סביבות למידה עתירות טכנולוגיה
מיון:
נמצאו 1076 פריטים
פריטים מ- 921 ל-940
  • לינק

    לאורך השנים עומדת השאלה- סוגיה "האם שילוב המחשב בהוראה הינו דרך חיים אשר מפתחת תהליכי הוראה- למידה בכתה או שהיא מהווה מעמסה ועול מיותרים ?" (בעיקר על המורה). על מנת לנסות לענות על שאלה זו, ערכו תמר ענבל-שמיר ו- יעל קלי מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון מחקר ובו בדקו מה "מפעיל" ומניע מורים לפתח ולהפעיל פעילויות מתוקשבות, בהנחה שבחינת הגורמים המשפיעים הם המפתח לעידוד מורים לשימוש בפעילויות מתוקשבות. המחקר בדק את טווח העשייה המתוקשבת בארץ תוך בחינת השקפותיהם הפדגוגיות של המורים על עשייה זו, כאשר במחקר השתתפו שתי קבוצות- האחת של מורים המתחילים דרכם בשימושי מחשב בהוראה, והאחרת של מורים הנחשבים מובילי תקשוב. התוצאות, באופן כללי, הראו כי רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי–ספר, מממשת פדגוגיות- קונסטרוקטיביסטיות. באופן מפורט יותר, המתייחס לשתי הקבוצות התברר כי נעשתה עשייה תקשובית ברמה גבוהה יותר בקרב המורים המובילים במימדים: "ניצול הערך הטכנולוגי" "רמת חשיבה נדרשת", "קירוב התכנים לעולמו של הלומד", ו"הכוונה לתוצרים עשירים" מאשר בקב' המורים המתחילים. הממדים של "למידה שיתופית" ו"הערכה שזורה" יושמו במידה מועטה בפעילויות שתי הקבוצות.

  • סיכום

    תכנית התקשוב החדשנית ביישוב גני תקווה היא אחת מתוכניות התקשוב פורצות הדרך בישראל. תלמידי כיתות ו' ז' והמורים המלמדים בכיתות אלו מגיעים לבית הספר עם מחשב נישא ולומדים תוך כדי שיעור בסביבות המתוקשבות. אסתי דורון, ממחוז המרכז במשרד החינוך מספקת לנו מבט מעניין על התפתחות הפרוייקט בבתי הספר בגני תקווה ועל האילוצים וההתמודדויות של בתי הספר והמורים. כך לדוגמא, ניתן ללמוד מהבלוג שלה כי בתי הספר מתמודדים עם בעיות טכנולוגיות אדירות ונדרשים למצוא בעצמם פתרונות טכנולוגיות לפרויקט שיש בו אלפי מחשבים ניידים. לבתי הספר בגני תקווה קשה לגייס טכנאים מיומנים. לכן, המורים עצמם המלמדים בכיתות עם מחשבים ניידים לומדים למצוא ולאלתר "מעקפים שונים" על מנת להתמודד עם הבעיות הטכנולוגיות.

  • לינק

    ביה"ס עמל עמק חרוד הקים לאחרונה (2008 ) רשת חברתית ידידותית וגמישה על תשתית של NINg. מדובר בפלטפורמה פתוחה, שתורגמה לעברית בידי סוזן צעירי, שגם דאגה להתאמות הדרושות לצרכים הייחודיים של בית הספר. מנהלת ביה"ס, אילנה לוסטיג, הבינה הבינה שהקשרים שיכולים להיווצר בתוך רשת חברתית מקוונת עשויים לקדם את התרבות הבית ספרית והעבודה השיתופית של מורי בית הספר. יהיה מעניין מאוד לעקוב אחרי הניסיון הזה ולראות איך הרשת תתרום לתרבות הבית ספרית, לקשרים החברתיים בין אנשי הצוות ולעבודה השיתופית שלהם.

  • לינק

    הערך של ווֵבּ 2.0 בוויקיפדיה עבר לאחרונה הרחבה אקדמית על ידי דורון טילמן בעקבות עבודה אקדמית שכתב. כדאי לשמור קישור או הפנייה לסקירה המעמיקה הרלבנטית להוראת הנושא בקורסים מתוקשבים בחינוך וגם ניהול המידע והלמידה המתוקשבת . ווֵבּ 2.0 באנגלית web 2.0 הוא מונח המתייחס לדור השני של שירותים באינטרנט. בעוד הדור הראשון של האינטרנט התמקד באתרי אינטרנט המציגים תכנים שנוצרו על ידי מנהלי האתר, הדור השני הוא אתרים המספקים פלטפורמה טכנולוגית ליצירה ושיתוף של תכנים גם על ידי הגולשים עצמם.

  • לינק

    כחצי שנה מאז עלייתו לאוויר של מיזם פא"ר – פתיחת אוצרות רוח של האוניברסיטה הפתוחה, כבר הועלו לאתר 42 ספרי לימוד ב-20 קורסים לשימוש חופשי של הגולשים. לקראת פתיחת שנת הלימודים הועלו לאתר גם מצגות, שיעורים, סיכומי שיעור, ושאלות אמריקאיות ב-102 קורסים. כמו כן, האתר עבר שדרוג של המעטפת האלקטרונית, שבמסגרתו ניתן לסמן, להוסיף הערות אישיות וקבוצתיות על הטקסט, וליצור "עותק אישי" של הספר האלקטרוני. כך יכול המשתמש להיכנס לאתר בפעם הבאה, ולקבל את העותק שלו עם הדגשים שעשה במהלך הקריאה בכניסה הקודמת.

  • תקציר

    התעניינות המחודשת ברחבי העולם במודל של בתי ספר מפיקי ידע שפותח באוסטרליה בשנים 2004-2008 . מדובר על מודל קונספטואלי של שני חוקרים אוסטרליים ידועים בשם Chris Bigum and Leonie Rowan מאוניברסיטת Deakin University. התפיסה של Knowledge Producing School -KPS יושמה בהצלחה בעשרות בתי ספר יסודיים באוסטרליה (Queensland primary schools). הנחת היסוד של מודל תקשוב חינוכי זה היא ששילוב המחשבים בבתי הספר אינו טכני אלא אותנטי , כלומר עליו להמריץ את המורים והתלמידים לחקור ולהפיק ידע ולא לתרגל מבחינת טכנית את הכלים המקוונים כפי שנעשה בבתי הספר היסודיים הקונבנציונאליים ברחבי העולם. המטרה היא להכשיר את התלמידים להשתמש באינטרנט ובכלים מתוקשבים בדרך של חקר וחשיבה גבוהה מסדר גבוה עפ"י העקרונות של ( Jonassen, D. (2000. ,תהליכי הפקת המידע מתחוללים בעבודת צוותים קטנים תוך עידוד סקרנות וחקרנות של תלמידים. מרבית תהליכי איסוף והפקת המידע על ידי התלמידים הם תהליכים הנוגעים לבעיות אותנטיות אותם חוקרים צוותי התלמידים בבתי הספר היסודיים באוסטרליה ובניו זילנד .

  • לינק

    בעידן שבו העולם עובר בהדרגה ליישומי WEB. 20 מתוקשבים בתחומים שונים , נראה כי מערכות הלמידה המותקשבות (CMS ) הקיימות באוניברסיטאות ובמכללות איבדו את זוהרם מבחינת הלומדים , ולכן מנסה המאמר להחזיר עטרה ליושנה ע"י הוספת מימד של בלוגים חינוכיים במערכות התקשוב הקיימות . מאחר ורק 19% מהסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות משתמשים בבלוגים יש מקום לשלב את המדיה שלהם כתוספת למערכות התקשוב הוותיקות , אך בוודאי לא במקומן. המאמר סוקר מחקרים ומאמרים שונים בנושא ומנסה לגבש מודל מתאים ליישום הבלוג במערכות תקשוב חינוכיות תוך התבססות על התיאוריה של socio-technical systems theory. המודל התיאורטי המוצע יש בו כדי לתרום לאינטראקטיביות , פתיחות , וביזור של מערכות התקשוב הוותיקות. המודל המוצע יוצא מהנחה כי מערכות התקשוב הקיימות חיוניות ללמידה מתוקשבת , אך השילוב של בלוגים חינוכיים כחלק משלים שלהן עשוי לפתור את אחת הבעיות העיקריות של הלומדים בהן והיא העדר מעורבות והעדר הנעה בלמידה ( Hyung Nam Kim).

  • סיכום

    המספר של בתי תיכוניים וירטואליים בצפון אמריקה ( קנדה וארה"ב ) הולך וגדל משנה לשנה , אך המחקרים שנערכו לגביהם מצומצמים למדי. נכתבים , אמנם, לא מעט מאמרים וכתבות על פעילות בתי הספר הוירטואליים ונכתבים גם ספרי עזר למורים , אך המחקר המהותי בשטח הוא כאמור מצומצם ולכן תרומתו של המחקר הנוכחי( שעדיין נמשך ) לא תסולא בפז. אוכלוסיית המחקר הייתה 16 מורים מבתי הספר התיכוניים הוירטואליים בארה"ב הנמנים על רשת, התיכון הוירטואלי (Michigan Virtual School (MVS) במדינת מישיגן . המחקר נערך בשיטות איכותניות ומלבד ראיונות עומק עם המאמרים נערכו גם תצפיות ובסופו של דבר נערכה הצלבת מידע (research triangulation ) בין סוגי הנתונים השונים שנאספו . ממצאי המחקר הראשונים ( שעדיין לא נותחו לעומק ע"י החוקרים ) מגלים כי מהמורה המלמד בביה"ס הוירטואלי נדרשים כישורים ומיומנויות שונות בתכלית מהמורה המלמד בכיתה פנים-אל-פנים . המורה הוירטואלי נדרש להתמודד בו-זמנית עם טכנולוגיה משתנה ועם תכני לימוד משתנים . בגלל היקף המידע באינטרנט הוא לא יכול להיות צמוד לספר הלימוד , אלא צריך ללמד בצורה דינאמית יותר עם תכנים מחודשים ומעודכנים כל הזמן. המורה הוירטואלי צריך להציג את התכנים בדרכים הרבה יותר מגוונות, החל מטקסטים מעניינים ורלבנטיים באינטרנט וכלה בסרטי וידאו שמאתגרים את התלמידים ( Meredith DiPietro , Richard E. Ferdig, Erik W. Black, Megan Preston).

  • תקציר

    ככל שהולך ומתרחב השימוש בעולם במשחקי מחשב לימודיים כחלק מאסטרטגיות הלמידה הפעילה בבתי ספר, מתחילים מומחי חינוך לתת את הדעת לגבי ההיבטים הפדגוגיים של סוגיה זו . המחקר הנוכחי בדק בשיטתיות את היסודות הפדגוגיים של משחקי מחשב המשולבים בלמידה ובהוראה. איסוף הממצאים התבסס על סקירת 50 מאמרים שעסקו בתחומי משחקי המחשב ובדיקת 55 משחקי מחשב חינוכיים על יסוד קריטריונים מובחנים. חקר הנושא נעשה גם באמצעות ראיונות עם המפתחים של משחקי המחשב . מתוך קבוצת משחקי המחשב אשר נחקרו ,רק 22 התבססו באופן מובהק על תיאוריות למידה מזוהות וידועות או אסטרטגיות למידה ברורות . המאמר מציג את הטקסונומיה הפדגוגית שזוהתה ואת משחקי המחשב המתאימים לכך (Mansureh Kebritchi ) .

  • לינק

    המאמר הנוכחי מתאר את התפיסה והיישום של סביבה מתוקשבת שיתופית להתמודדות עם פתרון בעיות ((COPS) שפותחה באוסטרליה. התפיסה של סביבה מתוקשבת שיתופית מאתגרת בעיות נוצרה מתוך אמונה כי תהליך הלמידה בחינוך הגבוה חייב להיות חקרני באופיו תוך התבססות על שיתוף פעולה בין לומדים עמיתים . התפיסה של COPS חורגת מעבר לתפיסה הרגילה והמערכות המתוקשבות הרגילות של למידה מתוקשבת שכן היא שואפת להפעיל את הלומדים בצורה דינאמית במעורבות פעילה של עבודת צוות המתמודדת עם בעיות אותנטיות. התפיסה והיישום של מודל ה- COPS שגובשה באוניברסיטת Queensland University of Technology באוסטרליה נועדה לגשר העל הפער שבין הלמידה האקדמאית והמציאות של העולם האמיתי מעבר לכותלי האוניברסיטה והמכללה ( Edwards, Sylvia L. and Watson, Jason A. and Farrell, Ann M. and Nash, Robyn E).

  • תקציר

    ההתפתחות הטכנולוגית של הלמידה המתוקשבת ולמידת-עמיתים בעולם היא מהירה למדי וכל שנה נוספים כלים מתוקשבים מתקדמים ומאתגרים ללמידה שיתופית בזמן אמיתי (real-time collaboration) . לאחרונה פורסמה רשימה יעילה ומקיפה של כלים מתוקשבים שמאפשרים למידה מתוקשבת שיתופית בזמן אמיתי . מהרשימה ניתן ללמוד כי ההתפתחות הטכנולוגית של כלים מתוקשבים היא מהירה יותר מההתפתחות הפדגוגית של הקורסים ושיטות הלמידה בהם. פער זה ילווה אותנו ,כנראה, הרבה זמן , אך בכל אופן , כדאי להכיר את הכלים המתוקשבים המתקדמים על סוגיהם שעומדים כיום לרשות המרצים, המורים ומפתחי הקורסים המתוקשבים . מומלץ גם להיעזר במיפוי המושגי והנושאי של הכלים המתוקשבים (Dr. Tony Karrer ).

  • לינק

    חומר להעשרה וחשיבה שגיבשו ד"ר אברום רותם ועידית אבני במהלך חודש אוקטובר 2008 : מסמך המתאר את נוף הידע של המורה המקוון המשלב סביבה מקוונת בהוראה למידה ובהתנהלותו החינוכית. במאמר זה מפורט מתווה מדורג של ידע, כישורים ומיומנויות של מורה מקוון ב- 3 שלבי התפתחות מקצועית. שלבים אלה מהווים תשתית לפעילות ההוראה המקוונת ומתווים מדרג לפיתוחו המקצועי של המורה כמורה מקוון. כל היגד המוצג בטבלה משוייך לאחד משלושת שלבי הפיתוח המקצועי של המורה המקוון : מתחיל, חלקי, מתקדם.

  • לינק

    המאפיינים של כיתת הלימוד המתוקשבת הנקראת כיום Classroom 2.0 יהיו כנראה תוך שנתיים-שלוש בחזקת המציאות הטכנולוגית של מרבית כיתות הלימודים בעולם . הכיתה במתכונת Classroom 2.0 אינה רק סביבה רוויה במידע אלא בראש ובראשונה סביבה שיתופית בה התלמידים עובדים תוך כדי שיתוף פעולה מתוקשב עם עמיתיהם. השאלה שנשאלת עתה יותר מתמיד האם הטכנולוגיות המתוקשבות החדשות שנכנסות לכיתה כגון מחשבים ניידים או לוח ממוחשב "חכם" ,או רשתות חברתיות או בלוגים הם פריצת דרך בתחומי החינוך והלמידה ? על שאלה זו מנסים לענות שורה של מומחי חינוך וסוציולוגיה שזומנו להביע דעתם בבלוג של אנציקלופדיה בריטניקה. חלקם , במיוחד אנשי המדעים מהאוניברסיטאות והאנתרופולוגים החינוכיים, אינם רואים שינוי מדרגה שנייה בתהליכי הלמידה בכיתה המתוקשבת. לדעתם , לא נוצרה אצל לומדים תשוקה ללמידה והשינוי הוא טכני מיסודו . אחרים , בעיקרם אנשי החינוך המתוקשב, מצביעים על שינוי מהותי בכיתות מתוקשבות הלומדות עם בלוגים , מאגרי מידע ומחשבים ניידים. לדעתם הטכנולוגיות הדו-כיווניות של Web 2.0, יוצרים שינוי משמעותי ופורץ דרך בכיתות הלימוד כיום , תהליכים שהאוניברסיטאות השמרניות עדיין לא מודעות להן .

  • לינק

    פרויקט TEGIVS בארה"ב נועד להכשיר מורים להוראה מרחוק בבתי ספר שעיקר ההוראה שלהם היא באינטרנט לתלמידים הלומדים מרחוק. מאחר ומספר בתי הספר הוירטואליים בעשור האחרון הלך וגדל נוצר צורך במורים הבקיאים בפדגוגיה מתוקשבים והם בעלי יכולת טובה וגמישה ומיומנות פדגוגית לניהול קורסים מקוונים מרחוק. מדובר בעיקר בבתי ספר תיכוניים ומשרד החינוך הפדראלי האמריקאי בשיתוף הקרן לשיפור החינוך התיכוני שם החליטו לגבש ולפתח מסלול הכשרה ייעודי למורים שיהיו מסוגלים ללמד בבתי הספר הוירטואליים התיכוניים. שורה של מרכזי מחקר ומרכזי הכשרה קשורים לפרויקט הכשרת המורים הוירטואלי , פרויקט TEGIVS. ביניהם ניתן למנות את Center for Technology in Learning and Teaching -CTLT באוניברסיטת איווה . מבחינת שיטת ההוראה מדובר על הכשרה מעשית של מורים מאז שנת 2006 להתמודדות עם אירועי למידה מרחוק במעבדה מתוקשבת ייעודית שהוקמה לצורך כך באוניברסיטת איווה . המורים מתנסים הלכה למעשה בסימולציה של מקרים אמיתיים בהוראה מרחוק .

  • תקציר

    מחקרים שונים שנערכו במשך שנים גילו כי מרצים ומדריכים בחינוך הגבוה הם בעלי ידע פדגוגי מעשי הנגזר מתפיסת עולם , גישות יחידניות להוראה והשליטה בתחום הדעת. עם זאת , נוצר מבחינת הכיסוי במחקר פער לגבי הקשר בין הידע של מרצים ומדרכים בחינוך הגבוה ובין מידת השימוש שלהם בסביבות למידה מתוקשבות להוראה וללמידה. המחקר הנוכחי , שהוא נגזרת של עבודת דוקטורט, בחן את הקשר בין תפיסות העולם הפדגוגיות האישיות של המרצים והידע הפדגוגי המעשי שלהם ובין ההתנסות שלהם בפועל בסביבות למידה מתוקשבות להוראה וללמידה. המחקר נערך בקרב מרצים ומדריכים באוסטרליה בשנים 2005-2007 ( Bradey, S. 2008).

  • תקציר

    השימוש בבלוגים בחינוך אמנם נפוץ יותר בבתי ספר אבל הוא מתחיל להגיע גם לתחומי הכשרת המורים במדינות המתקדמות בעולם. המאמר הנוכחי מתאר שימוש בבלוגים לצורך ההתמחות המעשית של פרחי הוראה. כותב המאמר , העוסק בהכשרת מורים באוניברסיטת Southern Utah University, USA, מתאר את הבלוג הקבוצתי שהקים באינטרנט לטובת הסטודנטים להוראה שלו הפזורים בבתי ספר שונים לצרכי ההתנסות וההתמחות המעשית. הרעיון היה לחבר בין הסטודנטים להוראה המפוזרים בבתי הספר על מנת שיתארו את מה שעובר עליהם ועל מנת שיתארו בראיה רפלקטיבית את ההתמודדות שלהם. הפרויקט המתוקשב, שהוצג בכנס SITE 2008 בארה"ב ע"י המחבר, תיאר את התפתחות הפרויקט של בלוג קבוצתי לסטודנטים להוראה כחלק מרפלקציה שהם צריכים לעבור ( Kobayashi, M).

  • סיכום

    ההתאמה לעברית של כלים מתוקשבים כגון בלוגלי, WORDPRESS וכלי כתיבה דיגיטאליים חדשים הנמצאים בפיתוח יאיצו מגמה זו וייקלו על המרצים והמורים להקים ולהריץ בלוגים בקורסים מתוקשבים או קורסים רגילים. הסקירה שלהלן נועדה לרכז ולהצביע על דגמים שונים של בלוגים בהוראה אקדמית ובמידה מסוימת גם בהוראה בבתי ספר. במסגרת פרויקט חדש זה של פורטל מס"ע נערך איסוף שיטתי של יוזמות מתוקשבות של הוראה אקדמאית באמצעות בלוגים באינטרנט. הסקירה הראשונית מצביעה על כמה וכמה דגמים של ניצול בלוגים בהוראה אקדמית בארץ וברחבי העולם והיא תעודכן בהמשך. הסקירה הביבליוגראפית כוללת גם ריכוז של מחקרים ומאמרים שנכתבו בנושא (עמי סלנט)

  • לינק

    ארגון Becta הבריטי פרסם לאחרונה תוצאות מחקר שבדק שימוש ביישומי ווב 2.0 בבתי ספר על ידי מורים ותלמידים בגילאי 11-16. מתוצאות המחקר מסתבר שהשימוש בבתי הספר אינו רב ביחס לשימוש מחוץ לביה"ס . המורים המשתמשים ביישומים אלה למטרות ההוראה מעידים כי מידת האינטראקציה וההשתתפות של התלמידים בתהליך הלמידה גדלה, בייחוד בקרב תלמידים שאינם משתתפים בד"כ בכיתה. ע"פי התוצאות, שימוש ביישומי ווב 2.00 מביא להמשכיות בלמידה ובדיון מעבר לשעות הלימוד המסורתיות ( אתי בריטברד , אתר אדיורשת).

  • לינק

    אסתי דורון העלתה סוגיה מאד מעניינת וחשובה בבלוג שלה הנוגעת לדילמה של הפעלת אתר בית הספר כסביבה פתוחה או סגורה . אסתי שואלת מה מקומו של האתר הבית ספרי ושל סביבת ההוראה -למידה הסגורה בההילרן? מה מפרסמים היכן? בבתי ספר שבהן אין סביבה לכל מורה, משמש האתר הבית ספרי כסביבה להעלאת מטלות, קיום דיונים וכן להודעות שוטפות. אך, כשיש סביבת הוראה למידה כדוגמת ההילרן או המודול לכל מורה, מה תפקידו של האתר? האם עליו להיות רק החלון החיצוני של בית הספר ולאפשר תקשורת עם גורמים חיצוניים לבתי הספר (הורים אולי?) או שיש לו גם הבטים פנימיים בית ספריים? ואם כן, מהם ההיבטים האלו? כאשר סביבת ההוראה-למידה הופכת לסביבה סגורה, מה קורה לדלתות הכיתה שנפתחות? בפני מי הן נפתחות? רק בפני תלמידי בית הספר? בפני ההורים של קהילת בית הספר? מה קורה לקהילות האחרות?

  • לינק

    ביה"ס אינו אי בודד המנותק מסביבתו. זו תמצית התפיסה החינוכית של בתי ספר בשבדיה בהתמודדות שלהם בפיתוח מערכות תקשוב ללמידה מקוונת . ההכרה כי הקשר בין הסביבה התרבותית מחוץ לביה"ס וכיתות הלימוד היא הבסיס למערכת מתוקשבת הנקראת "לכידות מתוקשבת" ( web coherence learning). המאמר מתאר את מערכת הלמידה המתוקשבת הזו שנועדה להגביר את הקשר וחילופי מידע בין מוסדות תרבות כגון מוזיאונים , מרכזי מדע ומרכזי מוסיקה עם בתי הספר בשבדיה. המטרה היא ליצור למידה חוץ-בית ספרית אשר תעשיר את ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים בשבדיה (Peter Karlsudd).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין