הכתבה של Dian Schaffhauser במגזין התקשוב החינוכי הנודע THE Journal משקפת גם את חילוקי הדעות הקיימים כיום בארה"ב בין גישת ההטמעה ובין הגישה המערכתית. גישת ההטמעה משמעותה שהמורים הותיקים עוברים השתלמויות ממושכות והנחייה שיטתית כיצד לשלב את הטכנולוגיה בכיתות ואילו הגישה המערכתית מציבה כבר מהתחלה רף גבוה או יעד גבוה לנושא התקשוב אשר אותו כולם צריכים וחייבים לעבור. כך לדוגמא, במדינת מישגן בארה"ב נקבע לפני כמה שנים כי כל תלמידי התיכון שם בלי יוצא מן הכלל צריכים לבחור קורס מתוקשב אחד כקורס חובה עד סיום לימודיו בתיכון. חסידי התוכנית המערכתית סבורים כי גישת ההטמעה הפדגוגית היא איטית מדי ואינה מביאה לשינוי גורף בתחומי הלמידה ולכן עדיף לנקוט בגישה המערכתית שתביא שינוי גורף יותר בלמידה המתוקשבת.

הטכנולוגיה המתקדמת במהירות של כיתות מרושתות (Wireless Classroom) וחדרי הרצאות מרושתים הולכת ומתרחבת בעולם האקדמאי ובבתי הספר. המרצים והמדריכים בחינוך הגבוה אשר תמכו בתחילה בלמידה בסביבה מתוקשבת ובאינטרנט מגלים עתה כי הם מתמודדים עם מתחרה לא פשוט מבחינת שימת הלב. יחד עם זאת, הם לא יכולים לעצור את המגמה של רישות אלחוטי בכיתות, חדרי הרצאות וסדנאות בקמפוסים ובמכללות. בכיתה מרושתת הלומדים יכולים בכל רגע לגלוש לאתרי קניות או לראות סרטים באתר Youtube . המרצים או המדריכים מנסים להזהיר את הסטודנטים או הלומדים מפני גלישה בשיעור לאתרים לא רלבנטיים, אבל קשה להם לשלוט בנושא. יש מרצים הנוקטים בגישה שונה, במקום להזהיר, לסכל ולאיים הם מתכננים אחרת את כל מערכי השיעור הוותיקים שלהם. אחרי הצגת הנושא בהרצאה של 10-15 דקות הם מבקשים מהלומדים לבצע פעילויות משלימות באינטרנט במחשבים הניידים. הכוונה למטלות הקשורות לנושא ההרצאה, אלו יכולות להיות מטלות של איסוף מידע תוך הצבעה על כתובות מסוימות באינטרנט ועד להדגמת נושא ההרצאה באמצעות מקורות מידע נבחרים באינטרנט.

סרט וידאו קצר אשר מסביר כיצד הגיעה מערכת מודל לישראל. מערכת ניהול הלמידה המתוקשבת של Moodle היא מערכת פתוחה הנחשבת לאחת הטובות מסוגה בעולם. היא כוללת כלים משולבים שונים לניהול הלמידה המתוקשבת ולוקחת בחשבון את צרכי הלומדים והמורים כל הזמן . פרופסור עמנואל גרינגרד ממכללת שנקר , מסביר בפתח הסרט כיצד פנה למפתחים באוסטרליה והציע להם לתרגם את מערכת מודל לעברית . בהמשך הסרט מוצג תהליך ההטמעה של מערכת ניהול הלמידה מודל בבתי הספר בפתח תקווה .

המחקר הנוכחי נועד לבדוק אם ובאיזו מידה מורים בקורסים מקוונים מיישמים בפועל את התפיסות החדשות בנוגע ללמידה מקוונת, כפי שבא לידי ביטוי ברציונל, בבניית הקורס ובעיצוב משימות הלמידה. מטרת המחקר היא לספק תובנות ועדויות להיבטים הפרקטיים והיישומיים בלמידה מרחוק, באופן שיסייע לשיפור המעשה החינוכי. מדגם ההוראה כלל מאה אתרי קורסים מקוונים, שהתקיימו במסגרות השכלה גבוהה בארץ ובעולם, רובם בהכשרת מורים. לצורך איסוף הנתונים וניתוחם נבנה מחוון להערכת המתודה של ההוראה-למידה שהמורה משתמש בה באתר הקורס המקוון. ממצאי המחקר מלמדים על שימור הפרקטיקות הנהוגות בהוראה פרונטאלית, מבלי לנצל את הפוטנציאל הגלום בכלים הטכנולוגיים, בניגוד למומלץ בספרות המחקרית , בנוגע ליישום התובנות החדשות הקשורות בתהליכי הלמידה בסביבה המקוונת ( עפרה ניר-גל, טליה נור, רפי גלברט, רוני ריינגולד).

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין כתגובה מושכלת לדיווח של המורה רותי בן ישי על הקושי של תלמידי חטיבת הביניים לקבל את הלמידה באמצעות הניידים. לדעתה של אסתי דורון ," עצם העובדה ש"הפקענו" מידי התלמידים את המחשב והפכנו אותו מכלי משחק בלבד לכלי של למידה גורם להתנגדויות סמויות. אם המחשב מחוץ לבית הספר מסמל את החופש ( לשחק, לתקשר, לצוטט בזמן אמת) הרי שהכנת במחשב לתוך חדר הכיתה ככלי למידה, מפירה את החופש הזה. בכיתה אסור לצוטט, אסור לשחק או לתקשר ויש צורך ללמוד עם המחשב ! אני לא בטוחה שהתלמידים מודעים לקושי הזה או חושבים עליו, אבל אני מאמינה באמת שבסמוי הוא נמצא שם כל הזמן. ומכאן, שגם התלמידים צריכים להתרגל ללמוד עם המחשבים, להפריד בין זמן הלמידה לזמן המשחק, למרות שהם משתמשים באותו הכלי בדיוק."

רפלקציה מעניינת של מורה מתוקשבת כפי שמשתמע מהבלוג שלה באינטרנט. רותי בן ישי כותבת על ההתמודדות של מורה בכיתה מתוקשבת מלאה עם מחשבים ניידים ועם תלמידים בחטיבת ביניים. מול ההתלהבות שלה כמורה מעלה רותי בן ישי ספקות בעניין מידת ההתלהבות וההזדהות של התלמידים. היא כותבת " " המפתיע מכל הוא, שיש לי כל הזמן תחושה, שהילדים בעצם מאוד שמרנים, למרות היותם צעירים. החדשנות מפחידה אותם. " ( רותי בן ישי ) .

אחד המאפיינים של התקדמות תחומי הלמידה המתוקשבת בבתי ספר בארה"ב הם השימוש שהחלו לעשות מורים מן השורה באמצעי תקשוב באינטרנט להפעלת כיתות ותלמידים. אם בעבר היו מורים יזמים ויחידי סגולה שהובילו ודחפו את תקשוב החינוך, הרי בהדרגה גם מורים מן השורה שאינם בהכרח "משוגעים לדבר" או נלהבי מחשבים (פריקים) מתחילים להשתמש באפשרויות שונות של האינטרנט לצורך תקשורת עם תלמידי הכיתה. על מנת לעודד ציבור מורים אלו החלו להתפתח בארה"ב ובקנדה כלים מתוקשבים פשוטים יותר להוראה מתוקשבת. המידענית ואשת החינוך ג'ין הארט מציינת, לדוגמא, שני כלים מתוקשבים ידידותיים כאלו שנועדו עבור מורים מן השורה. אחד הכלים נקרא Eduset והוא מאפשר למורה להקים בקלות כיתה וירטואלית באינטרנט, לזמן תלמידים מסוימים לאתר, להעלות מטלות, לאפשר לתלמידים להגיב למטלות, להביע עמדה ולקשור את המטלות ליומן ממוחשב. לא מדובר, אמנם, בפריצת דרך פדגוגית או מתוקשבת אך מדובר במערכת ידידותית מאד, פשוטה לניהול ולהקמה בהשוואה לאתרי האינטרנט המורכבים של בתי הספר.

בכתב העת השפיט Computers & Education מספטמבר 2009 מדווחים שני חוקרי תקשוב מהאוניברסיטה הטכנולוגית של תורכיה על פיתוח מודל מתוקשב מעניין המאפשר לזהות את סגנון הלמידה האופייני במערכת למידה מקוונת. זיהוי מוקדם של סגנון הלמידה המועדף של הלומד נחשב תמיד כיתרון בכל מערכת למידה ואחת כמה וכמה במערכת מתוקשבת . המודל המתוקשב שפיתחו החוקרים מאפשר למערכת הלמידה המקוונת למיין ולזהות את סגנון הלמידה של כל לומד המתמודד עם תכנים ולמידה מתוקשבת. הלומד המתוקשב נדרש לענות בהתחלה על כמה שאלונים ובהתאם לכך המערכת המתוקשבת את סוג סגנון הלמידה המתוקשב שלו ובשלב הבא היא אמורה להתאים את הלמידה במערכת הממוחשבת על פי סגנון למידה אופייני זה. המיון והזיהוי של סגנון הלמידה מבוסס על Felder-Silverman learning style.

כתבת עיתון "הארץ" בארה"ב מתארת את הלימודים המתוקשבים בבתי ספר אמריקאיים , את ההיערכות שם ללימודים מבוססי אינטרנט ואת השפעת המחשבים על הלימודים וההוראה. במדינה שבה מספר הילדים הלומדים בבית עלה פי שניים בעשור האחרון והגיע ל-2.9% מכלל התלמידים (מעל מיליון וחצי ילדים, 3.9% מכלל המשפחות), לא חסרות תוכניות חינוכיות ברשת האינטרנט. יש בתי ספר שאף הגדילו לעשות. בבית הספר התיכון במחוז וייל שבאריזונה, הוחלט לוותר בכלל על שימוש בנייר, בעיקרון, ולעבור למחשבים ניידים. כיום לומדים בבית הספר 350 תלמידים, המצוידים כולם במחשבים חדישים. לאור הביקוש, במחוז מתכוונים אף להרחיב בשנים הקרובות את בית הספר. במקום ספרי לימוד, התיכוניסטים בתיכון המקומי, "אמפייר", קוראים מאמרים אלקטרוניים ומכינים מצגות פאוור-פוינט. רשויות בארה"ב מנסות כעת להכניס קצת סדר בסוגיית הטקסטים הדיגיטליים ומרכיבות רשימות של חומרים העומדים בסטנדרטים של מערכת החינוך. אך הצפי הוא שהשינויים יהיו הדרגתיים מאוד.

לקראת פתיחת שנת הלימודים הצטיידו עשרות בתי ספר ברחבי הארץ ב"לוחות חכמים" – החלופה האלקטרונית ללוח המיושן. הלוח החכם מחובר למחשב ולאינטרנט אלחוטי ועם הדלקתו הופך למסך מחשב. למורים הוא מאפשר להציג לכיתה מסמכי וורד, מצגות ותמונות בלחיצת כפתור. "הלוחות החדשים מקבעים יותר את שיטת ההוראה הישנה, הפרונטלית", אומר יורם חיים, מורה ומרכז שכבת ח' בתיכון זיו בירושלים. "אנחנו מנסים כל הזמן לשבור את המבנה המסורתי של הכיתה, אך הלוח יקשור את המורה עוד יותר לעמדה הישנה שלו, ליד הלוח, ובעצם הוא ימשיך להרצות לתלמידים במקום לעבוד בשיטות הוראה מתקדמות יותר". התלמידים שייחשפו ללוח בפעם הראשונה ב-1 בספטמבר ודאי יגיבו בקריאות התפעלות. עם זאת, לדברי חיים, ספק אם הלוחות החכמים עשויים לכסות על המצב העגום של התקשוב במערכת החינוך בארץ.

המחקר האחרון משנת 2009 (מטא-מחקר) שהזמין משרד החינוך האמריקאי "החזיר את הצבע" לפניה של ההוראה הממוחשבת בעולם. המחקר שהשווה בין למידה פנים-אל-פנים ללמידה מקוונת הוכיח כי תלמידים שלמדו בהוראה מקוונת היו בעלי הישגים טובים יותר מאשר הוראה פנים-אל-פנים. למחקר זה, מתברר יש השלכות מרחיקות לכת מבחינות ההיערכות בארה"ב ללמידה מקוונת. ההזמנה של המחקר ע"י משרד החינוך האמריקאי לא הייתה אירוע שגרתי אלא חלק מהיערכות אסטרטגית לחזק את הלמידה המתוקשבת בכל רמות הלימוד בארה"ב. העובדה שההוראה בעתיד תהיה קשורה משמעותית יותר לסביבות למידה ממוחשבת אינה אומרת כי המורים בעתיד יהיו בהכרח טובים יותר. ההתרחבות המשמעותית בהוראה מתוקשבת לא תהיה בהכרח מסיבות פדגוגיות (הרי מורה טוב הוא גם מורה פנים אל-פנים) אלא בעיקר מסיבות כלכליות. משרדי חינוך בעולם ובארה"ב יבינו כי התפוקה לתלמיד וליחידת לימוד היא כלכלית יותר בסביבה ממוחשבת ולכן יעשו הכול על מנת להרחיבה בכל רמות הלימוד, כולל החינוך הגבוה.

ג'יי הורווויץ מדווח בבלוג שלו על תפיסה משולבת מעניינת של פורטפוליו דיגיטאלי מבוסס בלוג שגיבשה לאחרונה ד"ר הלן בארט , אחת המומחיות בעולם לנושא הפורטפוליו הדיגיטאלי. ג'יי הורוויץ כותב כי עבור ד"ר הלן בארט הפורטפוליו איננו רק מאגר של עבודות שבסיום השנה יכול להוות בסיס להערכה. הפורטפוליו שלה מכיל גם מרכיבים של "סביבת הלמידה האישית" – בעצם, זאת סביבת העבודה של הלומד. בארט מחברת בין התהליך והתוצר. החיבורים האלה – בין מרכיב ה-Conversation , Process לבין ה-Presentation -Product וגם בין ה-Workspace וה-Showcase, די הגיוניים, וקשה להגיד שמה שהיא מתארת ייחודי או מקורי. עם זאת, יש כאן שימוש מעניין של סוג של בלוג המאפשר לא רק מאמרונים (posts) אלא גם דפים (pages), כאשר בארט מתארת את השימוש בראשון כסביבת העבודה, ואת השני כסביבת התצוגה. אם רעיון הפורטפוליו הדיגיטאלית יזכה לעדנה מחודשת במערכת החינוך, התיאור של בארט בהחלט יוכל לשמש בסיס לפורטפוליו מוצלח.

המעבר היזום והגורף של מערכת החינוך בקליפורניה לספרי לימוד דיגיטאליים הנמצאים באינטרנט אינו היוזמה היחידה בארה"ב בתחומי הספרים האלקטרוניים . מתברר עתה כי מתפתחות יוזמות מעניינות ברחבי ארה"ב שעשויות להשפיע על כיווני ההתפתחות של ספרי הלימוד בשנים הקרובות . אחת היוזמות המעניינות והחדשניות היא המערכת הממוחשבת באינטרנט שהקימו לפני שנתיים Eric Frank and Jeff Shelstad. המערכת הממוחשבת החדשנית מציעה לסטודנטים ברחבי ארה"ב שימוש חופשי ללא תשלום בספרי לימוד דיגיטאליים תוך יכולת שיתוף פעולה באמצעות רשת חברתית (Social Learning ) עם סטודנטים אחרים העושים שימוש באותו ספר לימוד דיגיטאלי . כך לדוגמא , סטודנטית בקליפורניה הקוראת בצורה מקוונת ספר לימוד באינטרנט ונתקלת בקושי מסוים יכולה לבדוק האם בקושי זה נתקלו גם סטודנטים אחרים ולראות את שאלתם והתשובה שהגיעה מסטודנטים עמיתים במקומות אחרים.

בשנת 2008 התחיל צוות מתוך אוניברסיטת Sheffield Hallam, שעסק בחדשנות באקדמיה, לחקור שימוש בטוויטר לצורכי למידה. המחקר נערך בקרב סטודנטים שנדרשו להירשם לטוויטר, להשתמש בו על בסיס קבוע במשך שבועיים ולהיכנס אליו שלוש פעמים ביום בממוצע כדי לדווח על פעילויות לימודיות, ולכתוב כל שבוע שלושה סיכומים ארוכים יותר על נושאים שונים שבהם החוקרים התעניינו. כמו כן הם נדרשו להשתתף בראיון רפלקטיבי מסכם בסוף התקופה. מסקנת המחקר היא, שהיתרון של השימוש בטוויטר על פני דיווח באמצעות יומן מסורתי הוא ביכולת לעדכן באופן שוטף וספונטני ומכל מקום באמצעות מכשירים מגוונים שנמצאים בשימוש יום-יומי: טלפון סלולרי, מחשבים ניידים, מחשבים נייחים וכיו"ב שזמינים להם. אפשרות זו הציעה תובנות באשר לגורמים המעוררים זיהוי של: הסביבה שבה הם פועלים, המשאבים שבהם הם משתמשים וסוגי הפעילויות שבהם הם מעורבים. המידע שעליו מתבסס המחקר גלוי וזמין לכל ונתון לדיון פתוח, והם מוסיפים המלצות למוסדות אקדמיים המתעניינים בנושא.

זו השנה השלישית ( 2009 ) בה מפרסמת ג'יין הארט את ממצאי הסקר שלה לגבי יישומים מקוונים מובילים בלמידה מתוקשבת. בסקר השיטתי השתתפו השנה 137 מומחים ואנשי מקצוע מכל תחומי ההוראה המקוונת ועל סמך הדירוג שלהם נקבעו היישומים המקוונים השימושיים ביותר להוראה מתוקשבת וללמידה מתוקשבת. המעניין הוא שבראש מצעד היישומים מככב השנה היישום המקוון של טוויטר אשר לדעת אנשי החינוך המתוקשב הוא המשמעותי ביותר כרגע ללמידה מקוונת כיום, ואילו יישום יעיל לניהול קורסים מקוונים כגון MOODLE הגיע רק למקום ה18 ברשימת היישומים הנבחרים. בצמרת היישומים המקוונים נמצאים היישום RSS של " רסיסי מידע" או צוברי מידע להתעדכנות באמצעות Google Reader וגם תוכנת כתיבת הבלוגים (Wordpress). גם חשיבות מאגרי הוידאו של YouTube עלתה משמעותית והגיעה למקום ה-5 ברשימה בהשוואה למקום ה18 בשנת 2008.

באוניברסיטת צפון טקסס ממשיכים לפתח את תכנית הסימולציה הממוחשבת simSchool שנועדה לסייע בהכשרת מורים . מדובר על תכנית מחקר ופיתוח שמטרתה פיתוח תוכנת מחשב באינטרנט להדמיה של מצבי הוראה בכיתה עבור סטודנטים להוראה. המורים המתחילים יכולים לבחור מצבי הוראה שונים במאגר ההדמיות ולראות כיצד התלמידים בכיתה מגיבים בהתאם. התוכנה נועדה לאפשר למורים להבין את התגובות של התלמידים לצורות העברת החומר. התוכנה מציגה גם גראפים במחשב על רמות הקושי בשיעור שהעבירו הסטודנטים להוראה. בפרויקט הייעודי באוניברסיטת צפון טקסס מפתחים ומתאימים את התוכנה למצבי הוראה של תלמידים מתקשים ותלמידים בחינוך המיוחד. המחקר והפיתוח של פרויקט simschool.org לחינוך המיוחד עדיין נמשכים אך התוכנה כבר מופצת בכמה מכללות להכשרת מורים בארה"ב.