ארה"ב
מיון:
נמצאו 344 פריטים
פריטים מ- 301 ל-320
  • תקציר

    המאמר דן במגמה המסתמנת לפיה אנשי צבא בדימוס יבקשו להשתלב במקצוע ההוראה. בתמיכת תוכניות מיוחדות של הממשל הפדראלי ובסיוע של חלק מהמדינות, המכללות והאוניברסיטאות בארה"ב ייאלצו הכול להבטיח שמורים אלה יוכשרו בצורה טובה. לכן חשוב שמורי המורים יכירו בתופעה ויטפלו בה ובאתגרים הייחודיים שהיא מעלה ביעילות.הדרך בה מורי מורים יטפלו במגמה של שילוב יוצאי צבא בהוראה תשפיע על דמותה של כיתת המחר. נדרשת מודעות לנושא ובצידה בנייה של תוכניות הכשרה מותאמות לייחודיות של אוכלוסייה זו. (Mcmurray, A.J.)

  • לינק

    סקירת ביקורת חיובית על ספרה האחרון של Linda Darling-Hammond על גישות חדשניות להכשרת מורים בארה"ב. הספר של פרופ' Darling-Hammond מתווה בצורה מעמיקה את הגישות המועילות והמוצלחות של 7 תוכניות הכשרת מורים בארה"ב. ניתוח מעמיק ומדגים של 7 התוכניות כולל את המכללות והמוסדות הבאים: Alverno College; Bank Street College; Trinity University; University of California, Berkeley; University of Southern Maine; University of Virginia; and Wheelock College. הספר כולל עשרות ראיונות עם מורי מורים ומרצים בתוכניות הכשרה ייחודיות אלו לצד ניתוח תצפיות של שיעור וסדנאות במקומות אלו. הניתוח מתייחס למדיניות בתחומי הכשרת המורים, למאפיינים הארגוניים וליחסים עם בתי הספר והגורמים המאמנים הקשורים לתוכניות אלו.

  • לינק

    למתעניינים בהיסטוריה של החינוך המתקדם כדאי לצפות בסרט תיעודי קצר על בית מדרשו של ג'ון דיואי והפילוסופיה החינוכית שלו. במוקד הסרט התיעודי מאמצע שנות ה30 של המאה הקודמת נמצאת המחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת קולומביה בארה"ב אשר הפעילה כבר לפני 70 שנה את פרויקט הניסוי הפרוגרסיבי בארה"ב. המרצים והחוקרים המובילים של המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה מציגים את הרעיונות החינוכיים של דיואי תוך הדגמת הפעילות של למידה באמצעות פרויקטים והעשרה בבתי הספר בארה"ב דאז. בסרט מופיעים תלמידים ומורים מבתי ספר בארה"ב בהם נערך הניסוי של החינוך הפרוגרסיבי מבית מדרשו של דיואי. בסרט מופיע גם דיואי עצמו אשר פעל אז כבר באוניברסיטת קולומביה החשיבות של הסרט היא בתיעוד אוטנטי של אסכולה חינוכית שכבר לפני 70 שנה ניסתה לפרוץ דרך בחינוך.

  • סיכום

    במחקר נבדק במסגרת ניסוי (pilot) דגם ה-PACT להערכות ביצוע של מתכשרים והשפעת ההערכה על למידת המתכשרים. מדובר במטלת הערכה שבה המתכשר נדרש לניתוח אירוע שיא הוראתי כתוב שנבחר על ידיו. האירוע מצולם בווידיאו + רפלקציה כתובה + ניתוח מדגם של עבודות תלמידים וחומרים נוספים וכן ניתוח מעגל ההוראה משלב התכנון ועד השינויים הנדרשים על בסיס הביצוע וההערכה. במחקר גם נבדקו תרומות אפשריות של ההערכה לתוכניות ההכשרה (Ruth R. Chung).

  • לינק

    כל הסימנים מעידים כי האמריקאים החליטו לאמץ את עקרונות תכנית הלימודים הסינגפורית להוראת מתמטיקה בבתי ספר בכל רחבי ארה"ב. המו"לים המובילים בארה"ב, כגון Houghton Mifflin כבר הודיעו שבדעתם להתאים את חומרי הלמידה של התכנית הסינגפורית לארה"ב. הדחיפה העיקרית להחלטה היא ממצאי סקר ההישגים הבינלאומי TIMMS על יכולות תלמידים ברחבי העולם בתחומים המדעים המדויקים. התכנים של תכנית הלימודים הסינגפורית יתואמו לדרישות של איגוד מורי המתמטיקה בארה"ב National Council of Teachers of Mathematics ולקראת סוף 2008 יתחילו בהפצת חומרי הלמידה החדשים ברחבי ארה"ב.

  • לינק

    קצב הגידול של בתי ספר וירטואליים בשנים האחרונות הגיע ל-25% שנה. עפ"י נתוני המועצה האמריקאית לחינוך מקוון פועלים כבר 170 בתי ספר וירטואליים מלאים בארה"ב לצד 25 תוכניות ממלכתיות ללמידה וירטואלית בבתי הספר המקוונים. עפ"י נתוני המועצה יש כיום בים חצי מיליון למיליון תלמידים המשתתפים בקורסים וירטואליים בבתי ספר תיכוניים ובבתי ספר יסודיים. שימוש גובר בקורסים הוירטואליים מסתמן גם בהוראה מתקנת שמעבירים בתי ספר רגילים באינטרנט לתלמידים בבית. בבתי ספר לא מעטים בהם יש צפיפות בכיתות נוטים להשתמש באינטרנט על מנת להעביר חלק מהקורסים לתלמידים הלומדים מהבית. ספינת הדגל של בתי הספר הוירטואליים בארה"ב ובעולם הוא ביה"ס הוירטואלי של פלורידה המונה אלפי תלמידים והמעביר גם קורסים וירטואליים ל-55 אלף תלמידים הלומדים ברחבי ארה"ב.

  • לינק

    במחוז Chugach באלסקה פועל ביה"ס הפועל על פי גישה שונה לחלוטין במקומות כיתות גיל, קיימות שם קבוצות למידה המבוססות על התקדמות במבחני יכולת או סטנדרטים במקצוע. התלמיד יכול להשתייך לקבוצת למידה על פי התקדמות בשלבים ועמידה בסטנדרטים של אותו שלב. כל תלמיד מסיים שלב או את ביה"ס על פי מוכנותו, בשלותו האינטלקטואלית ולא על פי התפתחות גילאית. בביה"ס באלסקה לתלמידים ניתנת הנחייה רבה בשיטת למידה יחידנית המעודדת פרויקטים ומשימות מאתגרות. עם זאת, ביה"ס באלסקה לא ויתר על הערכה נורמטיבית והתלמיד צריך להוכיח רמות יכולת במעבר משלב לשלב בתוך בית הספר. תשעה מחוזות חינוך נוספים באלסקה שוקלים לאמץ את מודל ההתקדמות על פי שלבים במקום המודל הגילאי.

  • לינק

    מאז שנת 2000 התרחבו התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב והן מכשירות כיום כשליש מהמורים החדשים בארה"ב . יחד עם זאת, בחינה לעומק של מסלולי ההכשרה האלטרנטיביים להכשרת מורים מגלה כי מבחינת המהות, מרביתם אינן לאמיתו של דבר תכניות חלופיות לתוכניות ההכשרה הרגילות . עפ"י הדו"ח של מכון Thomas B. Fordham Institute משנת 2007 מרבית התכניות האלטרנטיביות אינן מגשימות את מטרותיהם לגייס מועמדים מוכשרים שביקשו להחליף ייעוד ומקצוע. הם מציעים , אמנם , מסלול הכשרה מעשי ומהיר להוראה בכיתה , אך המועמדים המגיעים אינם בהכרח כאלו שביקשו ייעוד בהוראה כתחליף לעבודה הרגילה שלהם ( Keller B).

  • לינק

    הפריסה של התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב השתנתה מאז הן הוקמו בשנת 1984 . השינוי העיקרי בפריסה נבע מהמחסור במורים למדעים ולמתמטיקה לצד הצורך בהכשרה גוברת של מורים לחינוך המיוחד . מבט כולל ואנליטי על הרכב התכניות בארה"ב אכן מגלה כי דפוסי הפריסה של התכניות הותאמו במיוחד לחסכים אלו במורים למדעים ולמתמטיקה . ההתאמה של התכניות לצרכי השטח הייתה לא רק מבחינת משך התכנית ( רוב התכניות ביקשו לתת מענה של הכשרה שנתית בלבד) אלא בקליטת המועמדים להוראה שלא תמיד היו בהכרח ראויים בסינון ראשוני ( Dai C, Sindelar P, Denslow D, Dewey J, Rosenberg M).

  • לינק

    שני סקרים פותחו כדי למדוד ולהשוות את התפיסה של סטודנטים הלומדים באוניברסיטה גדולה בארה"ב לגבי הישגי הלמידה, שיטות ההוראה של המנחים, והשימוש בטכנולוגיה ללמידה בכיתה.187 סטודנטים נרשמו לקבוצה שלמדה את הקורס בכיתת המולטימדיה. ו–110 סטודנטים למדו את הקורס בכיתה רגילה. תוצאות הסקר הראו כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בתפיסות של הסטודנטים שלמדו בכיתה רגילה לבין הסטודנטים שלמדו בכיתת המולטימדיה לגבי הישגי הלמידה ולגבי השימוש בטכנולוגיה בכיתה (Deng, Heping; Zhang, Shouhong , 2007)

  • סיכום

    המחקר הנוכחי מבקש להתייחס לנושא שלא הרבו לבחון ועניינו הקשרים בין המדיניות המחוזית של קליטת מורים מתחילים לבין האופי והאיכות של התמיכה הניתנת להם. המסגרת המושגית של מחקר זה כוללת את המושגים: התפתחות מורים, קליטת מורים ויישום מדיניות והוא נועד לבחון קשרים אפשריים בין כל אלה. המחקר מצא הבדלים ניכרים באופי ובאיכות של התמיכה במורים המתחילים בין שני המחוזות שנבדקו. ההתנסויות של מורים מתחילים בשני מחוזות באותה מדינה הושפעו מהשאלה אם הייתה להם נגישות לחונכים או לעמיתים אחרים שהכירו את תחומי התוכן ולימוד באותה רמת הכיתה שבה הם לימדו. (Youngs, P.)

  • תקציר

    בשנים האחרונות נוסדו עשרות בתי ספר ברחבי ארצות הברית שמוקדשים להשגת תוצאות גבוהות ועקיבות באוכלוסיות שלרוב משיגות תוצאות נמוכות באופן עקיב. בתי הספר שנטלו על עצמם את המשימה הזו באופן הנחוש ביותר היו בדרך כלל בתי ספר ברישיון – מוסדות במימון ציבורי ובניהול פרטי, שעורכים את אחד הניסויים החינוכיים השנויים במחלוקת. עדין מוקדם לומר אילו מבתי הספר המתרכזים בקידומם של ילדי עניים יתגלו בסוף כמוצלחים ביותר. בינתיים, בתי הספר המשפיעים ביותר משתייכים לרשת "תכנית ידע הוא כח" – KIPP – Knowledge Is Power Program (להלן קי"פ), אשר ייסדו דייויד לווין (Levin) ומייקל פיינברג (Feinberg). המאמר מתאר את שיטת עבודתם, מידת ההצלחה ועיקרי הביקורת המופנית כלפי הרשת. (פול טאף)

  • רפרנס

    קובץ מאמרים חדש בהוצאת Harvard University Press המתאר בצורה מעמיקה את התפתחות מסלול הכשרת המורים באוניברסיטת מישיגן (Michigan State University) והשינוי במהלך תקופה של עשר שנים. המאמרים מתארים את התחדשות מסלול הכשרת המורים באוניברסיטת מישיגן בהובלה ובהנחיה של צוות מורי המורים הידוע בתור צוות 1 (Team One). שורה של חוקרים מובילים בתחומי הכשרת המורים כגון Feiman-Nemser Sharon מציגים את ההתנסות הייחודית שלהם ביצירת השינוי האיכותי באוניברסיטת מישיגן וגישות איכותיות להעמקת הכשרת המורים.

  • לינק

    המחסור במורים בארה"ב נותן את אותותיו על היערכות בתי הספר ועל היערכות מערכת הכשרת המורים בארה"ב. על פי תחזיות מערכת החינוך בארה"ב צפוי מחסור של 2 מיליון מורים בעשור הקרוב שם. לאור הביקוש הגובר של בתי ספר למורים, הוקם בלחץ גורמי החינוך במדינות השונות בארה"ב מסלול הכשרת המורים האלטרנטיבי/הסבה להוראה המיועד לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות ללא ניסיון קודם בהוראה. מטרת המחקר הייתה להעריך את מידת ההצלחה של מורים חדשים המוכשרים בתוכניות אלו בשלב הקליטה בבתי הספר, רמת הנשירה ורמת התמיכה הניתנת למורים החדשים בוגרי תוכניות ההסבה להוראה. המחקר התבסס על רעיונות עם מנהלי בתי ספר תיכוניים בניו–ג'רזי אשר העידו על שביעות רצונם מבוגרי תוכניות ההכשרה האלטרנטיביות והתפתחותם המקצועית החיובית של המורים המתחילים שקלטו והיקף הנשירה המצומצם היחסי שלהם (Nagy, Christopher J.; Wang, Ning)

  • לינק

    באפריל 2006 הועבר חוק חדש במישיגן ארה"ב המחייב את כל המורים ומנהלי בתי הספר בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה להבטיח כי כל ילד הלומד בביה"ס יקבל במהלך לימודיו שעות הוראה המבוססות על התנסויות מתוקשבות. הרקע לחקיקה החדשה הוא החשיבות הרבה שמיחס משרד החינוך במישיגן להקניית מיומנויות תקשוב לתלמידים כחלק מההכנה שלהם לחיים ולהמשך לימודים גבוהים. ההתנסויות המתוקשבות שצריך כל תלמיד לעבור בבית הספר מוגדרות כפעילויות שצריך לעבור התלמיד בהנחיית מורים בביה"ס, אך הדבר אפשרי גם בהנחיה של פרויקטים מתוקשבים חיצוניים. ההתנסות המתוקשבת מחייבת את התלמיד לצבור נקודות זכות כחלק מהציון הכולל בתיכון.

  • סיכום

    בחינת האמונות של מתכשרים להוראה על הוראה ולמידה בשלב הכניסה להכשרה, ומעקב אחר ההתפתחות של אמונות אלה לאור התנסויות אקדמיות ומעשיות, חשובה למורי מורים. המחקר בוחן מטאפורות ככלי לחשיפה ולקידום ההתפתחות של אמונות הסטודנטים באמצעות שילוב של פעילויות רפלקטיביות שיש בהן התנסויות משני הסוגים. ספציפית, המחקר בוחן כיצד ייצוגים מטפוריים של סטודנטים לבית הספר היסודי בארה"ב ובאירלנד משתנים, ומהם הגורמים המשפיעים על שינויים אלה. (Leavy, A. M., McSorley, F.A. & Bote, L. A)

  • סיכום

    היקף הנשירה הגבוהה של מורים מתחילים בארה"ב הניע גורמים שונים בארה"ב לפתח תוכניות התמחות למורים שנועדו לענות על הבעיה. במאמר נסקרות כמה תוכניות מוצלחות שמופעלות מזה חמש שנים בארה"ב על מנת לייצור מסלולי התמחות רב-שנתיים למורים מתחילים. אחת מתוכניות ההתמחות היא תכנית Boston Teacher Residency שמקימיה קשורים מבחינה פדגוגית ומבחינת החזון לפרופסור Linda Darling-Hammond מאוניברסיטת סטנפורד. התכנית נועדה ליצור מסלול התמחות בהוראה לבוגרי מכללות לתקופה של שלוש שנים בתום לימודיהם. במשך כל שלושת שנות ההתמחות בהוראה בכיתות ביה"ס זוכים המורים המתחילים לחונכות מלאה של צוות מורים ותיקים המלווים אותם כל שלוש השנים ותומכים בהם.

  • לינק

    היוזמה של קרן קרנגי' בחינוך לפיתוח ערכת חילופי מידע פדגוגי ותיעוד דידקטי (KEEP) הפכה בארה"ב לפרויקט פדגוגי משמעותי המופץ עתה לעשרות אלפי מורים העושים בה שימוש מושכל. הערכה הממוחשבת KEEP פותחה עוד בשנת 2000 ע"י מעבדת הידע המרכזית (KML) של קרן קרנג'י במטרה לאפשר למורים לתעד בצורה ממוחשבת את ההתנסויות הפדגוגיות שלהם בהוראה. המורים והמחנכים המשתמשים בתוכנת KEEP יכולים לתעד בצורה ממוחשבת מסמכים, מערכי שיעור, הבזקי הוראה, צילומים ותמונות. ניתן לתעד בקלות ממצאים נוספים המעידים על התקדמות ההוראה או על שיקולי דעת פדגוגיים בהוראה במצבים שונים או דרכי הוראה ואסטרטגיות הוראה כולל צילומי וידאו בכיתה, הפעלות, מערכי שיעור ושיקולים דידקטיים מצביים שונים (Toru Iiyoshi, Cheryl Richardson, and Owen McGrath).

  • סיכום

    אולי בהשפעת הגישות הפוסט-מודרניות והאינטרנטיות החל משרד החינוך האמריקאי בחשיבה אסטרטגית חדשה לגבי חזון ביה"ס העתידי. פרויקט סיעור המוחין של משרד החינוך האמריקאי נקרא School 2.0. הכוונה בתהליך גיבוש החזון החינוכי לבתי הספר לשתף את כל גורמי החינוך המקומיים והקהילה החינוכית הקשורה לבתי הספר. תהליך גיבוש החזון החינוכי לביה"ס העתידי אינו מיועד ליחידי סגולה או לבתי ספר מדגימים אלא לכל המורים, התלמידים אנשי החינוך והמשפחות ברחבי ארה"ב. על מנת לתעד את ההשקפות, ההמלצות והתסריטים הוקם לאחרונה אתר אינטרנט חדש המכריז על פרויקט ה- School 2.0. מדובר על אתר מתהווה אשר נועד לארח ולקדם את הדיונים והפורומים בנושא החזון הפדגוגי והטכנולוגי של ביה"ס העתידי הרצוי, ולתעד את התסריטים הפדגוגיים והטכנולוגיים האפשריים.

  • תקציר

    דו"ח אקדמי חדש שפורסם לאחרונה בארה"ב מותח ביקורת חריפה על איכות ההכשרה של המורים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב. הדו"ח שפורסם ב2006 על ידי פרופסור Arthur Levine, נשיאה לשעבר של המכללה לחינוך ומורים אוניברסיטת קולומביה מצביע על כך שאיכות המורים המוכשרים באוניברסיטאות בארה"ב הולכת ויורדת משנה לשנה. תוכניות הלימודים להכשרת מורים במרבית המכללות והאוניברסיטאות בארה"ב מפוצלות ואינן מבוססות על תקופת הכשרה קבועה וברורה כמו בבתי ספר לרפואה או משפטים. מרבית התוכניות אין מגדירות בצורה נאותה סל מיומנויות נדרש למורה וההכשרה המעשית לקראת ההוראה בכיתה עדיין מוגבלת. הדו"ח קורא לבנות מחדש את כל מערכי התוכניות במכללות לחינוך ולהפוך אותן למוסדות מקצועיים המדגישים יותר ויותר את הצד של התנסות מעשית בהוראה. דגש צריך להינתן להכשרת מורים על פי הדרך שבה לומדים התלמידים בכיתות ויכולת פרחי ההוראה להתאים את דרכי ההוראה שלהם בהתאם. הדו"ח של פרופסור ארתור לווין עורר תגובות רבות בקרב חברי האיגוד האמריקאי להכשרת מורים (American Association of Colleges for Teacher Education) וחלק מן ההמלצות עוררו שם מחלוקת רבה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין