ארה"ב
מיון:
נמצאו 339 פריטים
פריטים מ- 321 ל-339
  • סיכום

    במסגרת הכינוס הוירטואלי הבינלאומי "פותחים שערים בהכשרת מורים – אל מול אתגרי החינוך וההוראה" שהתקיים במכון מופ"ת, ראיינה פרופ' מרים בן-פרץ את פרופ' רחל לוטן, מרכזת תוכנית הלימודים להכשרת מורים, אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. לוטן מתייחסת למגמות והאתגרים העומדים בימינו בפני הכשרת המורים בארה"ב ובמקומות אחרים, ומספרת על בית הספר לחינוך באוניברסיטת סטנפורד והתוכנית להכשרת מורים שהיא עומדת בראשה.

  • סיכום

    על מנת להתמודד עם תופעת האלימות פרופ' Noddings מציעה מצד אחד "לדמיין את הגרוע ביותר" ומצד שני לבדוק בצורה שיטתית ולא להפסיק לשאול "למה". לטענתה יש לדבר יותר עם הילדים והתלמידים על "הצד האפל" שעלול להיות טמון אצל כל אחד ("The shadow size") ולדון יחד איתם בכך. נודיגנס מדגישה את ממד המגדר וממד הלאומיות כמזינים את בעיית האלימות כל עוד מערכת החינוך נמנעת מלדון ולהעלות שאלות במסגרת שיח משותף עם הילדים, דיונים שמאוחר יותר יסייעו לתלמידים להתמודד עם קונפליקטים. נודיגנס מתנגדת נחרצות לרפורמה NCLB שלדעתה מייצרת תלמידים בעלי הישגים אך לא אנשים חושבים וביקורתיים.

  • תקציר

    הפרק סוקר שיטה להכשרת מורים על בסיס כשירויות – CBTE, המהווה מקרה בוחן של התפיסה. למרות שהשיטה הופעלה לפי כשלושים שנה, רעיונותיה ועקרונותיה שבים כיום לזירה. מדובר אם כן בשיטה טכנית-רציונלית המכשירה מורים שיהיו אנשי מקצוע שהיא מקרה מעניין ומייצג של תפיסת העולם הטכנית-רציונלית ושל פירמידת הידע המושתתת עליה. אלא שבתחילת שנות השמונים של המאה העשרים חל מפנה בתיאוריות המדעיות, בתפיסות האפיסטמולוגיות והערכיות ובהשקפת העולם שסיפקו לשיטת ה-CBTE את בסיסה ונראה היה שמקצוע ההוראה אינו יכול עוד להתבסס עליהם (שלמה בק)

  • תקציר

    סקירת ספרות של ד"ר אמנון טיל, המתמקדת בתוכניות להתמודדות בתופעות האלימות ברמה הלאומית בבתי הספר בארה"ב. מתוארות ארבע תוכניות שהוכחו כמוצלחות, תוך תיאור רציונל ומטרות התכונית, משתתפיה, הצעדים העיקריים שננקטים במימוש התוכנית ותוצאותיה. רוב התוכניות מבוססות על שיתוף ההורים והקהילה בנוסף לפעילות בבית הספר.

  • סיכום

    למרות כל מאמצי מערכת החינוך בקליפורניה, הולך ויורד זו השנה החמישית מספר המועמדים להוראה ברחבי המדינה. בשנה האחרונה הסתמנה ירידה של 9% במספר המועמדים הפונים ללמוד חינוך והוראה במכללות ובאוניברסיטאות בקליפורניה. נראה כי אחד הגורמים המרכזיים לכישלון של מדינת קליפורניה להרחיב את שורת המורים נובע מהכלכלה הדינאמית במדינה ומהביקוש לכוח אדם טכנולוגי, מדעי והנדסי. בקליפורניה יש ריכוז גבוה של תעשיות הי-טק ומגזרי שירותים התומכים בכלכלת ההי-טק. הביקוש לבוגרי אוניברסיטאות לתחומי ההי-טק והמו"פ גדל כל שנה ומחייב לעתים לגייס מועמדים מחוץ למדינה. בראייה כוללת יותר, נראה כי הבעיה קשורה קשר אמיץ לירידה המתמשכת במעמדו של המורה בחברה האמריקאית. מומחים סבורים כי כל עוד לא ישתפר מעמד המורה בחברה האמריקאית לא יחול שינוי מהותי בנסיבות המחסור במורים בקליפורניה.

  • סיכום

    המאמר עוסק בניתוח מקומו של העוני ברפורמות בית ספריות. ניתוח הנתונים מצביע על חמש נקודות מרכזיות: א.היקף העוני ומשכו גדולים בארה"ב יותר מאשר במדינות עשירות אחרות; ב.יש קשר בין עוני לבין מיקומם הנמוך שלהישגים אקדמיים; ג.העוני מגביל ביטוי של כישרונות קיימים. גורמים סביבתיים, במיוחד המשפחה והסביבה, לא גנטיקה, משפיעים על יכולות אקדמיות; ד.בעיות רפואיות קשות משפיעות על ילדים עניים. הדבר מגביל את הישגיהם הלימודיים וסיכוייהם בחיים; ה.הפחתה מועטה בעוני המשפחה מובילה לצמיחה בהתנהגויות חיוביות בבית הספר ולהישגים אקדמיים טובים יותר. הטענה היא שעוני קשה מציב מגבלות על מה שניתן להשיג באמצעות רפורמות בית ספריות. הנתונים המוצגים במאמר מראים שהמדיניות החזקה ביותר לשיפור הישגים בבי"ס היא בהפחת העוני בקרב המשפחות והנוער. (Berliner, D)

  • סיכום

    סקירת ספרות הבוחנת את השאלה האם יום לימודים ארוך תורם לשיפור ההישגיים הלימודיים של התלמידים, לאור המשאבים הרבים שהפעלתו דורשת. המאמר מציג סיכום של ממצאי מחקרים לגבי ארה"ב, בריטניה, גרמניה וישראל, ומחבריו טוענים שבסך הכל המחקר מלמד שלא נצפו תוצאות משמעתיות במעבר ליול"א מבחינת הצטיינות אקדמית ורמת ציונים. האלטרנטיבות המוצעות, בין השאר, הן שיפור איכות החינוך ואיכות ההוראה. (אמנון טיל)

  • רפרנס

    החקיקה של תכנית No Child Left Behind משנת 2002 קובעת כי תוקפם של מחקרים חינוכיים המשמשים בסיס ליישום של רפורמות חינוכיות ייבחנו על פי קריטריונים ועדויות המבוססות באופן מדעי. לקביעה זו השלכות רבות על תכנון והערכה של תוכניות לימודים. מצד אחד יש הרואים בכך הזדמנות לבסס את מדע החינוך, מצד שני יש הרואים את גישת ה-SBR כצרה מדי. סקירה באינטרנט של אתרים ומאמרים מרכזיים בנושא.

  • לינק

    דגמים שונים של מכללות לחינוך/להכשרת מורים בעולם. יש מקומות שהמכללה היא מוסד בפני עצמו ויש מקומות בהן המכללה צמודה לאוניברסיטה/ 60% מהמוסדות המכשירים מורים בארה"ב הם אוניברסיטאות, כ30% הן מכללות עצמאיות לחינוך, חלקם קשורות לאוניברסיטאות בתוכניות משותפות לצורך התמחות בלבד וחלקן בעלות מעמד אקדמי מוכר מלא להכשרת מורים. המכללות להכשרת מורים באנגליה שהיו בחלקן הגדול עצמאיות עד 1984 הצטרפו לאוניברסיטאות הבריטיות, אך נהנות במרבית המקרים מאוטונומיה מלאה, אך עם בקרה חינוכית הדוקה מאד מרשויות ממלכתיות. חלק גדול מן המכללות באנגליה מכשירות את המורים בשיתוף פעולה מירבי עם בתי ספר מאמנים אשר משקלם בתהליך הנו משמעותי. (עמי סלנט)

  • סיכום

    נכון לשנת 2005 יש בארה"ב כ600 תוכניות הכשרה אלטרנטיביות להכשרת מורים. מרביתם מוצעות ע"י האוניברסיטאות, המכללות הקהילתיות (Community Colleges), מחוזות החינוך ולעתים אפילו ע"י מחלקות חינוך של המדינות השונות. כל שנה מצטרפים כ-35,000 מורים חדשים שהוכשרו בתוכניות אלטרנטיביות לכוח ההוראה בארה"ב. נוכח המחסור הגדל במורים מן השורה הולכת ומתחזקת בארה"ב המגמה של הכשרה גמישה של מורים. הפרופיל של המורים שהוכשרו בתוכניות אלטרנטיביות יש בו כדי להעיד על תופעות בלתי צפויות ואולי בעייתיות מבחינה פדגוגית ומבחינת ההישגים. החיסרון העיקרי של מרבית התוכניות האלטרנטיביות הוא העדר הנחייה וליווי פדגוגי הולמים אשר לדעת כל המומחים הפדגוגיים חיוניים לטיפוח ומניעת נשירה של מורים חדשים.מתברר כי רק 7% מן המוכשרים במסלולים האלטרנטיביים זכו להנחיה רציפה של מורים מאמנים. ההנחיה והליווי שניתנו למשתתפים בתכנית היו מצומצמים למדי והתקיימו לסירוגין אחת לכמה שבועות.

  • לינק

    הנתונים המעודכנים מראים כי 20% מהמורים החדשים הנכנסים למערכת החינוך האמריקאית, נוטשים את ההוראה לאחר 3 שנות עבודה בלבד, ואילו 50% מהמורים עוזבים את משרתם לאחר שנתיים נוספות. על-פי הערכה, המחסור הצפוי במורים בעשור הקרוב מגיע למספר עצום – 2 מיליון! הבסיס לתופעה זו נעוץ בשילובם של מורים בלתי מנוסים בבתי ספר "קשים" שרוב התלמידים באים מאזורי מצוקה ועוני.

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה להשוות בין שני סוגי הכשרת מורים בארה"ב, הכשרת מורים מסורתית מול הכשרת מורים מבוססת תוכנית לימודים אינטגרטיבית. המחקר התבסס על חקר מקרה של מכללה ותיקה להכשרת מורים בארה"ב אשר עברה מתכנית לימודים מסורתית לתכנית לימודים אינטגרטיבית מבוססת סטנדרטים. במענה לשאלת המחקר הראשונה נמצא כי התכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים אכן מכשירה טוב יותר את הסטודנטים בהשוואה לתכנית המסורתית. העדיפות של תכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים עולה בקנה אחד עם הממצאים של החוקרים (Wiggle & White (1998 על האפקטיביות של הכשרת מורים מבוססת סטנדרטים בעיקר מבחינת שיטת ההערכה, אך אינה תואמת בהכרח לכל המסקנות של החוקרים (Carter & Mason (1997 על עדיפותם של תוכניות לימודים בינתחומיות אינטגרטיביות (Mikyong Minsun Kim , Richard L. Andrews , Deborah L. Carr)

  • סיכום

    המאמר עוסק במדיניות החינוך כפי שהיא באה לידי ביטוי בקשר שבין המחוזות לבין בתי הספר והמורים. החוקרות ניסו לבדוק עד כמה היערכות המחוז ומבנהו משפיעים על ההוראה בבתי הספר ועל ההתפתחות המקצועית של המורים בו בדגש על מורים מתחילים. המאמר המערכתי בחן את האופי הארגוני ואת התפישות החינוכיות של שני מחוזות שונים ואת והשפעתם על בתי הספר. המחברות טוענות שהמחוזות עשויים לשמש כמכשירי מורים. המטלות שהם נותנים למורים המתחילים, המשאבים שהם מספקים, סביבות הלמידה שהם יוצרים, כלי ההערכה שהם מתכננים והשיחות שהם מעוררים עשויים להשפיע על מורים מתחילים כשהם באים ללמוד על הוראת שפות ועל הוראה באופן כללי. (Grossman, P., Thompson, C)

  • סיכום

    שלוש התפתחויות מרכזיות מניעות עכשיו את הפרקטיקה, המדיניות והמחקר בהכשרת מורים בארה"ב: מיקוד אינטנסיבי על איכות המורה (teacher quality ), פיתוח מבחן רישוי בארה"ב, ויסות הדוק של הדה-ויסות (דבר והיפוכו) Tightly Regulated Deregulation, הכוח השלישי שמניע את הכשרת המורים ב- 2004 היא העלייה הדרמטית ב"מדע החינוך" ו/או "הבסיס המחקרי המדעי" לחינוך. (Marilyn Cochran-Smith)

  • לינק

    המאמר מציג הערכה של תוכנית הכשרה מקוצרת שהוצבה במטרה להתגבר על מחסור במורים ועל איכות ההוראה במסצ'וסטס בארה"ב.ממצאי המחקר מצביעים על כך שמטרות התוכנית המקוצרת, שהתקיימה לאורך מספר שנים והוערכה לאחר כמה שנות הפעלה, לא הושגו.מדובר בגיוס אנשים מוכשרים שלא הייתה להם בהכרח התנסות קודמת בהוראה וחלקם אף לא היה מגיע להוראה ללא האפשרות שניתנה להם להתכשר למקצוע במשך 7 שבועות ולהיות משובצים לאחר מכן לעבודה בבתי ספר. הדגש היה על שיבוץ בבתי ספר בעלי קשיים, באזורים בעלי קשיים. לא יהיה זה חכם להשקיע מימון לגישה שבמקרה זה הביאה למספרים נמוכים של מורים שיש בהם צורך רב. לאור המחסור במורים מובן שקובעי המדיניות בכל הרמות רוצים לנסות צורות חלופיות של הכשרת מורים. עקרוני אבל שכאשר מממנים יוזמות כלאה, יש לעשות זאת ברוח של ניסוי שנעשה ברצינות, בשקיפות ובאובייקטיביות המאפיינים ניסוי אמיתי ( Fowler, C.R ).

  • סיכום

    מדינות רבות בארה"ב פיתחו תוכניות הסמכה אלטרנטיביות לחינוך הגיל הרך וחינוך מיוחד בכדי להתגבר על בעיה של מחסור בכוח אדם, רובן מקצרות את תהליך ההסמכה הפתוח רק לבעלי תואר. המאמר מתרכז בתכנית שכזו במדינת נבאדה, שאמורה בסופו של דבר להעניק תואר ראשון בחינוך לבוגריה בדגש על חינוך הגיל הרך. הבוגרים אמורים להיות מורים "כלליים", אך בתמיכה של מומחים (מורים לחינוך מיוחד, תרפיסטים) יהיו מסוגלים לעבוד במגוון סביבות לפיתוח תוכניות עבור ילדים בעלי יכולות שונות. הם מפתחים מיומנויות לשיתוף פעולה ולעבודת צוות עם אנשי מקצוע מדיסציפלינות אחרות וכן בני משפחה של הילדים. רוב המשתתפים בתכנית, רוכשים ניסיון רב על ידי עבודת שטח וניתן להעריך ששיעור ההישרדות שלהם במקצוע יהיה ארוך יותר מאשר מועמדים מסורתיים להוראה. כמו כן הם בעלי הבנה טובה יותר לגבי תוכניות לימודים מאוחדות בחינוך המכליל וזכו להיות מעורבים באופן אקטיבי בהצגת תכנים ויישומם כבר במהלך הכשרתם. (Yaoying Xu, Jeffrey Gelfer, John Filler)

  • סיכום

    תנועת הסטנדרטים בארה"ב חייבה כל תלמיד בכיתות ג'-ח' לעבור כל שנה מבחנים על פי סטנדרטים בקריאה ובמתמטיקה וכל אזור תוגמל או הוענש על-פי הישגי התלמידים. במאמר זה הכותבים מפרטים כמה בעיות הנוגעות לתכנית הבחינות הנ"ל. לדעתם המתכונת הנוכחית מתעלמת מהייחודיות של החינוך האמריקאי ומביאה במקום זאת מבחנים שתוצאותיהם הטלת סנקציות על הלומדים, על המורים ועל בתי הספר. הכותבים מתמקדים בקשיים החינוכיים העולים מחוק NCLB שלדעתם מכוון לגישה אחידה בתוכניות הלימודים הפוגעת באיכות החינוך, ומתארים שורה של בעיות המסבירות את הצורך בתוכנית שונה. (Zittleman, K. & Sadker, D)

  • לינק

    בניתוח רפורמות נהוג לבחון חמישה גורמים יסודיים הקשורים האחד במשנהו: הסיבות להיווצרותן, תהליך גיבושן, דרכי אימוצן, אופי ביצוען ותוצאותיהם. מתוארות בהרחבה שלוש הרפורמות חינוכיות מהותיות שהתחוללו בעולם המערבי (אוסטרליה, אנגליה, ארה"ב) תוך התייחסות לדו"ח הכשרת המורים בישראל בתמורות הזמן (פרופסור מרים בן-פרץ). מסקנת המחבר היא כי דו"ח ועדת בן פרץ לא הצליח למצות את סוגיות היסוד של הכשרת המורים בישראל. הניסיון שנצבר בתכנון רפורמות באוסטרליה, באנגליה ובארה"ב שבהן טופלה שאלת איכות המורים והכשרתם תוך הקשר לתוכניות לימודים, מטרות לאומיות, דרכי סיוע למורים וכיוצא באלה והלקחים העולים מתהליכים אלו לא נלמדו ולא הותאמו לצרכי החינוך בישראל (יונאי יוסף)

  • תקציר

    מחקר זה דן בפולמוס שהתחולל באקדמיה האמריקנית ברבע האחרון של המאה ה-20 על אודות תכנים תרבותיים וערכיים שיש להקנות בתכניות לימודי החובה ב"חינוך כללי" לתלמידי התואר הראשון. (רוני ריינגולד)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין