הפודקאסט (Podcast), שהוא אחת מהטכנולוגיות שפותחו עבור בידור אישי או לצורך מידע, הפך לאחת הטכנולוגיות הגדלות במהירות הרבה ביותר בתחום הלמידה מרחוק במהלך השנים האחרונות. תוך שימוש במודל קבלת הטכנולוגיה (Technology Acceptance Model) ותיאוריית דיפוזיית החידושים (Diffusion of Innovations) כמודלים בסיסיים, מחקר זה בוחן את ההיבטים הטכנולוגיים, האינדיבידואליים, והחברתיים המשפיעים על אימוץ הפודקאסט בחינוך (Merhi, Mohammad I. , 2015).

מאמר זה בוחן כיצד אפליקציה של למידה ניידת יכולה להגביר את התנסויות הלמידה של הילדים מחוץ לכיתה. המחקר מתבסס על ראיות אמפיריות שנאספו בחקר מקרה אחד אשר נערך במסגרת בית ספר יסודי בפינלנד בסתיו 2012. חקר המקרה הראה שהאפליקציה בטלפון הנייד סיפקה לתלמידים התנסויות מוחשיות, מניעות וחינוכיות. האפליקציה הניידת עודדה גם את האינטראקציה החברתית. בנוסף, חקר המקרה הדגיש את החשיבות של הפדגוגיה (Rikala, Jenni, 2015).

אנשים מתנהגים שונה בסביבה וירטואלית מאשר בחיים הממשיים. המטרה העיקרית של מחקר זה היא לבחון את הסבירות שמורים לעתיד יתנהגו בצורה לא מוסרית בסביבה הממשית ובסביבה הווירטואלית. מורים לעתיד ענו על סקר מקוון ותפיסותיהם נאספו עבור תרחישים שונים. הממצאים חשפו שמורים לעתיד צפויים יותר להתנהגות לא מוסרית בסביבה וירטואלית מאשר בחיים הממשיים (Akdemir, Omur; Vural, Omer F.; Colakoglu, Ozgur M. , 2015).

המאמר מציג ניתוח של התנועה לקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive open online course – MOOC), בייחוד במונחים של קורסי xMOOCs והמשמעות שלהם עבור עבודת הסגל. הנושאים שנידונו כוללים הנחות בסיסיות המחזקות את העיצוב והקידום של קורסי xMOOCs, את הביקורת של האקטיביסט הארי ברוורמן (Harry Braverman) על הקפיטליזם המודרני, ואת שינוי הכיוון הניאו-ליברלי במדיניות הציבורית(Rhoads, Robert A.; Camacho, Maria Sayil; Toven-Lindsey, Brit; Lozano, Jennifer Berdan, 2015).

ג'יי הורוויץ סוקר באופן ביקורתי את מאמרם של אברום רותם ועידית אבני 25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית (מיזם "מתקוונים לאתיקה"). הורוויץ מדגיש לכל אורך המאמרון שלו את הצורך בהגדרת מטרות החינוך, ומבקר את רותם ואבני על כך "…שהתייחסות לתפיסות מסויימות כ-"מיתוסים" מאפשרת להם להימנע משאלה משמעותית יותר של איזו "למידה" הסביבה הדיגיטאלית יכולה לשרת" (ג'יי הורוויץ).

מיזם "מתקוונים לאתיקה" מוקדש לסוגיות העוסקות באתיקה בהקשר של שימוש בטכנולוגית ICST – טכנולוגיות מידע, תקשורת וחברות. מיתוסים ותפיסות מוטעות הן מרכיב חשוב בעיצוב זהות, תפיסות, אמונות ועמדות של קבוצות של אנשים. המיתוסים עשויים להשפיע על התרחשות של סדר חברתי תלוש מהמציאות, ולכן חשוב להעלות אותם למודעות מערערת. קל להבחין במיתוסים של חברות עתיקות וזרות לנו, קשה יותר להבחין בקיומם של מיתוסים בחברה בה אנו חיים, וקשה עוד יותר לערער על נכונותם בתהליך שינוי כה מורכב כמו בחינוך. בעידן בו שילוב הטכנולוגיה בחינוך מהווה מרכיב חשוב בעיצוב תפיסה חינוכית עדכנית ובשינוי תפיסת התפקיד של המורה במאה ה-21, יש חשיבות רבה להתעמת עם מיתוסים ותפיסות שגויות העולות באשר ללמידה בסביבה דיגיטלית (אברום רותם ועידית אבני).

במסגרת האקדמיה ברשת מציע אגף טכנולוגיות מידע מגוון הרצאות סינכרוניות המיועדות למורים, תלמידים והורים. ההרצאות מועברות על ידי מומחים במגוון תחומי מדע, הגות ורוח ומועברות בשידור חי באמצעות כיתה ווירטואלית ללמידה מרחוק. חלק מההרצאות נקבעות בשיתוף פעולה עם המפמ"רים של תחומי הדעת ונוגעות לתכנית הלימודים, אחרות מהוות הרצאות העשרה. ההשתתפות במפגשים היא חופשית וללא עלות (אפרת מעטוף).

הגיע הזמן להעריך מחדש מה נחשב כלמידה "אפקטיבית" ולשקול כיצד למידה מקוונת וטכנולוגיות מקוונות יכולות להגביר, יותר מאשר להפחית, את הלמידה של הסטודנטים. התפתחות זו בחשיבה של המחברת כמאמינה הדוקה לשעבר בהוראה בכיתה פנים אל פנים הגיעה מהתנסות בת שנה בפיתוח ובהוראה של קורס מרחוק. בנוסף לגילוי של אפשרויות חדשות בהוראה מקוונת, המחברת מצאה שניתן להעביר יישומים נבחרים המיושמים בכיתה מקוונת להוראה פנים אל פנים כדי להגביר את הלמידה של הסטודנטים בכל סביבה (Burgess, Olivia, 2015).

כלים דיגיטליים בתחום החינוך יש בהם כדי לקדם מטרות חינוכיות אמיתיות, מעבר לכאלה שהינן בגדר חיסכון בזמן ויעילות הפעלה. בשימוש נבון הם מסוגלים לקדם מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, פיתוח ערכים, שיתופיות ועוד. יחד עם זאת, צריך להבין ולהפנים שלכלים דיגיטליים אין חשיבות בפני עצמם אלא בתור כאלה המסוגלים, תוך הפעלה נכונה, להשיג את המטרות החינוכיות הנדרשות. כיום, מערכת החינוך מעניקה להם חשיבות מוגזמת. כדי להפיק מהם תועלות חינוכיות כדאי לחשוב כיצד לשלבם נכון במלאכת החינוך. אפשר לעשות זאת למשל על ידי הדרכה שמתמקדת בצרכים החינוכיים, בעדכון מתמיד של פלחים שונים של מורים תוך התחשבות בתחום הדעת שלהם ובשכבת הגיל אותה הם מלמדים. כדאי גם לצמצם את מגוון הכלים הדיגיטליים בהם משתמשים כדי לפנות מספיק משאבים קוגניטיביים לתהליך החינוכי עצמו. ומעל לכל אלה יש לזכור שהמטרה החשובה באמת היא החינוך עצמו ולא לימוד הכלים הדיגיטליים (יורם אורעד).

צילום הרצאות הוא תיעוד הרצאות באמצעות וידאו לצורך הוראה. מאפייני צילום הרצאה והאופן בו היא מתבצעת מתחילים בהגדרת התוצר הפדגוגי הנדרש. בהתאם לצורך הפדגוגי נבחר הפתרון המתאים על מרכיביו השונים. היתרונות הפדגוגיים ליישום של וידאו בחינוך הם האפשרות ללמידה מכל מקום ובכל זמן, יישום של מודלים פדגוגיים חדשניים, הפעלת הלומדים באמצעות פעילות שבה הלומדים צריכים להשתמש בצילום לצורך למידה, מענה ללומדים עם צרכים מיוחדים, הרחבת קהל היעד של מוסדות חינוך לקהל יעד מרוחק (למידה מרחוק) וכן באמצעות קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive Open Online Courses או MOOC).

המאמר דן בניסויים שנעשו לגבי הקורסים המקוונים הפתוחים ההמוניים (קורסי ה-MOOC) באוניברסיטת הרווארד (Harvard University) ובמחויבות ארוכת הטווח של אוניברסיטת מישיגן (University of Michigan) לקורסי המוק (Dian Schaffhauser).

אחד מהממצאים של מחקר פדגוגי מבוסס-מוח הוא שההקשר (context) חשוב ללמידה. באופן ספציפי יותר, יש לשמר את סדר הלמידה: יש להציג את התוכן בהקשר קונקרטי, ובעקבותיו לנסות ולבודד יסודות אבסטרקטיים שנמצאו במקרה. קיימות אסטרטגיות טובות ורעות יותר כדי לשמר סדר זה. במאמר זה, המחבר דן בספרות המחקר ומספק את מה שהוא מוצא כדרך מוצלחת ביותר לשמר את הסדר הטבעי של הלמידה: משימות לוח דיונים מקוון (Clifton, W. Scott, 2015).

המטרה של מאמר זה היא לחקור האם התפיסות של סגל ההוראה את ויקיפדיה השתנו במהלך תקופה של חמש שנים. לאחר הסקר, המשתתפים שהשאירו פרטי התקשרות רואיינו לגבי התפיסות שלהם ו/או לגבי המשימות/פרויקטים שלהם שעירבו שימוש בויקיפדיה. המחקר הראה שהתפיסות של אנשי הסגל את ויקיפדיה השתנו לטובה וחלק מאנשי הסגל יוצרים משימות מעניינות וייחודיות המערבות את ויקיפדיה או עבודה דמוית ויקיפדיה (Soules, Aline, 2015).

מחקר זה בוחן את ההבדלים בדפוסי הצפייה בהרצאות בווידאו של סטודנטים מחמישה-עשר מוסדות אקדמיים, משלוש ארצות שונות: ארה"ב, אנגליה ואוסטרליה. דפוסי השימוש שנחקרו היו סוג המכשיר שבו השתמשו, התקופה במהלך הסמסטר שבה הוצגו קטעי הווידאו ואחוז הנשירה. הממצאים הראו שסטודנטים ברחבי העולם מעדיפים לצפות בשיעור וידאו מקוון באמצעות המחשבים האישיים, בעוד שהם בקושי השתמשו במכשירים הניידים; הם מעדיפים קטעי וידאו קצרים, בייחוד בסוף הסמסטר, או שהם נוטשים לאחר מספר דקות צפייה מינימלי (Ruti Gafni and Danielle Filin, 2015).

במהלך שני העשורים האחרונים, הבטחת האיכות בלמידה מקוונת התפתחה והבשילה, אך עדיין חלק מעקרונות היסוד אינם מיושמים בקורסי MOOC. חקר מקרה זה של פדגוגיה מקוונת של קורס MOOC מצא כי קורסי ה-MOOC יכולים להימצא בסתירה עם פרקטיקות נבחרות שהתבססו היטב בלמידה מקוונת (Miller, Sandra L. , 2015).

מאמר זה סקר באופן ביקורתי תיאוריות ששימשו לאחרונה כדי לתמוך בעבודה אמפירית לגבי עולמות וירטואליים בחינוך. בייחוד, הוא העריך באיזה אופן מנגנוני הלמידה של תיאוריות אלה ברי-יישום ללמידה המבוססת על העולם הווירטואלי. זוהו אחד-עשר תיאוריות מתוך שמונים מאמרים. ארבעה מנגנונים של למידה נמצאו כברי-יישום לעולמות הווירטואליים: שתלמידים לומדים באמצעות רפלקציה, אינטראקציות מילוליות, פעולות מנטליות, והתנסויות מתווכות (Swee-Kin Loke, 2015).