יותר ויותר מורים בבתי ספר בארה"ב ובקנדה עובדים היום עם מקורות מידע דיגיטאליים והם זקוקים ,על כן, לכלים מתוקשבים שיסייעו להם בארגון ובתיעוד המידע באינטרנט . אחד הכלים המתוקשבים החופשיים והיעילים בהם משתמשים היום מורים בבתי ספר בקנדה ובארה"ב לארגון מקורות המידע הדיגיטאליים נקרא LiveBinders והוא מאפשר למיין את מקורות המידע הדיגיטאליים בצורת של כרטיסיות מידע או מגירות מידע. זהו כלי קיבול דיגיטאלי פשוט מצד אחד ויעיל מצד שני המסייע למורים בארה"ב לארגן את מקורות המידע שלהם הנאספים על ידם באינטרנט.

סביבת הלמידה GLOW אשר בה השקיעה הממשלה הסקוטית מעל 100 מיליון דולר מבוססת על רשת תקשורת ייעודית למורים ותלמידים באינטרנט המאפשרת הן יצירת חומרי למידה והן שיתופיות בין מורים לפיתוח חומרי למידה ושימוש בהם בכיתה. המומחים האמריקאיים שביקרו לאחרונה בפרויקט GLOW בסקוטלנד התרשמו כי משרד החינוך הסקוטי מעדיף לאפשר למורים לפתח חומרי לימוד ומערכי שיעור מאשר להשקיע את התקציב בפעילות של מוציאים לאור בתחום החינוך . פרויקט GLOW, נועד , אפוא , להעצים את המורים ולאפשר להם וגם לתלמידים לעשות שימוש במרחבי לימוד שיתופיים באינטרנט. לא מדובר רק בפיתוח כלים מתוקשבים לטובת מורים ותלמידים אלא גם במערכת שלמה של הטמעה והנחייה בשדה: מנחי Glow–Mentor מסתובבים בשטח בין בתי ספר ומדריכים את המורים כיצד להשתמש במערכות ה-GLOW המתוקשבות.

מאמר מעניין על טוני בוז'ן, מפתח מפות החשיבה, והתוכנה הייעודית שפיתח לצורך כך. מסוף שנות השישים ועד היום, טוני כתב למעלה מ 100 ספרים בנושא ולימד מיליוני אנשים מכל רחבי העולם כיצד להשתמש במפות חשיבה. לאחר 4 שנות פיתוח טוני בוז'ן וצוות המתכנתים שלו הצליחו ליצור תוכנה אידיאלית עבור יצירת מפות חשיבה. לתוכנה היעילה קוראים imindmap . "היא נותנת תחושה של כתיבה וציור עם עפרון, אתה יוצר מפת חשיבה מורכבת תוך זמן קצר ביותר. והיתרון הוא שאתה יכול לבצע בה כל שינוי שתרצה בקלות ". מתוך התוכנה ניתן לייצא את המפה כתמונה, כקובץ PDF , כמצגת של Power Point כעמוד אינטרנט שכל ענף יכול לשמש בו כקישור אינטרנט, להדפיס אותה במדפסת הביתית ועוד…

המחקר הנוכחי מתמקד בבחינה ואפיון דפוסי אינטראקציה חברתית המתפתחים בתהליך למידה בסביבה שיתופית של מסדי נתונים מקוונים בסביבת הגוגל ( Google Docs ). במחקר השתתפו 44 סטודנטים לתואר שני מקורס "ממידע לידע" באוניברסיטה הפתוחה. דפוסי האינטראקציה נבחנו על-פי מודל לממדי אינטראקציה חברתית בסביבה לימודית מתוקשבת. במסגרת המחקר הנוכחי נבחנו ביטוים לממדי אינטראקציה השונים בסביבה לימודית של מסדי נתונים מקוונים והתפתחות דפוסי אינטראקציה חברתיים במסד נתונים שיתופי מתוקשב. ממצאי המחקר מציגים מספר דפוסים שונים המתפתחים בסביבה אינטראקטיבית של מסד נתונים שיתופי. בדיקת דפוסי האינטראקציה בסביבת המסד המתוקשב הראתה כי הדפוסים שהתפתחו אכן מצביעים על מידת מורכבות שונה של האינטראקציות. נראה כי הסביבה השיתופית של מסדי נתונים מקוונים תורמת להתפתחות דפוסי אינטראקציה מורכבים במהלך פתרון משימה ( כפאיה נאסר, יגאל רוזן, ריקי רימור ).

במדריך הנוכחי מסבירות ד"ר גילה קורץ ונעמי פורת מהמרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה ( שהפך לאחד מפורצי הדרך בתחום התקשוב החינוכי בישראל ) כיצד ניתן לכתוב שאלון/סקר מקוון הכולל שאלות פתוחות וסגורות, לאסוף את הנתונים בצורה קלה ומרוכזת לניתוח באמצעות גוגל דוקס. גוגל דוקס הנו שירות כתיבה וניהול מסמכים מקוון. הוא מאפשר צפייה במסמכים מכל מחשב. כמו כן, ניתן לכתוב מסמך משותף . מדריך העזר יכול להביא תועלת רבה למרצים ולמורים המשלבים ומטמיעים בצורה פעילה את התקשוב החינוכי בכיתה או בקורס. ( גילה קורץ , נעמי פורת).

אחת ממערכות התקשוב החינוכיות המוצלחות בארץ היא מערכת "אורייאנית" שפותחה ע"י אלישע בביוף וצוותו במחוז הדרום של משרד החינוך. במקום לדבר גבוה גבוה על תקשוב החינוך, המערכת שפיתח אלישע בביוף שמה לה למטרה לתת כלים מתוקשבים מעשיים למורים בשטח. במשך השנים שבהם פועלת מערכת "אורייאנית" היא אכן הגשימה את מטרותיה וסייעה רבות למורים בשטח לשלב את האינטרנט בהוראה. מערכת "אוריינית" לא שוקטת על שמריה , לפני שנתיים פיתחה מערכת מתוקשבת ליצירת בלוגים בחינוך ממנה נהנים מורים רבים בשטח. ולאחרונה עברה שדרוג טכנולוגי ופדגוגי חשוב. למחולל האתרים "פנדה" נוספה יחידה חדשה בשם "הטבעת דפים" (הכניסה ליחידה החדשה דרך תפריט הפנדה). מטרת היחידה החדשה – הטבעת פרטי מידע מיישומי ה"אורייאנית" השונים ומאתרים אחרים, בדפי ה"פנדה".

רפלקציה מעניינת של מרצה באוניברסיטה אמריקאית המתמודד עם שינוי בדרכי הלמידה המקוונת בקורס היסטוריה שהוא מעביר שם. אחת התובנות אליהם הגיע במהלך הקורס להיסטוריה סינית היה ההכרה כי הפלטפורמות הקיימות ללמידה מתוקשבות (כגון בלקבורד או מודל) מאפשרות אמנם ארגון יעיל של חומרי הלמידה אך האינטראקציה והקשר בין הסטודנטים לבין עצמם ובין המרצה לבין הסטודנטים הופכת להיות ירודה. על מנת לשנות מציאות זו, הגיע המרצה למסקנה שעדיף לו לעבור ללמד לעבור ללמד באמצעות פלטפורמה של רשת חברתית (NING ) שהיא אמנם פחות היררכית אך בהיותה שקופה מאפשרת אינטראקציה טובה יותר. עוד תובנה של המרצה הייתה למנוע עומס מידע שיוטל על הסטודנטים על מנת להגביר את העניין שלהם בנושא ולשלב במהלך הלמידה המתוקשבת כמה וכמה כלים פתוחים מיוזמתו המאפשרים עבודה שיתופית של הסטודנטים באינטרנט ללא זיקה ישירה לפלטפורמה הטכנולוגית העיקרית. אחד הכלים האלו היה כלי פתוח בשם Diigo. המסקנה מרפלקציה זו היא שעדיף לפעמים להשאיר למרצים את שיקול הדעת בבחירת הכלים הפתוחים להוראה וללמידה מתוקשבת ולא לכפות על כולם שימוש בכלי אחיד והיררכי להוראה מתוקשבת ( Clay Burell).

סרט וידאו קצר אשר מסביר כיצד הגיעה מערכת מודל לישראל. מערכת ניהול הלמידה המתוקשבת של Moodle היא מערכת פתוחה הנחשבת לאחת הטובות מסוגה בעולם. היא כוללת כלים משולבים שונים לניהול הלמידה המתוקשבת ולוקחת בחשבון את צרכי הלומדים והמורים כל הזמן . פרופסור עמנואל גרינגרד ממכללת שנקר , מסביר בפתח הסרט כיצד פנה למפתחים באוסטרליה והציע להם לתרגם את מערכת מודל לעברית . בהמשך הסרט מוצג תהליך ההטמעה של מערכת ניהול הלמידה מודל בבתי הספר בפתח תקווה .

הצוות המסור ופורץ הדרך של תקשוב דרום במשרד החינוך, בראשותו של אלישע בבויף, לא נח לרגע. לאחרונה החלו לפתח מאגר משאבי למידה והוראה חדש באינטרנט. המאגר מצוי בתחילת דרכו ומכיל נכון להיום 1316 (ספטמבר 2009) פריטים ממוינים. מלאכת האיסוף ממשיכה ומומלץ לבקר במאגר מפעם לפעם.המאגר כולל מנוע חיפוש, בעזרתו ניתן לאתר חומרים ע"פ טקסט חופשי או קריטריונים קבועים. ניתן לשמור את החיפושים לצורך שימוש נוסף ולדרג כל פריט על פי איכותו. מבחינה מידענית מדובר על מאגר מידע משובח המאפשר איחזור מידע עפ"י תחומי דעת (לדוגמא, מדעי הטבע ומתמטיקה) או מקצוע (לדוגמא, מתמטיקה) או סוג פריט (לדוגמא, מערך שיעור). בנוסף לכך יש לכל פריט מידע דירוג איכות על פי כוכבים העוזר רבות למורה.

זו השנה השלישית ( 2009 ) בה מפרסמת ג'יין הארט את ממצאי הסקר שלה לגבי יישומים מקוונים מובילים בלמידה מתוקשבת. בסקר השיטתי השתתפו השנה 137 מומחים ואנשי מקצוע מכל תחומי ההוראה המקוונת ועל סמך הדירוג שלהם נקבעו היישומים המקוונים השימושיים ביותר להוראה מתוקשבת וללמידה מתוקשבת. המעניין הוא שבראש מצעד היישומים מככב השנה היישום המקוון של טוויטר אשר לדעת אנשי החינוך המתוקשב הוא המשמעותי ביותר כרגע ללמידה מקוונת כיום, ואילו יישום יעיל לניהול קורסים מקוונים כגון MOODLE הגיע רק למקום ה18 ברשימת היישומים הנבחרים. בצמרת היישומים המקוונים נמצאים היישום RSS של " רסיסי מידע" או צוברי מידע להתעדכנות באמצעות Google Reader וגם תוכנת כתיבת הבלוגים (Wordpress). גם חשיבות מאגרי הוידאו של YouTube עלתה משמעותית והגיעה למקום ה-5 ברשימה בהשוואה למקום ה18 בשנת 2008.

המושג של שיעורי בית שיתופיים אינו חדש בחינוך אך דווקא בשנתיים האחרונות הוא עבר תחייה לאחר שקיעה ארוכה במצולות הנשייה. הגורם העיקרי להתעוררות המתכונת של שיעורי בית שיתופיים בבתי ספר תיכוניים ויסודיים בארה"ב, קנדה, טייוואן ואוסטרליה הם הכלים המקוונים החדשים באינטרנט. בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת של Google docs. כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דוקס". תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". .

מדריך-עזר יעיל הממחיש בצורה טקסטואלית וויזואלית את אפשרויות השימוש בישום המקוון של GOOGLE DOCS בחינוך. הסקירה מאירת העיניים (הוכנה ע"י אבי אלקיים המלמד בתיכון רודמן) מסבירה וממחישה שלב אחר שלב כיצד להפעיל את היישום המקוון החופשי של GOOGLE DOCS. הרעיון שעומד מאחורי גוגל דוקס, הוא השיתופיות. בעצם אנשי גוגל אפשרו בפעם הראשונה, למשתמש לבוא אל המסמך, במקום שהמסמך יבוא אל המשתמש. זאת ועוד, אם בעבר רק עובדים במוסדות בעלי שרת פנימי, יכלו לשתף קבצים. הרי כיום של משתמש, בכל מקום בעולם, יכול לעשות זאת, בלי שום תלות בשום חומרה וללא תחזוקה, מעבר למחשב האישי.

באדיורשת (רשת חברתית של מורים משתמשי תקשוב בישראל) הובאה המלצה לגבי מצגת חדשה באנגלית המסבירה דרכים שונים להפעלת כתה באמצעות היישום המקוון של Google docs . בין הרעיונות המועילים במצגת: עבודה משותפת על מטלת בית באמצעות יכולות השיתפויות של כתיבה ועריכה ב Google docs, ריכוז מצגות של הכיתה בסביבה שיתופית אחת, שימוש בתבניות לארגון המידע, יצירת תיקי נושא על ידי התלמידים בכיתה ועריכת סקרים מקוונים.

הקורס המתוקשב לכלים מתוקשבים שיתופיים באינטרנט ( בהנחיית נילי בלוך מאורט ובתכנונה) הוא דוגמא לארגון נכון ושיטתי של קורס מתוקשב למורים ולאנשי חינוך. הוא מתמקד בכלים המתקדמים המתאימים לחינוך הממוחשבים מהדור של web 2.0 , הוא מכשיר בצורה מדורגת ללמידה שיתופית באינטרנט והוא בנוי בצורה מעניינת לאנשי חינוך. כך לדוגמא, הוא חושף את המורים המשתלמים לרשתות חברתיות ולהתנסות בהן. הוא מאורגן היטב ומשתמש בצורה נבונה בטכנולוגיה של סביבת הקליקיט של מרכז הפיתוח באורט . שם ההשתלמות : Top10 – עשר התוכנות המובילות בהוראה ולמידה.

במאמר מעניין על הטכנולוגיה החדשנית של שולחן ממוחשב סבור ד"ר אברום רותם כי לא מדובר במהפכה חינוכית . "שולחן חכם" יכול בהחלט להחליף משחקי חברה שהיו פעם על קרטון ועתה יהיו וירטואליים על שולחן מגע למספר משתתפים בו זמנית, אך להצהיר על זה כעל " דרך חדשה לעבודה שיתופית ולמידה שיתופית" (מתוך אתר Smart) זה נראה יומרה שיווקית ללא ביסוס יישומי של שטח דל באמצעים, עתיר באתגרים פדגוגיים משמעותיים לשילוב סביבה מקוונת בהוראה, למידה ובהתנהלות. "שולחן חכם" לא שם עדיין, ולא יהיה עוד זמן רב שם.עלות הסיפור (באתרים המעטים שהוא מוזכר) 7 עד 8 אלף דולר (כלומר עלות של לפחות 3 מחשבים אישיים).