הוראה
מיון:
נמצאו 150 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    ככל שדועכת ההתרגשות של תחילת השנה ומתגבשת שגרה של עומס עבודה, מתח ולחץ, עלולים מחנכים ומורים רבים לחוש חוסר אנרגיה, צניחת מוטיבציה, אכזבה, תסכול, תשישות ושחיקה. כדי להישאר מחויבים למקצוע ולתלמידים, לבנות חוסן מנטלי ולשמר את מידות הפרודוקטיביות והיעילות לאורך השנה, אפשר להסתמך על שלוש האסטרטגיות המוצגות בפריט זה.

  • תקציר

    ניתוח שיח זה בחן דיונים שהתנהלו בקבוצת וואטסאפ של קהילה מקצועית לומדת בה לקחו חלק 14 מורי כימיה וחמישה מנחים פדגוגיים והוקלדו, הוקלטו או שותפו 6,100 פרסומים. רוב השיח שהתנהל בקבוצה התייחס להיבטים פדגוגיים מתחום הכימיה, לאתגרים מקצועיים בהוראת כימיה ולהוראת תלמידים בכלל. שיח מקוון זה סייע לקשר בין משתתפי הקהילה לבין המנחים ולהציג עצות, דעות, תהיות, שאלות ותשובות. לצד זאת, נמצאו תכנים הקשורים להיבטים אדמיניסטרטיביים וארגוניים, כמו גם תכנים חברתיים או בידוריים שאינם קשורים למקצוע הכימיה או לתחום ההוראה.

  • תקציר

    באמצעות צפייה בעשרות שיעורי מתמטיקה מצולמים, נבחנו ונמצאו שש דרכים בהן מורי מתמטיקה בכיתות א'-ו' בארה"ב יכולים להשתמש באינטראקציות חברתיות כדי ליצור אווירה כיתתית נעימה ולכונן מערכות יחסים מיטביות עם התלמידים: שימוש בהומור, מתן יחס אישי, שקיפות בקבלת החלטות והכרה בטעויות.

  • תקציר

    בעשור האחרון, גוברים הניסיונות לשפר את האופן בו נלמד מקצוע המתמטיקה. בארה"ב, למשל, מועסקים קואצ'רים, המתמחים במקצוע המתמטיקה, כדי לסייע למורים להכין מערכי שיעור מבוססי-תלמיד, יעילים, יצירתיים ומותאמים לדור הלומדים הנוכחי. זאת, בניגוד להוראת המתמטיקה הסיזיפית והליניארית הנהוגה בחלק ממוסדת החינוך. על רקע זה, המחקר מבקש לבדוק: האם וכיצד קואצ'רים יכולים למקסם את פרקטיקת ההוראה של מורי מתמטיקה?

  • תקציר

    איך אפשר לדעת שאני מוכן להיות מורה? פרופ' דייויד נורנברג מאוניברסיטת לסלי הציג את השאלה הזו בפני מחנכים ומורים ותיקים בקיימברידג', ארה"ב. הוא זיהה חמש דילמות מרכזיות וגרס כי מתעניין פוטנציאלי בהוראה אשר משיב בחיוב על כולן, יכול וצריך לראות עצמו כמועמד ראוי ורצוי.

  • תקציר

    בשנת 2015, מכון ויצמן למדע השיק תוכנית שמטרתה לפתח קהילה מקצועית לומדת של מורי מדעים וטכנולוגיה מחטיבות הביניים בישראל, ולגייס מדי שנה מועמדים רלוונטיים לקהילה זו. בפועל, רבים מן המשתתפים חשו שגיבשו זהות מקצועית קהילתית-קולקטיבית, התוודעו לתחומי עניין חדשים, חידדו את האוריינות המדעית-טכנולוגית והפיחו מחדש את תחושת השליחות, את השאיפה למצוינות, את התשוקה והמחויבות למקצוע ואת הרצון להניע שינוי.

  • תקציר

    האתגר האמיתי בהטמעה וביישום של למידה שיתופית טמון בעידוד של מורים לקבל את תפקידם החדשני ולהשתחרר מכבלי התפיסה המסורתית של הוראה מבוססת-מורה אשר מעביר ידע בתדר חד-כיווני. אדרבא, בלמידה שיתופית המורה כותב תסריטים ומביים תרחישים אשר מניעים תלמידים לאחריות קולקטיבית, לתקשורתיות, לבניית מערכות יחסים, לטוויית רשתות עבודה, לקיום דיאלוגים ולנטילת אחריות.

  • תקציר

    על מנת לבחון מוטיבציה וחוסר-מוטיבציה בקרב מורים, 23 מורי חינוך על-יסודי בספרד השתתפו בראיונות עומק, שלוו בתצפיות כיתתיות במהלך שיעוריהם. הראיונות נסובו סביב הסוגיות הבאות: מניעים ראשוניים להיכנס למקצוע ההוראה, יחסים עם עמיתים וממונים, סיפוק מהעבודה, גורמי מוטיבציה וחוסר-מוטיבציה, שיטות להגברת מוטיבציה של מורים ודרכים לשיפור מקצוע ההוראה.

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של שילוב תרגולים של מיינדפולנס ושל איכויות קשר בהכשרת מורים על יישומן של פרקטיקות הוראה יעילות. שמונים ושמונה סטודנטים להוראה הוקצו באופן אקראי לקבוצת התערבות ולקבוצת ביקורת. החוקרים מדדו הוראה יעילה לפני ההתערבות וחצי שנה לאחריה, במהלך תקופת ההתנסות המעשית בהוראה. כמו כן, נמדדו בקרב משתתפי המחקר מיומנויות מיינדפולנס, רגש שלילי ורווחה (well-being). ממצאי המחקר מספקים עדות לכך ששילוב אימון במיינדפולנס ובאיכויות של קשר במהלך ההכשרה להוראה מוביל לשיפור בפרקטיקות של הוראה יעילה.

  • סיכום

    המאמר מציג מחקר שבחן את הרעיון לפיו "בני אדם חושבים באמצעות מטאפורות ולומדים באמצעות סיפורים" (Bateson, 1994, 11). במחקר נבחנו המשמעויות של מטאפורות וסיפורים בתחום החינוך, במיוחד בהתייחסות למורים מתחילים, חונכות, דרכי הוראה, קהיליות מורים ורפורמות בית-ספריות.

  • תקציר

    המחקר בוחן את הקשרים בין ציפיות קריירה של תלמידי תיכון לתנאי העסקתם של מורים, שכרם והערכה חברתית של המאפיינים המזוהים עם עבודות נחשקות. נמצאה התאמה חיובית בין רצון התלמידים להיות מורים בעתיד ובין שכר המורים וההערכה החברתית לאחריות ולכבוד המאפיינים את מקצוע ההוראה. לעומת זאת, נמצא שמספר שעות העבודה בהוראה קשור באופן שלילי לציפיות קריירה בהוראה. זאת משום שמיעוט שעות עבודה נחשב כמאפיין של עבודות לא חשובות ולפיכך ההערכה החברתית למאפיין זה אינה גדולה.

  • לינק

    המטרה של מחקר זה היא לקבוע כיצד פרופסורים באוניברסיטאות תופסים את המסוגלות להוראה שלהם (teaching efficacy). המחקר עוצב בהתאם למודל הסקר והשתתפו בו 516 פרופסורים מ-19 אוניברסיטאות (10 פרטיות ו-9 לאומיות) במהלך שנת הלימודים האקדמית של 2013-2012. נתוני המחקר נאספו באמצעות סולם מסוגלות להוראה המכיל 6 ממדים ו-28 פריטים. ניתוח הנתונים חשף שחברי סגל תופסים את עצמם כאפקטיביים ביותר בניהול כיתה. הממדים של יחסים בין-אישיים, תכנון קורס, אסטרטגיות הוראה ושימוש בטכנולוגיה צוינו במקומות השני, השלישי, הרביעי והחמישי במונחים של מסוגלות להוראה (Bedir, Gulay, 2017).

  • תקציר

    בעוד שנערכו מחקרים מערביים רבים לגבי משמעותה של הוראה מצוינת, קיימים הרבה פחות מחקרים מן המזרח (הרחוק). מחקר זה בחן כיצד הורים ותלמידים תפסו השקפות של הוראה מצוינת בחטיבות ביניים בסין. נותחו תגובות של 77 תלמידים ו-67 הורים הקשורות לנרטיב אישי של זמן שבו הם התנסו בהוראה מצוינת, תוך שימוש במחקר נרטיבי. מחקר זה זיהה שלוש תמות עיקריות וארבע תמות משנה: (1) להפוך שיעורים למעניינים, (2) להשיג אפקטיביות של תלמידים, (3) לדאוג לתלמידים, (4) להיות בעל רמה גבוהה של אחריות ומוסריות, (5) להיות בעלי ידע רחב, (6) להיות מסוגל לשלוט בכיתה, ו-(7) להיות בקשר חיובי עם תלמידים (Chen Junjun, 2016).

  • לינק

    בניית יכולת בשיטות מחקר במדעי החברה מוצבת על ידי מועצות מחקר כסוגיה מכריעה לתחרותיות גלובלית. אולם, הפדגוגיות המעורבות לא נחקרו דיין והתרבות הפדגוגית לא פותחה דיה. מאמר זה נסמך על סקירות תמטיות עכשוויות של ספרות המחקר כדי לדווח על מחקר חדש אשר משנה את המיקוד מהתנסויות אינדיבידואליות של הוראת שיטות מחקר לעדויות אמפיריות ממחקר החוצה שיטות מחקר, דיסציפלינות ואומות. נעשה שימוש בשיטה של פאנל מומחים דיאלוגי, המערב מומחים בין-לאומיים כדי לבחון פרקטיקות הוראה ולמידה בשיטות מתקדמות של המחקר החברתי (Lewthwaite, Sarah; Nind, Melanie, 2016).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את הטרנספורמציה של דינמיקות כיתתיות שהתחוללה בעקבות השימוש בטאבלטים למטרות חינוכיות. הבסיס האמפירי של מחקר זה הוגדר על ידי פרויקט "בית הספר החכם של סמסונג" שפותח על ידי חברת סמסונג ועל ידי משרד החינוך הספרדי במהלך שנת הלימודים 2015-2014, שבו סופקו טאבלטים למורים ולתלמידי כיתות ה'-ו' מ-15 בתי ספר יסודיים בספרד (Suarez-Guerrero, Cristobal and Lloret-Catala, Carmen and Mengual-Andres, Santiago , 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מציג שני נרטיבים של הוראה ולמידה של מחקר מורים במדעי החברה. על רקע מושג העבודה על הדיאלקטיקה, שני מחנכים במדעי החברה דנים בהתנסויות שלהם כמורים וכלומדים של מחקר מורים. מאמר זה מדגיש את כוחו של מחקר איש המעשה לשינוי הוראה ופרקטיקות של הכשרת מורים, וכיצד ניתן להשתמש בו ככלי עבור פרקטיקה רפלקטיבית ולצורך חקירת הדרכים בהן אנו מלמדים אזרחות דמוקרטית (Martell, Christopher C.; Sequenzia, Maria R., 2016).

  • סיכום

    המאמר דן בחיסרון של "דוקטרינת המורה הטוב" לאור מגמות חדשות של תכניות הלימודים המוצעות. הנושאים הנידונים כוללים את מושגי הדוקטרינה היוצרים חסמים מלאכותיים בין מורים ומעכבים שותפות מורה-תכנית לימודים. מוזכרת גם החשיבות של זיהוי היכולות המובחנות של המורה ושל תכנית הלימודים לתמיכה בלמידת התלמיד ואסטרטגיות שיסייעו למורים לשתף פעולה עם מפתחי תכניות לימודים (Remillard, Janine T. , 2016).

  • תקציר

    כדי לחזק ולהצמיח למדנות (scholarship) אודות ידע של מורי מורים, מאמר זה מתאר חקירת עומק של קבוצת מורי מורים המספקת התפתחות מקצועית. ניתוח הנתונים המעוגנים איפשר למחברים להגדיר אלמנטים עיקריים שונים, אלמנטים משניים, ומרכיבים המהווים ידע של מורי מורים, כמו גם להבהיר כיצד השימוש בידע זה – בהקשר של התפתחות מקצועית בהוראה – משתמש במרכיבים מרובים בכל רגע נתון. לממצאים אלה השלכות הן עבור למדנות אודות ידע של מורי מורים הן עבור הפרקטיקה שלו (elmer, Sarah; Bernstein, Malayna; Bolyard, Johnna, 2016).

  • לינק

    תכניות רבות להכשרת מורים מנסות לחולל שינוי בתפיסות הלמידה של המורים, אך אינן משיגות את יעדיהן, ומורים מתקשים לזמן דרכי למידה עמוקות-אקטיביות. בעיית הלמידה אף מחריפה במערך לימודי היהדות שהלמידה בהם דרך חיקוי ושינון מגבירה את הניכור של התלמידים ממקורות תרבותם היהודית. תרומתו וייחודו של מחקר זה, אשר עקב אחר קבוצה של סטודנטים-מורים המשתייכים לתכנית להכשרת סטודנטים מצטיינים להוראת מקצועות היהדות ומלמדים בבתי ספר ממלכתיים, הוא בכך שבחן את תפיסות הלמידה של כל אחד ואחת מן הנחקרים בשני תחומי למידה: תוכני היהדות ונורמות התנהגות (גילת כץ).

  • תקציר

    פרחי הוראה רבים הם בני דור האינטרנט ומצופה מהם שיכירו את טכנולוגיות המידע והתקשורת השונות, עם זאת מספר מחקרים ציינו שהם לא בהכרח מסוגלים להשתמש בהם להוראה וללמידה. הרעיון של ידע טכנולוגי פדגוגי של מורים הוא מרכזי לדאגה זו. במחקר זה, המחברים משתמשים בתשובות של 146 פרחי הוראה לשאלות פתוחות לגבי ההתנסויות והידע בטכנולוגיות מידע ותקשורת ובפדגוגיה אשר הביאו עמם כאשר החלו את תכנית הכשרת המורים באוניברסיטה (Kontkanen, Sini; Dillon, Patrick; Valtonen, Teemu; Renkola, Sami; Vesisenaho, Mikko; Vaisanen, Pertti., 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין