סין המודרנית חווה שתי רפורמות חשובות בתכנית הלימודים הלאומית: רפורמת תכנית הלימודים של שנת 1922 ורפורמת תכנית הלימודים של שנת 2001. המחקרים לגבי תכנית הלימודים נהנו מהתפתחויות משמעותיות כתוצאה משתי הרפורמות הללו. המחברת מכלילה את ההתפתחות בת עשר השנים של מחקרי תכנית הלימודים הסיניים לארבעה תחומי מחקר עיקריים: מחקר על הרפורמה בתכנית הלימודים, הבנת תכנית הלימודים בהתבסס על מסורות החוכמה הסינית, מחקר על תיאוריות של תכנית הלימודים הזרות ומחקר על טקסטים סינופטיים(Zhang Hua, 2013).

העיתון "קו לחינוך" מדווח בכתבה הרפורמות בעל יסודי; לא לילד הזה התפללנו על התפלגות בין מידת שביעות הרצון של המורים לבין אלו של המנהלים, המשתתפים ברפורמות עוז לתמורה ואופק חדש. מסתבר שרוב המנהלים מביעים שביעות רצון מן הרפורמות ואילו ההיפך קורה אצל המורים, שרובם אינם שבעי רצון מן הרפורמות הללו. אחד היתרונות המוצגים על ידי המנהלים ברפורמות היא שבניגוד למצב הקודם, בו מורים "ברחו" הביתה מיד לאחר תום שעות העבודה, הרי שעכשיו הם נאלצים להישאר. המנהלים מציינים גם שהם שמחים על כך שיש להם עם מי לחלוק בעיות שונות במהלך יום הלימודים ולהסתייע בדעות נוספות לצורך ניהולו של בית הספר. אחת הבעיות המציקות למורים היא שעון הנוכחות.

במאמר זה, מוצג מודל המספק מסגרת עבודה מקיפה לניתוח של רפורמות חינוכיות. הרפורמות בחינוך של החטיבה העליונה בתיכון שננקטו בשנות התשעים של המאה העשרים בהולנד מאומצות כמקרה מבחן כדי להעריך את התועלתיות של המודל. (Johan Luttenberg, Th?r?se Carpay, and Wiel Veugelers, 2012).

בארגון המורים מתגאים בקצב הצטרפות בתי הספר התיכוניים לרפורמת עוז לתמורה שהושקה בדיוק לפני שנה – אבל לא כל המורים מרוצים. בשיחה עם "כלכליסט" מחלקים מומחי הוראה בכירים ציונים למהפכה, ומביעים את חששם מהפעלת שעון הנוכחות ומרעיון הבונוסים למצטיינים שעוד לא גובש כהלכה . המומחים השונים כלל לא בטוחים שבעקבות מטרותיה של עוז לתמורה אפשר לזכותה אותה בשם רפורמה. "נכון יותר לכנותה הסכם שכר", סבור ד"ר מיכאל. "רפורמה היא מושג שמתיימר לחולל שינויים משמעותיים במדדים הפדגוגיים. עוז לתמורה לא מגיעה לזה. מבחינת התלמיד היחיד, השינוי הוא לא דרמטי ( חן פונדק).

רפורמות החינוך באונטריו התקבלו על דעת המורים, כיוון שהממשלה התייעצה עמם בעניין יישומן וּוידאה שיופעלו בידי אנשי מקצוע ולא בידי פקידיםבשנת 2003 יזמה פרובינציית אונטריו שבקנדה רפורמה מקפת שנועדה להעלות את שיעור מסיימי התיכון, כמו גם את הסטנדרטים בתחומי האוריינות והחשבון. הרפורמה כללה: (1) אסטרטגיות שהתמקדו ישירות בשיפור ההוראה; (2) תשומת לב זהירה ומדוקדקת ליישום, בצד הזדמנויות למורים לתרגל רעיונות חדשים וללמוד מעמיתים; (3) אסטרטגיה יחידה ומשולבת ומערך ציפיות יחיד הן מן המורים והן מן התלמידים; (4) תמיכה ברפורמות מצד המורים. נקודה זו, השגת תמיכתם של המורים, נחשבת לגורם החשוב ביותר.

המחבר כותב ביקורת על הספר "שינוי ושיפור במערכות חינוך: אסופת מאמרים" בעריכת גל פישר וניר מיכאלי. הכותבים בספר זה נחלקים לשתי קבוצות: בקבוצה אחת מיטב חוקרי החינוך של ארצות הברית, ובקבוצה האחרת אנשי מעשה וחינוך ישראלים. שתי הקבוצות מנסות לתאר ולהציג לקוראים את השפעתן של רפורמות בחינוך. המחבר טוען כי חשיבותו של הספר הנדון בכך שהוא מביא בפני הקוראים הישראלים את המורכבות הגדולה הכרוכה בביצוע רפורמות, ובד בבד מציג תובנות מחקריות שעניינן התנאים הנדרשים להצלחת הרפורמות האלו.

כיצד הפכה פינלנד למעצמה עולמית בתחום החינוך? מיקי רוזנטל והצלם דודו בוקר נסעו לבדוק איך מדינה שחצי מהשנה נמצאת בחושך הצליחה להשתקם מבחינת החינוך בתוך שנים ספורות. כיצד התחולל השינוי בפינלנד – ראיונות עם אנשי חינוך בפינלנד וביקור בבתי ספר בפינלנד. תכנית המקור של ערוץ 10 ( 27 לדצמבר 2011 באמצעות אתר נענע 10) .

סיכום הרצאתו המרתקת של פרופסור עמי וולנסקי בכנס מכון מופ"ת על מגמות השינוי בחינוך הציבורי בעולם וישראל. שני גלים בולטים בהיסטוריה של החינוך הציבורי: הגל ה-1 (דיואי, פרובל, מונטסורי, ויגודסקי ופיאז'ה), הגל ה-2 : תפיסת ה- essential או הסטנדרטים בחינוך. עתה אנו רואים ניצנים של התפתחות הגל- ה3 בחינוך הציבורי בעולם , בעיקר נוכח הצלחת מערכת החינוך בפינלנד. בהרצאה הוצגו מאפיינים עיקריים של הגל השלישי כפי שמתבטאים במערכת החינוך הפינית ובחשיבה החינוכית שם ובחלקה האחרון הוצגו ההתפתחויות במערכת החינוך בישראל מול המגמות של הגל- ה3 בחינוך הציבורי .

שתי מגמות מנוגדות מאפיינות את הרפורמות האחרונות במערכת החינוך – ריכוזיות וסטנדרטיזציה מחד ותהליך הולך וגדל של שונות – מאידך. כך טען ד"ר דן גיבתון, בדיון בנושא "הרפורמות החינוכיות במערכת החינוך הציבורית בישראל בשנים האחרונות; נקודות מבט שונות להתייחסות". הדיון התקיים השבוע, במסגרת סמינר המחקר שעורך ביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב ( עיתון "קו לחינוך").

לנוכח המחסור הגדל במורים במדינות רבות עם פרישה של מורים רבים, נדרשות מערכות של תמריצים נכונים כדי למשוך בוגרים מוכשרים להוראה. רמות השכר יכולות להיות חלק מהמשוואה. אולם, מדינות שהצליחו להפוך את מקצוע ההוראה לעיסוק אטרקטיבית עשו זאת לא רק באמצעות תשלום, אלא באמצעות חיזוק מעמד המורה, מתן צפי מבטיח של קריירה מעניינת ומתן אחריות למורים כאנשי מקצוע וכמובילי רפורמות. הדבר דורש מהכשרת המורים להצמיח מורים מחדשים וחוקרים בחינוך, ולא רק מעבירי תוכניות לימודים. מערכות חינוכית יכולת לגייס מורים איכותיים לא רק באמצעות תשלום הולם אלא גם ע"י יצירת סביבה שבה מורים עובדים כמקצוענים. עליהן לעסוק בזהירות בהיצע ובביקוש, ולשקול אסטרטגיות להבאת אנשים להוראה בכלל ולטפל במחסורים ייחודיים בפרט. מדינות שונות הראו שמדיניות עשויה להיות בעלת השפעה משמעותית על האטרקטיביות של ההוראה. מורים רוצים להיות סוכנים פעילים, לא רק מיישמי רפורמות, אלא גם מעורבים בתכנון ( דו"ח של ארגון OECD משנת 2011 ) .

האסטרטגיה של מדיניות מוכוונת מורה יחיד היא להגדיל ככל האפשר את מספר המורים האיכותיים בכיתות, ואילו האסטרטגיה של מדיניות מוכוונת ארגון מניחה שלא די במורים איכותיים רבים בכיתות, משום שכדי לשפר את איכות ההוראה והלמידה צריך שמורים יתמכו אלה באלה, יתפתחו, ילמדו יחד וישתפו פעולה. מיכל ברק מציגה דוגמאות לתכניות מוכוונות יחיד ומוכוונות ארגון שמטרתן לשפר את איכות המורים וההוראה, ומדגישה את יתרונן של התכניות מן הסוג השני ( מיכל ברק).

פרופ' אריק הנוּשק, מבכירי חוקרי יעילות החינוך בעולם, מסביר למה הרפורמות הישראליות בחינוך לא יעלו ולא יורידו, מדוע כדאי להגדיל את עצמאותם של מנהלי בתי ספר, וכמה מיליארדי דולרים יעלו למשק ההישגים הכושלים של התלמיד הישראלי. פרופסור הנשוק טוען בראיון כי "המחקרים שעשה הראו שהדבר היחיד שמשפיע על התוצאות של התלמידים הוא איכות המורים. לגודל הכיתות יש השפעה קטנה מאוד על התוצאות. הורים תמיד יעדיפו מורה טוב בכיתה גדולה מאשר מורה ממוצע או גרוע בכיתה קטנה ( קרן צוריאל-הררי וליאור בן דוד).