צדק ומישגה: ה"ונדליזם החינוכי" של התפתחות מקצועית של מורים חדשים
מאת: Earley P Bubb.
מקור וקרדיט:
Bubb, S. Earley, P. (2006). Induction rights and wrongs: the 'educational vandalism' of new teachers'' professional development, Journal of in-service education, 32(1), 5-12.
המאמר סוכם ועובד לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
הכותבים רואים בארוזיה בהתפתחות מקצועית מתמשכת של מורים כפי שקורה בתקופה זו באנגליה תהליך שלילי ומשתמשים לגבם במונח (קיצוני למדי) - "ונדליזם". משמעות החיסכון בכסף ובזמן בהקשר של צמצום השקעות בהתפתחות מקצועית ובקליטת מורים חדשים הוא קיומם של רווחים מסוימים לטווח הקרוב והפסדים – לטווח הרחוק יותר. ה"וונדליזם החינוכי" הזה בא לידי ביטוי באנגליה בשלוש רמות: רמת המדיניות, רמת בית הספר ורמת המורה.
"ונדליזם" ברמת המדיניות – תקציבים שיועדו להתפתחות המקצועית מתמשכת נטמעים בתקציבים הכלליים של בתי הספר. בתי ספר מסוימים אינם מתקציבים אף את המורים המתחילים (באנגליה). תקצוב למורים בשנתם השנייה והשלישית, תקציבים למחקר, מימון להתפתחות מקצועית בינלאומית ולתמיכה במורים בשנה הרביעית והחמישית, כל אלה נעלמו כמעט כליל.
"ונדליזם" ברמת בית הספר – בתי ספר לוקים ברמת המנהיגות והניהול של ההתפתחות המקצועית. הטענה היא שלא לכול המורים ניתנת גישה פתוחה והוגנת לקורסים הרלוונטיים. בנוסף, בהעדר בעל תפקיד האחראי על קיום דיון בצרכי ההתפתחות של מורים, לרוב הם "משלימים/מעבירים" פעילויות ולא משיגים באמת יעדים המכוונים לסייע להתפתחותם ולצמיחתם המקצועית. נמצא שתקציבים הופנו ומופנים למחשוב ו/או לנושאים אחרים שאין קשר בינם לבין התפתחות מקצועית.
פן נוסף של רמה זו הוא בהתייחסות לתפקיד החונך, שיש לו חשיבות רבה בקליטת מורים מתחילים ובקידום התפתחותם המקצועית. בתנאים שנוצרו תפקיד זה מאויש ע"י מורי בית ספר בדרגות שונות של התלהבות והצלחה. הם אינם מתוגמלים כספית, אין מקבלים הכשרה לתפקיד ולא ניתן להם זמן למלא אותו כהלכה. החוקרים מצאו כי יש בתי ספר תרבותם מתאפיינת בגישה של ניסוי, תעייה וטעייה של מורים חדשים, ובמאמצים להישרדות תוך התמודדות עם קשיים רבים ללא תמיכה והדרכה.
מורים כ"ונדלים" – מורים הסבורים שאין להם מה ללמוד, שאינם רפלקטיביים, שאינם נוטלים אחריות על התפתחותם המקצועית ואינם שוקלים כיצד כל זה עלול להשפיע על תלמידים פוגעים בחינוך. מחקרי הערכה של הפרויקטים של התפתחות מקצועית מוקדמת (EPD) בשלב הניסוי הראו שמורים בחרו (שכן התקציב הועמד לרשותם) ללמוד נושאים שונים, חלקם ללא קשר להוראה (לימודי צלילה, השתתפות בתחרות גינון וכדומה) (Moor et al., 2005). מורים אלה העריכו את העובדה שהשליטה בתקציב נתונה בידיהם, דבר שאיפשר רמה גבוהה של תשומה אישית בתכנון התהליך, והתמקדות בתחומי עניין אישיים. עם זאת, מערכת חינוך שתקציביה מוגבלים רואה תוצאה זו כיקרה ובלתי חיונית (Minnis, 2003).
מבט לעתיד
תרבות ההתפתחות המקצועית משתנה בין ממסדים שונים. ניתן למצוא מקומות שבהם נתפש התהליך כאינטגראלי ובעל חשיבות בתכנון העבודה הבית ספרי. במובן זה "בתי ספר טובים" בונים "מורים טובים ולהיפך (Earley & Bubb,2004). עם זאת יש בתי ספר בהם לא מתקיימת תרבות כזאת ומנהלי בתי הספר נמנעים מלתמוך במורים חדשים כתוצאה מאי הכרת החוקרים או מסדרי עדיפויות שונים.
התוצאות של "ונדליזם" חינוכי זה גורמות לכך שפוטנציאל ההוראה אינו ממומש, ששיעור הנשירה של מורים טובים גדל ודורות של תלמידים אינם זוכים בהוראה טובה ומצמיחה.
ראוי שתתקיים מחויבות אישית ואחריות להתפתחות מקצועית לאורך הנתיבה המקצועית של המורה כאחת ממטרות בית הספר. באנגליה הותוו 8(GTCE, 2003) צרכים של המורה שיש להיענות להם:
1) זמן מובנה לעיסוק ברפלקציה ולמידה
2) הזדמנויות למידה הקשורות לעשייה היומיומית בבית הספר,
3) יכולת לזהות את צרכי ההתפתחות והלמידה שלו ושל אחרים,
4) פיתוח תוכנית התפתחות אישית,
5) קיום השתלמויות בית ספריות כמו גם למידה המוכרת לאקרדיטציה,
6) פיתוח הערכה עצמית, ומיומנויות לתצפית והערכה של עמיתים,
7) פיתוח של כשיוריות של חונכות ויכולת לקיים שיח ומשוב מקצועיים,
8) תכנון הנתיבה והציפיות המקצועיות לטווח רחוק.
האחראים על התפתחות מקצועית הם שצריכים לזנות את צורכי המורים ואת הדרכים לטפל בהם נכונה.
בבית הספר קיימות שתי קבוצות של לומדים – תלמידים ומורים. אין להזניח את האחת על חשבון האחרת. אם לא נראה את המורים במסגרות של למידה מתמשכת בתוך בית הספר ובעידודו כיצד יוכלו הם לערב את הצעירים בלמידה משמעותית?
ביבליוגרפיה
Earley, P., & Bubb, S. (2004). Leading and managing continuing professional development, London: Sage/Paul Chapman.
General Teaching Council (GTCE), (2003). Teachers' professional learning framework, Birmingham, GTC.
Minnis, F. (2003). EPD – sitting duck or strategic development? An evaluation of the EPD pilot in one secondary school, MA, dissertation, Institute of Education London.
Moor, H. et al., (2005). Professional development for teachers early in their careers, Research Report no. 613, Nottingham, DfES.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Earley, P., & Bubb, S. (2004). Leading and managing continuing professional development, London: Sage/Paul Chapman.
General Teaching Council (GTCE), (2003). Teachers’ professional learning framework, Birmingham, GTC.
Minnis, F. (2003). EPD – sitting duck or strategic development? An evaluation of the EPD pilot in one secondary school, MA, dissertation, Institute of Education London.
Moor, H. et al., (2005). Professional development for teachers early in their careers, Research Report no. 613, Nottingham, DfES.
yyya