נהגתי לחשוב… ועכשיו אני חושב…: עשרים מחנכים מובילים בארה"ב מהרהרים במהותה של רפורמה בבית הספר

George H. Pegeas. "I Used to Think..And Now I Think..: Twenty Leading Educators Reflect on the Work of School Reform", February 14, 2012.

Teachers College Record, Date Published: February 14, 2012

המחבר סוקר את הספר " "I Used to Think..And Now I Think..: Twenty Leading Educators Reflect on the Work of School Reform" בעריכת Richard F. Elmore. המחבר טוען כי אלמור (Elmore) ערך טקסט המאיר היבט חשוב, אך שנידון לעתים רחוקות, של המאמצים לערוך רפורמה בבית הספר: ניתוח רפלקטיבי ביקורתי של הקשר בין החוויות שלנו לפרשנויות שלנו לאותן חוויות.

 כותרת הספר ונושאו שואבים מתרגיל של התפתחות מקצועית הדורש רפלקציה מודעת לגבי נקודות מבט ישנות שנשאבות מתוך החוויות של מתקנים חינוכיים, תיאורטיקנים, מנהיגים, חוקרים וקובעי מדיניות שנמצאים בשורה הראשונה של הרפורמה בבית הספר.

לכולנו יש כמות של "הטיות פרספקטיבה", או הנטייה האנושית להעריך יתר על המידה את השלמות של מה שאנחנו יודעים ולפעול לגבי הפרספקטיבה _המוגבלת) שלנו לגבי מה שחשוב, בין דרך סובייקטיביות או מבחירה עצמית. לעתים קרובות איננו מסוגלים לגרש את הדעות הקדומות ואת החוויות שלנו. הנושא השוכן בבסיס הטקסט מצביע על כך שמסגרות ההתייחסות שלנו אינן קבועות ולכן הערכה מחדש שלהן היא חשובה בשאיפה לאג'נדה חינוכית.

גישה כזו עשויה להידחות בשל העדר יושרה אקדמית ויושרה אינטלקטואלית, ייתכן משום שחשיפה של שינויים אלה לאחרים מובילה לדאגות לגבי מהימנות. אולם חשוב עבור המחנכים לשקף כיצד החוויות שלהם שינו את החשיבה שלהם-זיהוי הצהרות אפשריות לגבי הטיות, דיון והשוואה של פרספקטיבות הקשורות לפרשנות שלהם את האירועים ורפלקציה לגבי הקשר בין הטיה לבין הפרקטיקה. לעתים זה רעיון טוב לצעוד צעד אחורה ולהרחיב את התפיסה שלנו ולמסגר מחדש את החשיבה שלנו במאמץ להגיע להשקפה ברורה יותר לגבי המטרה האולטימטיבית של הצלחת התלמיד עבור כולם והדרכים שבהן היא יכולה להיות מושגת.

אוסף זה מציע בחינה של חלק מהנושאים החינוכיים המאתגרים בזמננו, כולל בחינה מתוקננת; תפקידו של החינוך המיוחד; תשלום עבור ביצוע; הקשר בין התיאוריה החברתית לבין הפרקטיקה; עקרונות האיגוד המקצועי של המורים; פיתוח תכנית, יישום והערכה; התפקיד החברתי של החינוך; ומעורבות הקהילה. התוצאה מגיעה בזמן המתאים, כאשר המדיניות החינוכית הנוכחית מוערכת מחדש ברמה המדינית והלאומית.

בעוד שרוב הספרים אמורים לנקוט עמדה מאוזנת, פרספקטיבה מעין זו אינה קיימת בטקסט זה. מנקודות המבט של התיאורטיקנים הניאו-ליברלים, הביקורתיים או הרדיקליים, יש כל כך הרבה אמיתות טובות ונקודות מבט מצוינות בספר זה. הספר קל לקריאה וכולל ציטטות בלתי נשכחות.

אולם ישנם מספר חסרונות לאוסף. אף על-פי שהספר מאפשר לתלמידים לחקור סוגיות ונושאים עכשוויים ממספר פרספקטיבות, הוא עשוי היה להיות מעניין יותר אם היה כולל את נקודות המבט הנגדיות. מספר קטן של מאמרים באותו נושא סותרים ישירות זה את זה בספר. המאמרים אינם מתנגדים זה לזה כמו שמים דגש שונה על הנושא. העדר שני הצדדים לגבי הנושאים מגביל את ההזדמנות של הקוראים לחקור אותם לעומק, לחשוב באופן ביקורתי על היתרונות והחסרונות של כל עמדה ולנסח מחדש את הדעות שלהם.

חיסרון נוסף הוא שאין ארגון פורמלי לטקסט. כל פרק מאפשר לקורא הצצה למאמצי הרפורמה במגוון רמות ומספק תובנה לגבי המאבקים של התורמים בהנעת המערכת החינוכית הציבורית שלנו לקראת היותה הטובה ביותר שהיא יכולה.

לבסוף, הטקסט אינו משמש לא כהצגת הנושא ולא כסקירה שלו. הוא לכל היותר יכול לשמש כטקסט משלים עבור סטודנטים הנמצאים בסוף התואר הראשון או בתואר השני שלהם. למרות הביקורות הללו, המאמרים בספר הם  שימושיים עבור אנשים המתעניינים בכל היבט של לימוד לגבי חינוך והדרכים שבהן אינדיבידואלים שונים מפרשים ומגיבים לחוויות שלהם. מנקודת מבט זו לקובץ מאמרים זה תרומה חשובה ביותר לתחום.

קישור לביקורת באנגלית