מאמר שכתבו שני חוקרי חינוך בירדן , המלמדים באוניברסיטה הפתוחה שם. המאמר מנסה להשוות בין התפתחות מערכות לניהול מתוקשבת ( LMS) ובין עקרונות ניהול הידע ומגיע למסקנה כי ניתן במקרים מסוימים לראות במערכות הלמידה המתוקשבות גם מערכות לניהול ידע . לדעת הכותבים , מערכת ניהול הלמידה (LMS) המופעלת ע"י האוניברסיטה הפתוחה הערבית Arab Open University (AOU) היא במידה רבה גם מערכת לניהול ידע בחינוך. האוניברסיטה הפתוחה הערבית שהוקמה בירדן בשנת 2002 השתמשה בתחילה במערכת ניהול הלמידה המתוקשבת FirstClass system , אבל בעקבות אילוצים שונים עברה לפני שנתיים לניהול מערך הלמידה המתוקשב למערכות MOODLE .

הסוגיה של תפיסה אחרת של מערכות ניהול למידה מתוקשבות ( LMS) לא יורדת מן הכותרות בעולם. במאמר שנתפרסם בחודש מרץ 2010 שוב עולה ההשאלה מדוע מיליוני אנשים נמשכים לעבוד ברשתות חברתיות מסוג פייסבוק? . מדוע חווית המשתמש ברשתות חברתיות כגון פייסבוק היא כה רבה בעוד מערכות הלמידה המתוקשבות הקיימות מסוג LMS אינן גורמות להתלהבות אצל הלומדים? אולי כדאי לאמץ את הארכיטקטורה של רשתות חברתיות בתכנון אחר של מערכות למידה מתוקשבות. כותב המאמר מצביע על המבנה של מערכת Udutu שמנסה לשלב יסודות של למידה מתוקשבת עם רשת חברתית . בהקשר זה יש לציין גם את הצלחות הרשת החברתית Elgg כמערכת למידה מתוקשבת.

ד"ר אלון הסגל משוחח עם רכזי התקשוב של רשת עמל, על השינוי בתפיסת החינוך במאה ה- 21, המעבר ממודל הלימוד הבסיסי שבמרכזו מורה מלומד וסמכותי הפונה לעשרות תלמידים – לקהילה חברתית לומדת, המתבססת על דינמיקה אנושית, ולא, לא מדובר רק בטכנולוגיה. אחד הרעיונות המועילים שהעלה ד"ר אלון הסגל קשור להעצמת התלמידים לביצוע משימות תקשוב שונות כסיוע למורים לפני השיעור, לדוגמא , תלמיד אחד יהפוך להיות מעין "טכנורטי" – יהיה עליו לבצע איסוף חומרי למידה הרלוונטים לנושאי השיעור, לרכז אותם, ולספר עליהם לכיתה ממש כמו אתר טכנורטי הממפה את הנושאים הנושאים ה'חמים' בבלוגספירה. על תלמיד אחר, תוטל המשימה להפוך ל"דיג" – יהיה עליו לאתר את מיטב הקישורים בנושא מסוים שיוחלט מראש, להעלות אותם לרשת ולהעמידם לשיפוט הכיתה – האם הם מעניינים או לא – הברקה או הדחקה ?

הדוח השנתי של HORIZON מתאר את המשך העבודה בפרויקט New Media Consortium Horizon Project שהחל בשנת 2002. מטרת הפרויקט היא לאתר ולתאר טכנולוגיות חדשות העשויות להשפיע על ההוראה, הלמידה והיצירתיות בהשכלה הגבוהה. הדוח של שנת 2010 מתמקד בתיאור שש הטכנולוגיות הצפויות להיות המשפיעות ביותר, לדעת מחבריו. בטווח הקצר – השנה הקרובה – צופים מחברי הדוח שהשימוש במכשירים ניידים, שרוב הסטודנטים כבר משתמשים בהם היום, ילך ויתגבר, וייווצרו הזדמנויות חדשות לפעילויות לימודיות. מגמה נוספת לטווח הקצר היא ה"למידה פתוחה" (OCW), הצפויה להשתלב במגמות המובילות בהשכלה הגבוהה. בטווח הארוך יותר (שנתיים עד שלוש שנים), צופים מחברי הדוח עלייה בהיקף השימוש בספרים אלקטרוניים ובטכנולוגיות מהסוג simple augmented reality. לבסוף, בטווח של ארבע עד חמש השנים הבאות, יש צפי לאימוץ נרחב של טכנולוגיות מהסוג gesture-based computing ו- visual data analysis (VDA), שתי טכנולוגיות המצויות כעת במרכז ההתעניינות המחקרית, אבל עדיין אינן נפוצות באוניברסיטות. gesture-based computing מבוסס על מכשירים הנשלטים על-ידי תנועות טבעיות של גוף המשתמש, מגיבים אליו ויוצרים אתו אינטראקציה. Visual data analysis הוא שדה מתפתח המשלב סטטיסטיקה, כריית נתונים (data mining) ווִיזוּאָלִיזַצְיָה.

המחקר הנוכחי שנערך באוניברסיטה באוסטריה ביקש לבדוק האם שימוש בטוויטר במהלך קורסים אקדמאיים תורם למוטיבציה של הלומדים. הלומדים, מרביתם מורים שלמדו בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה , שילבו את חילופי המידע הלא פורמאליים באמצעות הטוויטר. במחקר הנוכחי , המורים המשתלמים למדו בקורס ליישומים דידקטיים בהוראה מקוונת. שיטת המחקר הייתה הן כמותית והן איכותנית ונועדה לבדוק האם חילופי המידע הלא פורמאליים בין משתתפי הקורס תרמו למוטיבציה של הלומדים בשלבים שונים של הלמידה בקורס. ממצאי המחקר מוכיחים כי שימוש במערכת טוויטר לחילופי מידע בין קהילת לומדים בקורס מתוקשב תורם לצמיחה אישית של הלומדים ותורם ישירות למוטיבציה שלהם בכל שלבי הקורס ( Jutta Pauschenwein and Anastasia Sfiri).

הכנסת מערכות טכנולוגיות לניהול הלמידה הן סוג של חדשנות בבתי ספר. קיימים שני דפוסים של אימוץ חדשנות בבית הספר : "חדשנות כוללת" ו"איים של חדשנות". דפוסי החדשנות באים לביטוי בתרבות הארגונית המורכבת משלושה מעגלים: תרבות ניהולית, תרבות מקום העבודה ותרבות סובבת הנמצאים באינטראקציה ביניהם. מטרת המחקר לבחון מהם המאפיינים של התרבות הארגונית ברשת בתי הספר בהטמעת טכנולוגיות לניהול הלמידה, וביטוייה בדפוסי השינוי כ"איים של חדשנות" או כ"חדשנות כוללת". נבדקו 7 בתי ספר ברשת בתי הספר. הרשת הטמיעה בשנים האחרונות מערכות טכנולוגיות לניהול הלמידה .המחקר התבצע כחקר מקרה בכל שבעת סניפי הרשת . נערכו ראיונות עומק חצי מובנים עם 24 בעלי תפקידים ונעשה ניתוח תוכן של חזון הרשת. מניתוח איכותי של הממצאים עולה כי ברשת בתי הספר ישנם כוחות המעודדים אימוץ של שיטות הוראה חדשות, המחזקים את האמונה כי טכנולוגיות לניהול הלמידה יכולות לסייע בשיפור מערך ההוראה הקיים ובפיתוח של פדגוגיות חלופיות. עם זאת, כוחות אלה מצליחים ליצור רק איים "ספונטניים" של חדשנות ולא מצליחים להתרחב לכדי "חדשנות כוללת המוטמעת בכל רובדי הארגון. איי החדשנות" שנוצרו משקפים תהליכים של חציצה ( Buffering ). כך גם, הנהלת הרשת מהווה כוח הבולם את התרחבות השינויים הקיימים. בצורה כזאת, מתמודד הארגון עם "ציפיות" הסביבה "למחשב את החינוך", תוך שהוא מפנה זרקור ל"איי החדשנות" אך ממשיך לנהל את שאר ענייניו כפי שעשה זאת מקדמת דנא ( אורית אבידב-אונגר).

הטמעת מערכת לניהול למידה ( LMS ) בבתי ספר פותחת צוהר לאינטראקטיביות מקוונת בין עובדי ההוראה, תלמידים והורים. במחקר הנוכחי נבדקה הטמעת מערכת לניהול למידה משו"ב (מיידיות, שקיפות ובקרה) בעשרה בתי ספר על -יסודיים במהלך השנים תשס"ז, תשס"ח, ותשס"ט . בהתאם לתיאוריית הפצת החדשנות ( Rogers, 2003 ), נמצא גידול משמעותי משנה לשנה באינטראקציות בין חברי הצוות שנמדדו באמצעות ( 1) העברת מידע על ידי הזנת נתונים יומיומיים של נושא שיעור ואירועי התנהגות, ( 2) שליחת הודעות לעמיתים בדואר פנים -ארגוני ו -( 3) מספר כניסות של מורים למערכת. בקנה אחד עם המודל המערכתי להטמעת שינוי במוסדות חינוך (פוקס, ( 1995, נמדדה רמת אינטראקטיביות גבוהה באופן משמעותי בבתי ספר שהשתמשו בתוכנת משו"ב למשפחות, בהשוואה לזו שנמצאה בבתי ספר שהסתפקו בהפעלת משו"ב בקרב המורים בלבד. היות והאינטראקטיביות מהווה מרכיב מרכזי בלמידת עמיתים וכלי חיוני להעברת מידע בתוך ארגון חינוכי, מן הממצאים משתמע כי בהטמעת מערכות מקוונת בבתי ספר יש להרחיב את מעגלי האינטראקציה ולראות בתלמידים והוריהם חלק בלתי נפרד מהצלחת תהליכי שינוי ארגוני ואימוץ הטכנולוגיה ( מירה המאירי אינה בלאו).

במחקר על התקשוב במכללות להוראה שנערך במסגרת רשות המחקר של מכון מופ"ת השתתפו רכזי תקשוב ב 12- מכללות להכשרת מורים בישראל ממגזרים שונים. מטרות המחקר התמקדו באפיון מצב הטמעת התקשוב במכללה בעיני רכז התקשוב, מאפייני הרכז, דרך עבודתו, החזון שלו, התנהלותו, תכניותיו ותרומת כל אלו להטמעה של טכנולוגיות המידע במכללה להכשרת מורים. מחקר זה נעשה בגישה איכותית. הממצאים מבוססים על ניתוח תוכן של ראיונות עומק וניתוח מחוון ( STaR-Chart ) שניתן לכל אחד מהמשתתפים במחקר. מהממצאים עולה שברוב המקרים המכללה בונה לעצמה תכנית לימודים משלה בתקשוב, ובכל מכללה התפתחו פרויקטים ייחודיים . קיימת הסכמה בין הרכזים לגבי הקשיים בהטמעת התקשוב: קשיים עם מרצים, עם מדריכים פדגוגיים, עם סטודנטים שאינם משתפים פעולה וגם קשיים תקציביים. למרות הקשיים המלווים את הרכז התחלופה בתפקיד נמוכה .כל הרכזים מתייחסים בחיוב לתגמול מורים המשקיעים בהטמעת התקשוב ושילובו בהוראה . לדעת רובם הקשר בין המכללה לבין בית הספר והעבודה המעשית חשוב, משום שהבוגר של העתיד אמור לשלב סביבה מתוקשבת עם תלמידיו; ואולם קשר זה נמצא עדיין בחיתוליו. הממצאים באשר למאפייני הרכז מצביעים על שונות אידיאולוגית: רכזי התקשוב מגלים גישה של יזמות, ארגון פרויקטים, בניית כלים, מודלים ותכניות לימוד הנמצאים בהלימה עם השקפת העולם שלהם . הם מקיימים מערכת קשרים טובה עם הדרגים שמעליהם, עם עמיתיהם ועם הצוות הטכני והמורים. הרכזים, בהתאם להערכתם העצמית, מאופיינים בכישורי ניהול, ארגון, סובלנות והתמדה.

המחקר בחן הטמעת טכנולוגיות מידע ותקשורת במוסדות אקדמיים לחינוך ולהכשרת מורים במסגרת רשת עמיתי מחקר ובתמיכת רשות המחקר של מופ"ת. נבחן היקף השילוב של טכנולוגיות המידע בקרב סגלי ההוראה וחדשנות פדגוגית שהתקשוב קידם. במחקר השתתפו 403 מרצים. הנתונים נאספו באמצעות שאלון לחברי הסגל האקדמי במכללות, בשני אופנים: שאלון מקוון ושאלון מודפס. השאלון בחן את דרכי שילוב התקשוב בהוראה, עמדות של מרצים כלפי שילוב התקשוב בהוראה , מיומנויות שימוש בכלים מתוקשבים, קשיים בשימוש בטכנולוגיות אלו, שימוש בערוצים מתוקשבים להתפתחות מקצועית ונתונים נוספים .לפי הממצאים , שילוב התקשוב במכללות מפותח ומתרחש בהיקף רחב יחסית, אך רוב המרצים משלבים תקשוב בהוראה ברמות שימוש בסיסיות, ומעטים מגייסים את התקשוב ליצירת שינוי בדרכי ההוראה שלהם. מסקנות המחקר והשלכותיו מצביעים על הצורך בהרחבת שימושי התקשוב בקרב המרצים.

כבר כתבנו בעבר על העבודה המתוקשבת הנפלאה של צוות המורים בביה"ס אמיר בפתח תקווה , אשר קידמו בזמנו את הפורומים המקוונים בכל כיתה וכיתה בביה"ס. עתה , ראינו כי הם לא יושבים על זרי הדפנה , וממשיכים לפתח סביבות למידה מקוונות נוספות באמצעות מערכת ה-MOODLE שבתי הספר בפ"ת עובדים איתה. תוך ניצול התכונות המועילות של ניהול תכנים דיגיטאליים במערכת MOODLE , הם הקימו שורה של מרחבי למידה מתוקשבים לשכבות גיל. במרחב כיתתי מתוקשב כזה ניתן למצוא חלוקה ברורה של תת-סיווגים עפ"י שכבות לימוד ( שכבה א' , שכבה ב' , שכבה ג' , שכבה ד' וכדומה ). משאבי תכנים דיגיטאליים ( קבצים, קישורים , סרטוני וידאו וכדומה) המוצגים בחלוקה ברורה לכל שכבה ושכבה ( לדוגמא, היסטוריה- מלכים הלנסטיים שולטים בישראל , חלון למדינות הים התיכון – כיתה ו' ) , שילוב כלי Web 2.0 במרחב הלמידה המתוקשב , ועוד .

המחקר המדווח מבוסס על נתוני השלב השלישי של מחקר SITES2006, שהתנהל בשנים 2007-2005 כסקר של בתי"ס ומורים (Law, Pelgrum & Plomp, 2008). מטרתו לזהות יישומים פדגוגיים משולבי תקשוב במתמטיקה ומדעים בכיתות ח' בחטיבות ביניים. מורים למתמטיקה ולמדעים משתמשים בתקשוב לעיתים רחוקות בשיעוריהם, בהשוואה לעמיתיהם בעולם, במיוחד בהוראת המתמטיקה. המורים אמנם מקבלים עידוד לפתח מיומנויות תקשוב, במיוחד בתחום שילוב האינטרנט בהוראה ופיתוח משימות לימודיות אותנטיות, אולם מיעוטם מקבל עידוד לטיפוח מיומנויות של שיתופיות בלמידה באמצעות התקשוב. בהמשך, מתברר כי השימוש בתקשוב לרוב אינו מקדם פרדיגמות פדגוגיות חדשניות, אלא משמש להנצחת הוראה ומידה מסורתיים. בכך ישנה סתירה מסוימת בין העמדות ובין הפרקטיקה, כאשר התקשוב נתפס כמעצים יכולות הוראה וכמקדם הוראה ומידה אפקטיביים ( אלונה פורקוש-ברוך).

כתב העת Journal of Technology, Learning and Assessment מינואר 2010 מוקדש כולו להשפעות החינוכיות שיש ללמידה באמצעות ניידים לכל תלמיד, "מחשוב 1:1". המאמרים נכתבו על ידי חוקרים מבית הספר לחינוך מבוסטון קולג' והם מצאו שתלמידים בכיתה שבה היה תוכנית מחשוב 1:1 הגיעו לביצועים הרבה יותר טובים מאשר בכיתה המסורתית וציוניהם חרגו בצורה ניכרת מהשוליים מבחינה סטטיסטיות. החוקרים דיווחו בנוסף על ממצאים שמעידים על מוטיבציה ורצון מוגברים ללמוד, כמו גם על שינויים באופן ההוראה של המורים בכיתות בהן הוכנסה תוכנית מחשוב 1:1.

שימוש נוסף של טכנולוגית אוגמנטד ריאליטי בכותלי בית ספר, הפעם באנגליה. כפי שמסופר בכתבה שבאתר computerActive , נכתבה תוכנה שמאפשרת למורה להכין בקלות תכנים תלת מימדיים בעלי משמעות, כמו למשל אברהם לינקולן בנאום היסטורי. התוכנה נוסתה בכ20 בתי ספר ברחבי אנגליה והתלמידים נענים לה בהרבה הנאה. הנגישות הגבוהה של הדור הצעיר לטכנולוגיה חדשה יוצרת אצלם סקרנות רבה במקום פחד. אוגמנטד ריאליטי, זה השילוב בין מציאות וירטואלית למציאות "אמיתית" . הכוונה היא שבזמן אמת אנו יכולים לראות במרחב ,מעבר לעצמים ושאר האינפורמציה הטבעית, תוספות של אינפורמציה כמו טקסט,גרפיקה וידאו ועוד.

מחקרים אודות הוראה בכיתה עתירת תקשוב שבה לכל תלמיד מחשב (1:1) מלמדים כי ההצלחה בסביבה מתוקשבת כזו תלויה יותר במורים מאשר בציוד עצמו. המחקרים התפרסמו בגיליון האחרון (ינואר 2010) של Journal of Technology, Learning, and Assessment , כתב עת חינוכי שפיט של מכללת בוסטון , ביה"ס לחינוך. המחקרים זיהו כמה גורמי יסוד המשפיעים על האפקטיביות של למידה בעיתה 1:1 ביניהם : תכנון הוראה יעיל, מעורבות הסגל החינוכי והסביבה החינוכית , ומנהיגות ביה"ס או המחוז החינוכי. שלא במפתיע, נתגלה בממצאי המחקרים כי היוזמות ותכנון ההוראה של המורים קובעים יותר מכל את אפקטיביות הלמידה בכיתה עתירת מחשבים 1:1. ההנחה שגויה של גורמי חינוך בעולם היא שהוספת מחשבים לכיתה , ברמת הצטיידות של 1:1 יוצרת את ההבדלים בלמידה ומחוללת את חווית הלמידה . אך המחקרים גילו כי הכול תלוי באיכות ההפעלות המתוקשבות בכיתה שבהן נוקט המורה ומשימות האיסוף לתלמידים.

המורה רותי בן-ישי המלמדת בביה"ס יסודי בו לתלמידים יש מחשבים ניידים מדווחת על דרכי ההתמודדות ותכנון ההוראה שלה. בשלב ראשון היא התחילה , בהשראתו של דר' יורם הרפז, ב"שאלה פורייה", שאלה המאתגרת את הילדים, מסקרנת ומעוררת רצון אמיתי לחפש תשובה. התלמידים נדרשים לאסוף מידע באינטרנט על החברה הישראלית ולהציג מגזרים בחברה הישראלית המעניינים אותם. הם נדרשו לעבוד בזוגות, על-פי מקום הישיבה בכיתה,, תוך שהמורה משתדלת ליצור זוגות של בן ובת, בעלי מגוון יכולות ולאו דווקא ה"חברים הטובים". הילדים נענו לאתגר בשמחה ובעניין. התלמידים נדרשו עוד להעלות את התוצר ל"קבוצת דיון" מקוונת באינטרנט.

במדריך הנוכחי מסבירות ד"ר גילה קורץ ונעמי פורת מהמרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה ( שהפך לאחד מפורצי הדרך בתחום התקשוב החינוכי בישראל ) כיצד ניתן לכתוב שאלון/סקר מקוון הכולל שאלות פתוחות וסגורות, לאסוף את הנתונים בצורה קלה ומרוכזת לניתוח באמצעות גוגל דוקס. גוגל דוקס הנו שירות כתיבה וניהול מסמכים מקוון. הוא מאפשר צפייה במסמכים מכל מחשב. כמו כן, ניתן לכתוב מסמך משותף . מדריך העזר יכול להביא תועלת רבה למרצים ולמורים המשלבים ומטמיעים בצורה פעילה את התקשוב החינוכי בכיתה או בקורס. ( גילה קורץ , נעמי פורת).

שונים שפורסמו לאחרונה מציינים את עליית משקלם של רשתות חינוכיות בדור הבא של מערכות למידה מרחוק. אחת הפלטפורמות המתוקשבות המצליחות בתחום זה היא הפלטפורמה הפתוחה הידועה בשם Elgg. היא מאפשרת יצירת קהילת ידע שיתופית לצד העלאת תכנית לאתרי משנה באינטרנט. היא מאפשרת יצירת רשת קשרים חברתית , שיתוף תכנים, שיתוף מידע, פרסום בלוגים וגם מערכת הודעות ועדכונים הדומה לטויטר. זו מערכת שקופה, אינטואיטיבית מאד והרבה פחות היררכית מפלפטפורמות אחרות ולכן נראה שיש לה סיכוי להחליף את מערכות הלמידה המתוקשבות כגון Moodle Blackboard . היא לא תוכננה במקור למטרות למידה מתוקשבת , אך הפוטנציאל שלה והעדר המורכבות מושכים , גורמי חינוך שונים להפוך אותה בפועל לפלטפורמה מסייעת ללמידה מתוקשבת. גם התגובות של סטודנטים שהתנסו במערכת ELGG היו נלהבות. עובדה, זה מה שקרה באוניברסיטת ברייטון באנגליה בשנה האחרונה. אוניברסיטת ברייטון באנגליה משלבת בצורה רצינית את הפלטפורמה של ELGG על מנת לצמצם את תלותה בפלטפורמת הלמידה המתוקשבת של Blackboard.