מטרת מאמר זה היא להשתמש במחקר עצמי שיתופי כדי לנתח ולתאר את ההתנסויות של המחברים בהוראה לגבי הוראה בסביבה מקוונת דיגיטלית. הממצאים מציינים שהנתק הנתפס בין הוראה לבין למידה מקוונות השפיע על האופן שבו המחברים טיפחו קשרים עם הסטודנטים והגיבו לבעיות של פרקטיקה. בנוסף, המחברים חשו שגישה מסוימת להוראה מקוונת סיכנה את ההוראה בצמצומה למתן משוב לסטודנטים בצורת הערכה, והיו לכך השלכות על הזהות של המחברים כמורי מורים (Fletcher, Tim; Bullock, Shawn M., 2015).

המאמר סוקר את שבעת העקרונות לפרקטיקה טובה בחינוך לתואר ראשון, שפותחו על ידי ארתור צ'יקרינג וזלדה גאמסון (Arthur Chickering and Zelda Gamson). המאמר בוחן את השימוש בטכנולוגיה, בייחוד טכנולוגיה מקוונת מבוססת רשת, כדי ליישם עקרונות אלה בהוראה ובלמידה; ניתנת דוגמא ליישום כזה בכיתת מחשבים מקוונת יחד עם מספר עזרי לימוד ספציפיים מאוד שניתן להשתמש בהם בהצלחה בשיעורים מקוונים; ונידונות הצעות נוספות להוראה מקוונת מוצלחת (Kontos, George, 2015).

בין השנים 2010 ל-2015 "סינה וייבו", אתר המיקרו-בלוגינג הגדול ביותר בסין, חולל 95,015 פוסטים מ-62,074 משתמשים המתייחסים למושג "קורסים מקוונים פתוחים המוניים" (MOOCs). ניתוחי סדרות עיתיות (Time series) חשפו דפוסים מובחנים בנפח הפוסטים במהלך פרקי זמן שונים. הנפח של הפוסטים במהלך השבוע, למשל, הגיע לשיאו ביום שני ולאחר מכן ירד מדי יום עד שהגיע לנקודת שפל ביום שבת. הממצאים עשויים לספק תובנות לקבוצות המעבירות קורסי MOOC כדי להפעיל או לבחון אסטרטגיות לגבי התזמון (כלומר, הזמן בשנה שבו ניתן להציע/לא להציע קורס MOOC, הזמן בשבוע שבו ניתן לפרסם/לא לפרסם חומר חדש, הזמן ביום שבו ניתן לקבוע/אי-אפשר לקבוע מפגשים לרב-שיח מקוון) (Jingjing Zhang, Kirk Perris, Qinhua Zheng, Li Chen, 2015).

ג'יי הורווויץ מתייחס בבלוג שלו לכתבה בעיתון "גלובס" שכותרתה "האם המחשבים של גוגל ומיקרוסופט ישנו את אופן הלמידה של תלמידי ישראל?". הורוויץ כותב כי "…הכותרת הזאת מעידה על העדר היכולת שלנו להשתחרר מהתקווה שטכנולוגיות חדשות ישנו את פני החינוך. חלמנו על זה לפני עשרים שנה כאשר מחשבי ה-PC התחילו לחדור לתוך הכיתות, ומפני שהחלום לא התגשם חידשנו אותו עם מחשבים ניידים והסיכוי שכל תלמיד יוכל להחזיק מכשיר. לא עבר זמן רב והטאבלטים והטלפונים החכמים זכו להיות נושאי הדגל של השינוי. והנה, בקושי הספקנו להתאכזב מאלה, ואנחנו למדים שלגוגל ולמיקרוסופט מכשירים חדשים שאולי סוף סוף יביאו את השינוי המיוחל" (ג'יי הורוויץ).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על שלושה כלים שימושיים (Prezi ,Google Slides ו-Nearpod) המיועדים ל"מורים שאין בבית ספרם תוכנת שליטה, ומעוניינים להשתמש בחדר המחשבים או במכשירי הקצה הניידים של תלמידיהם לצורך הקרנת מצגת – לכל התלמידים בו זמנית – כשהמורה הוא שקובע את קצב העברת השקופיות…" (אפרת מעטוף).

המשחק Zoo U משתמש במיני-משחקים (minigames) ובתרחישים נרטיביים כדי לבחון את היכולת של התלמידים להגיב לרגשות ולהבין מצבים חברתיים. מחנכים סקרנים יכולים לקבל משוב מידי עבור ביצועי תלמידיהם בכל אחת משש הקטגוריות של למידה רגשית וחברתית. אם התלמיד מתקשה בתחום מסוים, כמו אמפתיה כלפי חבריו לכיתה, המשחק Zoo U יקשר את המחנך לשיעורים מהספרייה של חברת Personalized Learning Games אשר המורים יוכלו לכלול בתכנית הלימודים של כיתתם לבניית אמפתיה (Christopher B. Allen, 2015).

בשנים האחרונות גוברת המודעוּת לכך שבד בבד עם היתרונות הרבים הגלומים בשימוש ברשת האינטרנט, שימוש זה כרוך בלא מעט סיכונים עבור ילדים ובני נוער. בכמה מדינות מערביות פותחו תכניות לימודים שעניינן גלישה בטוחה ברשת. בישראל 180 סטודנטים להוראה במכללה להכשרת מורים פיתחו תכניות חינוכיות העוסקות בנושא של שימוש נבון ברשת. אותם הסטודנטים לימדו את התכניות בבתי ספר על-יסודיים, על מנת לנסות להתמודד עם מכלול הבעיות הכרוכות בהוראת הנושא. המחקר המתואר במאמר זה בודק את יחסם של הסטודנטים אל השימוש ברשת, את גישותיהם החינוכיות, את הגורמים התומכים בחינוך לשימוש נבון ברשת, את הגורמים המעכבים ואת הפתרונות לבעיות שהתגלו במהלך פיתוח התכניות והוראתן. בדיקה זו מתבססת על ניתוח תשובות הסטודנטים לשאלוני רפלקציה ועל ניתוח מערכי השיעור שלהם (רבקה ודמני, אורית צייכנר, אורלי מלמד).

ה"מייקרים" (Makers) מוכרים מזמן כתחביבנים או כבעלי מלאכה. אולם, עם הגישה ההולכת וגוברת לכלים מקצועיים תנועת המייקרים משנה את העסקים כרגיל. באמצעות שיתופיות וקישוריות, המייקרים משרים חדשנות על בסיס יומי עם יצירת חפיצים (גאדג'טים) חכמים, מכונות, רובוטים ומחשוב לביש (Wearables). על מערכות חינוך לאמץ כלים ומשאבים אשר יאפשרו למחנכים ליצור סביבות למידה המבוססות על פתרון בעיות במקום הרצאות חד-צדדיות. מספר מוסדות להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת המדינה של אריזונה, מובילים את השינוי על ידי יצירת חללי מייקרים בקמפוסים כדי לאפשר לסטודנטים לשתף פעולה, אך מוסדות השכלה אחרים צריכים ללכת בעקבותיהם כדי להכשיר את הלומדים לחדשנות של מחר. אנו זקוקים לכך שבתי ספר בכל הרמות ישנו את הכיתות והספריות המסורתיות לחללי מייקרים שיתופיים (Ray Almgren).

במאמרון ביקורת נוקב מתייחס ג'יי הורוויץ לנושא של שילוב סמרטפונים בהשכלה הגבוהה: "דרך מאמרון קצר של טים סטאמר הגעתי לכתבה בוושינגטון פוסט שדיווחה על מחקר שהתפרסם בגליון החדש של ה-British Journal of Educational Technology. במחקר, שנערך בשנת הלימודים 2010-2011, החוקרים חילקו סמרטפונים ל-24 סטודנטים שעבורם היתה זאת הנגיעה הראשונה במכשירים כאלה. לפני השימוש הם ביקשו מהסטודנטים להעריך עד כמה המכשירים יעזרו להם בלמידה, כאשר בסיום שנת הלימודים הם חזרו על אותן השאלות כדי לבדוק עד כמה התחזית של הסטודנטים תאמה את הנסיון שהם צברו" (ג'יי הורוויץ).

המאמר מציע מידע לגבי מספר כלים מקוונים חינמיים עבור מחנכים, מנהלים, ואנשים המחפשים אחר מענקים להתפתחות מקצועית ולפרויקטים. משאבים אלה כוללים משאבים לימודיים כגון: הפורטל המקוון Teachers with Apps, האתר של ספריית הקונגרס האמריקני ופורטל המרכז לנושא השפה והספרות של אתר Education World. חומרים אחרים כוללים קטעי וידאו מהרצאות TED, מענקים מ-Google RISE Awards ומקרן הונדה האמריקנית (Educational Leadership).

מאמר זה מדווח על סקירת ספרות לגבי המושג "ילידים דיגיטליים" (Digital Natives) והמונחים הקשורים אליו. באופן ספציפי יותר, המאמר מדווח על הרעיון של דור הומוגני של משתמשים מיומנים ופוריים בטכנולוגיה הדיגיטלית אשר נולדו בין השנים 1980 ל-1994. על בסיס הממצאים, נראה כי אין הגדרה מקובלת של "יליד דיגיטלי". המושג משתנה בקרב אנשים, חברות, אזורים ואומות, וכן במהלך הזמן (Eliana Esther Gallardo-Echenique, Luis Marques-Molias, Mark Bullen, Jan-Willem Strijbos, 2015).

מחקר זה בוחן חקר מקרה לגבי שימוש בבלוגים קולקטיביים של סטודנטים, ששימשו כחלק ממודול שהוערך באופן פורמלי במוסד להשכלה גבוהה. חקר המקרה שימש כדי לחקור את האופן שבו ניתן לראות כי ההוראה והלמידה משתנות דרך מודל למידה קונקטיביסטי של שימוש בבלוג (Garcia, Elaine; Elbeltagi, Ibrahim; Brown, Mel; Dungay, Kerry, 2015).

המאמר מציג את המודל להכנסת מִשׂחוּק (Gamification) לתחום הלמידה המקוונת בהשכלה הגבוהה. המאמר מסביר מושגים והבדלים בין השיטות והטכניקות של מכניקת המשחק ודינמיקות המשחק. עם שילוב מתאים של מִשׂחוּק בתחום של למידה מקוונת בהשכלה הגבוהה, ניתן להשיג השפעה חיובית על תהליך הלמידה, כגון שביעות רצון גבוהה, הנעה ומעורבות גבוהה יותר של סטודנטים. מוצגת החשיבות של יעדים, כללים, טכניקות ומנגנונים של מִשׂחוּק המוגדרים היטב המשפיעים על הדינמיקות של הסטודנטים (Marko Urh, Goran Vukovic, Eva Jereb, Rok Pintar, 2015).

מאמר זה מציג התנסויות; בעיות שיש להתגבר עליהן ואתגרים מזוהים מראש בחינוך הדיגיטלי. המאמר מבסס עצמו על ניסיון של יותר מ-15 שנים בלמידה מקוונת ברמת החינוך המקצועי, החינוך התיכוני והחינוך האקדמי. המחברים משתמשים בדוגמאות מהחיים האמיתיים כדי לדון ביישומים הנבחרים הנוגעים לשימוש בטקסט, בתמונות ובסרטוני וידאו בסביבת למידה מקוונת, בדרך התומכת בצורה הטובה ביותר את סביבת ההוראה. המחברים מציגים דרך המאמר את הפרספקטיבה של המרצה הן לגבי סביבות ההוראה והן לגבי הטכנולוגיה (Drange, Tom; Roarson, Frode, 2015).

המאמר דן בגישות שבהן ספרנים, מורים, יועצים ואנשי טכנולוגיית המידע (IT) יכולים להשתמש כדי לתמוך בפיתוח של תלקיטים מקוונים (E-portfolios) של תלמידים, ומתאר את היתרונות של התלקיטים המקוונים (Husid, Whitney; Wallace, Virginia, 2015).

מחברי המאמר מציגים במחקר זה עיצוב של רכיב חדש עבור קהילות למידה מקוונות, המשלב בין טוויטר (Twitter) לבין לוח דיונים מקוון. המחברים הכניסו את העיצוב שלהם לשתי יחידות של קורסים במערכות מידע באוניברסיטה הממוקמת בארה"ב. מונחים בידי מודל תיאורטי לגבי האופן שבו אנשים לומדים ויוצרים אינטראקציה בתוך קהילות למידה מקוונות, המחברים אמדו את תפיסות הסטודנטים לגבי למידה, אינטראקציה חברתית וקהילת הקורס לפני התערבותם ואחריה. הממצאים הראשוניים היו חיוביים ברובם והסטודנטים בשתי היחידות של הקורס חוו רמות גבוהות של למידה, אינטראקציה וקהילה (Thoms, Brian; Eryilmaz, Evren, 2015).