בשנת 2002 החלה ממשלת טייוואן בתכנית חומש לאומית לתקשוב חינוכי. עם סיום התכנית בשנת 2007 בוצעה הערכה לגבי הצלחת התכנית והיא פורסמה לאחרונה. המייחד את תכנית התקשוב הלאומית לחינוך בטייוואן היא השותפות המלאה של משרדים נוספים באחריות ליישום התכנית והטמעתה, ביניהם משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד התעשייה ועוד. כתכנית לאומית לתקשוב הצליחה התכנית לקדם משמעותית את הנושאים הבאים: הגברת היקף הקורסים המתוקשבים באינטרנט בכל מגזרי הכלכלה והמשק , החל מחינוך , בטחון פנים וכלה בתעשייה, הרחבת תשתית מרכזי התקשוב במדינה היכולים לתמוך בלמידה מתוקשבת והגדלת פעילות המחקר והפיתוח בתחומי התקשוב החינוכי המתבטאת לא רק בפלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות אלא בפרסום לא מבוטל של מחקרים בכתבי עת בינלאומיים. כמו כן, הצליחה תכנית החומש להביא לצמום הפער הדיגיטאלי במדינה, אך לא ברור מההערכה עצמה באיזו מידע קודמו שיטות ההוראה המתוקשבות בבתי הספר שם. עם זאת, מקריאה נפרדת ומשלימה של מאמרים שפורסמו בכתבי עת בינלאומיים נראה שהייתה גם התחלה של התמודדות מערכתית בטייוואן בסוגיה זו. אמנם אנשי החינוך ממדינת טייוואן הגיעו בזמנו לישראל על מנת להתרשם וללמוד מפרויקט מח"ר 98 , אך עתה נראה כי יש מקום לתנועה הפוכה: ביקור של ישראליים לטייוואן על מנת ללמוד מהם. אגב, חלק מהצלחת התכנית הלאומית התבטאה במיסוד עניין ההסמכה הרשמית והממלכתית בלמידה מתוקשבת ובמסלולי למידה מתוקשבים ( Chang, Maiga; Wang, Chin-Yeh; Chen, Gwo-Dong).

באדיורשת (רשת חברתית של מורים משתמשי תקשוב בישראל) הובאה המלצה לגבי מצגת חדשה באנגלית המסבירה דרכים שונים להפעלת כתה באמצעות היישום המקוון של Google docs . בין הרעיונות המועילים במצגת: עבודה משותפת על מטלת בית באמצעות יכולות השיתפויות של כתיבה ועריכה ב Google docs, ריכוז מצגות של הכיתה בסביבה שיתופית אחת, שימוש בתבניות לארגון המידע, יצירת תיקי נושא על ידי התלמידים בכיתה ועריכת סקרים מקוונים.

במאמר זה מוסברת תופעת המיקרובלוג (מסרים קצרים מוגבלים באורכם למספר קטן של תוים), ומהותו הטכנית, חברתית תרבותית. המיקרובלוג איננו אופנה חולפת, למרות הביקורת החריפה המוצדקת על התופעה החברתית-תקשורתית המלווה אותה. המיקרובלוג, ויישום "הציוצים" באמצעות היישום המוכר – טוויטר, ככלי לניהול מידע קבוצתי, ארגוני כמו גם חינוכי, הנו קפיצת מדרגה בניהול ארגון ובית ספר. השילוב של דיווחים קצרים על ידי חברי הקבוצה/ הארגון, המלווים במידע נוסף בהפניות למידע נוסף גם במדיות נוספות ("מיקרומדיה") על מדיית הטכסט כתוב, תוך שילוב הסלולר בעדכון באמצעות SMS – מהווים תופעה חדשה, יישומית ומרתקת בציפיות הקונקרטיות לחינוך איכותי יותר. שילוב "ציוצים"- דיווחים סדורים של הלומדים במהלך תהליך הלמידה, הנו התפתחות חשובה בשילוב הטכנולוגיות בחינוך אל עבר מורה מקוון, כתה מקוונת ובית ספר מקוון, שניתן ליישם כאן ועכשיו, בכלים חינמיים, לצד הפורטל הבית ספרי. יש לצפות שבעתיד הקרוב מאד, "ציוצים" ישולבו במהרה גם בכלי הניהול הארגוני-פדגוגי של הפורטלים החינוכיים, ובכך נתקדם עוד שלב חשוב אל עבר בית ספר מקוון, בו הלמידה הופכת לחלק מאורח החיים, במהלך כל שעות היממה ( אברום רותם).

המאמר מתאר מחקר שבו קבוצה קטנה של סטודנטים (15 איש) השתמשה בטוויטר. כל סטודנט נדרש לעדכן את חשבון הטוויטר שלו לפחות שלוש פעמים ביום בנוגע לפעילות הלימודית שלו והמקום בו היא מתרחשת. הסטודנטים נתבקשו גם לכתוב תקצירים ארוכים יותר על נושאים שדיווחו עליהם ושהחוקרים מצאו בהם עניין, ורואיינו ראיון מסכם בסוף הפרוייקט. כמו כן , הובאו מדריכים המכילים עצות בסיסיות לשימוש בטוויטר ומילון מונחים.

אחת ההתפתחויות המרשימות בשנים האחרונות מבחינת משאבי הלמידה הממוחשבים היא הנגשה של סרטי וידאו באינטרנט. כך לדוגמא, הסכם שיתוף הפעולה בין אתר YouTube ובין המכללות והאוניברסיטאות המובילות בארה"ב הביא להקמת מרכז משאבים מצולם של קורסים אקדמאיים באינטרנט. מרכז המשאבים הייחודי של YouTube מצוי בכתובת האינטרנט הבאה http://www.youtube.com/edu והוא כולל אלפי צילומי וידאו של קורסים נבחרים ב100 אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב. חלק מסרטי הוידאו מוקדשים לסוגיות ספציפיות או נושאים נבחרים וחלק לא מבוטל מכסה קורסים אקדמאיים שלמים אשר צולמו בוידאו והועלו לאתר YouTube. חלק מההרצאות המצולמות הם של מרצים אורחים שמוזמנים לאוניברסיטאות או לקורסים והביקוש להם באתר YouTube הוא רב. עפ"י הדיווחים מארה"ב הביקוש להרצאות מצולמות של האקדמיה באתר YouTube הוא משמעותי מאד למרות שכבר לפני כמה שנים חלק מהאוניברסיטאות המובילות כמו MIT הקימו בעצמם אתרי וידאו באינטרנט ובהם הרצאות מצולמות (http://ocw.mit.edu). נראה כי הסטודנטים בארה"ב וברחבי העולם מעדיפים להשתמש במרכז המשאבים המוכר להם באתר YouTube מאשר באתרי קטעי הוידאו הייעודים של האוניברסיטאות. הריכוז של כל ההרצאות המצולמות במקום אחד, נגיש, ידידותי לשימוש ומוכר לסטודנטים מסביר את "התיאבון" הרב שלהם להרצאות מצולמות. המגמה הזו תלך ותתחזק בשנים הקרובות כאשר יותר ויותר מרצים יאפשרו העלאת ההרצאות לאתר YouTube.

המחקר הנוכחי השווה בין הכנת שיעורי בית ידנית רגילה בחשבון ובין הכנת שיעורי בית במערכת מתוקשבת. אוכלוסיית המחקר כללה 92 תלמידים מכיתות ד' בביה"ס אמריקאי שלמדו ב4 כיתות נפרדות. ל54 מהתלמידים היה חיבור לאינטרנט מהבית והם יכלו להפעיל את המטלות בחשבון בסביבה מתוקשבת. המחקר השווה בין אותם התלמידים אשר עבדו על שיעורי בית ידניים ושיעורי בית מקוונים. בקבוצה זו נמצא כי 28 תלמידים למדו בצורה משמעותית ומעמיקה יותר כאשר קיבלו משובים מממוחשבים מהמערכת המתוקשבת בהשוואה לתלמידים שעבדו על השיעורים בצורה ידנית ( עם עפרון ונייר). ממצאי המחקר מוכיחים כי יש עדיפות להכנת שיעורי בית בסביבה מתוקשבת הנותנת לתלמידים משוב מיידי על פני סביבה ידנית מסורתית. לכן סבורים המחברים , יש הצדקה כלכלית מבחינת בתי הספר לאפשר לתלמידים להתחבר מהבית לשרתי האינטרנט של ביה"ס על מנת להשלים בצורה מקוונת את שיעורי הבית (Mendicino Michael, Razzaq Leena, Heffernan Neil T. ) .

מטרת המחקר, שנערך בבתי ספר תיכוניים באנגליה הייתה לבדוק את העמדות והשימושים של תלמידי תיכון בטכנולוגיות מתוקשבות מסוג Web-2.0. אוכלוסיית היעד היו תלמידי תיכון בגילאי 11-16 שלמדו ב27 בתי ספר תיכוניים ברחבי אנגליה. ממצאי המחקר מוכיחים כי למרבית התלמידים הייתה נגישות מלאה ליישומים טיפוסיים של Web-2.0 כגון , בלוגים, ויקי ורשתות חברתיות. דפוסי השימוש ביישומי הWeb-2.0 היו שונים למדי וניתן לחלק את המשתמשים לארבע קבוצות עיקריות: תלמידים הפועלים בגישה חוקרת , תלמידים המשתפים מידע בתקשורת , תלמידים המפיקים מידע ותלמידים המפיצים מידע בעיקר תוך ניצול יכולות הרשתות החברתיות. בעוד מרבית התלמידים מגלים עניין רב ביישומי ה- Web-2.0 לא התפתחה אצלם הכרה מטה-קוגניטיבית בדבר בנייה משותפת של תחומי ידע או עריכה של תכנים משותפים.

היישום הממוחשב באינטרנט הנקרא Edmodo , דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של TWITTER , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה. מערכת Edmodo נבנתה במיוחד למורים ולמחנכים כרשת תקשורת חברתית ייעודית . המישק המתקדם של התוכנה הידידותית הזו מאפשר גם שיוך למעקב קבוצתי של מורים . גם תלמידים יכולים ליצור שיוך למעקב קבוצתי . מערכת Edmodo נועדה גם להקל על המורים לראות אילו תלמידים או סטודנטים השלימו מטלות . מערכת Edmodo , בניגוד למערכת TWITTER שמה למטרה ליצור מיקרוקוסמוס של עולם הכיתה והלומדים ( רשת חברתית סגורה ) בניתוק ממשתמשים אחרים שאינם שייכים להוויה של הכיתה או ביה"ס .

עולם מדומה" – Virtual world ו- Second Life, הפכו לזמלול (Buzzword) בשיח הציבורי, כמו גם החינוכי, וזו העת להתמודד מקצועית בסוגיה, האם ואיך לשלב הוראה-למידה באמצעות עולמות מדומים במערכת החינוך. במאמר תאור העולם המדומה כמהות טכנולוגית-אנושית, עם הבהרות אודות הטרמינולוגיה והשיח בנושא זה, ומהות האפליקציה מרכזית המממשת עולמות מדומים – second life. בהמשך ניתן למצוא, דיון באפשרות של שילוב העולם המדומה כסביבת הוראה-למידה, ובחינת הדרישות המרכזיות של מוסד חינוכי לפעילות הוראה-למידה באמצעות עולמות מדומים. המסקנה היא שהפוטנציאל החינוכי הוא עצום ומבטיח, וכנראה זה יהיה פני החינוך המקוון בעתיד, אך לא בהווה. למרות שפע היישומים החינוכיים הנעשים כבר כעת בעולמות מדומים בחינוך הגבוה, מפורטים המכשולים המרכזיים העומדים בפני שימוש משמעותי בחינוך, והמסקנה היא שיחלפו עוד שנים לא מעטות, ועדכונים טכנולוגיים משמעותיים כדי שניתן יהיה באמת להשתמש בעולם מדומה לצורך הוראה-למידה.

רותי בן ישי המלמדת בכיתה עתירת מחשבים ניידים בביה"ס במרכז הארץ מדווחת באתר אדיורשת על ההתמודדות שלה בהפעלת תלמידים באמצעות סביבה מתוקשבת באינטרנט בכיתה ובבית. המשימה המתוקשבת אשר היא תכננה והפעילה בשיעור היסטוריה נועדה להקנות לתלמידים מושגי יסוד בתחומי מוסדות השלטון ברפובליקה ברומא , לעורר אצלם עניין, לפתח מיומנויות תקשוב מתקדמות ויותר מכל להפעיל אצלם תהליכי חשיבה. על התובנות שלה והספקות שלה היא כותבת במאמרון באדיורשת .

ראובן ורבר כתב סקירה מועילה ושיטתית על שילוב לוחות אינטראקטיביים בעשייה הבית ספרית. בבלוג שלו באתר אדיורשת הוא ריכז מספר מקורות בתחום של הוראה בסיוע לוחות אינטראקטיביים כאשר הוא עוקב אחרי הניסיון של מורים רבים באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה שכבר התנסו בשילוב לוחות אינטראקטיביים בכיתה. בסקירה מוצגים שלבי ההטמעה , מה עשוי להביא להטמעה מוצלחת? והיבטים נוספים של התמודדות מורים עם המדיה החדשה של לוחות אינטראקטיביים ממוחשבים בכיתה.

המחקר הנוכחי שנערך בישראל והוצג בכנס צ'ייס 2009 באוניברסיטה הפתוחה מדווח על התנסויות ועמדות של תלמידי תיכון ישראליים המשולבים בלמידה מקוונת סינכרונית ובלמידה פנים –אל-פנים בכיתה. ממצאי המחקר מלמדים כי לתלמידים "פעילים" בכיתה יש העדפה לדיונים פנים-אל-פנים בכיתה , אך תלמידים "שקטים" ונחבאים אל הכלים נוטים להעדיף את הערוץ המקוון הסינכרוני באינטרנט. העדפה זו היא מובהקת , עפ"י ממצאי המחקר, המגלים כי מנקודת ראות פדגוגית יש לערוץ הלמידה המקוון יתרון ממשי עבור תלמידים "שקטים" . הם חשים בטחון רב יותר בלמידה בערוץ מקוון ומשפרים את יכולותיהם בערוץ זה. הממצאים מצאו כי תלמידים "שקטים" מגיעים לרמות אינטראקציה גבוהה יותר עם עמיתיהם לכיתה בהשוואה לערוץ פנים-אל-פנים. התלמידים "השקטים", בגילאי תיכון, נינוחים יותר בלמידה המקוונת המאפשרת להם להתבטא היטב ולכתוב בניגוד לרתיעתם מהצגת רעיונות ופעילויות בערוץ פנים אל-פנים ( קריסטה אסטרחן , איזנמן , תמי).

במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת "בדק בית לשיעורי בית" ב15 לפברואר 2009 הציגה הגב' שרה אסרף , מנהלת ביה"ס נאות לון בבאר שבע תפיסה אינטגרטיבית ללמידה במרחב מתוקשב המעשירה ומאתגרת את כל המכלול של שיעורי הבית וגם את הקשר עם הבית. ביה"ס "נאות לון" בבאר שבע כולל כ460 תלמידים , כיתות א'- ו' ו15 כיתות אם. לכל תלמידי ביה"ס יש בבית מחשב משלהם ובכל כיתה יש מחשב למורה ולוח אינטראקטיבי. בקרוב יותקן בביה"ס "נאות לון" ענן אינטרנט אלחוטי שיאפשר חיבור אינטרנט מכל כיתה ומכל עמדת עבודה של מורה. מבחינה פדגוגית ביה"ס " נאות לון" מאמין באמונה שלמה בתפיסת הילד השלם . עפ"י תפיסת צוות המורים , ביה"ס והבית משלימים אחד את השני ויוצרים למידה שיתופית תוך שבירת מחיצות זמן , מקום, תפקיד ומרחב. מדובר בתהליך הוליסטי שבו תומך פורטל ביה"ס באינטרנט . במסגרת פורטל המקוון בביה"ס "נאות לון" יש לכל מורה אתר משלה המנוהל ישירות על ידה . המורה יכולה לעלות קבצים , להעלות תכנים , להעלות מטלות , ליצור לוח חדשות כיתתי , לנהל את פורום הכיתה המקוון ועוד.

בית ספר אמיר בפ"ת הוא אחד מבתי הספר הייחודיים שהשכילו לגשר בין תחומי הלמידה בבית הספר והבית באמצעות האינטרנט . בהרצאתה המרתקת ביום העיון של מכון מופ"ת והאגף לחינוך יסודי על "בדק בית בשיעורי בית" הציגה הגב' ענת עזרא , מצוות ביה"ס "אמיר" בפ"ת את ההפעלה המקוונת חוצה-הגבולות בין ביה"ס ובין הבית . לאורך שנים טופחה תרבות בית ספרית מערכתית המבוססת על העצמת מורות באמצעות פיתוח והפעלת סביבות טכנולוגיות עדכניות. המורות בביה"ס "אמיר" מפתחות מודלים שונים של משימות מתוקשבות כאשר הדגש הוא על משימות המטפחות מיומנויות מידעניות. לצורך כך לכל כיתה וכל מורה יש פורום כיתתי משלה המנוהל על ידה ושייך לכיתה בלבד. הפורום הממוחשב משמש כחוט השדרה לטיפוח הקשר בין התלמיד לבין המטלות המקוונות שהוא מכין בבית ומעלה לפורום.