ג'יי הורוויץ מתייחס בבלוג שלו למחקר/סקר על העמדות של בני נוער בישראל כלפי השימוש בתקשוב בבתי הספר. הדוח נכתב לאחרונה על ידי ד"ר יובל דרור, סער גרשון, וד"ר אינה בלאו. התלמידים שבסקר ענו על שאלות רבות, כך שכל קורא יכול למצוא בו נקודות שונות שנראות לו החשובות או המשמעותיות במיוחד. .ג'יי הורוויץ מבקש להבליט כמה נקודות הראויות להתייחסות שאולי אינן נראות לעין בעיון רופף בדוח.

מאמר זה מספק סקירה של המחקר הנוכחי לגבי הנגישות והשימוש של בני הנוער בטלפונים הניידים בהן בלימודים בכיתה והן מחוץ לכיתה (Brad, M. M. 2013).

לא פחות מ-94% מבני הנוער לא מתנתקים מפייסבוק גם בבית הספר, וממשיכים לגלוש בזמן השיעור . מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה מגלה שהנוער לא עוזב את הרשתות החברתיות גם כאשר הוא יושב ולומד, כביכול, בכיתה. נתוני המחקר מראים שלא פחות מ-94% מתלמידי התוכן בישראל גולשים ברשתות החברתיות במהלך השיעורים, ושרק 4% מהתלמידים לא עשו כלל שימוש בטלפון הנייד בזמן השיעור מעולם ( קובי מנדל) .

שרה יושבת בביתה בירושלים, בנתיבות נערכים חמשת תלמידיה לשיעור מתמטיקה. התיכון הווירטואלי, שמיועד לבתי ספר בלי מספיק תלמידים לפתיחת מגמה, תופס תאוצה. "באופן מפתיע, המרחק הפיזי מוביל לקרבה פדגוגית". התיכון הווירטואלי, שפועל בשיתוף פעולה בין משרד החינוך, מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) וקרן הוא חלק מהמהלך הרחב שמוביל שר החינוך גדעון סער לחיזוק לימודי המדעים ולהגדלת מספר התלמידים הניגשים לבגרות ברמה של חמש יחידות ( שחר חי ) .

המטלה הלימודית פותחה בביה"ס נווה חנה באמצעות גוגל דוקס תוך שילוב העבודה בכונן גוגל. לאחרונה הותאמה המטלה של למידת חקר בבי"ס לכלים שיתופיים מסוג גוגל דוקס. ההתאמה בוצעה בכיתה ט' שם מבצעות התלמידות מטלה לימודית בעבודת צוות באמצעות המנגנונים של גוגל דוקס בזיקה למתודולוגיה של הערכת אתרים הנלמדת בביה"ס נווה חנה מזה 6 שנים ( ראובן ורבר) .

רותי בן-ישי, אחת המורות הטובות בישראל היודעת להפיק את המיטב מסביבות למידה מתוקשבות, כתבה לאחרונה פוסט על כתיבת מטלות בילקוט הדיגיטאלי ובו תובנות פדגוגיות חשובות בהקשר של יישום למידה מתוקשבת מחוץ לכיתה (תלמידי כיתה ט' ), במתכונת של הערכה פתוחה יותר המחייבת התמודדות של התלמידים עם שאלות מורכבות יותר . כותבת רותי בן –ישי: "חשוב להשתמש ב"חוזקות" של המחשב, כאשר נותנים "מטלת הערכה" לתלמידים, אותה יבצעו בבית. (שהרי טכנית, לא ניתן לעשות זאת בבי"ס") .

המונח "פדגוגיה חדשנית" צריך להיבחן בעיניים ביקורתיות וזהירות ותוך הבנה של המשמעות ההיסטורית, התאורטית והמעשית של הפדגוגיה. האם פרקטיקות פדגוגיות שבהן המורה מרצה מול כיתה תוך שימוש בלוח אינטראקטיבי (אולי משתמש בהמחשות ובסרטונים ואולי גם משתף את התלמידים הניגשים אל הלוח) יכול להיחשב כ"פדגוגיה חדשנית"? האם שימוש של התלמידים במחשבים ניידים, טאבלטים או ספרי לימוד אלקטרוניים תוך ישיבה סדורה בכיתת הלימוד, שימוש במערכות ניהול למידה מבוקרות המאפשרות מעקב נוח הוא חדשני? האם למידה ניידת השוברת גבולות זמן ומקום , הינה חדשנית בהכרח בהיבטיה הפדגוגיים? הוספת טכנולוגיה כלשהי לדרך פדגוגית קיימת, הנהוגה מאז פרוץ העידן התעשייתי אינה בהכרח חדשנית( אריאלה לונברג) .

ללמידה שיתופית מקוונת בבתי ספר נודעת כיום חשיבות רבה מבחינת טיפוח מיומנויות המידע של התלמידים ומבחינת השבחת למידת העמיתים. אחד מבתי הספר היסודיים בישראל שמצטיין בתחום הלמידה השיתופית המתוקשבת הוא ביה"ס "חופי הגליל" בקיבוץ גשר הזיו ( ביה"ס יסודי אזורי) . במסגרת התאמת דרכי ההוראה למאה ה-21 ( תכנית התקשוב החינוכית ) תורגלו תלמידי כיתות ד'-ו' בביה"ס "חופי הגליל " בהפקת תוצרי למידה תוך שיתוף פעולה ביניהם כאשר כל אחד עובד מהמחשב שלו מוסיף את חלקו לתוצר הקבוצתי המתהווה .

יאנוש קורצ'ק יצר תיאוריה חינוכית חדשנית, ויישם אותה בבית הילדים שהקים. הרעיונות שטיפח חוזרים ומקבלים היום מקום מרכזי בתפיסת העולם של מחנכים, מורים וילדים – במיוחד אלו ששבעו מתפיסת חינוך תחרותית הדוחקת לשוליים את הצורך האנושי בדיאלוג. אחת התופעות המעניינות הצומחות היום בעולם החינוכי היא הכוונה של כלים חדשניים לרעיון הישן של חינוך אישי ואנושי. טכנולוגיות חינוכיות חדשניות מאפשרות לא רק למורים אלא גם לתלמידים לפתח למידה אקטיבית המעניקה לכל ילד את האפשרות להגיב, וגם לשתף אחרים ברעיונותיו לגבי החומר הנלמד; ליצור קהילות אקטיביות של ילדים, המתאספים סביב תחומי עניין ללא מגבלת גיל, זמן או מקום. הן מאפשרות למורים לעקוב אחר התקדמות התלמידים בזמן אמת, תוך מתן תגובה מהיר ואישית לכל תלמיד, ולתלמידים לשוחח עם המורים ( יולי תמיר) .

יורם אורעד , העורך הפדגוגי של רשת "שלובים" כתב מאמר מעניין על חשיבותן של מיומנויות הלמידה ובית הספר הראוי לכך. במאמרון בלוג שכתב דיוויד וורליק (David Warlick) בעקבות כנס שבו השתתף, הוא מעלה הערות שרשם לעצמו ובהן הוא מהרהר באופן בו צריך להיראות בית ספר המתרגל מיומנויות למידה. אחת מהן התייחסה לצורך בטשטוש האבחנה בין המורה לבין התלמיד.