שילוב התקשוב בהוראת מתמטיקה ומדעים בישראל: תובנות ממחקר SITES 2006

מקור וקרדיט:
 
אלונה פורקוש-ברוך.  "שילוב התקשוב בהוראת מתמטיקה ומדעים בישראל: תובנות ממחקר SITES2006"   בתוך:  מכללת לוינסקי , יום סגל חוקר – חוקרים במכללה 10 , 24 בינואר 2010 .
 
 
 
שילוב התקשוב בהוראת מתמטיקה ומדעים בישראל: תובנות ממחקר SITES2006
החוקרים: פרופ' דוד מיודוסר, פרופ' רפי נחמיאס, אלונה פורקוש-ברוך
 
אלונה פורקוש-ברוך
 
החל מהעשור האחרון של המאה ה-20 החלו להתפרסם מסמכי מדיניות בתחום התקשוב בחינוך מטעם קבוצות מדינות או ארגונים לאומיים ובינלאומיים בחינוך וגופים ממלכתיים (OECD, 1999; UNESCO, 2003; World Bank, 1998). גם בישראל פורסמו מסמכים בתחום מדיניות שילוב התקשוב בחינוך (בן-צבי, 1997; חן, 1996; משרד החינוך, 1993).
 
המחקר המדווח מבוסס על נתוני השלב השלישי של מחקר SITES2006, שהתנהל בשנים 2007-2005 כסקר של בתי"ס ומורים (Law, Pelgrum & Plomp, 2008). מטרתו לזהות יישומים פדגוגיים משולבי תקשוב במתמטיקה ומדעים בכיתות ח' בחטיבות ביניים. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים מקוונים שמולאו ע"י מנהלי בתי"ס, רכזי תקשוב ומורים למתמטיקה ולמדעים. הממצאים מעידים על-כך שמנהלים בישראל מאמינים בחשיבות שילוב התקשוב בהוראת מתמטיקה ומדעים. ממצאים בתחום התשתיות מצביעים על שיפור בהשוואה לחלקו הראשון של המחקר שנערך בשנים 1999-1998, אולם לא בהתאם ליעד יחס מחשב: תלמיד של 1:10 שהוצב על-ידי משרד החינוך. עוד נמצא כי מורים למתמטיקה ולמדעים משתמשים בתקשוב לעיתים רחוקות בשיעוריהם, בהשוואה לעמיתיהם בעולם, במיוחד בהוראת המתמטיקה. המורים אמנם מקבלים עידוד לפתח מיומנויות תקשוב, במיוחד בתחום שילוב האינטרנט בהוראה ופיתוח משימות לימודיות אותנטיות, אולם מיעוטם מקבל עידוד לטיפוח מיומנויות של שיתופיות בלמידה באמצעות התקשוב.
 בהמשך, מתברר כי השימוש בתקשוב לרוב אינו מקדם פרדיגמות פדגוגיות חדשניות, אלא משמש להנצחת הוראה ומידה מסורתיים. בכך ישנה סתירה מסוימת בין העמדות ובין הפרקטיקה, כאשר התקשוב נתפס כמעצים יכולות הוראה וכמקדם הוראה ומידה אפקטיביים. המסקנות מצביעות על גורמים המעורבים בשילוב התקשו בהוראת המתמטיקה והמדעים, באופן המציג מציאות מורכבת, שבה קיים פער בין העמדות ובין שילוב התקשוב בפועל, המחייב תשומת לב מצד קובעי מדיניות בארץ בכיוון של עידוד יוזמות פדגוגיות חדשניות המשלבות תקשוב (Kozma, 2003).
 
רשימת מקורות:
בן צבי, נ' (יו"ר) (1997). דו"ח בנושא חינוך, מתוך: דו"ח ועדת המשנה בכנסת לתקשוב ומידע בנוגע להערכות מדינת ישראל לעידן המידע.
חן, ד' (1996). תקשוב מערכת החינוך והשלכותיו על תכניות הלימודים: נייר עמדה. אוניברסיטת תל-אביב.
משרד החינוך, והתרבות והספורט (1993). מדיניות לפעולות בתחום המחשבים בחינוך. הוצאת משרד החינוך והתרבות.
Kozma, R.B. (Ed.) (2003). Technology, Innovation and Educational Change: a Global Perspective. Eugene: ISTE.
Law, N., Pelgrum, W.J. and Plomp, T. (2008). Pedagogy and ICT Use in Schools around the World. HK: CERC, Springer.
OECD (1999). Classifying Educational Programmes: Manual for ISCED-97 Implementation in OECD Countries. Paris: OCDE.
UNESCO (2003). Building the Capacities of Curriculum Specialists for Educational Reform: Final Report. Regional Seminar Held in Vientiane, Lao PDR. Bangkok: UNESCO Bangkok.
World Bank (1998). Latin America and the Caribbean: Education and Technology at the Crossroads. Washington, DC. [Retrieved from http://pitt.edu/~jeregall/pdf/lac.pdf].

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya