המחקר הנוכחי נערך כדי למצוא את החסמים הניצבים בפני השימוש באינטרנט בתהליך של למידה מקוונת באירן. ניתוח הנתונים הראה שהגורמים החברתיים-תרבותיים, המבניים, החינוכיים, הכלכליים והחוקיים היוו את המכשולים הבולטים ביותר לשימוש בטכנולוגיית הרשת; כל גורם מכיל מספר מרכיבים המשפיעים בדרכם (Rabiee, A., Nazarian, Z., & Gharibshaeyan, R., 2013).

באמצעות ראיונות עם 25 בוגרי בית ספר יסודי, מחקר זה בחן את העמדות של התלמידים כלפי שימוש באינטרנט לצורכי בית הספר, תוך חשיפה והבנה של הדפוסים שמאחורי שימוש בתקשוב חינוכי (ICT) לאחר שעות הלימודים והתפיסות שמאחוריהם לגבי למידה, תפקיד המורה והתפקיד הרצוי שממלא התקשוב החינוכי בלמידה (Ben-David Kolikant, Yifat, 2012).

יש כמה מורים בישראל הפועלים בנחישות להעשיר את רמתם התרבותית של תלמידי הכיתה באמצעות שיתופי פעולה עם כיתות אחרות בארץ ובעולם. אחת מהן היא המורה חניתה חן , מחנכת כיתה ד'2 בבית הספר הוברמן בפ"ת. פעולת ההעשרה והמעורבות מתבססת בין היתר גם על הבלוג הכיתתי שהיא מפעילה זה כמה שנים. בפרוייקט עליו מדובר התאחדו 7 בתי ספר ולימדו את נושא פרס נובל בדרכים ובדיסציפלינות שונות. המורה האמריקאי בוב גרינברג וכיתתו הצטרפו גם הם לפרויקט העשרה זה .

יש הטוענים שטכנולוגיה מפריעה ליכולת למידה מעמיקה. רשת האינטרנט מציעה פיתויים רבים ובאמצעות שיטת הקישורים מאפשרת לנו לדלג מדף לדף בלי לסיים קריאה של אף דף. הטענה היא כי הקריאה הופכת לרוחבית ומרפרפת וכי אנו מאבדים את יכולת ההעמקה שלנו בקריאה לאורך זמן בטקסט אחד ארוך ומעמיק. יותר מכך יש האומרים כי ההסתגלות לאופן הקריאה החדש גורם לפגיעה של ממש ביכולות קוגניטיביות כגון ריכוז וזיכרון. גם המעבר מתורה שבע"פ לתורה שבכתב פגע בזיכרון שלנו – אין ספק שאנחנו זוכרים פחות ויודעים פחות טוב לספר סיפורים, האם זה פגע ביכולת שלנו לכתוב? האם זה פגע ביכולת שלנו לחקור? ביכולתנו לפתח פיתוחים טכנולוגיים? ( ד"ר דפנה רבן ) .

יתרון הפורום המתוקשב כמרחב למידה כיתתי הוא שכל תלמיד יכול להשתתף בשיעור ( גם הביישנים יותר..). הפורום יכול לחזק גם את ההבעה בכתב ( יש לתלמידים שגיאות כתיב רבות…). הפורום המתוקשב הכיתתי הפועל בהנחיית המורה הוא כלי למידה, מקום לחילופי רעיונות , מקום אשר תומך בלמידה ומהווה מסגרת נוספת ללמידה בכיתה , הוא יכול בהחלט להיות גם חלק מחיי התרבות והחברה של הכיתה אבל לא רק . בסקירה מוצגים דוגמאות של מרחבי למידה כיתתיים בהם הפורום המתוקשב הוא מרכיב מרכזי באינטראקציה בין התלמידים ובין המורה. הסקירה , שהיא מערך שיעור ללמידה מרחוק, מבוססת על סיקור יוזמות של מורים בבתי ספר יסודיים המפעילים בצורה רציפה ותומכת פורומים מתוקשבים פעילים בכיתה ( עמי סלנט) .

דניאל ליפסון מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון "ניו יורק טיימס" הבוחנת את ההשלכות של האינטרנט ושימושיו על התנהגות התלמידים בבתי ספר תיכוניים . המחבר בילה מספר חודשים בבית ספר התיכון Woodside וחקר את חייהם הדיגיטליים של התלמידים. כמעט כולם שם מבלים את רוב זמנם במדיה דיגיטלית בעיקר משחקי מחשב, Facebook והתכתבות ב SMS. מתברר כי הדבר פוגע לא רק בציוניהם אלא גם בכושר הריכוז ובזכרון שלהם. רבים הולכים לישון בשעות הקטנות של הלילה לאחר ישיבה ממושכת מול מסך המחשב. אפשר כמובן לשכוח משעורי הבית. מנהל בית הספר לא נשמע מודאג. הוא מציע לנווט את התלמידים לכיוונים יצירתיים בהם הם יוכלו לנצל את הפוטנציאל שלהם. תלמידים שרואים ויוצרים הרבה סרטונים ב Youtube למשל, יכולים ללכת למגמת קולנוע. מורים אחרים מתנגדים לגישתו של המנהל ביה"ס שאינו מודאג . "אי אפשר ללמוד קריאה או כתיבה באמצעות הודעות טקסט" אומרת מורה לאנגלית.

שיח הגלובליזציה מעסיק רבים וביניהם אנשי חינוך המתקשים להשתלב במציאות הדינאמית של ימינו, שבויים בפרדיגמות קלאסיות שעיצבו את בית הספר. המורים – עמלם רב, שכרם דל, תנאי עבודתם בלתי הולמים, הוראתם נתפסת כחסרת השראה. הדיון הנמשך בפרדיגמות הפדגוגיות ההולמות את המציאות של ימינו אינו מביא בדרך כלל לשינוי בעבודת המורים. כאיש מקצוע , המורה הוא אדם בודד. הכיתה שבה הוא פועל סגורה ללא חלונות אל העולם. התלמיד- צרכן הידע הפעיל במציאות המידע המסחררת של הבית- צרכן ידע פסיבי בבית הספר. לנוכח הממדים הללו, ייבחנו הפרדיגמות של "המורה הטוב", "התלמיד הטוב" ו"בית הספר הטוב" ותוצע פרספקטיבה עתידית ההולמת מציאות זו . במורה הטוב מוצג כ"איש העולם הגדול", כמנחה, כמתווך וכמוביל תהליכי למידה, מדובר בשינוי תפיסתי של המורים את עצמם ואת תפקידם. בהתאם נדרשים אופקים חדשים למערכת הכשרת המורים. התלמיד הטוב מוצג כאישיות לומדת , אוטונומית ובעלת יכולת נווט במערכת תרבותית פתוחה ומקושרת. הדימוי המוביל בדיון הוא של " תרנגולת חופש" – אנו שואפים להכשיר לומדים שמרחב הלימוד שלהם הוא "העולם". בית הספר הטוב מוצג כתשתית המטפחת את שני אבות הטיפוס הללו, "מקום" שמאפשר הרפתקה של משמעויות וידע ששותפים לה אנשים צעירים ואנשים "צעירים ברוחם" , קרי מורים (משה שנר).

בשנים האחרונות המו"לים הגדולים בעולם השולטים בהוצאות כתבי העת המדעיים החלו לפתח כלים מקוונים שעשויים לסייע רבות לחוקרים. העובדה שמספר מו"לים קטן מחזיק בידו את השליטה ברוב כתבי העת בעולם המדעי (רבבות כותרים) בדרך כלל גורמת למורת רוח, אך במקרה של הכלים שיוצגו להלן, דוקא עובדה זו, שמשמעותה ריכוז עצום של מידע ונתונים בתחום, הם המעניקים לכלים אלו, בין השאר, את כוחם הרב. כל הכלים מתאפיינים במנשק ידידותי ונוח וכדאי לבדוק ולהתרשם מהם. הרישום, השימוש ו/או ההשתתפות בכל הכלים שהוצגו הוא בחינם. (פני ברסימנטוב)

עברה שנה וחצי מאז עלה מיזם פא"ר לאויר. במהלך תקופה זו פורסמו באתר זה חומרי לימוד מ- 140 קורסים מתחומי דעת שונים, הכוללים: 43 ספרי קורסים (95 כרכים), 28 מהספרים כוללים גרסה קולית שניתנת להאזנה הן מהמחשב האישי והן להורדה ולהאזנה מנגנים ניידים, ועוד כ – 6150 עצמי למידה מגוונים וביניהם: מילוני מונחים, מצגות, תרגילי רב ברירה, לומדות אינטראקטיביות ועוד. גולת הכותרת בתקופה האחרונה בפא"ר : אפשרות של הוספת הערות אישיות לספרים – תוספת חדשה לספרי פא"ר.