הויכוח בין סביבה מתוקשבת פתוחה או סגורה בבתי הספר
מילות מפתח:
אתר אינטרנט בית-ספרי
אתרי אינטרנט
בתי ספר
למידה מקוונת
למידה מתוקשבת
סביבות למידה מתוקשבות
סביבות למידה עתירות טכנולוגיה
אסתי דורון העלתה סוגיה מאד מעניינת וחשובה בבלוג שלה הנוגעת לדילמה של הפעלת אתר בית הספר כסביבה פתוחה או סגורה .
אסתי שואלת מה מקומו של האתר הבית ספרי ושל סביבת ההוראה -למידה הסגורה בההילרן? " מה מפרסמים היכן? בבתי ספר שבהן אין סביבה לכל מורה, משמש האתר הבית ספרי כסביבה להעלאת מטלות, קיום דיונים וכן להודעות שוטפות. אך, כשיש סביבת הוראה למידה כדוגמת ההילרן או המודול לכל מורה, מה תפקידו של האתר? האם עליו להיות רק החלון החיצוני של בית הספר ולאפשר תקשורת עם גורמים חיצוניים לבתי הספר (הורים אולי?) או שיש לו גם הבטים פנימיים בית ספריים? ואם כן, מהם ההיבטים האלו? כאשר סביבת ההוראה-למידה הופכת לסביבה סגורה, מה קורה לדלתות הכיתה שנפתחות? בפני מי הן נפתחות? רק בפני תלמידי בית הספר? בפני ההורים של קהילת בית הספר? מה קורה לקהילות האחרות?
השאלה מה באתר ומה בסביבת ההוראה- למידה מאלצת אותנו להתמודד גם עם שאלה נוספת, שקשורה לשאלה הזו והיא השאלה האם סביבות ההוראה צריכות להיות פתוחות או סגורות. היתרון של הסביבות הסגורות הוא ביכולת הניהול שלהן. לכל הסביבות הללו (מערכות LMS- Learning Management Systems) יש מנגנונים המאפשרים להפיק דוחות כמותיים על מצב הכניסות לסביבה, על כמות פרטי התוכן בסביבה, על תגובות והודעות בפורומים או על הגשת מטלות על ידי התלמידים. דוחות אלו חשובים ביותר לצרכי ניהול הלמידה. הסביבות הפתוחות חסרות את המנגנונים האלו. יחד עם זאת, יש גם סביבות פתוחות המאפשרות ניהול למידה. בשבועות האחרונים התוודעתי למערכת מודול שגם היא מאפשרת קבלת דוחות וניהול הלמידה, אך מאפשרת גם להשאר מערכת פתוחה מבחינת חומרים הקיימים בסביבה. וכשחלק מהחומרים פתוחים וחלקם סגורים, עולות שאלות בנוגע לשטחים הציבוריים והפרטיים, אילו חומרים שמים בשטחים הציבוריים ואלו בפרטיים? מה יהיה פתוח לכולם, נגיש ושקוף ומה סגור ובכך נגיש רק לקהילה הלומדת הקונקרטית? ומי יחליט? האם יהיה זה המורה או שתהיה מדיניות בית ספרית? "
השאלה מה באתר ומה בסביבת ההוראה- למידה מאלצת אותנו להתמודד גם עם שאלה נוספת, שקשורה לשאלה הזו והיא השאלה האם סביבות ההוראה צריכות להיות פתוחות או סגורות. היתרון של הסביבות הסגורות הוא ביכולת הניהול שלהן. לכל הסביבות הללו (מערכות LMS- Learning Management Systems) יש מנגנונים המאפשרים להפיק דוחות כמותיים על מצב הכניסות לסביבה, על כמות פרטי התוכן בסביבה, על תגובות והודעות בפורומים או על הגשת מטלות על ידי התלמידים. דוחות אלו חשובים ביותר לצרכי ניהול הלמידה. הסביבות הפתוחות חסרות את המנגנונים האלו. יחד עם זאת, יש גם סביבות פתוחות המאפשרות ניהול למידה. בשבועות האחרונים התוודעתי למערכת מודול שגם היא מאפשרת קבלת דוחות וניהול הלמידה, אך מאפשרת גם להשאר מערכת פתוחה מבחינת חומרים הקיימים בסביבה. וכשחלק מהחומרים פתוחים וחלקם סגורים, עולות שאלות בנוגע לשטחים הציבוריים והפרטיים, אילו חומרים שמים בשטחים הציבוריים ואלו בפרטיים? מה יהיה פתוח לכולם, נגיש ושקוף ומה סגור ובכך נגיש רק לקהילה הלומדת הקונקרטית? ומי יחליט? האם יהיה זה המורה או שתהיה מדיניות בית ספרית? "
שאלות מעוררות חשיבה!
ד"ר אברהם רותם מעיר כתגובה לרשימה של אסתי דורון : "לגבי מרחב פתוח או סגור - אין ספק שאתר בית ספר צריךלהכיל מידע פתוח לכל לשרת מספר צרכים חשובים לו. למידה, קשר בין תלמידיהכתה, לבין מורה, ניהול הלמידה חשוב שיעשה בסביבה סגורה. לסביבה סגורה עודיתרון מאד חשוב בכל הקשור לזכויות יוצרים. מטלה לימודית/ דפי אתר בסביבהסגורה לכתה/ לקבוצה אין צורך להקפיד על זכויות היוצרים של אוביקטיםשלוקחים (כמו תמונות וטכסט) כמו שחייבים באתר פתוח"
כאן רצינו אנו צוות פורטל מס"ע להוסיף כי מתוך הכרתנו עם הפעילויות המתוקשבות של תלמידים יש חשיבות גדולה יותר לפיתוח סביבה מתוקשבת פתוחה. הנה לדוגמא בפעילויות המתוקשבות של צפונט במחוז הצפון של משרד החינוך ניתנת עדיפות לקיום ותפעול סביבות למידה פתוחות המזמנות גישה חווייתית פתוחה באינטרנט ואכן היקף השימוש והיישום החינוכי של מורים ותלמידים בסביבות פתוחות כאלו הוא משמעותי ועולה על השימוש המוגבל בסביבות הלמידה הסגורות של בתי הספר .
לדוגמא :
עצים ואנשים בשירים ובכלל- אתר יפיפה של צפונט- זוהי סביבה פתוחה וחוויתית המאפשרת לתלמידים להיחשף לנושא בציור, בצילום, בשירים, בספרות, ובתנ"ך. סביבה לימודית זו נבנתה כסביבה "פתוחה", המאפשרת לילדים מרחב תהיה, התבוננות ואיסוף מידע וחוויות... היא בנויה כך שניתן בצורה "מסודרת" לעבור ולבקר בכל הסעיפים הכתובים למעלה, לעבור אותם לאורכם, לענות על השאלות, להיכנס לאתרים השונים, ולבצע את הפעולות המוצעות...תוך האזנה למוסיקה.
דוגמא נוספת : מערכת הבלוגים החינוכיים במש"ל של מחוז הדרום ( ביוזמת אלישע בביוף) נבנתה מתוך תפיסה של סביבה פתוחה והיא אכן זוכה להתעניינות רבה ומעמיקה של מורים ותלמידים מעבר לאתרי בתי הספר הסגורים כמבצר .
ראה גם המחקר הבריטי : ראה גם : Open-ended software designed to enable the student to construct information (such as the word-processing programs, database programs, and multimedia composers that Jonassen, 1996, has labeled "mindtools") is often more difficult for teachers to implement, but the rewards for students can be worth the effort. The demands of introducing these programs are similar to those placed on teachers who move their curricula away from commercial basal readers to an inquiry-based approach. Often it requires teachers to shift out of their accustomed role of "information givers" to become "learning facilitators" (Lehrer, Erickson, & Connell, 1994), particularly since students may quickly move beyond the expertise of their instructors.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya