורים ובהשתלמויות בתחומי התקשוב ואף הגדילו את תקציב ההשתלמויות בשיעור של 57% בהשוואה לשנות ה-90. ההשקעות הללו כמעט ולא תרמו דבר לבתי הספר התיכוניים בבריטניה. תוכנית התקשוב נכשלה כישלון חרוץ בבתי הספר התיכוניים, אשר נותרו איים של שמרנות חינוכית. הכישלון נובע ללא ספק מהעובדה שהתוכנית כמעט ולא הציבה מטרות פדגוגיות. זאת ועוד, ואולי בעיקר, מערכת בחינות הבגרות שחשיבותה והשפעתה גדולות, לא השתנו לא תמכו ולא נתמכו בתהליך התקשוב. הם היוו אבן נגף לתוכנית התקשוב. דווקא בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה השימוש בתקשוב יעיל ומשמעותי יותר.
-
לינק
לאחרונה ביקר שרון גרינברג ,מנהל הפיתוח המתוקשב ברשת אורט, במגרש כדורגל מושלג בקנט הסמוכה ללונדון. הוא מדווח על כך בבלוג שלו . "האנגלים המארחים סיפרו לנו כי עד לפני כמה שנים היה במקום בית ספר. לאן הוא נעלם ואיך זה שיורד שלג בלונדון? אז הם הסבירו: בהיותו ראש ממשלה הוביל טוני בלייר תפיסה ועל פיה חינוך הוא השקעה, ולא הוצאה. זאת לא רק אמרו, הם גם עשו (ועושים) מתוך כ-3,500 בתי ספר התיכוניים במדינה, הוחלט להרוס עד היסוד 50% ולבנותם מחדש, ואת ה-50% הנותרים הוחלט לשפץ בצורה יסודית. מה זה יסודית? – מהמסד עד הטפחות. כל התפיסה הארכיטקטונית שבאה לידי ביטוי בבתי הספר נועדה לעורר את הנוער לקניית דעת. לארכיטקטורה אקדיש פוסט נפרד. מכל מקום, כיום הבריטים נמצאים בעיצומו של התהליך וכבר אפשר לראות בתי ספר רבים שנבנו מחדש והם נמצאים בשלבים מתקדמים של מימוש התכנית".
-
לינק
כתבה שהתפרסמה בינואר 2010 באתר האינטרנט של ה-BBC מדווחת על דוח של ועדת חינוך פרלמנטארית שהתפרסמה בינואר 2010 . הוועדה כמובן איננה ממליצה לבטל הערכות, וגם לא מבחנים. אבל לשון הכתבה מעניינת ביותר מבחינת מה שמתואר בתור הכיוון הרצוי כדי להגיע להערכה משמעותית. הועדה ממליצה לחזק את ההערכה הבית ספרית המבוססת על שיקולי ההערכה של מורים. הוועדה ממליצה על עוד יסוד חשוב בהכנת הערכות – לא למסור את מלאכת ההערכה לידיים חיצוניות, אלא לסמוך על המורים – "trust the teachers". שינוי מערכתי כזה לא רק יחסוך כסף רב אלא גם יחסוך את הזמן הרב שמקדישים המורים להכנת התלמידים לבחינות הנורמטיביות החיצוניות.
-
לינק
דו"ח מחקר, שנערך באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה, ממליץ להתחיל את הלימודים הפורמאליים רק בגיל שש. על ממצאי הדו"ח מדווח עיתון ה-Guardian הבריטי, במאמר בשם "הממצאים העיקריים של דו"ח קיימברידג' על החינוך היסודי". מדובר בדו"ח העצמאי הגדול ביותר על החינוך היסודי שנעשה ב-40 השנים האחרונות בבריטניה. הדו"ח מבוסס על 28 סקרים ו-250 קבוצות מיקוד. בכתיבת הדו"ח השתתפו 14 חוקרים ו-66 יועצי מחקר. בראש מחברי הדו"ח עמד פרופ' רובין אלכסנדר, הנחשב לאחד מאנשי האקדמיה החשובים בבריטניה בתחום החינוך. הדו"ח ממליץ, כי ילדים מתחת לגיל שש לא ישתתפו בשיעורים פורמאליים. הדו"ח תומך בהרחבת תכנית הלימודים הטרום-בית ספרית, המבוססת על משחק, עד לגיל שש. מחברי הדו"ח סבורים, כי הכנסת ילדים למסגרת לימודים בית ספרית פורמאלית כבר בגיל ארבע, כפי שקורה כיום באזורים נרחבים בבריטניה, היא מוטעית.
-
לינק
המורים בבריטניה מתקוממים כנגד מבדקים לחידוש רישיון הוראה מידי 5 שנים. המבחן המעשי נועד לבדוק את יכולות וכישורי ההוראה של המורה הן מבחינת תכנון השיעור והן מבחינת העברתו. עפ"י ההצעה , מורים שלא יעברו את המבחן המעשי , לא יורשו לחזור וללמד בכיתה. ההצעה הועלתה ע"י משרד החינוך הבריטי ותת-השר האחראי לבתי הספר. איגודי המורים באנגליה מתנגדים בתוקף להצעה לרישוי חוזר וההתנגדות גם לדיון בפרלמנט הבריטי. אי השקט של המורים באנגליה נמשך בימים אלו נוכח הכוונה של משרד החינוך ליישם את מבחני הרישוי החוזרים כבר השנה.
-
לינק
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קיימברידג’ בבריטניה , ממליץ להתחיל את הלימודים הפורמאליים רק בגיל שש . על ממצאי הדו”ח מדווח עיתון ה- Guardian הבריטי. הדו”ח תומך בהרחבת תוכנית הלימודים הטרום-בית ספרית, המבוססת על משחק, עד לגיל זה. מחברי הדו”ח סבורים, כי הכנסת ילדים למסגרת לימודים בית ספרית פורמאלית כבר בגיל ארבע, כפי שקורה כיום באזורים נרחבים בבריטניה, היא מוטעית. לטענתם, התחלת הלימודים הפורמאליים לפני גיל שש עלולה לפגוע בביטחון העצמי של חלק מהילדים, שאינם בשלים לכך, ולגרום נזק ארוך טווח ללמידה שלהם. במחקר נטען, כי השילוב של התחלה מוקדמת של הלימודים הפורמאליים, מבחני ההישגים, והלחץ לעמוד בסטנדרטים שמציבה הממשלה, ייצור דור שלם של תלמידים הסובלים מבעיות נפשיות.
-
לינק
בשנת 2007 הנהיג משרד החינוך הבריטי תכנית חדשנית להערכה עצמית של בתי ספר המחייבת את הנהלות בתי הספר והמורים לבצע הערכה עצמית של ההתקדמות הפדגוגית ותוכניות העבודה שלהם. לצורך כך פותח אתר אינטרנט המאפשר לבתי הספר לגשת בעצמם למערכת ההערכה העצמית הממוחשבת ולהפעילה. נתוני ההערכה העצמית שגיבשו בתי הספר מועברים אח"כ למשרד החינוך כבסיס לקבלת החלטות האם לבצע גם פיקוח חיצוני /בקרה חיצונית על ביה"ס. המחקר הנוכחי בדק את התפיסות התובנות של בתי הספר באנגליה לגבי התהליך עברו מבחינה ההערכה העצמית. ממצאי המחקר מלמדים כי עדיין תרבות הערכה בית-ספרית ברורה בבתי הספר והשונות בין בתי הספר היא רבה מאד. על הקשיים ביצירת תרבות הערכה בית-ספרית משפיעים גורמים ומשתנים כמו התנגדויות מורים , מוטיבציה , אתוס בית ספרי , מנהיגות ביה"ס ורמת המקצועיות של המורים. יצירת תרבות הערכה בית ספרית מחייבת שילוב נכון בין אתוס בית-ספרי ומוטיבציה של מורים לנתח ולשפר תהליכיפ פדגוגיים. המחקר התבסס על ראיונות עומק שנערכו עם מורים ומנהלי בתי ספר באנגליה במהלך 2008-2009 ( Hall, Christine, and Noyes, Andrew) .
-
לינק
ההחלטה של רשות ההכשרה והפיתוח הבריטית לחייב את המועמדים להכשרת מורים לעבור מבחנים פסיכומטריים אישיותיים לפני הקבלה להוראה מעוררת מחלוקת בקרב גורמי חינוך באנגליה , במיוחד בקרב איגודי המורים והמרצים . ההחלטה לפתח כלי דיאגנוסטי שיאפשר למוסדות הכשרת המורים למיין ולאתר את המועמדים הראויים נתקבלה בעקבות ממצאים על קליטת מועמדים לא מתאימים להוראה במשך שנים ועל שיעור נשירה גבוה משורת ההוראה בקרב מורים חדשים בבתי הספר. הכלי הדיאגנוסטי לבדיקת התאמה אישיותיות של מורים יבדוק מיומנויות שאינן רק קוגניטיביות אלא גם רגשיות ואישיותיות .
-
לינק
כניסת מורים מתחילים למקצוע ההוראה מלווה בקשיים לא מעטים. הרציניים שבהם הם המעבר מן ההכשרה אל שנת העבודה הראשונה ומניעת נשירה של מורים מתחילים. הכותבים מגדירים מורים מתחילים כמורים באחת משלוש שנות ההוראה הראשונות שאין להם עוד קשר עם מוסדות ההכשרה. תקופת התחלה זו מתוארת במחקר כ "הלם המציאות","הלם המעבר" או "התחלה מכאיבה". לתחושות אלה של המורים כמה הסברים. המחקר ומחקרים אחרים גם מראים שבתי ספר זקוקים להבטיח שהמורים המתחילים הנקלטים אצלם יחושו שהם נתמכים ומוערכים. הדבר יושג אם תהיינה הנחיות מחייבות כמו הפחתת עומס העבודה ועבודה של חונך מיומן שקיבל הכשרה מתאימה לתפקיד. יש לבחון גם מה ניתן ללמוד על תוכניות קליטה והתפתחות מקצועית במונחים של פיתוח מחויבות של המשתתפים למקצוע ההוראה, ובהקשר של פיתוח רשתות וירטואליות ואחרות שאליהן ראוי שהמורה המתחיל ישתייך ולבדוק עד כמה הדבר עשוי לעזור צמצום ממדי הנשירה מהמקצוע ( McIntyre, J., Hobson, A.J., & Mitchell, N. (2009).
-
לינק
יותר מכל מערכת חינוך בעולם מיושמת התפיסה של פדגוגיה חברתית ברשויות השונות של מערכת החינוך והרווחה הבריטית המנסות כל אחת בדרכה לפתח יחס של דאגה ואחריות חברתית לילדים המקופחים בחברה או לילדים הנדחים ע"י סביבות הלמידה השונות בבתי הספר. הפדגוגיה החברתית באנגליה אין פירושה רק דאגה לרווחת הילד אלא ניסיון לתמוך בילדים המתמודדים בבתי ספר באמצעות שינוי היחס של המורים והנהלות בתי הספר (Pastoral Care ). הבריטים דואגים גם להנחיל את תפיסת הדאגה החברתית לילדים והתמיכה האקדמית בהם לפרחי ההוראה הלומדים במוסדות הכשרת המורים באנגליה ( Kyriacou, C).
-
לינק
מערכת החינוך הבריטית מתמודדת כבר יותר מעשור עם ניסיונות מכוונים לטיפוח יצירתיות בבתי ספר. פרופסור קן רובינסון, המומחה המוביל ליצירתיות בחינוך הגיש לפני 10 שנים לראש הממשלה טוני בלייר תכנית פעולה לטיפוח ועידוד יצירתיות בבתי הספר הבריטיים. הממשלה הבריטית אימצה את הדו"ח של קן רובניסון והנחתה את שר החינוך דאז לקדם את התכנית בבתי הספר, אבל בראייה רטרוספקטיבית, ניתן לומר בוודאות כי התכנית הממשלתית לטיפוח יצירתיות לא השפיעה על בתי הספר הבריטיים ורישומה היה מצומצם. עם זאת, התכנית של רובינסון הצליחה ככל הנראה להכשיר את האווירה בקרב מנהלי בתי הספר וגורמי חינוך לקראת פרויקט ארצי חדש. הכוונה לפרויקט הארצי לטיפוח יצירתיות בבתי הספר באמצעות שותפיות יצירתיות עם אמנים מחוץ לבתי הספר.
אנגליה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין