בספטמבר 2012 , עפ"י עיתון "הארץ", ישיק משרד החינוך את המיזם החדש של תיכון וירטואלי שהרעיון מאחוריו פשוט למדי: תלמידים מבתי ספר בכל רחבי הארץ ישבו מול מחשב במוסד החינוכי וילמדו במקביל בשיעור וירטואלי בקבוצות של כ-20 תלמידים, כ-4-3 שעות שבועיות. מספר דומה יילמד בתגבור באמצעות חונכים וירטואליים – שהם סטודנטים מצטיינים – בשעות אחר הצהריים. הצורך בפתיחת כיתות תקניות מרוכזות, כך מקווים, ייעלם.

אם אתם מתכננים בעתיד כמורים או מרצים להעביר קורסים מתוקשבים בעולם ומחפשים כלים מתוקשבים יעילים , אז כדאי , לדעת סטיפן דוואנס ( מבכירי מומחי התקשוב בעולם) לעשות שימוש בפלטפורמה הנקראת LearnItLiveהמציעה מערכת משולבת של כלים באנגלית להעברה יעילה של למידה מרחוק. מערכת הניהול של LearnItLive מאפשרת , שיווק , הפצה ורישום לקורסים המתוקשבים כולל מודל לצבירת הכנסות , כלומר לחיוב כספי של אותם לומדים בעולם המבקשים להירשם לקורס המקוון שלכם ( Stephen Downes).

המורה המתוקשב אביב צמח המלמד בצפון הארץ מדווח על הניסיון שלו בהעברת שיעורים סינכרוניים באינטרנט לכיתות שהוא מלמד בביה"ס . כותב אביב צמח : "במהלך שנת הלימודים הנוכחית קיימתי עם תלמידי מספר שיעורים סינכרוניים במערכת anymeeting.מדובר היה הן בשיעורי תרגול והן בשיעורי הקניה, אשר עסקו בחומר לימודי באזרחות, וגם במיומנויות טכנולוגיות, כמו חיפוש ברשת." היתרונות המרכזיים של הכלי הם פשטות תפעול ושימוש, חינמיות, והיעדר צורך בהתקנות מיוחדות. אחת הסיבות הנוספות בעטיה בחרתי להשתמש בכלי זה היא שתלמידים המעוניינים ליצור מפגשים במערכת עם חברי קבוצה או כיתה – יכולים לפעול בה גם כמנהלי שיעור, ובכך לשכפל את המודל הסינכרוני."

סקירת ביקורת אודות ספר חדש העוסק בכל המכלול של איכות והבטחת איכות במסלולי הלמידה מרחוק ולמידה מקוונת ברחבי העולם . המאמרים בספר בוחנים את מסלולי הלמידה מרחוק במדינות שונות בעולם תוך ניסיון לראות אם חלו שיפורים מבחינת המדיניות לגבי הבטחת איכות והקפדה על איכות הקורסים המתוקשבים . למרכיב התרבותי יש השפעה על דרך העברת הקורסים המתוקשבים במדינות שונות בעולם ולכן קשה לזהות את התגבשותם של קריטריונים אחידים להבטחת איכות בלמידה מקוונת . ניתן לראות דגשים שונים של הבטחת איכות בקורסים מתוקשבים במדינות שונות כאשר המאפיין העיקרי הוא דגש רב יותר כיום ללמידה המקוונת המתמקדת בלומד מבחינת דרכי הוראה (learner-centered focus ) ולא רק בחומרי הלמידה כפי שהיה בעבר ( Kay Shattuck) .

מאמר זה מדווח על תוצאות ממחקר הבוחן את היחס בין למידה גמישה ואסטרטגיות של למידה עצמית. הממצאים מראים את התוצאות החיוביות של למידה גמישה ושלושת גורמיה, ניהול זמן, קשר עם המורה, ותוכן, על אסטרטגיות של למידה עצמית (קוגניטיבית, מטא-קוגניטיבית, ומבוססת משאבים). קבוצות עם גמישות גבוהה בלמידה מציינות שהן עושות שימוש רב יותר באסטרטגיות למידה מאשר קבוצות עם גמישות נמוכה.

עדכון לסקירה השנתית אודות ימים מקוונים בבתי ספר ישראליים. ניתוח ממצאי האיסוף מצביע על התרחבות הפעילות המתוקשבת של ימים מקוונים בבתי הספר בשנה האחרונה ועל גיבוש מודלים פדגוגיים להנעת תהליכי הלמידה בימים המקוונים , כגון הפעילות של זהר טלמור-רוטבליט, מפתחת המודל "מקוונים גבוה" . הימים המקוונים בבתי ספר בישראל שהחלו בהשראה ובתכנון של ד"ר אברום רותם , בחט"ב בכפר ורדים לפני 12 שנה , הפכו להיות מיזם חינוכי ייחודי ישראלי של תקשוב חינוכי בעולם.

הרצאתו של ג'ורג סימנס על קורסים אקדמאיים מתוקשבים פתוחים רב- שותפים. קורסים אקדמאיים פתוחים רחבי היקף מסוג MOOCS הולכים ונעשים שכיחים יותר בעולם האקדמאי. בהרצאתו מתייחס ג'ורג' סימנס, אבי תורת הקוניקטיביזם, למאפיינים של סוג קורסים מתוקשבים אלו ולייחודיות שלהם מבחינת יצירת הידע והפצתו. במיוחד מציין ג'ורג' סימנס את הייחודיות של הקורסים המתוקשבים המבוזרים שאינם בנויים בהכרח כל תכנים אלא על תחנות של פעילויות מתוקשבות שצריך הלומד לעבור. הפעילות המתוקשבות מבוזרות לכל אורך ורוחב האינטרנט ולא בפלטפורמה יחידה . בשלבים מתקדמים של הקורס צריך הלומד גם לייצור בעצמו פעילויות מתוקשבות. כל הקורסים הללו מבוססים על למידה מכוונת עצמית , אך יש בהם מרכיב פעיל של אינטראקציות בין הלומדים וניווט ידע אישי או שיתופי ( George Siemens).

מחוז הצפון של משרד החינוך נערך להקמת תיכון וירטואלי מחוזי. היוזמה היא של ד"ר אורנה שמחון , מנהלת מחוז הצפון. .בשלב הראשון מדובר על לימודים וירטואליים של המקצועות מתימטיקה ופיזיקה לתלמידי כיתות י'. עוד נמסר, כי הלמידה בקורסים הווירטואליים תתבצע באמצעות כלים מגוונים, כמו סימולציות, סרטונים, מצגות, מעבדות וירטואליות, משימות ביצוע, שיעורים סינכרוניים, תרגול, מבדקים וגם מפגשי פנים אל פנים של התלמידים והמורים. בראיון לקו לחינוך מציינת ד"ר שמחון את נימוקיה להקמת התיכון הווירטואלי בצפון.

דו"ח מחקר חדש שפורסם לאחרונה בקנדה מגלה כי יש בניגוד לציפיות הסטודנטים שם אינם מתלהבים מקורסים מתוקשבים. הדו"ח מעורר סימני שאלה בקנדה וגם הפתיע לחלוטין את מובילי התקשוב החינוכי באוניברסיטאות שם . נשאלת השאלה מדוע הדור המתוקשב הידוע כ Digital Natives אינם מתלהבים מלמידה מתוקשבת? נשאלת השאלה מה הם הגורמים לפער ציפיות משמעותי זה בין מקדמי הלמידה המתוקשבת בקנדה ( ללא ספק אחת המדינות היותר מתקדמות בתקשוב החינוכי ) ותפיסתם האידיאליסטית ובין עמדות הסטודנטים.

מחקר חדש בארה"ב שולל את הדימוי השלילי שדבק בתוכנות הלימוד מרחוק : הישגי הסטודנטים שלמדו באולמות האוניברסיטה, ושל אלו שלמדו לבד בביתם, היו שווים. במחקר, שנערך על ידי חברת R+Ithaka S העוסקת בייעוץ בכל הנוגע לשימוש באמצעים טכנולוגיים בהוראה, השתתפו כ-600 סטודנטים משש אוניברסיטאות ציבוריות בארה"ב. הסטודנטים נחלקו לשניים: חלקם נשלחו לקורסי מבוא לסטטיסטיקה מהסוג המסורתי, ואילו היתר למדו את אותו הקורס, רק באמצעות תוכנת למידה אינטראקטיבית ומקוונת ( אסף שטול-טראורינג).

אחד הויכוחים המעניינים כיום בתחום התקשוב באוסטרליה ובארה"ב נוגע לגבי עתידם של מערכות ניהול הלמידה המתוקשבות הידועות כLMS. בויכוח על דמות מערכת הלמידה המתוקשבת העתידית והרצויה ניצבים אנשי התקשוב בכלל והתקשוב החינוכי בפרט משני צידי המתרס . מצד אחד אלו הטוענים כי מערכות הlms ימשיכו להתקיים ומצד שני אלו הטוענים נחרצות כי אין עתיד למערכות ניהול הלמידה המתוקשבות. הטוענים נגד הLMS שואבים את השראתם מתפיסתו של פרופסור Chris Dede. הוא טוען כי סביבות הlms משבשות את סביבות הלמידה הטבעיות בלמידה המתוקשבות. מה שקרה הוא שהכלים המתוקשבים Web 2.0 התפתחו והתבגרו והם נותנים מענה ליצירת מרחב למידה מתוקשב טבעי.

השימוש הגובר ברשת החברתית של פייסבוק על ידי מרצים ואנשי חינוך ברחבי העולם הביא גם להתעניינות רבה וסקרנות לגבי אפשרויות הניצול של פייסבוק כמעטפת לתקשוב חינוכי . במחקר הנוכחי שנערך במכון להכשרת מורים בסינגפור נבדקה האפשרות של שימוש בפייסבוק כמערכת לניהול קורס מתוקשב בגישה של ניהול קורס מקוון בגישת LMS לניהול קורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר התייחסו לשני קורסים מתוקשבים בהם למדו הסטודנטים באמצעות הפייסבוק עם המאפיינים העיקריים בקורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר מלמדים כי הסטודנטים היו מרוצים מהליכי הלמידה המקוונת באמצעות הפייסבוק וכי ניתן בהחלט ליישם מאפיינים של LMS בלמידה כזו ( Wang, Qiyun; Woo, Huay Lit).

היבטים פדגוגיים לניתוח האינטראקציות בלמידה מתוקשבת ובלמידה מרחוק, מבוא מתודולוגי, הסקירה מאירה היבטים מרכזיים בהבנת מקום האינטראקציה בלמידה מתוקשבת. סוגי האינטראקציות בהוראה מרחוק, מודל האינטראקציות של מור (לשלושה רבדים של אינטראקציות, המתקיימים באופן ספציפי במסגרת הלמידה מרחוק ) , תפקיד האינטראקציות ברשת החברתית, אינטראקציה בין השותפים ללמידה, סוגי אינטראקציה מנקודת מבטם של הלומדים המקוונים ( עמי סלנט).

המומחים ללמידה מתוקשבת בעולם מתחבטים לגבי עתיד מערכות ניהול הלמידה המתוקשבות , הידועות בשם LMS ( הכוונה למערכות כגון highlearn או blackboard וגם המערכת בקוד הפתוח , MOODLE היא עדיין בהגדרה LMS ) האם יש להם עתיד בהתפתחות התקשוב החינוכי והלמידה מרחוק או שיגיע דור חדש של כלים לניהול למידה מתוקשבת שיהיו יותר גמישים ויתנו ביטוי גם ליכולות היצירה והבנייה של הלומדים (web 2.0 tools). במאמרון מתודולוגי מנסה ד"ר דיוויד ג'ונס, מרצה לחינוך מתוקשב באוניברסיטה אוסטרלית להתמודד עם סוגיית עתיד מערכות הLMS בלמידה מתוקשבת ולמידה מרחוק ( David Jones ) .

מטרת מאמר זה לשפוך אור על סוג חדש של למידה המתרחש במהלך השתתפות בקורסים גלובליים המתנהלים בסביבה מקוונת פתוחה ורבת שותפים (סביבת מפר"ש) בקורס כזה משתתפים לומדים מכל העולם, אשר נחשפים במסגרתו לאוקיינוס של ידע ושל קישורים בין פריטי ידע, ומנווטים בתוכו את דרכם האישית. המאמר משרטט את גישת הקישורנות כמסגרת ללמידה כזאת, ומתאר את המבנה של קורס PLENK 2010. לאחר מכן יפורטו ארבעה לקחים שנלמדו ממעורבותה של המחברת כלומדת בקורס, ובהם מה שלמדה על הערוצים השונים שנעשה בהם שימוש בסביבה כזאת ועל הצורך או אי הצורך בהערכה ישירה של הישגים. אלו השוקלים השתתפות בקורסי מפר"ש, בין כלומדים ובין כמנחים, עשויים להפיק תועלת מדין וחשבון ראשוני זה ( דלית לוי) .

הוויכוח שנסב בשנים האחרונות על הוראה ולמידה סינכרונית לעומת סביבה מתוקשבת אסינכרונית לא תם ובוודאי לא נשלם , להפך. אסתי דורון , מומחית ללמידה מתוקשבת בבתי ספר, מעלה בבלוג שלה שוב את הדילמה הקיימת. כותבת אסתי דורון : "יחד עם זאת ככל שעוברים הימים ואני שומעת עוד הרצאות וגם צריכה להרצות בעצמי אני מוצאת את עצמי תוהה על ההבדל בין הלמידה הסינכרונית לבין ההוראה פנים אל פנים. אולי אני מצפה ליותר מדי, אבל נדמה לי שנכון לעכשיו רובנו "מעתיקים" את הידע שלנו מהעולם הפרונטאלי של הכיתה לרשת, ונותנים הרצאות מלוות שקופיות במפגשים הסינכרוניים ( אסתי דורון ) .

מאמר מעניין זה מתאר הפעלה ניסיונית של קבוצת פייסבוק כתחליף למערכת לניהול למידה LMS בקורס אקדמי. המאמר סוקר את התפתחות המחקר הקשור בשילוב פייסבוק בלמידה ובהוראה האקדמיים בארץ ובעולם, מוצגים ההבדלים בין קבוצת פייסבוק למערכות LMS אחרות על יתרונותיו וחסרונותיו, ומתואר ניסיון תקדימי להשתמש בפייסבוק כסביבה מלווה קורס המשתמשת גם כמאגר תכנים, גם כסביבה לאינטראקציה בין הלומדים ובין הלומדים למרצה וגם כסביבה לביצוע פעילויות למידה מקוונות שיתופיות ( חגית מישר טל , גילה קורץ , אפרת פיטרסה ).

מערכת Moodle הנה אחת ממערכות LMS הנפוצות, בה משתמשים כיום כ 50- מיליון איש ברחבי העולם (זוסמן, 2010 ). המערכת מציעה מגוון אפשרויות של כלים לניהול תוכן ולניהול כיתה, לתקשורת, ללמידה מרחוק ודרכים להערכה. מערכת Moodle אומצה במערכת החינוך בחיפה כאתר מלווה למידה לזמן שגרה וחירום. על פי דיווחי המערכת השתמשו בחומרים הנ"ל במשך שנה (נכון ל 23.11.11- ) 10,200 תלמידים ו 289- מורים. על הפעילות בחיפה נערכו שני מחקרים נפרדים: כמותי (שאלון עמדות) ואיכותני- פרשני ( שמואל ארנון, לילי זאבי , גילי בר ) .