שפה
מיון:
נמצאו 49 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא לבחון את ההקבלה בין מבנה של טקסט טיעון לבין מבנה של תכנית לוגית הכתובה בפרולוג – שפה תכנות לוגית (תכנות בלוגיקה, PROgramming in LOGic). אם אכן קיימת הקבלה כזו, אזי אפשר לבחון את השפעת הלמידה של כלי היסק לוגיים (באמצעות פתרון בעיות בתכנות לוגי) על יכולתם של התלמידים להבין טקסט טיעון בשפה הטבעית, או להיפך (גילה שילה, נוע רגוניס).

  • לינק

    המאמר הנוכחי עוסק בשפה האנגלית במוסדות אקדמיים בישראל. באופן ספציפי, המאמר דן בהוראת קורסי תוכן באמצעות השפה האנגלית, מגמה המכונה "אינגלישיזציה", ההולכת ותופסת תאוצה במקומות רבים בעולם שאנגלית נלמדת בהם כשפה זרה. שפת ההוראה במכללות להכשרת מורים במדינת ישראל היא עברית או ערבית בהתאם להקשר, אך לאחרונה יש ניסיון להחדיר את תופעת ה"אינגלישיזציה" גם למוסדות אלה. מכללות אחדות מציעות זה כמה שנים את האפשרות ללמוד קורסי תוכן באנגלית, מתוך התפיסה ששילוב השפה האנגלית במספר קורסים ישפר את מיומנותם של הסטודנטים בשפה האנגלית ויאפשר להם גישה קלה יותר למקורות, יכולת להשתתף במיזמים בין-לאומיים ולשתף פעולה עם עמיתים ברשת ( עפרה ענבר-לוריא, סמדר דוניצה-שמידט).

  • לינק

    מטרת מאמר זה היא לבדוק אם ההשתייכות של תלמידים יוצאי אתיופיה למעמד חברתי-כלכלי נמוך היא הגורם המשפיע ביותר על הישגיהם בשפה, ולאו דווקא השתייכותם לקבוצה אתנית מסוימת, או העובדה שהם מהגרים. הטענה המרכזית של מאמר זה היא שמדידת הישגיהם של עולי אתיופיה באמצעי מדידה סטנדרטיים מערביים, שאינם רגישים לתרבותם ולמגוון סוגי הידע האורייני המאפיינים את הקהילה, עלולה להשפיע על רמת הישגיהם.במאמר מוצגים מחקרים ותכניות התערבות שבהם ניסו החוקרים – ובין השאר, מחברת מאמר זה – להתאים לתרבות יוצאי אתיופיה את כלי ההערכה ואת המתודולוגיה המחקרית, הקשורים לרכישת העברית המדוברת והעברית הכתובה. אחריהם מפורטים סוגי ההתאמות התרבותיות שעשויים לשפוך אור על ההתנהגויות התקשורתיות והאורייניות הייחודיות לבני הקהילה האתיופית. בסיום המאמר מוצגות המלצות לטיפוח העברית כשפה שנייה והמלצות למחקר עתידי ( מיכל שלייפר) .

  • תקציר

    חקירה זו מנסה להגיע לתובנות עמוקות יותר לגבי הדינמיקות של תהליך הלמידה כאשר הסטודנטים מביעים תגובות רגשיות לסביבת הלמידה ובמיוחד למשוב הכתוב מהמנחים שלהם ומחומרי הלמידה. כדי להתחשב בגישות השונות שבהן הלומדים המבוגרים לומדים באופן עצמאי המשלב הן מבחינה רגשית והן מבחינה קוגניטיבית את המשוב החיצוני, המחברים מציעים מודל המבוסס על ארבעה מניעים עיקריים: רלוונטיות של המטרה, ידע, ביטחון עצמי, ותפקידים (Maria Fernandez-Toro and Stella Hurd, 2014).

  • לינק

    מחקר זה בחן את השימוש באתרי רשתות חברתיות כאמצעי לביסוס סביבה מקוונת א-סינכרונית עבור שימוש בכיתה באתר רשת חברתית הנקרא Ning במהלך פרויקט לימודי קיץ, שנערך במכללה לחינוך באנגליה. הפרויקט התמקד במיוחד בפרקטיקת שפה בלתי פורמלית בעת שימוש באתרי רשתות חברתיות. המחקר מצא שהשימוש ב-Ning הגביר את הלכידות של הקבוצה ושהלומדים התחילו עבודה בקבוצות שונות ברגע ש- Ning הוצגה (Toetenel, Lisette , 2014).

  • תקציר

    מדריך זה מתבסס על לימוד של דוחות שופטים ומכתבים מעורכי כתבי עת לגבי הסיבות שמאמרים הנכתבים בידי חוקרים שאינם ברמת שפת אם נדחים עקב בעיות שימוש, סגנון ודקדוק באנגלית. הוא נשען על טעויות הקשורות לאנגלית מתוך כ-5000 מאמרים אשר נכתבו בידי מחברים שאינם ברמת שפת אם, 500 תקצירים אשר נכתבו בידי תלמידי תואר שלישי ומעל 1000 שעות של הוראת חוקרים כיצד לכתוב ולהציג מאמרי מחקר ( Wallwork, A) .

  • לינק

    הספר " הוראה ולמידה של שפה בעזרת מחשב: התקדמות טכנולוגית" מדגיש מסגרת עבודה מקורית ומחקר חדש המקבצים הוראת שפה זרה, ניסיונות ובחינת פרקטיקות המשתמשים ברוב משאבי הלמידה המקוונת העדכניים שימשו בהרחבה . אוסף מחקרים מקיף זה מציע לאנשי אקדמיה בתחומי הלשון והשפה , למורים לשפות, לתלמידים ולקובעי המדיניות הבנה טובה יותר לגבי ההשפעה והחשיבות שיש ללמידה מקוונת ברכישת שפה שנייה. (Zou, Bin and Xing, Minjie and Wang, Yuping and Sun, Mingyu and Xiang, Catherine H. ,2013).

  • לינק

    המחברים סוקרים את הספר " Language Curriculum Design" מאת Nation and Macalister, המציע גישה שיטתית שבה יכולים להשתמש מורים ובעלי עניין אחרים. ספר זה מתאר כיצד לאמץ, לתכנן, להתאים, להעריך ולסקור את תכנית הלימודים באמצעות מספר חקר מקרים ובאמצעות המשימות שנמצאות בסוף כל פרק (Harumi Kimura & George Jacobs, 2010).

  • לינק

    מחברת המאמר טוענת שהיא יכולה להיפרד מהעולם עכשיו, אחרי שראתה למידה פעילה בכיתה מודרנית של המאה ה-21. הלמידה ממש מבעבעת דרך הקירות הפיזיים של הכיתה. הלמידה מוגברת על ידי כמות האנשים המשתפים פעולה, המתנסים, המתרגלים, המתקשרים והיוצרים. הלמידה הפעילה היא לא על כלים טכנולוגיים אלא איזה שימוש יכולים תלמידים לעשות בהם כדי ללמוד דרכים חדשות. הלמידה היא על משימות אותנטיות, המאפשרות לתלמידים לתרום באופן אישי ועצמי ולהביא אותם להכרה שחומרי הלמידה שלהם נמצאים בעולם האמיתי ( Silvia Rosenthal Tolisano ) .

  • תקציר

    הספר והילד אומר פותח צוהר אל דרכי התקשורת, השפה והדיבור של ילדים מלידה ועד סוף שנות הגן. הספר עוסק בהתפתחות היכולת להפיק קולות אנוש, להבין דיבור ושפה, להשתמש במילים, לבנות משפטים, לשוחח ולספר סיפור, וכמו כן בהעשרת שפה ובדו-לשוניות. כל המעוניין להעשיר את ידיעותיו בַּתחום יוכל לעקוב באמצעותו אחר התיאוריות המנסות להסביר את התהליך, ללמוד על דרכי ההבעה של הילדים ועל תרומתם של מבוגרים ועמיתים להתפתחות ( בתיה צור, מיכל סגל, אניטה רום ).

  • לינק

    ילדים מתחילים ללמוד שפות זרות בגיל יותר ויותר צעיר באירופה, כאשר מרבית התלמידים מתחילים בגילאי 9-6, על פי דוח שפורסם על ידי הנציבות האירופית. מרבית המדינות או המחוזות הורידו את גיל תחילת לימודי החובה של השפה ב-15 השנים האחרונות וחלקם אף מציעים אותם בגני ילדים – הקהילה דוברת הגרמנית בבלגיה, לדוגמה, מעניקה לימודי שפה זרה לילדים בגילאי 3. אך בעוד שגיל התלמידים המתחילים ללמוד שפה זרה ירד באופן כללי, כמות זמן ההוראה שהם מקבלים לא עלתה באופן משמעותי. אכן, זמן ההוראה המוקדש לשפות זרות הוא די נמוך בהשוואה לנושאים אחרים.

  • לינק

    דיווח ממפגש לימודי רב-תחומי שבו דנו בממצאים עדכניים על האתגרים שברכישת הקריאה בערבית ובכלל, ובהשלכות של הידע המחקרי על העשייה החינוכית. המפגש אורגן ע"י צוות היוזמה למחקר יישומי בחינוך. עריכה: אביטל דרמון, מנהלת היזמה איתי פולק, מרכז ועדת שפה ואוריינות .

  • לינק

    הספר, עוסק בהבנת ההתפתחות והאוריינית של הלומד, בתהליך רכישת הקריאה והכתיבה, ובתכניות התערבות בתחום זה. מוצגות בו עבודות של טובי החוקרים בישראל על אוכלוסיות חד-לשוניות ודו-לשוניות, תלמידים שהתפתחותם תקינה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים, לקויות למידה, קריאה, שפה ושמיעה. בספר מקיף ומרתק מבקשות עפרה קורת ודורית ארם לבחון חלק מהגורמים המונעים ממערכת החינוך ליישם את איכויותיה. הספר כולל 29 מאמרים, של טובי העוסקים בתחום החינוך בישראל, העוסקים בחינוך ילדים על היבטיו השונים. הספר מחולק ל-7 שערים: בשער הראשון עוסקים המאמרים בתמונת המצב של הקריאה בישראל. התמונה אינה מעודדת, אם בוחנים אותה למול מדינות המערב, ויחד עם זאת מציעים המאמרים (בעיקר זה של רות זוזובסקי) את המפתח למציאות קשה זו ( עפרה קורת ודורית ארם ).

  • לינק

    המחקר הוא מחקר איכותי המבוסס על נתונים מדיווחי מחקרים של מורים((N=9 )שהשתתפו בהשתלמות להתפתחות מקצועית שנועדה למורים בבתי-ספר דו-לשוניים יהודיים-פלשתינאיים בישראל. זהו מיזם שנוסד בשנת 1997 ע"י המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל במטרה ליצור סביבות חינוך שוויוניות, דו-לשוניות ורב- תרבותיות. הממצאים מצביעים על מודעות המורים להקשר החברתי-פוליטי הישראלי שמרפה את ידיהם בתהליכי ההוראה והלמידה של השפה הערבית כשפה שנייה, מחזק את השלטנות של העברית בחברה הישראלית ומחליש את למידת הערבית בקרב התלמידים. המסקנה העיקרית של המחקר היא שהעברית היא השפה הדומיננטית של הרוב ולדוברי העברית יש יתרון ברור על פני האחרים ( Rajuan, M., & Bekerman, Z ).

  • לינק

    בספר הַמִּגְדָּל נִפְרַק אוסף עשיר של אמירות מקוריות של בני שנה וחצי עד ארבע וחצי – שכמותן לא שמעו מעולם מפי המבוגרים הסובבים אותם – ואליהן נלווה הסבר לשוני והתפתחותי. הספר מכוון לכל אלה הרגישים ומתרגשים למשמע יצירות השפה המיוחדות של הילדים, ובתוכם בני משפחתם, סטודנטים ואנשי-חינוך בשמונה פרקים, המתחלקים לחמישה עשר תתי פרקים, פורסת מיכל סגל מגוון של נושאים לטעויות לשון. היא מצרפת לכל פרק ולכל נושא שכזה דוגמאות למכביר (עובדה ההופכת את הקריאה למהנה ביותר!). בצורה קלילה ומהנה, חפה מכל התפלספות, היא מסבירה את הגורמים לטעויות בעברית המתפתחת אצל הילדים הרכים, בעיקר בין הגילאים שנתיים + עד ארבע +. בגילאים אלו הילדים לומדים תבניות, מילים ושורשים, וכשהם מחברים את כולם יחד בעת שהם נדרשים למילים חדשות – נולדות להן הטעויות המשעשעות וההגיוניות למדי.

  • לינק

    לתכנית התקשוב הלאומית: התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 יש השפעה גם על מעורבות של מורים מבתי ספר בפיתוח חומרי למידה מתוקשבים וחומרי למידה. מעורבות התחלתית זו לא נוצרה מעצמה אלא בזכות מאמצי הטמעה של מרכזי ההדרכה הפועלים במחוזות החינוך ברחבי הארץ. כך לדוגמא בבתי ספר יסודיים בקרית שמונה ובאזורים הסמוכים המורים עוברים השתלמויות וליווי של מרכז הפסג"ה האזורי במטרה לפתח מיומנויות של תכנון משימות תקשוב לכיתה. התוצרים שהמורים מפיקים כוללים דוגמאות לשיעורים משולבי משימות תקשוב, בעקבות חשיפה למאפיינים של משימה מתוקשבת מיטבית. באתר האינטרנט הנוכחי מרוכזים דוגמאות של חומרי למידה מתוקשבים שפיתחו המורים בתחום חינוך לשוני

  • לינק

    המחקר הנוכחי בדק את הקשרים בין תחושת הקהילה של 75 גננות ואיכות ההוראה שלהן של השפה והאוריינות בכיתה לבין הישגיהם של 398 ילדים מבחינת אוצר מלים וידע של מושגים במהלך שנת הלימודים. התוצאות של המודל הליניארי ההיררכי הראו שאיכות הוראת השפה והאוריינות של המורים ניבאה באופן משמעותי את הישגי הילדים בידע של מושגים. כמו כן, התוצאות של המודל הליניארי היררכי חשפו אינטראקציות משמעותיות בין תחושת הקהילה של הגננות, איכות ההוראה של שפה ואוריינות וההישגים מבחינת ידע של מושגים ואוצר מלים. רמות גבוהות יותר של תחושת הקהילה של המורים קושרו להישגים גבוהים. ליצירת סביבת עבודה בגן ילדים הדומה יותר לסביבת העבודה בבית הספר היסודי יש פוטנציאל להגביר את תחושת הקהילה אצל המורים. סביר שתחושת הקהילה אצל מורים בגן חובה תגבר על-ידי מתן נגישות למורים עמיתים ועל-ידי עידוד שיתוף פעולה מקצועי ( Ying Guo; Joan N. Kaderavek; Shayne B. Piasta; Laura M. Justice; Anita McGinty).

  • לינק

    אחד מכל חמישה ילדים בארה"ב הוא זר או נולד להורים מהגרים, ומספרם של ילדים אלה הולך וגדל. מכאן, ילדים רבים נכנסים למסגרות חינוך לגיל הרך כאשר הם דוברים שפה אחרת שאינה אנגלית. מאחר וילדים ששפת אמם אינה אנגלית מתקשים יותר מאשר קבוצות אחרות להגיע להישגים בבית הספר (Fry, 2007; Regalado Goldenberg, & Appel, 2001). נמצא כי קיים קשר בין הכשרת מורים להישגיהם של ילדים קטנים דו-לשוניים (DLLs) בלימודים, ועל כן להכשרת המורים יש תפקיד חיוני בתמיכה בפיתוח ובלמידה בתלמידים הדוברים שתי שפות. המאמר סוקר בקצרה את הספרות לגבי תוכנה ומהותה של ההכשרה המקצועית למחנכים לגיל הרך העובדים עם ילדים דו-לשוניים ודן בחשיבות של פיתוח מגוון לשוני ותרבותי של העובדים בחינוך וטיפול בגיל הרך. המאמר עשוי להיות רלבנטי גם למערכת החינוך בישראל המתמודדת היום יותר מאשר בעבר עם ילדים דו-לשוניים ( Marlene Zepeda. Dina C. Castro).

  • לינק

    המאמר חושף הרגלי שימוש בלתי רציונאליים במילים בתחומים שונים, עם התמקדות בתחום שילוב הטכנולוגיות החדשות בחינוך. במאמר נדונים ארבעה היבטים נפוצים ושונים של התייחסות כלפי משמעות המילים, אשר ביחד יוצרים תמונה מדאיגה לגבי אפשרות יצירת ידע מובנה בתחום הנדון. ההנחה היא שיצירת ידע מובנה חייבת לצמוח מתרבות של שימוש אקדמי יציב במילים, בעוד שארבעת ההיבטים המוצגים במאמר אינם מאפשרים תרבות שכזאת. למרות האזכור של מקורות מסוימים, מדובר בתופעה רחבה, של ייחוס למלל חשיבות גדולה יותר מאשר לתוכן של המלל. בניגוד למקובל כיום, הצגת התופעה הזו אינה מבוססת על האמונה של השפעת הטכנולוגיה על התרבות, אלא על האמונה של השפעת העמדות שלנו על ההסתכלות שלנו על השפה ועל הטכנולוגיה. פעם האמנו שכדור הארץ שטוח. היום אנו מאמינים שמילים יכולות ליצור מציאות בהבל פה. ואולם, אי אפשר לשחק במילים וליצור, על ידי כך, שימושים משמעותיים בטכנולוגיות בחינוך או מהפכה בחינוך באמצעותם ( יהושפט גבעון) .

  • לינק

    טלפונים ניידים בכיתות הלימוד נתפסים היום ע"י הנהלות בתי ספר כמכשירים לא רצויים , אך יש יותר ויותר עדויות מחקריות על ערכם בהוראת תחומי הדעת השונים . במאמר הנוכחי , המחברים מציגים שני חקר מקרים חדשניים של למידת שפה באמצעות טלפונים ניידים (mobile-assisted language learning (MALL) המדגישים את התוכן שנוצר על ידי הלומד. בלמידה של מילות יחס באנגלית וניבים בסינית, השתמשו תלמידי בית הספר היסודי במכשירים הניידים שניתנו להם כדי לצלם תמונות בהקשרים של החיים האמיתיים כך שהם יוכלו להבנות משפטים עם מילות יחס או ניבים חדשים שלמדו. כתוצאה מכך, הלומדים השתתפו בהתלהבות בכיתה או בדיון מקוון לגבי ההבניות הסמנטיות שלהם, בשל כך גברה הבנתם לגבי השימוש הנכון במילות היחס או בניבים ( Wong, L. -H. and Looi, C. -K ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין