מתמטיקה
מיון:
נמצאו 165 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    בעשור האחרון, גוברים הניסיונות לשפר את האופן בו נלמד מקצוע המתמטיקה. בארה"ב, למשל, מועסקים קואצ'רים, המתמחים במקצוע המתמטיקה, כדי לסייע למורים להכין מערכי שיעור מבוססי-תלמיד, יעילים, יצירתיים ומותאמים לדור הלומדים הנוכחי. זאת, בניגוד להוראת המתמטיקה הסיזיפית והליניארית הנהוגה בחלק ממוסדת החינוך. על רקע זה, המחקר מבקש לבדוק: האם וכיצד קואצ'רים יכולים למקסם את פרקטיקת ההוראה של מורי מתמטיקה?

  • סיכום

    המחקר בחן את הקשר בין נטייה אישיותית למיינדפולנס וריכוז בעצמי לבין חרדת מתמטיקה. 81 נבדקים ענו על שאלונים וביצעו משימות התנהגותיות-קוגניטיביות. נבדקים שלהם יכולת גבוהה לריחוק פסיכולוגי מהחוויה (decentering) וכן נטייה אישיותית למיינדפולנס הראו רמות נמוכות של חרדת מתמטיקה. במשימה שמגבירה חרדה (משימת התאמת מספרים) נבדקים ללא חרדת מתמטיקה ועם רמות גבוהות של יכולת לריחוק פסיכולוגי הראו רמות נמוכות של תיעדוף עצמי. אימון מיינדפולנס עשוי להגביר את היכולת של תלמידים לא להזדהות עם החוויה, להפחית ריכוז בעצמי ולבסס את החוסן והעמידות בפני לחץ וחרדה.

  • תקציר

    המחקר בחן את ההשפעה של למידה שיתופית בגאומטרייה (הבנויה סביב סיפור המסגרת של הארי פוטר) על המוטיבציה והמעורבות של התלמידים, כישוריהם המתמטיים והישגיהם הלימודיים. 236 תלמידים בגילאי 12 עד 14 הוקצו ל-4 קבוצות ניסוי (למידה שיתופית) ו-4 קבוצות ביקורת (למידה מסורתית). נתוני השאלונים שמילאו התלמידים בתום יחידת הלימוד הצביעו על מוטיבציה, עניין ומעורבות גבוהים יותר בקבוצת הניסוי כמו גם על העמקה גבוהה יותר בתכני הלימוד. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בציוני התלמידים.

  • תקציר

    מחקר זה בחן יכולת ויסות רגשית בקרב 1,799 תלמידי תיכון במהלך הכנת שיעורי בית במתמטיקה. נמצא שתלמידים שהקפידו לסדר את עמדת הלמידה, או שהוריהם דאגו להם למרחב נוח להכנת שיעורי בית, הפגינו ויסות רגשי במינון גבוה יותר. בנוסף, התגלה כי ילדים להורים שהפגינו מעורבות, התעניינו בלימודים והציעו עזרה – הצליחו לנהל את הזמן בצורה מיטבית ואף זכו לקבל יותר משובים חיוביים ממוריהם.

  • תקציר

    מטרתו של ספר זה להציג לפני אנשי החינוך וההורים את האופן שבו ילדים צעירים חושבים מתמטיקה, מדברים מתמטיקה ולומדים מתמטיקה, וכן לתת להם רעיונות לפעילויות פשוטות ולמשחקים מתמטיים שאפשר להכין בקלות בגן ובבית.

  • סיכום

    ספר זה סולל דרך דיאלוגית לבחינת הטבע הסובב אותנו ומציע מעדן אינטלקטואלי לאוהבי הדעת, למתעניינים במדע, בפילוסופיה ובהיסטוריה של המדעים. מחבריו מבקשים לבנות את לימודי הטבע על פיתוח ההבנה תוך דיאלוגים על חקר וגילוי בפיזיקה ובמתמטיקה, ותוך בנייה ופיתוח של פרויקטים מדעיים יצירתיים. בארגז הכלים שהספר פותח ניתן למצוא דיון מרתק על הדומה והשונה שבין מדעי הטבע הניסויים, הָאֶמְפִּירִיִּים – לבין המתמטיקה והלוגיקה, המדעים הָאַפְּרִיוֹרִיִּים. כלי חקירה נוספים מוצגים בדיון על האנלוגיה והסימולציה – מה בין משל ונמשל לבין התבוננות וחקר עולמנו.

  • לינק

    מטעמים אקדמיים מובנים, שתי מחברות לא השתמשו במילה זו – אבל מאמרן מציג פעילות מתמטית "מגניבה" שנבנתה במיוחד לכיתות מחוננים ומתאימה גם לכיתות ה'-ו' רגילות. הפעילות נבנתה במתכונת של חדרי בריחה, שבמסגרתה על המשתתפים לפתור חידות על מנת להיחלץ בתוך זמן קצוב מחדר שנלכדו זו. בפעילות שפיתחו המחברות מדובר בקופסאות בריחה ולא בחדרי בריחה, כדי לתת מענה למגבלות שיש בבתי הספר במציאת חדר כיתה לצורך הפעילות. הקופסאות נגישות בכל חלל ואינן תלויות במיקום או בזמן. זוהי חוויה יצירתית, מהנה וחדשנית שיוצרת קהילה לומדת וחוקרת המקיימת שיח מתמטי פורה, לצורך פתרון משימות המקדמות את המשתתפים במשחק. שיחה זו מפעילה את התלמידים גם במרחב החיצוני, המשותף, ההקשרי, שבו הם שומעים ומשמיעים רעיונם, בוחנים ומתקפים אותם; וגם במרחב הפנימי האישי שבו כל לומד מתאים ומטמיע את הידע החדש במבני ההכרה שלו.

  • תקציר

    מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם את "תמונת מצב המדינה 2018", מסמך עשיר בעובדות ובנתונים מספריים. בתחום החינוך, ראוי לציין את הדברים הבאים: מספר השעות לתלמיד עלה רק במעט; עיקר העלייה נרשמה במגזר הערבי; מספר התלמידים בכיתה הצטמצם בחינוך הערבי, אך לא בחינוך העברי; מספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמה מוגברת עלה; שיעורם של התלמידים הלומדים בחינוך המקצועי עולה.

  • לינק

    פרופ' אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ארגון המדינות המפותחות OECD והאחראי על מבחני פיז"ה, אחד מחוקרי החינוך הבקיאים והמשפיעים בעולם, קבע בביקורו בישראל ב-2013 כי יש לחדול מלמידה באמצעות שינון ולצמצם את הפערים במערכת החינוך. בראיון ל-TheMarker במאי 2018 הוסיף שלייכר כי ישראל צריכה להתמקד במורים ולתת להם יותר עצמאות וכי הדגש בהוראה צריך להיות על יצירתיות ופתרון בעיות.

  • סיכום

    ב-26 במרץ 2018 נערך במכון ויצמן כנס תחת הכותרת: "שילוב טכנולוגיות למידה של מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך: חדשנות והיבטים פדגוגיים". אחד המושבים המעניינים במסגרת זו היה רב שיח בהשתתפות שלושה תלמידים בכיתות י' עד יא' ועוד חייל אחד: כולם לומדים מדעים בצורה מקוונת בתכנית "אקדמיה בתיכון" או בתוכנית "כימיה ברשת" של האוניברסיטה הפתוחה. ערכו של הדיון הזה טמון בהזדמנות לשמוע "מפי הסוס" את עמדותיהם וחוויותיהם של התלמידים: נמעניה ומטרותיה של מערכת החינוך.

  • לינק

    מוסף הארץ פרסם בתחילת פברואר 2018 כתבה על כיתת מופת ללימודים ריאליים מוגברים בתיכון מקיף ט' באשדוד. בכתבה נטען כי שמונה שנים אחרי סיום התיכון רוב הבוגרים לא המשיכו במסלול הטכנולוגי שהועידו להם, חלקם כלל לא למדו באוניברסיטה וכמעט כולם זוכרים את הלימודים כתקופה קשה.

  • תקציר

    למידה מתוך התנסות במסגרת הוראת מורים הינה אפקטיבית ומאפשרת למורי מורים להשיג את הידע והיכולות הדרושים להם להוראה. מאמר זה מתאר כיצד מורות בהכשרת מורים השתמשו בשיטה המחקר של ניסוי באמצעות העברת שיעור כדי לחקור כיצד אופן ההוראה של מורי מורים בקורס למורים עתידיים למתמטיקה בבתי ספר יסודיים משפיע על האופן בו הסטודנטים מבינים את המושגים "שטח" ו"נפח". השימוש בכלי המחקר של ניסוי באמצעות שיעור סייע למורות לשפר הן את ההוראה והן את הלמידה בכיתה.

  • סיכום

    משרד החינוך פרסם את עיקרי תכנית העבודה שלו לשנתיים הבאות. התכנית שואפת להקנות לתלמידים ידע וחדשנות מדעית וטכנולוגית, לצד מחויבות ערכית למדינה. דגש מיוחד יינתן לשיפור הידע במדעים ובשפה האנגלית ולחיזוק התשתית לחינוך בלתי פורמלי במגזר הערבי. התכנית נועדה להגדיל את השוויון, לטפח את הסקרנות והיזמות בקרב התלמידים ולעודד יזמות של מורים. בהתאם לכך, יועלה תקציב תנועות הנוער, שנות השירות והמכינות הקדם-צבאיות ותתבצע פעילות לצמצום נשירה וקידום ילדים ונוער בסיכון. התכנית מציירת דמות נשאפת של בוגר מערכת החינוך: בעל ידע ומיומנויות חשיבה, מיומנויות רגשיות וחברתיות, לצד עמוד שדרה ערכי ומוסרי.

  • תקציר

    מחקר זה בוחן כיצד מוטיבציה והקשרים סביבתיים משפיעים על מעורבותם של תלמידים בלמידת מקצועות המתמטיקה ומדעים. הוא מתמקד בבחינת הבדלים בין בנים ובנות ובהבדלים בין דפוסים המיוחסים למגדר. מיושמות בו שיטות מחקר איכותניות וכמותיות והוא בוצע על תלמידים בגילאי חטיבת ביניים ותיכון.

  • לינק

    בעקבות מהפכת חקר-המוח, עולם חדש נפתח בפנינו בשלושת העשורים האחרונים, ובעיקר בעשור האחרון. הידע החדש הנוגע לתהליכי למידה, זיכרון, הוראה, חשיבה ואינטליגנציה מעורר את הצורך בשילוב בינתחומי של תחום החינוך ושל תחום חקר-המוח בשיח, פיתוח והתמחות. נשאלת השאלה, האם לידע מחקרי חדש זה, ממעבדות המחקר על המוח, יכולה להיות השפעה מעשית על ההוראה בכיתה?

  • סיכום

    מאמר זה דן בתופעה של חרדה ממתמטיקה ומציג גורמים שונים, הקשורים אליה, לרבות תורשה או מזג; היבטים סביבתיים כמו גודל המשפחה, רקע סוציו-אקונומי, השכלת הורים, שיטות הורות, השפעות מגדריות; והתנסויות בעבר, לדוגמה כישלונות והצלחות במערכת החינוך ומשברים סביבתיים. כן נדונה ייצוגה של תופעה זו בקרב מתכשרים להוראה. הגישה התיאורטית שנבחרה במאמר להבנת התופעה היא הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית לחרדה, אשר מתמקדת בהשפעתן של התנסויות מוקדמות ולמידה על תהליכי חשיבה, קשב ופרשנות ועל תגובות גופניות, רגשות והתנהגות. כך, המאמר מתאר את התהליכים הקוגניטיביים-רגשיים, המתעוררים בעקבות תופעת החרדה מהמתמטיקה ומציע מספר דרכים לשיפור תפקוד המתכשרים להוראה העשויות להתאים גם למתכשרים להוראת מתמטיקה בהקשר זה.

  • לינק

    מחקר זה בדק עד כמה בחינה-עצמית מסייעת לתלמידים לשפר את הידע ואת ההישגים שלהם במתמטיקה. בבחינה-עצמית הכוונה לתלמידים שבוחנים בעצמם את פתרונותיהם לתרגילים: התלמידים נדרשים לזהות היכן הם טעו, להסביר את טבען של טעויותיהן ולתת לעצמם ציונים, בעזרת טבלה שמדגימה את דרך הפתרון של כל בעיה, שלב אחרי שלב.

  • תקציר

    ד"ר רוברט לי מור (Robert Lee Moore) היה ללא ספק אחד מהמורים הטובים ביותר למתמטיקה אי פעם. הוא פיתח שיטת הוראה ייחודית שתוכננה ללמד את הסטודנטים שלו לחשוב כמו מתמטיקאים. השיטה שלו לא תוכננה להעביר ידע מתמטי מסוים, אלא ללמד את הסטודנטים שלו לחשוב. כיום, שונתה שיטתו והיא מתמקדת בשימוש במעורבות הסטודנט לקראת המטרה של העברת ידע מתמטי במקום המטרה של ד"ר מור ללמד את הסטודנטים לחשוב (Jones, Stephen L. , 2017).

  • לינק

    הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך פרסמה היום את הממצאים העיקריים בישראל ממחקר טימס 2015. טימס הוא מחקר בין-לאומי מקיף וחשוב הנערך על ידי הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך במחזוריות של אחת לארבע שנים. מטרת מחקר טימס היא להעריך את הידע והמיומנויות של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים, ואת ההקשר החינוכי של הוראת מקצועות אלו במדינות השונות. ישראל משתתפת באופן מלא במחקר החל משנת 1999. המחקר בישראל נערך בחודשים אפריל-מאי 2015 בקרב מדגם מייצג של 5,512 תלמידי כיתות ח' מ-200 בתי ספר (לא כולל מוסדות חרדים וחינוך מיוחד). במחזור טימס 2015 השתתפו 39 מדינות, ביניהן מדינות מפותחות במזרח אסיה ובעולם המערבי וכן מדינות מתפתחות (ראמ"ה).

  • תקציר

    מיומנויות יסודיות בחשבון חיוניות לתפקוד בחיי היומיום, ומספקות את הבסיס ללימודים מתקדמים יותר במתמטיקה ולהצלחה בעולם העבודה. מחקר זה נועד לאתר את הגורמים הנומריים הקריטיים ביותר לפיתוח של מיומנויות מתמטיות אצל ילדים בגילאי חמש עד שמונה. נמצא כי על גננות ומורים להתמקד בארבע מיומנויות מרכזיות: מובן סמלי ובלתי סמלי של מספרים, הבנה של יחסים מתמטיים, כישורי ספירה ומנייה ומיומנויות בסיסיות באריתמטיקה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין