ארה"ב
מיון:
נמצאו 344 פריטים
פריטים מ- 321 ל-340
  • תקציר

    המאמר מתאר ,מצד אחד, את דרישות ההערכה לפרחי הוראה בארה"ב בהתבסס על סטנדרט מס' 2 להערכת יכולות הוראה שגובש ונקבע רשמית על ידי המועצה הארצית להסמכת מורים בארה"ב. מצד שני מתאר המאמר את ההיערכות של אוניברסיטה אמריקאית ליישום וההטמעה של סטנדרט מס' 2 להערכת מורים בתוכניות הכשרת המורים הנהוגות שם. המשמעות של הכנסת הסטנדרטים החדשים להערכת פרחי הוראה של NCATE היא חיזוק היסודות של הערכה אוטנטית של יכולות המורים המתחילים ופחות הערכה נורמטיבית שהייתה דומיננטית עד כה בהכשרת מורים בארה"ב. על מנת להתאים את ההערכה האוטנטית של יכולות המורים המתחילים היה צורך לשנות הדגשים פדגוגיים של הקורסים הקיימים בהכשרת מורים באוניברסיטה על מנת לשקף את דרישות ההערכה של ה-NCATE ההולכות ותופסות יותר ויותר מקום במוסדות הכשרת מורים בארה"ב. (Pamela A Sandoval, Stanley E Wigle, Chula Vista)

  • לינק

    דוגמא מעניינת לאתר מתוקשב להוראת אנגלית כשפה זרה (ESL) בביה"ס תיכון אמריקאי. מטרת האתר היא לעודד קריאת חומרים וספרים באנגלית על ידי התלמידים הלומדים בקורס לאנגלית כשפה זרה שנייה. האתר המתוקשב, שנבנה בכלים פשוטים למדי, מאפשר ארגון שיטתי של ההוראה והלמידה. התלמידים משויכים למועדון קריאה ספרותי וירטואלי, יכולים להעלות את סיכומי הקריאה באמצעות תבניות ויכולים לנהל בלוג ובו סיכומי הקריאה וההתרשמות באנגלית. כמו כן, ניתן לפתוח לקוראים קבוצות דיון מתוקשבות העוסקות בנושאים ובסוגיות משותפות שנמצאו במהלך קריאת הספרים. האתר השימושי זכה בפרס החינוך של ניו-ג'רזי עבור התנסויות חינוכיות מועילות.

  • לינק

    פער ההישגים הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בארה"ב כיום. הכוונה היא לשונות בציונים במבחנים מתוקננים (standardized) בין שחורים ולבנים, לטיניים ולבנים, מהגרים שהגיעו לאחרונה ותלמידים לבנים. המאמר טוען שהתמקדות בפער הוא טעות. במקום זאת יש להביט ב"חוב החינוכי" של המדינה שהצטבר לאורך זמן. הו וב זו ששורשיו היסטוריים, כלכליים, סוציו פוליטיים ו/או מוסריים. וניתן לעשות אנלוגיה בינו לבין המושג השגור של "חוב לאומי" בהקשר של משמעותם של קיצוצים תקציביים ל"חוב החינוכי". כדי להבין את רעיון של "חוב חינוכי" צריך להשתמש בדמיון כדי לבנות מערכת של דימויים המתארים אותו. על הדימויים להזכיר לנו את ההשפעה המצטברת של חינוך דל, תנאי דיור דלים, שירותי בריאות דלים ושירותים ממלכתיים אחרים דלים יוצרים חברה מפוצלת שמשאירה ילדים רבים מאחור. על הדימויים האלה לאלץ אותנו להשתמש בידע, בכשירויות ובמוחיות הקיימים כדי לשכך את הסבל ככל היותר ( Ladson-Billings, G.) .

  • סיכום

    מחקר חדש של אוניברסיטת ממפיס בארה"ב מצא כי חיבור מחשבים ניידים לתקשורת אלחוטית במתקני ביה"ס משפר את הלמידה של התלמידים בבתי הספר היסודיים ומשפר את איכות הלמידה. הניסוי הטכנולוגי נערך בשנים 2004-2005 ב-100 בתי ספר במישיגן בהשתתפות 23, 000 תלמידים ו1500 מורים. ממצאי המחקר מלמדים כי תלמידים הנעזרים במחשבים ניידים מבוססים תקשורת אלחוטית גילו מיומנויות גבוהות יותר בהתמודדות עם תכנית הלימודים והפגינו מוטיבציה גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים שנעזרו במחשבים הרגלים בבתי הספר. המורים שרואיינו ע"י צוות המחקר דיווחו על שיפור המוטיבציה של התלמידים בבתי הספר היסודיים (כיתות ו') ועל אינטראקציה טובה יותר בין המורים והתלמידים.

  • תקציר

    הסקירה מסכמת את יוזמת המחקר של קרן קרנג'י לחינוך לגבי הכשרת המורים בארה"ב במסגרת פרויקט הניסוי וההדגמה להשבחת ההוראה והכשרת המורים TNE. הפרויקט נועד לשפר את תוכניות הכשרת המורים ע"י השבחת ההוראה כאשר שבעה מכללות ואוניברסיטאות ידועות נבחרו על מנת להדגים הוראה אחרת של מורי המורים בעיקר בתחומי המדעים וגם בתחומי האמנויות. התוכניות נועדו תכנון אחר של הוראה משובחת על יסוד עקרונות ה-TNE. מסקנות עיקריות הן כי השינויים הנדרשים בתוכניות הכשרת המורים בארה"ב הם איטיים יותר מאשר נצפו ע"י קרן קרנג'י ומכון ראנד אשר הובילו ומובילות את הרפורמה המדגימה בתוכניות באותן שבע מכללות ואוניברסיטאות ( Sheila Nataraj Kirby et al).

  • סיכום

    במסגרת הכינוס הוירטואלי הבינלאומי "פותחים שערים בהכשרת מורים – אל מול אתגרי החינוך וההוראה" שהתקיים במכון מופ"ת, ראיינה פרופ' מרים בן-פרץ את פרופ' רחל לוטן, מרכזת תוכנית הלימודים להכשרת מורים, אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. לוטן מתייחסת למגמות והאתגרים העומדים בימינו בפני הכשרת המורים בארה"ב ובמקומות אחרים, ומספרת על בית הספר לחינוך באוניברסיטת סטנפורד והתוכנית להכשרת מורים שהיא עומדת בראשה.

  • סיכום

    על מנת להתמודד עם תופעת האלימות פרופ' Noddings מציעה מצד אחד "לדמיין את הגרוע ביותר" ומצד שני לבדוק בצורה שיטתית ולא להפסיק לשאול "למה". לטענתה יש לדבר יותר עם הילדים והתלמידים על "הצד האפל" שעלול להיות טמון אצל כל אחד ("The shadow size") ולדון יחד איתם בכך. נודיגנס מדגישה את ממד המגדר וממד הלאומיות כמזינים את בעיית האלימות כל עוד מערכת החינוך נמנעת מלדון ולהעלות שאלות במסגרת שיח משותף עם הילדים, דיונים שמאוחר יותר יסייעו לתלמידים להתמודד עם קונפליקטים. נודיגנס מתנגדת נחרצות לרפורמה NCLB שלדעתה מייצרת תלמידים בעלי הישגים אך לא אנשים חושבים וביקורתיים.

  • תקציר

    הפרק סוקר שיטה להכשרת מורים על בסיס כשירויות – CBTE, המהווה מקרה בוחן של התפיסה. למרות שהשיטה הופעלה לפי כשלושים שנה, רעיונותיה ועקרונותיה שבים כיום לזירה. מדובר אם כן בשיטה טכנית-רציונלית המכשירה מורים שיהיו אנשי מקצוע שהיא מקרה מעניין ומייצג של תפיסת העולם הטכנית-רציונלית ושל פירמידת הידע המושתתת עליה. אלא שבתחילת שנות השמונים של המאה העשרים חל מפנה בתיאוריות המדעיות, בתפיסות האפיסטמולוגיות והערכיות ובהשקפת העולם שסיפקו לשיטת ה-CBTE את בסיסה ונראה היה שמקצוע ההוראה אינו יכול עוד להתבסס עליהם (שלמה בק)

  • תקציר

    סקירת ספרות של ד"ר אמנון טיל, המתמקדת בתוכניות להתמודדות בתופעות האלימות ברמה הלאומית בבתי הספר בארה"ב. מתוארות ארבע תוכניות שהוכחו כמוצלחות, תוך תיאור רציונל ומטרות התכונית, משתתפיה, הצעדים העיקריים שננקטים במימוש התוכנית ותוצאותיה. רוב התוכניות מבוססות על שיתוף ההורים והקהילה בנוסף לפעילות בבית הספר.

  • סיכום

    למרות כל מאמצי מערכת החינוך בקליפורניה, הולך ויורד זו השנה החמישית מספר המועמדים להוראה ברחבי המדינה. בשנה האחרונה הסתמנה ירידה של 9% במספר המועמדים הפונים ללמוד חינוך והוראה במכללות ובאוניברסיטאות בקליפורניה. נראה כי אחד הגורמים המרכזיים לכישלון של מדינת קליפורניה להרחיב את שורת המורים נובע מהכלכלה הדינאמית במדינה ומהביקוש לכוח אדם טכנולוגי, מדעי והנדסי. בקליפורניה יש ריכוז גבוה של תעשיות הי-טק ומגזרי שירותים התומכים בכלכלת ההי-טק. הביקוש לבוגרי אוניברסיטאות לתחומי ההי-טק והמו"פ גדל כל שנה ומחייב לעתים לגייס מועמדים מחוץ למדינה. בראייה כוללת יותר, נראה כי הבעיה קשורה קשר אמיץ לירידה המתמשכת במעמדו של המורה בחברה האמריקאית. מומחים סבורים כי כל עוד לא ישתפר מעמד המורה בחברה האמריקאית לא יחול שינוי מהותי בנסיבות המחסור במורים בקליפורניה.

  • סיכום

    המאמר עוסק בניתוח מקומו של העוני ברפורמות בית ספריות. ניתוח הנתונים מצביע על חמש נקודות מרכזיות: א.היקף העוני ומשכו גדולים בארה"ב יותר מאשר במדינות עשירות אחרות; ב.יש קשר בין עוני לבין מיקומם הנמוך שלהישגים אקדמיים; ג.העוני מגביל ביטוי של כישרונות קיימים. גורמים סביבתיים, במיוחד המשפחה והסביבה, לא גנטיקה, משפיעים על יכולות אקדמיות; ד.בעיות רפואיות קשות משפיעות על ילדים עניים. הדבר מגביל את הישגיהם הלימודיים וסיכוייהם בחיים; ה.הפחתה מועטה בעוני המשפחה מובילה לצמיחה בהתנהגויות חיוביות בבית הספר ולהישגים אקדמיים טובים יותר. הטענה היא שעוני קשה מציב מגבלות על מה שניתן להשיג באמצעות רפורמות בית ספריות. הנתונים המוצגים במאמר מראים שהמדיניות החזקה ביותר לשיפור הישגים בבי"ס היא בהפחת העוני בקרב המשפחות והנוער. (Berliner, D)

  • סיכום

    סקירת ספרות הבוחנת את השאלה האם יום לימודים ארוך תורם לשיפור ההישגיים הלימודיים של התלמידים, לאור המשאבים הרבים שהפעלתו דורשת. המאמר מציג סיכום של ממצאי מחקרים לגבי ארה"ב, בריטניה, גרמניה וישראל, ומחבריו טוענים שבסך הכל המחקר מלמד שלא נצפו תוצאות משמעתיות במעבר ליול"א מבחינת הצטיינות אקדמית ורמת ציונים. האלטרנטיבות המוצעות, בין השאר, הן שיפור איכות החינוך ואיכות ההוראה. (אמנון טיל)

  • רפרנס

    החקיקה של תכנית No Child Left Behind משנת 2002 קובעת כי תוקפם של מחקרים חינוכיים המשמשים בסיס ליישום של רפורמות חינוכיות ייבחנו על פי קריטריונים ועדויות המבוססות באופן מדעי. לקביעה זו השלכות רבות על תכנון והערכה של תוכניות לימודים. מצד אחד יש הרואים בכך הזדמנות לבסס את מדע החינוך, מצד שני יש הרואים את גישת ה-SBR כצרה מדי. סקירה באינטרנט של אתרים ומאמרים מרכזיים בנושא.

  • לינק

    דגמים שונים של מכללות לחינוך/להכשרת מורים בעולם. יש מקומות שהמכללה היא מוסד בפני עצמו ויש מקומות בהן המכללה צמודה לאוניברסיטה/ 60% מהמוסדות המכשירים מורים בארה"ב הם אוניברסיטאות, כ30% הן מכללות עצמאיות לחינוך, חלקם קשורות לאוניברסיטאות בתוכניות משותפות לצורך התמחות בלבד וחלקן בעלות מעמד אקדמי מוכר מלא להכשרת מורים. המכללות להכשרת מורים באנגליה שהיו בחלקן הגדול עצמאיות עד 1984 הצטרפו לאוניברסיטאות הבריטיות, אך נהנות במרבית המקרים מאוטונומיה מלאה, אך עם בקרה חינוכית הדוקה מאד מרשויות ממלכתיות. חלק גדול מן המכללות באנגליה מכשירות את המורים בשיתוף פעולה מירבי עם בתי ספר מאמנים אשר משקלם בתהליך הנו משמעותי. (עמי סלנט)

  • סיכום

    נכון לשנת 2005 יש בארה"ב כ600 תוכניות הכשרה אלטרנטיביות להכשרת מורים. מרביתם מוצעות ע"י האוניברסיטאות, המכללות הקהילתיות (Community Colleges), מחוזות החינוך ולעתים אפילו ע"י מחלקות חינוך של המדינות השונות. כל שנה מצטרפים כ-35,000 מורים חדשים שהוכשרו בתוכניות אלטרנטיביות לכוח ההוראה בארה"ב. נוכח המחסור הגדל במורים מן השורה הולכת ומתחזקת בארה"ב המגמה של הכשרה גמישה של מורים. הפרופיל של המורים שהוכשרו בתוכניות אלטרנטיביות יש בו כדי להעיד על תופעות בלתי צפויות ואולי בעייתיות מבחינה פדגוגית ומבחינת ההישגים. החיסרון העיקרי של מרבית התוכניות האלטרנטיביות הוא העדר הנחייה וליווי פדגוגי הולמים אשר לדעת כל המומחים הפדגוגיים חיוניים לטיפוח ומניעת נשירה של מורים חדשים.מתברר כי רק 7% מן המוכשרים במסלולים האלטרנטיביים זכו להנחיה רציפה של מורים מאמנים. ההנחיה והליווי שניתנו למשתתפים בתכנית היו מצומצמים למדי והתקיימו לסירוגין אחת לכמה שבועות.

  • לינק

    הנתונים המעודכנים מראים כי 20% מהמורים החדשים הנכנסים למערכת החינוך האמריקאית, נוטשים את ההוראה לאחר 3 שנות עבודה בלבד, ואילו 50% מהמורים עוזבים את משרתם לאחר שנתיים נוספות. על-פי הערכה, המחסור הצפוי במורים בעשור הקרוב מגיע למספר עצום – 2 מיליון! הבסיס לתופעה זו נעוץ בשילובם של מורים בלתי מנוסים בבתי ספר "קשים" שרוב התלמידים באים מאזורי מצוקה ועוני.

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה להשוות בין שני סוגי הכשרת מורים בארה"ב, הכשרת מורים מסורתית מול הכשרת מורים מבוססת תוכנית לימודים אינטגרטיבית. המחקר התבסס על חקר מקרה של מכללה ותיקה להכשרת מורים בארה"ב אשר עברה מתכנית לימודים מסורתית לתכנית לימודים אינטגרטיבית מבוססת סטנדרטים. במענה לשאלת המחקר הראשונה נמצא כי התכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים אכן מכשירה טוב יותר את הסטודנטים בהשוואה לתכנית המסורתית. העדיפות של תכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים עולה בקנה אחד עם הממצאים של החוקרים (Wiggle & White (1998 על האפקטיביות של הכשרת מורים מבוססת סטנדרטים בעיקר מבחינת שיטת ההערכה, אך אינה תואמת בהכרח לכל המסקנות של החוקרים (Carter & Mason (1997 על עדיפותם של תוכניות לימודים בינתחומיות אינטגרטיביות (Mikyong Minsun Kim , Richard L. Andrews , Deborah L. Carr)

  • סיכום

    המאמר עוסק במדיניות החינוך כפי שהיא באה לידי ביטוי בקשר שבין המחוזות לבין בתי הספר והמורים. החוקרות ניסו לבדוק עד כמה היערכות המחוז ומבנהו משפיעים על ההוראה בבתי הספר ועל ההתפתחות המקצועית של המורים בו בדגש על מורים מתחילים. המאמר המערכתי בחן את האופי הארגוני ואת התפישות החינוכיות של שני מחוזות שונים ואת והשפעתם על בתי הספר. המחברות טוענות שהמחוזות עשויים לשמש כמכשירי מורים. המטלות שהם נותנים למורים המתחילים, המשאבים שהם מספקים, סביבות הלמידה שהם יוצרים, כלי ההערכה שהם מתכננים והשיחות שהם מעוררים עשויים להשפיע על מורים מתחילים כשהם באים ללמוד על הוראת שפות ועל הוראה באופן כללי. (Grossman, P., Thompson, C)

  • סיכום

    שלוש התפתחויות מרכזיות מניעות עכשיו את הפרקטיקה, המדיניות והמחקר בהכשרת מורים בארה"ב: מיקוד אינטנסיבי על איכות המורה (teacher quality ), פיתוח מבחן רישוי בארה"ב, ויסות הדוק של הדה-ויסות (דבר והיפוכו) Tightly Regulated Deregulation, הכוח השלישי שמניע את הכשרת המורים ב- 2004 היא העלייה הדרמטית ב"מדע החינוך" ו/או "הבסיס המחקרי המדעי" לחינוך. (Marilyn Cochran-Smith)

  • לינק

    המאמר מציג הערכה של תוכנית הכשרה מקוצרת שהוצבה במטרה להתגבר על מחסור במורים ועל איכות ההוראה במסצ'וסטס בארה"ב.ממצאי המחקר מצביעים על כך שמטרות התוכנית המקוצרת, שהתקיימה לאורך מספר שנים והוערכה לאחר כמה שנות הפעלה, לא הושגו.מדובר בגיוס אנשים מוכשרים שלא הייתה להם בהכרח התנסות קודמת בהוראה וחלקם אף לא היה מגיע להוראה ללא האפשרות שניתנה להם להתכשר למקצוע במשך 7 שבועות ולהיות משובצים לאחר מכן לעבודה בבתי ספר. הדגש היה על שיבוץ בבתי ספר בעלי קשיים, באזורים בעלי קשיים. לא יהיה זה חכם להשקיע מימון לגישה שבמקרה זה הביאה למספרים נמוכים של מורים שיש בהם צורך רב. לאור המחסור במורים מובן שקובעי המדיניות בכל הרמות רוצים לנסות צורות חלופיות של הכשרת מורים. עקרוני אבל שכאשר מממנים יוזמות כלאה, יש לעשות זאת ברוח של ניסוי שנעשה ברצינות, בשקיפות ובאובייקטיביות המאפיינים ניסוי אמיתי ( Fowler, C.R ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין