ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו כי היתרונות של הלמידה המקוונת כפי שמאמינים תלמידים בבתי ספר תיכוניים שונים בתכלית השינוי מהגישה הפדגוגית החדשנית של למיה שיתופית מקוונת. עבור ונדר-ארק, והתלמידים אותם הוא מצטט, הלמידה באמצעות האינטרנט בסך הכול מקנה גישה לחומרי למידה זמינים שהוכנו מראש, ומאפשר משוב מהיר. סביר להניח שמדובר בחומרי למידה איכותיים, אבל אלה עדיין משקפים תפיסה חינוכית שבה התלמיד נמדד לפי המידה שבה הוא הצליח להפנים את המידע שהוגש לו. עבור איש החינוך המתוקשב בארה"ב ויל ריצ'רדסון (ורוב הבלוגרים החינוכיים ) הערך האמיתי של האינטרנט בחינוך נמצא ביכולת שלו לשחרר את התלמיד (וגם את המורה) מהתפיסה המסורתית הזאת.

המהלך האחרון של משרד החינוך להקמת מערכת דואר אלקטרוני שיתופית לכל המורים וגורמי החינוך הוא ללא ספק צעד ראוי וחשוב בתכנית התקשוב הלאומית. יחד עם זאת, הפוטנציאל העיקרי של המערכת החדשה הוא לא בהכרח התקשורת וההפצה המהירים לכל המורים ובין המורים , אלא היכולת של קבוצות עבודה חינוכיות בבתי הספר ליצור שיתופיות ביניהם באמצעות אחסנת קבצים משותפים במערכת הממוחשבת וגישה מהירה אליהם באינטרנט. המערכת של פרויקט "יונת הדואר" כוללת Disk on-Key’ פרטי ברשת, בנפח של 25GB, המאפשר אחסון, גיבוי ושיתוף קבצים בשרתים ייעודיים ומאובטחים. עוד מאפשרת המערכת המתוקשבת החדשה שילוב Office 2010 באינטרנט (Office Web Apps) . על מנת ליצור קבוצות עבודה שיתופיות בבתי הספר יהיה צורך בתהליך הטמעה לא קצר ושינוי דפוסי החשיבה הנדרש ממורים לקהילות מורים מקוונות ודינאמיות המודעות לחשיבות של עבודה שיתופית מקוונת באינטרנט.

העולם מצוי בתהליך מדהים של יצירת הידע על ידי החברה. לבתיהס אין חלק בתהליך הזה". כך טען דיקן ביה"ס לחינוך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, פרופ דוד חן, בכנס בנושא "טכנולוגיות בחינוך: הוראה ולמידה בעידן של תמורות ושינויים". את הכנס ערכה מכללת סמינר הקיבוצים בדצמבר 2011 . פרופ' חן הוסיף, כי אסטרטגיית התקשוב של משה"ח מבקשת לקדם במערכת החינוך שני עקרונות מנוגדים; "לומד עצמאי" מחד ו"שליטה ובקרה" מאידך. עקרון הלומד העצמאי מתמקד בפיתוח חשיבה, עבודת חקר, מתן מענה לשונות התלמידים ולמידה שיתופית. עקרון השליטה והבקרה מתמקד בשליטה על ניהול הלמידה ובהתעצמות ההערכה

אוניברסיטאות עומדות בפני כמות גדולה של השינויים ולא מעט לחץ לבדוק ולהתאים את השירותים שלהם כדי שיתנו מענה על צרכיו של עולם משתנה. ללא ספק, האינטרנט, תוכנות קוד פתוח, תנועת OER ו – מאידך גיסא – המשבר הכלכלי העולמי, כל אלה מעוררים את הרפורמה בתחום ההשכלה הגבוהה. קובעי מדיניות, ארגונים בינלאומיים, מוסדות להשכלה גבוהה וחוקרים בתחום החינוך מסכימים כי בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) יש פוטנציאל לעורר שיתוף פעולה בינלאומי, כדי ליצור נתיבי למידה גמישים כדי לפתוח את הגבולות של האוניברסיטה. המאמר נותן הצצה לתוך העולם המורכב הזה וכיצד כל המוסדות מתנסים עם ההגדרת של קמפוסים וירטואליים.

המאמר הביקורתי דן בסיבות התרבותיות חברתיות שבעקבותיהן מתבצע מהלך המחשוב הגורף במערכת החינוך , מחירו התרבותי והמחיר האישי שילדי ישראל ישלמו על כך. "במקום להשקיע עשרות מיליוני שקלים בציוד מתכלה שעשרות מיליוני שקלים נוספים יידרשו לחידושו מדי 3 שנים לערך, לא רצוי היה שהכסף הרב היה מושקע בהגדלה דרסטית של מספר הכיתות ובהכשרתו של המורה כאדם מלא בעל יכולות ניתוח ועיבוד גבוהות. מדוע לא מושקע כסף רב בהפיכת המורה למייצר חשיבה ביקורתית, למקור השראה ליצירתיות ולעומק תרבותי?" הכותב הוא מרצה לחנוך תקשורת ואמנות במכללות אורנים וספיר, מפקח על הוראת האמנות במחוז צפון ( אלי ברודרמן).

אסתי דורון הביאה לתשומת לבנו פתרון כלכלי לבעיית מימון מחשבים ניידים לתלמידים בבתי ספר ששוקלים לשלב מחשבים ניידים . היא השתתפה בוועדת היגוי ברשות גדולה בארץ, שבחנה כיצד לממן מחשבים ניידים אישיים לתלמידים באחד מבתי הספר פורצי הדרך שבתחומה. בחשיבה "מחוץ למסגרת" הוחלט להתייחס למחשבים הניידים כאל כלי , ולגזור גזירה שווה בין השכרת כלי נגינה לבין השכרת מחשב. השכירות של המחשבים הניידים מכסה היבטים חשובים ביותר של ביטוח הכלי (במקרה זה המחשב הנייד האישי) ושל דמי שכירות. זהו פתרון טוב לתלמידי כיתות ו', הלומדים רק שנה בביה"ס ועוברים אח"כ לחטיבות שבהן עדיין אין את הרצף הלימודי המשלב בין הטכנולוגיה המתקדמת של מחשבים ניידים לבין הפדגוגיה החדשנית. מודל אחר למימון מחשבים ניידים לתלמידים

פרויקט התקשוב החינוכי GLOW בסקוטלנד ממשיך להתפתח ולאחרונה עבר שינויים והתאמות למורים ולתלמידים שם. פרויקט מרחבי הלמידה GLOW נועד להעצים את המורים ולאפשר להם וגם לתלמידים לעשות שימוש במרחבי לימוד שיתופיים באינטרנט. לא מדובר רק בפיתוח כלים מתוקשבים לטובת מורים ותלמידים אלא גם במערכת שלמה של הטמעה והנחייה בשדה. מורים ותלמידים המשתמשים במערכת המתוקשבת יוכלו מעתה להוסיף למרחב המשאבים המתואם שלהם קטגוריות נושאים משלהם לשמירה של פריטי המידע אותם הם אספו באינטרנט וגם ליצור קבוצות עניין ,קהילות מתוקשבות או קורסים מתוקשבים משל עצמם באינטרנט. מדובר במערכת ידידותית וגמישה שעקומת הלמידה בה מבחינת שימוש והטמעה היא מהירה למדי.

משרד החינוך הפדראלי בארה"ב מגבש בימים אלו תוכניות לאומית חדשה וחדשנית לתקשוב החינוך. מדובר בתכנית מרחיקת לכת מבחינת ההמלצות וכיווני ההיערכות הנדרשים. התכנית הלאומית לתקשוב חינוכי בארה"ב מתגבשת מחדש בעקבות פנייתו של נשיא ארה"ב הנוכחי אובמה לשר החינוך בארה"ב. התכנית הכוללת והרב-שנתית עצמה לא תהיה מנותקת מצרכי השדה וראיית האקדמיה. בין אוגוסט- לספטמבר 2009 אפשר משרד החינוך הפדראלי לכל גורם לשלוח המלצות והצעות ייחודיות באתר אינטרנט יעודי שהוקם לצורך כך. מאות הצעות וניירות עבודה מעניינים וחדשניים הועלו לאתר האינטרנט ומתוכם ינסה צוות התכנית לגבש רעיונות וכיווני היערכות . בתוכנית יהיו 4 נדבכים עיקריים , גישה ונגישות לאמצעי תקשוב בבתי הספר, הערכה , תמיכה מתוקשבת, שיפור היחס בין עלות לתפוקה . עם גיבושה הסופי של התכנית הלאומית ב2010 היא תחייב את כל המדינות , מחוזות החינוך ובתי הספר ותהיה חלק בלתי נפרד מתוכניות העבודה של כל משרדי החינוך בכל מדינה ומדינה בארה"ב. השינוי המהותי ביותר בתכנית הלאומית הוא ההחלטה לקשור בינה ובין מערכות ההערכה בחינוך, עובדה שיש בה אולי להבטיח את יישומה של התכנית כמכלול מחייב.

אחד ממפעלי המידע החשובים בתחום התקשוב החינוכי הוא מפעל האנציקלופדיה לטכנולוגיה חינוכית אשר אותו ייסדה ומתחזקת אוניברסיטת סן דיאגו בארה"ב. מדובר בגוף ידע מעמיק וממצה בכל הנושא של שילוב מחשב בחינוך ושילוב אינטרנט בהוראה. באנציקלופדיה מקוונות זו מאות מושגים והסברים מאירי עיניים על יישומי מחשב, תהליכים קוגניטיביים בתקשוב ותיאוריות חשובות בתחומי התקשוב החינוכי. על עדכון והעמקת הידע באנציקלופדיה לטכנולוגיות חינוכיות שוקד ללא הרף הד"ר בוב הופמן , העורך הראשי של מפעל זה. מרשים במיוחד הוא רוחב היריעה של מפעל מידע זה, באנציקלופדיה לטכנולוגיה חינוכית ניתן למצוא גם לא מעט ערכים העוסקים בתיאוריות חינוכיות שיכולות לתמוך מבחינה פדגוגית וקוגניטיבית בשילוב המחשב בהוראה.

פרופסור דוד חן , לשעבר ראש ביה"ס לחינוך של אוניברסיטת תל אביב כתב מאמר מעניין בעיתון "הארץ" על החמצת המהפיכה הטכנולוגית בבתי הספר. בארגונים המודרניים שיש בהם תכנון ובקרה, פועלת מערכת הערכה המזינה משוב מתמיד. הצורך במתן דין וחשבון על התפקוד השוטף להנהלה, לדירקטוריון ולמשקיעים הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית בארגונים. לעומת זאת, אף כי במערכת החינוך יש מערכת הערכה ארצית, בחינות הבגרות ובחינות פנימיות – לא קיימת מערכת משוב המחברת את תוצאות ההערכה עם תהליכי קבלת ההחלטות. הפערים בין התרבות הארגונית של מערכת החינוך וארגונים מודרניים עמוקים בכל הממדים. היכולת להטמיע טכנולוגיה מחייבת שינוי מרחיק לכת בתרבות הארגונית של מערכת החינוך, ובכל הממדים. טכנולוגיה בכלל, וטכנולוגיות ידע בפרט, מחייבות תרבות ארגונית המבוססת על מחשבה מדויקת, תפישה מערכתית, גישה כמותית ומעבר לכל אלה – מסגרת פעולה רציונלית. בלי השינוי הזה לא יעזרו תקציבי עתק, פרויקטים אינסופיים ורטוריקה מתלהמת.

הטכנולוגיה המתקדמת במהירות של כיתות מרושתות (Wireless Classroom) וחדרי הרצאות מרושתים הולכת ומתרחבת בעולם האקדמאי ובבתי הספר. המרצים והמדריכים בחינוך הגבוה אשר תמכו בתחילה בלמידה בסביבה מתוקשבת ובאינטרנט מגלים עתה כי הם מתמודדים עם מתחרה לא פשוט מבחינת שימת הלב. יחד עם זאת, הם לא יכולים לעצור את המגמה של רישות אלחוטי בכיתות, חדרי הרצאות וסדנאות בקמפוסים ובמכללות. בכיתה מרושתת הלומדים יכולים בכל רגע לגלוש לאתרי קניות או לראות סרטים באתר Youtube . המרצים או המדריכים מנסים להזהיר את הסטודנטים או הלומדים מפני גלישה בשיעור לאתרים לא רלבנטיים, אבל קשה להם לשלוט בנושא. יש מרצים הנוקטים בגישה שונה, במקום להזהיר, לסכל ולאיים הם מתכננים אחרת את כל מערכי השיעור הוותיקים שלהם. אחרי הצגת הנושא בהרצאה של 10-15 דקות הם מבקשים מהלומדים לבצע פעילויות משלימות באינטרנט במחשבים הניידים. הכוונה למטלות הקשורות לנושא ההרצאה, אלו יכולות להיות מטלות של איסוף מידע תוך הצבעה על כתובות מסוימות באינטרנט ועד להדגמת נושא ההרצאה באמצעות מקורות מידע נבחרים באינטרנט.

שילוב מחשבים ניידים בהוראה בכיתה מתואר רבות כסוגיה פדגוגית או התמודדות לשינוי דרך החשיבה של מורים , אך מתברר כי הבעיה העיקרית היא בכלל לא פדגוגית ולא בהכרח התנגדות לשינוי. ניתן ללמוד על התמודדות של מורים ובתי ספר עם שילוב מחשבים ניידים בהוראה מתוך דיווח שכתבה אסתי דורון בבלוג שלה . אסתי , הנמצאת בבתי ספר כמדריכה מלווה להטמעת יישומי מחשב, מציגה בעיה אמיתית שיש לתת עליה את הדעת היום יותר מתמיד. המורים שכבר עברו מהפך מחשבתי בנושא יישום האינטרנט והמחשב בכיתה ובהוראה נאלצים עתה להתמודד עם בעיות טכניות והדבר גורם אצלם לעתים קרובות לתסכול וליאוש. מהדיווח של אסתי ניתן ללמוד כי דרכם של המורים המבקשים לשלב אינטרנט בכיתת המחשבים הניידים אינה סוגה בשושנים והם נדרשים כל הזמן להתמודד עם המישור הטכני של תקלות שנוצרות ברשות המחשבים של בית הספר.

על סמך סקירה זו , שנכתבה ע"י ד"ר אברום רותם ואינגריד מסיקה , ומקורות רבים אחרים, נמצא שהמסקנה המרכזית היא שאין בשימוש עם לוח לבן אינטראקטיבי שינוי משמעותי ("טרנסופרמציה") בדיאלוג הכיתתי ובפדגוגיה הבסיסית של ההוראה, אך יש בהחלט שינויים משמעותיים לטובה בהיבטים באקלים ההוראה והלמידה בכתה. יש תמיד לזכור שהחלק המשמעותי של הלוח הלבן בכתה, משנה באופן עקבי את גישת המורה והשימוש שלו בהוראה באמצעות סביבת הוראה מקוונת. התנהלות זו כוללת שימוש באתר (בית ספרי בדרך כלל) לשם ניהול למידה והוראה מקוונת, המשנה באופן משמעותי את סגנונות הלמידה של התלמידים, מקרבת אותם על פעילויות לימודיות משמעותיות, ומעניקה מיומנויות לימודיות באופן טוב יותר מאשר בלמידה מסורתית.

נתונים עדכניים שהתקבלו עפ"י בקשת מרכז המידע והמחקר בכנסת ממשרד החינוך מצביעים על ירידה ניכרת במספר המחשבים במערכת החינוך מינואר 2006 עד יוני 2008, ובעקבות זאת על עלייה במספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב: מ-12.2 תלמידים למחשב בשנת 2006 ל-15.5 תלמידים למחשב ביוני 2008. במחקר השוואתי בין-לאומי שממצאיו פורסמו במרס 2008 ונוגעים לשנת 2006 (מחקר SITES) עלה כי רק בשליש מבתי-הספר בישראל היחס בין מספר התלמידים למספר המחשבים הגיע ליעד הרצוי של 1:10 שהציב משרד החינוך, ואילו ברבע מבתי-הספר היחס הוא אף יותר מ-1:20. על-פי המחקר, בשל מצב תשתיות המחשוב, ישראל מדורגת בשליש התחתון מבחינת רמת התקשוב בקרב המדינות שהשתתפו במחקר ( יובל וורגן , איתי פידלמן).

סקירה כוללת על יוזמות בבתי ספר בעולם לניהול ישיבות צוותי מורים באינטרנט במקום ישיבה פיזית בין כתלי ביה"ס. עם הזמן נוכחו חברות בינלאומיות נוספות בפוטנציאל האדיר הגלום בישיבות המורים הוירטואליות ומהרו להתאים מערכות מתוקשבות משלהן לטובת ישיבות הצוות באינטרנט של המורים המרוחקים. המסקנות מהיוזמות השונות של אותן ישיבות מורים ראשוניות באינטרנט – מלמדות כי דינאמיקה חברתית של ישיבות צוות מתקיימת גם במערכת מתוקשבת ללא קשר פנים-אל-פנים. מתברר כי השיח החברתי המתפתח בישיבות צוות באינטרנט, אינו נופל בדבר מהשיח המתקיים בישיבות הצוות הרגיל (עמי סלנט)

לאחרונה אנו עדים למושג חדש התופס תאוצה בהתייחסות לאתרי בתי הספר והוא ה"פורטל החינוכי". מהו ה"פורטל החינוכי", מה הוא מוסיף ומה הוא מחדש? מי צריך אותו בכלל, אחרי כל המאמצים העצומים שהשקיעו בתי הספר עד כה בפיתוח האתרים הבית ספריים? "הפורטל החינוכי העירוני" הינו שער למרחב חינוכי אחד, מקום המאגד תחתיו את כל בתי הספר של העיר, את הקהילות החינוכיות השונות, את צוותי הוראה והחינוך, מפקחי משרד החינוך בעיר ואגפי החינוך למיניהם. אתר בית הספר הוא כעת חלק מרשת שלמה של אתרים איתם הוא נמצא בקשר מקצועי ואדמניסטטרטיבי. תחת מסגרת זו האתרים הבית ספריים משתפים ומחליפים מידע, יוזמים פעולות משותפות ולומדים האחד מהשני (צביה משגב, רינה גפני, דליה קפלן)