במאמר זה מוצג מחקר המלווה פיתוח של כלי לבדיקת חישוביות בקרב תלמידים. חישוב הוא פעולהקוגניטיבית מורכבת שתלמידים רבים מתקשים בה. תכנית הלימודים במתמטיקה לבית הספר היסודימציינת שני גורמים מרכזיים אשר קובעים את יכולותיו ואת קשייו של הלומד בעת חישוב: מידת בקיאותובעובדות היסוד ומידת יכולתו לבצע את החישוב מתוך תובנה מספרית (משרד החינוך, התרבותוהספורט, 2006). איזון וחיבור בין הבנה מושגית לבין מיומנות חישובית מובילים ל'רהיטות חישובית'.הכלי החדש בודק חישוביות המתבססת על תובנה מספרית. פיתוחו נשען על דרישות תכנית הלימודיםבמתמטיקה בבית הספר היסודי, כמו גם על ידע תאורטי ומחקרי (מרים בן-יהודה, ורדה שרוני, נאוה אלמוג).

המטרה העיקרית של מחקר זה, היא, לזהות את התפקיד והחשיבות של פלטפורמת e-Learning עבור סטודנטים המשתתפים בתכניות למידה מרחוק. החוקרים ניסו לזהות את תפיסות הסטודנטים על היתרונות, המגבלות והחסרונות של פלטפורמה זאת כדי לשפר אותה (Maria Ecaterina- Unianu, Paraschiva Monica Ana- Purcaru).

מאמר זה מעריך האם פערי מגדר בעמדות הולכים אחרי דפוסים מפתיעים באופן דומה. ניתוח רב-משתנים של הזיקה של בוגרי כיתה ח' למתמטיקה ושאיפות לעבודות הקשורות למתמטיקה שכלל 53 מדינות מראה שפער המגדר שקשור לעמדה הוא למעשה גדול יותר בחברות "פוסט-מטריאליסטיות" עשירות. יתר על כן, הן בנות והן בנים רואים מתמטיקה באופן שלילי יותר בחברות אלה(Maria Charles, Bridget Harr, Erin Cech & Alexandra Hendley, 2014).

המאמר אשר נכתב ע"י מומחה להוראת המתמטיקה בארה"ב מפרט 9 אסטרטגיות הוראה אותם יכולים מורים להפעיל בכיתה על מנת להגביר את המוטיבציה של תלמידי תיכון ללמידת מתמטיקה . לתשומת לב המחלקות להוראת המתמטיקה במכללות ובאוניברסיטאות (Alfred Posamentier) .

המחברים טוענים כי מנטורינג מקוון (חונכות מקוונת ) עשוי לסייע לשפר את העניין המועט שמגלות בנות בלימודי מדעים ואת השתתפותן בלימודים אלה. כדי לבחון הנחה זו, הוערכה תכנית מנטורינג אישית בת שנה עבור תלמידות מכינה בגילאי 11 עד 18 שנים. החניכה והמנטורית מתקשרות זו עם זו ועם המשתתפות האחרות בתכנית באמצעות שליחת דואר אלקטרוני, ניהול רב-שיח מקוון (chat) ופורומים. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, המשתתפים בקבוצת הניסוי הראו רמות גדולות יותר של התפתחויות רצויות לטווח זמן קצר ולטווח זמן ארוך (toeger, Heidrun; Duan, Xiaoju; Schirner, Sigrun; Greindl, Teresa; Ziegler, Albert, 2013).

במחקר זה נבדקו הבדלים בהוראת המתמטיקה בין שתי שיטות הוראה – הוראה פעילה והוראה מסורתית – בכיתות חינוך מיוחד בחינוך היסודי הרגיל במגזר הערבי. ההבדלים שנבחנו קשורים לקידום הישגי התלמידים במתמטיקה הן מבחינת הבנת החומר הלימודי והן מבחינת היכולת לפתור שאלות מתמטיות. כמו כן, נבדקה השפעת המגדר על הישגים במתמטיקה בחינוך המיוחד ( סאאיד בשארה).

המחקר הנוכחי מתמקד בסיבות לבחירה במקצוע הוראת המתמטיקה בקרב סטודנטיות במכללה בשנה הראשונה ללימודיהן, כפי שהן עולות מסיפורי החיים המתמטיים שלהן, כלומר מחוויות חיים קודמות שקשורות למתמטיקה. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר מנתה ארבע סטודנטיות יהודיות ואחת ערבייה מהמסלול היסודי ומהמסלול לחינוך מיוחד בהתמחות מתמטיקה. גילן נע בין 24-20 ( דבורה גסר, ציפי זלקוביץ ).

מסקירת הספרות עולה, שאם אנו חפצים בהטמעת תוכנית הלימודים במתמטיקה בהצלחה עלינו להקפיד שהיא תעלה בקנה אחד עם עמדותיהם של המורים. מכאן עולות השאלות הניצבות בבסיסו של מחקר זה: 1) כיצד תופסים אנשי החינוך המתמטי והמורים למתמטיקה את הידע הדרוש למורה למתמטיקה בבית-הספר היסודי על תוכנית הלימודים כדי שיוכל למלא את תפקידו בצורה מיטבית? 2) כיצד תופסים מורים למתמטיקה את תרומתם ליצירת ידע בתוכניות לימודים? ( דבורה גורב, ראיסה גוברמן).

אסטוניה נמצאת בקדמת הרפורמה החינוכית בעולם. בשנה האחרונה הוכנסו לתכניות הלימוד של ילדים הגיל 7, נושאים כמו תכנות ורובוטיקה.Conrad Wolfram המייסד של Computerbasedmath. Org ומדען בתחומי המתמטיקה והפיזיקה בעולם טען (בסדרת הרצאות ב-TED) : הפסיקו ללמד לחשב, התחילו ללמד מתימטיקה. במידה רבה בהשראה של קונרד וולפראם יהיו תלמידים מ-30 בתי ספר באסטוניה מעורבים בקרוב בתכנית ניסויית חדשה להוראת מתימטיקה המבוססת על מחשב, אשר מפחיתה את הדגש על חישובים – ביצוע סיכומים- והגדלת הדגש על הבנת השימושים של מתימטיקה בדוגמאות מציאותיות, מחיי היום יום ( Ben Rooney) .

במסגרת המחקר שהתבצע בטכניון בשנים 2010-2007 נבדקה הייתכנות של שילוב החינוך לערכים בהוראת נושאים במתמטיקה הן ברמה העיונית הן ברמה האמפירית. שילוב החינוך לערכים בשיעורי הניסוי בהוראת המתמטיקה התבצע בארבע מהדרכים הבאות: (1) הפניית תשומת-לב התלמידים לערכים אישיים (כגון: סדר, דיוק, חשיבה ביקורתית, התמדה, נחישות, נקיטת יוזמה, עצמאות); (2) הקדשת דקות אחדות לדיון ערכי בהקשר של בעיה מתמטית המזמנת דיון כזה (כגון: שוויון בין המינים, חיסכון במים, חלוקת משאבים צודקת); (3) התבוננות משותפת עם התלמידים במשמעויות של מונחים מתמטיים המושאלים לשפת הדיבור היום-יומית (כגון: יחס ופרופורציה, מכנה משותף, שוויון, אי-שוויון); (4) ארגון הכיתה לעבודה בקבוצות במשימות הדורשות שיתוף פעולה (כגון: חיבור בעיה בעלת הקשר ערכי). ( יעל אדרי, נצה מובשוביץ-הדר) .