ארה"ב
מיון:
נמצאו 344 פריטים
פריטים מ- 281 ל-300
  • לינק

    משרד החינוך הפדראלי בארה"ב מגבש בימים אלו תוכניות לאומית חדשה וחדשנית לתקשוב החינוך. מדובר בתכנית מרחיקת לכת מבחינת ההמלצות וכיווני ההיערכות הנדרשים. התכנית הלאומית לתקשוב חינוכי בארה"ב מתגבשת מחדש בעקבות פנייתו של נשיא ארה"ב הנוכחי אובמה לשר החינוך בארה"ב. התכנית הכוללת והרב-שנתית עצמה לא תהיה מנותקת מצרכי השדה וראיית האקדמיה. בין אוגוסט- לספטמבר 2009 אפשר משרד החינוך הפדראלי לכל גורם לשלוח המלצות והצעות ייחודיות באתר אינטרנט יעודי שהוקם לצורך כך. מאות הצעות וניירות עבודה מעניינים וחדשניים הועלו לאתר האינטרנט ומתוכם ינסה צוות התכנית לגבש רעיונות וכיווני היערכות . בתוכנית יהיו 4 נדבכים עיקריים , גישה ונגישות לאמצעי תקשוב בבתי הספר, הערכה , תמיכה מתוקשבת, שיפור היחס בין עלות לתפוקה . עם גיבושה הסופי של התכנית הלאומית ב2010 היא תחייב את כל המדינות , מחוזות החינוך ובתי הספר ותהיה חלק בלתי נפרד מתוכניות העבודה של כל משרדי החינוך בכל מדינה ומדינה בארה"ב. השינוי המהותי ביותר בתכנית הלאומית הוא ההחלטה לקשור בינה ובין מערכות ההערכה בחינוך, עובדה שיש בה אולי להבטיח את יישומה של התכנית כמכלול מחייב.

  • לינק

    נוכח אי הנחת בארה"ב מדרכי הכשרה של מורים מקצועיים לבתי ספר תיכוניים שם ומיכולותיהם הפדגוגיות הירודות מחפש משרד החינוך הפדראלי האמריקאי פרוגרמות איכותיות ליישם שינוי מהותי בהכשרת המורים לבתי הספר התיכוניים באוניברסיטאות בארה"ב . על רקע זה גובש נייר עמדה מעניין של Alliance for excellent education בארה"ב המנתח באופן ביקורתי את חוסר יכולותיהם הפדגוגיות של פרחי ההוראה לבתי הספר התיכוניים והקורא לשנות את כל תפיסת ההכשרה של מורים בבתי ספר תיכוניים מהוראה מקצועית כוללת מבוססת תחום דעת להוראה מקצועית מותאמת ודיפרנציאלית. בנייר העמדה יש גם אזכור של כמה תוכניות נבחרות מצליחות להכשרת מורים לבתי ספר תיכוניים כגון התכנית החדשנית של אוניברסיטת פורטלנד והתכנית של אוניברסיטת מישיגאן .

  • לינק

    המדיניות החינוכית החדשה של מממשל אובמה משפיעה גם על מערכת הכשרת המורים שם. לאחרונה הכריזה בוושינגטון המועצה הלאומית להסמכת מורים THE NATIONAL COUNCIL for Accreditation of Teacher Education -NCATE, על רשימת דרישות חדשות כתנאי להסמכת תוכניות ונתיבים להכשרת מורים בארה"ב. שני שליש מהמורים החדשים בארה"ב מקבלים את ההסמכה הפורמאלית שלהם מידי NCATE. בין הדרישות החדשות : התוכניות אינן צריכות לעמוד בסף מסוים שנקבע על ידי המועצה אלא להוכיח רמות של מצוינות בהפעלת התכנית ושינויים מדרגה ראשונה בכל הנוגע לאיכות ההכשרה המכוונת לשפר את הישגי התלמידים בבתי הספר. דרישה מהותית נוספת כתנאי לקבלת ההסמכה היא הרחבה משמעותית של ההתנסות המעשית של פרחי ההוראה בבתי הספר כחלק בלתי נפרד מהקורסים המתקיימים באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. דרישות נוספות מחייבות מעתה את כל מסלולי ההכשרה בארה"ב להפעיל תוכניות מחקר ופיתוח על מנת לשפר את העברת הידע הפדגוגי –התנסותי הנדרש לפרחי הוראה. המשמעות של הדרישות החדשות , טוענים מומחי חינוך בארה"ב , היא הרחבת ההתמחות המעשית של פרחי ההוראה מעל ומעבר למצב הקיים כיום בהכשרת המורים בארה"ב.

  • לינק

    כתבת עיתון "הארץ" בארה"ב מתארת את הלימודים המתוקשבים בבתי ספר אמריקאיים , את ההיערכות שם ללימודים מבוססי אינטרנט ואת השפעת המחשבים על הלימודים וההוראה. במדינה שבה מספר הילדים הלומדים בבית עלה פי שניים בעשור האחרון והגיע ל-2.9% מכלל התלמידים (מעל מיליון וחצי ילדים, 3.9% מכלל המשפחות), לא חסרות תוכניות חינוכיות ברשת האינטרנט. יש בתי ספר שאף הגדילו לעשות. בבית הספר התיכון במחוז וייל שבאריזונה, הוחלט לוותר בכלל על שימוש בנייר, בעיקרון, ולעבור למחשבים ניידים. כיום לומדים בבית הספר 350 תלמידים, המצוידים כולם במחשבים חדישים. לאור הביקוש, במחוז מתכוונים אף להרחיב בשנים הקרובות את בית הספר. במקום ספרי לימוד, התיכוניסטים בתיכון המקומי, "אמפייר", קוראים מאמרים אלקטרוניים ומכינים מצגות פאוור-פוינט. רשויות בארה"ב מנסות כעת להכניס קצת סדר בסוגיית הטקסטים הדיגיטליים ומרכיבות רשימות של חומרים העומדים בסטנדרטים של מערכת החינוך. אך הצפי הוא שהשינויים יהיו הדרגתיים מאוד.

  • לינק

    למרות גירעון חזוי בסך חמישה מיליארד דולר בתקציב העיריה לשנת הכספים הבאה, מציע ראש עיריית ניו-יורק, מייקל בלומברג, תוספת של 8% למורים בבתי-ספר בעיר. המשמעות היא, שמשכורתו של מורה בכיר בניו-יורק, בקצה פירמידת הוותק, תגיע לכ-108,200 דולר בשנה, עליה של 8,100 דולר. משכורת מורה מתחיל תעלה ב-3,700 דולר לרמה של 49,245 דולר בשנה. ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג מאמין בכל לבו, כבר שנים רבות, שאיכותו של המורה חיונית להצלחת תהליך ההוראה ולעיצובו של הדור הצעיר. מאז ומתמיד הציב בלומברג בראש סולם העדיפויות שלו העלאות שכר למורים לא רק כדי לגייס את הטובים ביותר למקצוע, אלא גם כדי להטיל עליהם את האחריות להצלחה או לכישלון בכיתות.

  • סיכום

    הכותבת עושה במאמר שימוש בגישה האיכותית של סיפור אישי כדי לדון בעבודתה בהוראת קורס קריאה מתקנת בפעם הראשונה בקריירה שלה. המאמר מאיר את השיטות ההוראתיות ואת התרגילים לבניית קהילייה שבהם נעשה שימוש כדי ללמוד באורח ביקורתי קריאה בסיסית לקבוצה שהתאפיינה בשונות תרבותית וחינוכית של תלמידי שנה ראשונה בקולג'. במאמר דנה הכותבת בגישתה לקורס ובאינטראקציות עם סטודנטים תוך שימוש במסגרת של "הוראה הנענית תרבותית". זהו סוג הוראה המזמין את המורה להבין את תחומי העניין של תלמידיו ולארוג אותם לתוך תוכנית ההוראה שלו ) Ferguson-Russell, D ).

  • לינק

    בממשל בארצות הברית הולכת וצוברת פופולאריות היוזמה להאריך את יום הלימודים ושנת הלימודים. מטרת היוזמה היא לשפר את הישגי התלמידים. על כך מדווחת כתבה שהתפרסמה השבוע בעיתון הטיים, בשם:"בי"ס של קיץ: מה? לא יותר חופשות?". על פי הכתבה, ביוזמה תומכים הנשיא אובמה ושר החינוך, ארן דנקן, כאחד. חלק מהערים ומחוזות החינוך בארצות הברית כבר החלו ליישם את היוזמה בווריאציות שונות. כך, לדוגמה, בעיר סינסנטי שבאוהיו ניתנה האפשרות לתלמידים ב-13 בתי"ס כושלים ללמוד חודש נוסף, במקום לצאת לחופשת הקיץ. מושל אוהיו מקווה להרחיב בעתיד יוזמה זו לכלל בתיה"ס הציבוריים במדינה. על פי הכתבה, שר החינוך האמריקני פועל בשיטתיות להחלת יום לימודים ושנת לימודים ארוכים יותר.

  • לינק

    ג'פרי קנדה הוא המנכ"ל והיוזם של "אזור הילדים של הארלם" (Harlem Children's Zone), תוכנית יוצאת דופן לשבירת מעגל העוני וחציית פערי המעמדות, שעשויה להיות המפתח לתיקון רחב היקף, לפחות באמריקה. "זה אחד הניסויים החברתיים הגדולים של זמננו", כתב "הניו יורק טיימס", ואובמה אימץ את המודל והבטיח לשכפל אותו ב־20 ערים נוספות ברחבי ארצות הברית. "הם בפירוש מצילים דור של ילדים, במקום שבו מראש מעולם לא היה להם שום סיכוי", אמר לאורך הקמפיין שלו. אפילו עלויות העתק, המוערכות במיליארדי דולרים, אינן מרתיעות אותו; אובמה מתכנן לממן את התוכנית מכספי ממשל ומימון פרטי. "נמצא את הכסף לזה, כי אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר על זה", הדגיש. גם ההשקעה של "אזור הילדים" גדלה משנה לשנה. גן הילדים של הפרויקט מלמד אותם צרפתית. שני בתי הספר, שבהם 8,000 תלמידים, משאירים אותם ליום לימודים ארוך, גם בקיץ, ומציעים תוכניות למניעת השמנה, מרפאות, עזרה סוציאלית, חוגי העשרה ועוד.

  • סיכום

    באוגוסט 2004 השיקה העיר ניו-יורק את תכנית החונכות הגדולה והאגרסיבית ביותר למורים בארה"ב. התכנית נבעה מעזיבת מורים חדשים את מערכת החינוך הציבורית עוד לפני שמספיקים למצוא להם מחליפים, מחלקת החינוך (DOE ) של העיר ניו-יורק, הפדרציה המאוחדת של המורים (UFT ) והמרכז למורים חדשים (NTC ) באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז שיתפו פעולה בתכנית של 36 מיליון דולר . מטרת התכנית היא לשנות את התמיכה במורים מתחילים ולבלום את שיעורי הנשירה הגבוהים תוך יצירת תרבות של למידה על סמך הידע והכישורים של אנשי החינוך הטובים ביותר במערכת ( מלי ליבוביץ ) .

  • לינק

    מסמך זה הוכן לבקשת משרד החינוך האמריקאי ע"י מועצת המחקר הלאומית בארה"ב. בקשת משרד החינוך האמריקאי המקורית משנת 2009 הייתה כדלקמן : לגבש את ממצאי המחקרים שנכתבו עד כה על הכשרת מורים לקריאה ( לשון) , מתמטיקה ומדעים. המגוון הרב של תוכניות הכשרת המורים בארה"ב המתנהלות בסבך של תוכניות חובה ותוכניות רשות במכללות ובאוניברסיטאות מחייב פיתוח מערכת ארצית מהימנה של בקרת איכות של תוכניות אלו ולצידה מערכת הערכה המסוגלת למדוד מבחינה מחקרית את איכות התוכניות והשלכותיהן מבחינת המועמדים להוראה. לאור חסכי המידע הקיימים והפערים בין העובדות ממליצה הועדה למשרד החינוך האמריקאי לנקוט ביוזמה חדשה להערכת כל מכלול הליכי האישורים וההסמכה של תוכניות הכשרת המורים בארה"ב. מערכת איסוף נתונים כזו צריכה לאפשר איסוף מידע על תכונות המועמדים להוראה , מאפייני תוכניות הכשרת המורים, מאפייני בתי הספר בהם מלמדים המורים המתחילים . במערכת מורכבת כזו יש למדוד ולהעריך מחוונים שונים מעבר לתוצאות בחינות הישגים נורמטיביות ומעבר לסוג ההכשרה של המורים. חשוב מבחינת משרד החינוך האמריקאי לקבל תמונה נכונה על סוגי ההתנסויות שעברו המועמדים להוראה וגם על סביבת ההוראה ומאפייניה בביה"ס.

  • לינק

    מערכת החינוך בארה"ב נתונה בשנים האחרונות במשבר מנהיגות קשה, על כך מדווח מאמר שהתפרסם ביוני 2006 במגזין Teachers College Record, של ביה"ס להוראה באוניברסיטת קולומביה. על פי המאמר, ששמו הוא "כאב הראש עולה על הרווח – מדוע מורים לא מעוניינים להיות מנהלים", מחוזות חינוך רבים במדינה מתקשים יותר ויותר לגייס מנהלי בתי"ס חדשים. זאת ועוד, מנהלים רבים מתקרבים לגיל הפרישה ואין מועמדים ראויים להחליף אותם. המאמר מתאר ברובו מחקר רב היקף, שהתקיים לאחרונה באוהיו, על הנימוקים שנותנים מורים לרצונם או לאי רצונם לפנות לניהול. על פי המאמר, המורים הם האוכלוסייה הטבעית והעיקרית שממנה אמורים לצמוח מנהלי בתי"ס, אבל רק מעטים מהם מוכנים לקחת על עצמם את המשימות המינהלתיות-ארגוניות הכרוכות במשרה זו. לטענת כותבי המאמר, הבנת עמדות המורים כלפי הניהול עשויה לשמש כבסיס חשוב לפתרון בעיה זאת.

  • סיכום

    על פי מחקרים שהתפרסמו לאחרונה בארה"ב מורים אינם משובצים בבתי ספר בצורה מושכלת. לעיתים קרובות מורים פחות מוכשרים (qualified) משובצים ללמד תלמידים בבתי ספר באוכלוסיות חלשות. לכן חשוב לבדוק את שאלת השיבוץ וגם את הקשר בין החלטות קריירה של מורים(כאן- בחירת תפקיד, משרה) לבין תוכניות ההכשרה שלהם. המאמר מציג מסגרת תיאורטית לאפשרות שתוכניות ההכשרה תיצורנה רשתות חברתיות למועמדים להוראה, לבעלי תפקידים במערכת ולבתי ספר, כחלק מהידע הרלוונטי והנגיש לצורך חיפוש עבודה. הכותבים מדגימים את טענתם באמצעות נתונים מתוכנית הכשרת מורים אוניברסיטאית רחבה, ובוחנים את הרשתות החברתיות שנבנו במסגרות ההתנסות המעשית של מועמדים להוראה בתיכון בתוכנית זו ( .Maier, A., Youngs P).

  • סיכום

    מטרת המאמר היא לתאר תוכניות איכותיות של קליטת מורים מתחילים השייכות ל"גל הרביעי" (כנ"ל) של תוכניות בארצות הברית. המאמר כולל את ההבנות שעלו מניתוח התוכניות, כולל הדרכים שבהן הותוו ואורגנו תוכניות אלה, דרכי הכשרת החונכים, התפתחות מקצועית והערכה מעצבת של המורים המתחילים לאורך שלוש שנות ההוראה הראשונות. לדעת הכותבים נדרשים מחקרים אמפיריים נוספים כדי ללמוד על השפעות תוכניות הקליטה על המורים המתחילים ועל השיגי תלמידיהם. (Wood, A.L., Stanulis, R.N.)

  • לינק

    מזכיר המדינה לענייני חינוך בארה"ב , ארני דנקן , הודיע כי תוך 6 חודשים הוא יזרים תקציב 44 מיליארד דולר להשקעות בחינוך ובמורים. ההעברות התקציביות האדירות הן במסגרת הצו הנשיאותי לעידוד הכלכלה האמריקאית American Recovery and Reinvestment Act -ARRA . התכנית הפדראלית היא להעביר במהירות את תקציבי הפיתוח למחוזות החינוך ולבתי הספר. באופן מיידי ישמשו הכספים לבלימת תהליכי צמצום ונשירת כוחות ההוראה בבתי הספר ובהמשך לבינוי ולשיפוץ בתי ספר. בשלב השלישי ישמשו התקציבים לקידום רפורמות חינוכיות ופדגוגיות בבתי הספר עפ"י תוכניות חדשות שיגובשו בהמשך.

  • סיכום

    זהו דוח מחקר-סקר המציג ממצאי מחקר וסקירת מחקרים על התפתחות מקצועית של מורים. במחקר נבדקה התייחסות ותפיסת מורים את ההתנסות המקצועית המוצעת להם וזו – הרצויה בעיניהם, גם בהשוואה לנעשה בארצות אחרות בעולם (ארצות ה-OECD). הכותבים עשו שימוש בנתונים של סקר שנעשה בשנים 2003 -2004 ובחנו את תמונת ההזדמנויות והתמיכות להתפתחות מקצועית ברמה פדרלית והמדינתית בארה"ב (בכל המדינות בארה"ב). מדובר במדגם של יותר מ-130,000 מורים בבתי ספר ציבוריים ופרטיים במדינה. הכותבים גם בחנו ממצאים על תפיסות מורים (בארבע מדינות בארה"ב) את ההתפתחות המקצועית שלהם בהשוואה לסטנדרטים של התפתחות מקצועית שנבדקו ב-2008-2007. הסקירה כוללת מגוון מאמרים מהעולם העוסקים בתחום (Wei, R. C., Darling-Hammond, L., Andree, A., Richardson, N., Orphanos, S).

  • לינק

    שלוש מדינות בארה"ב – מסצ'וסטס , יוטה וניו-המפשייר , הסכימו לאחרונה להשתתף במחקר חלוץ, שבמסגרתו תתבצע רפורמה מקיפה בתיכונים הציבוריים שלהם , על כך מדווחת כתבה שכותרתה three states are bold high school reforms שהתפרסמה לאחרונה בעיתון כריסיטיאן סיינס מוניטור. על פי הכתבה , במסגרת הרפורמה יוכלו התלמידים לסיים את לימודיהם בגיל 16 , ולהתחיל בלימודים במוסדות אקדמאיים. הרעיון העומד מאחורי פעולה זו הוא , שלתלמידים רבים תהיה מוטיבציה להתאמץ לסיים את הלימודים מוקדם. על פי תכנית הרפורמה האמריקאית , התלמידים שיבקשו לסיים את לימודיהם בגיל 16 , יידרשו לעבור בהצלחה מבחנים של המדינות. תלמידים שייכשלו במבחנים , יקבלו סיוע במקצועות שבהם הם חלשים , ויוכלו לגשת אליהם במועד מאוחר יותר. בכתבה מצוין , כי סיום הלימודים בגיל 16 הוא רק אחד ממערכת של שינויים , שתונהג במסגרת הרפורמה בתיכונים בשלוש המדינות. המטרה המוצהרת של הרפורמה היא להכין את התלמידים טוב יותר לשוק העבודה התחרותי של המאה ה21.

  • סיכום

    מגזין "טיים" האמריקני הגדיר את אלפי קון (Kohn) "המבקר הרהוט ביותר של החינוך המבוסס על מבחנים וציונים". קון, בן 54, הוא מחברם של 12 ספרים על חינוך במשפחה ובבתי הספר, שהפכו לרבי מכר ותורגמו לשפות רבות. הוא מרצה מבוקש, ועמדותיו, המתגרות בקונצנזוס הפדגוגי האמריקני השמרני, באות לידי ביטוי בספריו. קון נקרא ונשמע ברחבי ארצות הברית, אך אינו עושה רושם גדול על מערכת החינוך האמריקנית. הרפורמה הגדולה של העשור האחרון – "אף ילד לא נשאר מאחור" ("No Child Left Behind") – שבוש יזם ואובמה ממשיך, הומצאה נגד כל הרעיונות שהוא מפתח ומפיץ במשך שלושה עשורים. בשנה האחרונה הוא הוריד כפפות וקורא למורים ולהורים להתאגד ולמרוד – להפסיק לשתף פעולה עם מערכת החינוך שמזיקה לילדים. לפי קון, תכנית הרפורמה, שמטרתה שב- 2014 כל בתי הספר בארצות הברית ישיגו תוצאות מושלמות במבחנים, לא עובדת ולא יכולה לעבוד. הבעיה, טוען קון, היא הגישה הכללית של מגבשי המדיניות, אשר מנסה להפוך את בתי הספר למסגרות בסגנון תאגידי באמצעות מבחנים ( דקל, יעלי).

  • לינק

    ספר חדש המתאר את הפעילות החינוכית של תנועת רפורמה בארה"ב הפועלת לשינוי בתי ספר והפיכתם לבתי ספר אמנותיים. תנועת רפורמה פדגוגית זו אינה סבורה כי רפורמה ארגונית גרידא יכולה לשנות מהות ביה"ס . רק רפורמה של תכנים ויצירה בביה"ס עשויה להביא שינויים ממשיים ואקלים כיתה חיובי . הספר מתאר את החזון והפעילות ליצירת רפורמה פדגוגית בארה"ב הידועה בשם A+ School Program שנועדה לחזק את הצדדים האמנותיים-איכותיים של בתי ספר תיכוניים.המטרה היא לחזק את זהות בית הספר באמצעות מגמות אמנות ופעילויות אמנותיות יצירתיות שיאפשרו הן לתלמידים והן למורים למצוא עניין ואתגר בחיי ביה"ס. מחברי הספר הם פרופסורים לסוציולוגיה וחוקרי חינוך בארה"ב. פרויקט הרפורמה בבתי התיכוניים הידוע בשם A+ School Program מופעל במדינת מיסורי בארה"ב ונועד לחולל שינוי איכותי בבתי הספר ובאווירה וביחס הלומדים ולא בהכרח בצדדים הארגוניים שהיו מקובלים ע"י רפורמות אחרות בעבר .

  • לינק

    המאמר הוא מחקר-עצמי בעקבות דו"ח (Levine, 2006 ) שנתן ביטוי לביקורת על כך שתוכניות הכשרת מורים בארה"ב מנותקות מפרקטיקות המתבצעות ומצליחות בתוך הכיתות. המחקר מברר את הפער/הקרע בין תיאוריה חינוכית, במיוחד תיאוריה המעודדת קונסטרוקציה חברתית, גישות ממוקדות בילד לבין דרכי ההוראה ברוב בתי הספר האפרו-אמריקאים העירוניים. שאלת המחקר היתה: מה ניתן לעשות במסגרת תכנית המוסד המכשיר כדי לשפר את ההכשרה להוראה בבתי ספר אלה? לאורך שנת המחקר נבחנו מה למד המורה המתחיל בתוכנית ההכשרה? מה בה סייע לו או עיכב אותו וכיצד גישות מצליחות שהוא פיתח כמורה חדש יכלו להשתלב בתוכנית ההכשרה? המאמר בנוי כשיחה בין הכותבים שאחד מהם היה מורה מוסמך מתחיל והאחרת – מורת מורים, תוך ניסיון לתת ביטוי לתהליך שעברו יחד במהלך שנת המחקר ( Ketter, J., Stoffel, B. (2008).

  • סיכום

    ברוב מדינות העולם ובהן ארה"ב קיימים כיום דגש על איכות המורה וציפיות גבוהות מביצועיו בבית הספר. הציפייה המרכזית מתבססת על ההנחה שקיים קשר חזק בין חינוך לבין כלכלה ושמורים צריכים להיות היתדות ברפורמות החינוכיות ואלה שמכשירים כוח אדם מיומן שתפקידו לשמר את מעמד המדינה בכלכלה הגלובלית. המאמר שלהלן טוען שבשנות ה-90 וה-2000 צמחה בארה"ב "הכשרת מורים חדשה", לא מבטיחה, שנבנתה כמענה להנחות אלה. הטענה היא שלנוכח העובדה שהמגמות המאפיינות הכשרת מורים חדשה זו ממשיכות להתקיים ואף מתחזקות, על חוקרי חינוך להתייחס להיבטים המבטיחים שלה ולאתגר את היבטיה הצרים. (Cochran-Smith, M)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין