מטרתו של ספר זה להציג לפני אנשי החינוך וההורים את האופן שבו ילדים צעירים חושבים מתמטיקה, מדברים מתמטיקה ולומדים מתמטיקה, וכן לתת להם רעיונות לפעילויות פשוטות ולמשחקים מתמטיים שאפשר להכין בקלות בגן ובבית.

מטעמים אקדמיים מובנים, שתי מחברות לא השתמשו במילה זו – אבל מאמרן מציג פעילות מתמטית "מגניבה" שנבנתה במיוחד לכיתות מחוננים ומתאימה גם לכיתות ה'-ו' רגילות. הפעילות נבנתה במתכונת של חדרי בריחה, שבמסגרתה על המשתתפים לפתור חידות על מנת להיחלץ בתוך זמן קצוב מחדר שנלכדו זו. בפעילות שפיתחו המחברות מדובר בקופסאות בריחה ולא בחדרי בריחה, כדי לתת מענה למגבלות שיש בבתי הספר במציאת חדר כיתה לצורך הפעילות. הקופסאות נגישות בכל חלל ואינן תלויות במיקום או בזמן. זוהי חוויה יצירתית, מהנה וחדשנית שיוצרת קהילה לומדת וחוקרת המקיימת שיח מתמטי פורה, לצורך פתרון משימות המקדמות את המשתתפים במשחק. שיחה זו מפעילה את התלמידים גם במרחב החיצוני, המשותף, ההקשרי, שבו הם שומעים ומשמיעים רעיונם, בוחנים ומתקפים אותם; וגם במרחב הפנימי האישי שבו כל לומד מתאים ומטמיע את הידע החדש במבני ההכרה שלו.

מוסף הארץ פרסם בתחילת פברואר 2018 כתבה על כיתת מופת ללימודים ריאליים מוגברים בתיכון מקיף ט' באשדוד. בכתבה נטען כי שמונה שנים אחרי סיום התיכון רוב הבוגרים לא המשיכו במסלול הטכנולוגי שהועידו להם, חלקם כלל לא למדו באוניברסיטה וכמעט כולם זוכרים את הלימודים כתקופה קשה.

מחקר זה בוחן כיצד מוטיבציה והקשרים סביבתיים משפיעים על מעורבותם של תלמידים בלמידת מקצועות המתמטיקה ומדעים. הוא מתמקד בבחינת הבדלים בין בנים ובנות ובהבדלים בין דפוסים המיוחסים למגדר. מיושמות בו שיטות מחקר איכותניות וכמותיות והוא בוצע על תלמידים בגילאי חטיבת ביניים ותיכון.

בעקבות מהפכת חקר-המוח, עולם חדש נפתח בפנינו בשלושת העשורים האחרונים, ובעיקר בעשור האחרון. הידע החדש הנוגע לתהליכי למידה, זיכרון, הוראה, חשיבה ואינטליגנציה מעורר את הצורך בשילוב בינתחומי של תחום החינוך ושל תחום חקר-המוח בשיח, פיתוח והתמחות. נשאלת השאלה, האם לידע מחקרי חדש זה, ממעבדות המחקר על המוח, יכולה להיות השפעה מעשית על ההוראה בכיתה?

מאמר זה דן בתופעה של חרדה ממתמטיקה ומציג גורמים שונים, הקשורים אליה, לרבות תורשה או מזג; היבטים סביבתיים כמו גודל המשפחה, רקע סוציו-אקונומי, השכלת הורים, שיטות הורות, השפעות מגדריות; והתנסויות בעבר, לדוגמה כישלונות והצלחות במערכת החינוך ומשברים סביבתיים. כן נדונה ייצוגה של תופעה זו בקרב מתכשרים להוראה. הגישה התיאורטית שנבחרה במאמר להבנת התופעה היא הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית לחרדה, אשר מתמקדת בהשפעתן של התנסויות מוקדמות ולמידה על תהליכי חשיבה, קשב ופרשנות ועל תגובות גופניות, רגשות והתנהגות. כך, המאמר מתאר את התהליכים הקוגניטיביים-רגשיים, המתעוררים בעקבות תופעת החרדה מהמתמטיקה ומציע מספר דרכים לשיפור תפקוד המתכשרים להוראה העשויות להתאים גם למתכשרים להוראת מתמטיקה בהקשר זה.

מחקר זה בדק עד כמה בחינה-עצמית מסייעת לתלמידים לשפר את הידע ואת ההישגים שלהם במתמטיקה. בבחינה-עצמית הכוונה לתלמידים שבוחנים בעצמם את פתרונותיהם לתרגילים: התלמידים נדרשים לזהות היכן הם טעו, להסביר את טבען של טעויותיהן ולתת לעצמם ציונים, בעזרת טבלה שמדגימה את דרך הפתרון של כל בעיה, שלב אחרי שלב.

ד"ר רוברט לי מור (Robert Lee Moore) היה ללא ספק אחד מהמורים הטובים ביותר למתמטיקה אי פעם. הוא פיתח שיטת הוראה ייחודית שתוכננה ללמד את הסטודנטים שלו לחשוב כמו מתמטיקאים. השיטה שלו לא תוכננה להעביר ידע מתמטי מסוים, אלא ללמד את הסטודנטים שלו לחשוב. כיום, שונתה שיטתו והיא מתמקדת בשימוש במעורבות הסטודנט לקראת המטרה של העברת ידע מתמטי במקום המטרה של ד"ר מור ללמד את הסטודנטים לחשוב (Jones, Stephen L. , 2017).

מיומנויות יסודיות בחשבון חיוניות לתפקוד בחיי היומיום, ומספקות את הבסיס ללימודים מתקדמים יותר במתמטיקה ולהצלחה בעולם העבודה. מחקר זה נועד לאתר את הגורמים הנומריים הקריטיים ביותר לפיתוח של מיומנויות מתמטיות אצל ילדים בגילאי חמש עד שמונה. נמצא כי על גננות ומורים להתמקד בארבע מיומנויות מרכזיות: מובן סמלי ובלתי סמלי של מספרים, הבנה של יחסים מתמטיים, כישורי ספירה ומנייה ומיומנויות בסיסיות באריתמטיקה.