הרפורמות התכופות הנגזרות על מערכת החינוך באנגליה הפכו את המורים לטכנאי הוראה המודרכים להפיק מתלמידיהם ציונים גבוהים על חשבון הוראה אמיתית ואינטימית. שאלת מקצוענותם של המורים תופסת מקום מרכזי בשיח החינוכי האנגלי. המתנגדים טוענים שגישת התכתיבים (top-down) הממשלתיים הביאה לרידוד מיומנויותיהם של המורים ופגעה בסמכויותיהם. אחת הבעיות היסודיות בגל הרפורמות הזה, לדברי ד"ר ש. גווירץ, נעוצה בכך שהעיקרון העומד בבסיסו הוא "ניהוליזם", "אידיאולוגיה שלפיה הפתרון לבעיות בחינוך או בכל תחום אחר, רווחה למשל, טמון בניהול יעיל והדוק יותר". גווירץ טוענת שבתי-הספר באנגליה סובלים מ"עומס יתר של שינויי מדיניות תכופים ויוזמות חדשות". "כמעט כל שבוע מתפרסמת מדיניות חדשה שמורים נדרשים להתאים עצמם אליה" (ד"ר אדם לפסטיין, אוניברסיטת אוקספורד)

לאילו כיוונים צריכה רפורמה חינוכית לאומית לחתור? למצוינות של בתי ספר ברחבי המדינה או להתקדמות מושהית, הדרגתית יותר ומאוזנת? מייקל פולן (Fullan) מגדולי החוקרים בתחומי תהליכי שינוי בחינוך אשר חקר לעומק את הרפורמה החינוכית הבריטית בסוף שנות ה-90 בתחומי האוריינות והחינוך המתמטי בבתי ספר יסודיים סבור כי המודל של יצירת "איי מצוינות" של בתי ספר יש בו כדי לפגום בתהליך יישום של רפורמה חינוכית ובשינויים הקוריקולריים שהיא חותרת להשיג. ברפורמה חינוכית מוצלחת יש חשיבות ליצירת התפתחות מאוזנת בין בתי הספר. רפורמה לאומית טובה אסור לה לטפח תחרות בין מנהלי בתי ספר כפי שקרה לא אחת במחוזות החינוך באנגליה, אלא להבטיח שיתוף פעולה בין מנהלי בתי הספר באותו מחוז. רפורמה מוצלחת אינה מתעלמת מצרכי המורים ונותנת עדיפות לטיפוח ההון האנושי של המורים עצמם ברוח התפיסה של (Hargreaves (2003. על מנת שרפורמה חינוכית תצליח צריך שהמורים בבתי הספר יפרחו בבתי הספר ויחושו כי הם מתפתחים מבחינה מקצועית.

בעוד מערכות החינוך בישראל מנסות ליצור רפורמה חינוכית שעיקריה שינוי מבני וארגוני, מציגה מערכת החינוך הבריטית חזון חינוכי אחר לשנת 2020 שגובש בשנתיים האחרונות על ידי קבוצת מחקר בשם. 2020 Review Group הממצאים הוגשו לאחרונה לשר החינוך הבריטי. מעצבי המסמך סבורים כי המאמץ החינוכי העיקרי לשנים הבאות במערכת החינוך הבריטית צריך להתבסס יותר על שיטות הוראה איכותיות ולמידה מותאמת ופחות על שינויים ארגוניים. התאמת הלמידה: הכיוון העיקרי צריך להיות יותר בכיוון התאמת הלמידה לצורכי השונות של הלומדים על ידי הוראה איכותית יותר. לשם כך יש לפעול ליצירת תוכניות לימודיות רחבות ומגוונות יותר שיאפשר לתלמידים לפתח את כל טווח המיומנויות, הידע והעמדות הערכיות שלהם. כל בתי הספר באנגליה ידרשו, על כן, לחתור להתאמת ההוראה והלמידה שלהם לשונות של התלמידים ולגבש אסטרטגיות הוראה ודרכי הוראה מתאימות למטרה זאת.

מטרת סקירה זו היא לנסות ולבדוק קיומן של התארגנויות מבניות ורשויות שעוסקות באופן עצמאי הכשרת מורים המתמקדים, בין השאר, בתחומים של קידום ועיצוב סטנדרטים מקצועיים ותוכניות להכשרת מורים ופיקוח על מורים ורישומם. מהבדיקה, שנעשתה באמצעות מנועי חיפוש ומאגרי מידע באינטרנט לגבי מדינות הספציפיות, עולה כי ניכרת כיום מגמה במדינות העולם לבסס מועצות וגופים ציבוריים שישמשו רגולטורים על תחומי הכשרת המורים או איכות ההוראה. מרביתם אינם מנוהלים בהכרח ישירות ע"י הממשלה, אך לגורמי הממשל יש השפעה וייצוג במועצות. חלקם הגדול נוטה גם לשתף את נציגי איגודי מועצות המורים ומגזרי החינוך השונים במועצות או בפיקוח. פעילותם של הגופים הותוותה ע"י רפורמות חינוכיות בחינוך שהונהגו בעשור האחרון או הוסדרה בחוק כחלק ממדיניות חינוכית כזו או אחרת שננקטה ע"י גורמי ממשל.

ביקורת מאת Valerie Rhodes על הספר Screen Play: Children and Computing in the Home. מחברי הספר בוחנים את ההשפעה הגדלה של מחשבים על חיי הילדים, בייחוד בהקשר של Information Communication Technology – ICT בסביבה הביתית. על ידי שילוב של שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות המחקר עליו מבוסס הספר – ScreenPlay project – מוצג בהקשר חברתי רחב, על מנת לזהות מגמות בשימוש הביתי במחשב. הספר גם בוחן את תפקיד המחשבים בהבניית זהות הילדים, השפעתו על הבניית הג'נדר שלהם וכן כיצד מעמד חברתי משפיע על אופן השימוש היומיומי במחשב הביתי.