גני ילדים ואקדמיה

אוניברסיטת הרווארד מקבלת סטודנטים בשני מסלולים. המסלול הרגיל הוא עבור תלמידים טובים, המתחרים על בסיס כישוריהם האקדמיים. המסלול השני נועד לספורטאים, ילדי בוגרים, ילדי תורמים עשירים וילדי סגל. אלה מהווים 30 אחוז מהסטודנטים של הרווארד, ויש הרואים בכך בגידה בעקרון המריטוקרטיה. הסיפור התחיל בסטודנטים יהודים

מהו הערך המוסף של החינוך הקיבוצי בגיל הרך? מדוע רוצים הורים רבים לשלוח את ילדיהם לגנים הקיבוציים? הספר החינוך הקיבוצי בגיל הרך: המסע הפדגוגי של מכללת אורנים עונה על השאלות הללו דרך עיון בתורה החינוכית שהתגבשה עם השנים במכללת אורנים, תורה הומניסטית המייחסת חשיבות הן לילד כמכלול שלם והן לקבוצה החינוכית שהוא משולב בה. הספר מציע תיאור מקיף של התפתחות החינוך הקיבוצי, מייסדיו ומתווי דרכו, רעיונותיו פורצי הדרך, יתרונותיו ופגמיו, התמורות שחלו בו והרלוונטיות שלו לעת הזאת.

ועדת השרים לענייני מדע אישרה תוספת תקציב למערכת ההשכלה הגבוהה, שתיועד להשבת חוקרים ישראלים ויהודים מחו"ל — על רקע העלייה בתקריות האנטישמיות וההפגנות נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב. במסגרת התוכנית, מתכננים להשיב לישראל 56 חוקרים בכירים וכמאה חוקרים צעירים — שבקשותיהם לשוב לארץ ייבחנו על ידי ועדת שיפוט שתכלול מומחים מהארץ ומחו"ל.

מחקר זה גורס כי גננות יכולות, ואף צריכות ומחויבות, לדעת לטפל בעצמן. לא רק שחמלה-עצמית-מודעת מטפחת את רווחתן הנפשית של הגננות, בכוחה גם להשפיע לחיוב על הלמידה וההתפתחות של ילדי הגן. שכן, פרקטיקה זו מסייעת להן לבחון סיטואציות, ולהשיב עליהן, מתוך נקודת מבט שקולה, רגועה ומודעת. זאת, במקום להגיב באופן אינסטינקטיבי, יצרי ובהול.

הדרך לאוריינות קריאה מתחילה הרבה לפני מגע הילד עם עיפרון, דף וחוברות למידה, והיא צריכה להתחיל בגן הילדים באמצעות משחקים, סיפורים ופעילויות. לכן, חשוב להסתכל על החינוך לגיל הרך באופן הוליסטי, כזה המערב את כלל הגורמים המעורבים, ולא תולה את מלוא האחריות בגננות. לכן, ברמת הפרקטיקה, חשוב למצוא דרכים לשלב בין דפי עבודה ולמידת קרוא וכתוב לבין למידה-מבוססת-משחק.

לכאורה, הכישורים החשובים ביותר הם הפדגוגיים. אולם, הגננות מבהירות כי בשנה הראשונה בבית הספר היסודי, בשל השינוי המוסדי והפונקציונלי, אוחזת את הילדים בהלה, והם מנתבים את עיקר האנרגיה להכרת הסביבה והתאקלמות. על כן, הם עלולים להתקשות בקליטת מידע חדש. לכן, אין להפחית בחשיבות של טיפוח כישורים חברתיים-רגשיים, כי להם קשר ישיר להישגיות האקדמית. כמובן, שהסתגלות הילדים תלויה גם בתמיכה ההורית, במשאבים המשפחתיים הקיימים, בכימיה הנוצרת עם המחנכת החדשה ובאיכות הקהילה הבית ספרית.

מחקר זה בוחן ומציג סדנת חממה חדשנית לליווי גננות בשנת ההתמחות בהוראה. בסדנאות הליווי, הגננות המתמחות זוכות לפרוק תסכולים מול עמיתות, להעצים את ביטחונן העצמי ואת תחושת המסוגלות העצמית, להכיר עמיתות לדרך, לטכס עצות, לתכנן מערכי שיעור בחברותא, לבחון דרכי התמודדות עם ילדים מתקשים ולהתוודע לזכויותיהן כעובדות הוראה ולנהלי הרשות המקומית. ייחודה של סדנה זו הוא קישורן של הגננות המתמחות לגורמים רלוונטיים ברשות המקומית ובדרגי הפיקוח, מתוך שאיפה להביא להתייעלות בינאישית, פרסונלית וניהולית.

מחברי הדוח של פרויקט מינרווה טוענים כי אוניברסיטאות שישלבו בינה מלאכותית בתוכניות הלימוד שלהן, במקום לנסות לאסור על השימוש בה או לפקח עליו, ייטיבו להכין את הסטודנטים שלהן לחיים בעולם שבו הבינה המלאכותית היא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום

עבודת המחקר בתזה היא אבן דרך חשובה בתהליך הלמידה של הסטודנטים החוקרים, ולמנחה תפקיד מהותי בליווי המונחה בדרך המשלבת סמכות ותמיכה ומובילה להתפתחות זהותו של הסטודנט כחוקר וכאיש אקדמיה. להיות מנחה פירושו להיות מסוגל "לחצות את הכביש" עם הלומד, ובמילים אחרות – להתמקד בפדגוגיה של שחרור, במילותיו של פאולו פריירה.

ד"ר רותם שפירא, מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט ואוניברסיטת תל אביב משוחחת עם ד"ר ברק בר-זוהר, ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת ופודקאסט תו חינוך, על קריאת ספרים בגיל הרך. בשיחה מעמיקה וקולחת מספרת ד"ר שפירא על החשיבות של הקראת ספרים לילדים, על מנגנוני התיווך ההורי, על האתגר הטמון בהקראת ספרים בגני הילדים, על תפקידם המסורתי של אבות בהקראת ספרים ועוד. ריאיון זה פונה לקהל-יעד נרחב של סייעות, גננות, מורות, מפקחות, אימהות, אבות, סופרי ילדים, מאיירים, אנשי חינוך וחוקרי חינוך בגיל הרך.

גננות באוקראינה סבורות כי הן אינן מחזיקות בידע התיאורטי והפרקטי הדרוש לחינוך ילדים רכים בעתות מלחמה. לכן, הן קוראות לקיומה של סדנה מקצועית או קורס אקדמי בנושא ומלינות על כך שמערכת החינוך לא הכשירה אותן להתנהלות בסיטואציה מלחמתית מראש. חלקן אף נמצאות בחרדה בעצמן או מושפעות מהמלחמה באופן ישיר. על כן, ברור כי בשלה העת לבצע מחקרים נוספים ולגבש מערכי שיעור ותוכניות לימודים בנושא פדגוגיה של עתות מלחמה בגיל הרך. זאת, על מנת לדעת כיצד מוטב לתווך לילדים את המצב באופן שתואם להשקפתם, לעבוד בשיתוף פעולה עם הורי התלמידים ולהמשיך במלאכת החינוך אל מול סיטואציות אנושיות מאתגרות וקשות ביותר.

אוקיינוסים מרים של דיו כבר נשפכו על תגובת השמאל הרדיקלי באקדמיה לטבח של שבעה באוקטובר, אבל לא היתה בהם התייחסות לשאלה חשובה אחת: איך קרה שרעיונות כה חריגים השתלטו על מחלקות רבות כל כך באקדמיה במדעי הרוח והחברה?

החינוך היסודי מכין את הילדים למסגרות חינוכיות בוגרות ונוקשות יותר. לכן, פרק ההסתגלות בחינוך היסודי הינו חשוב ביותר ויש לטפל בו ברגישות ובמקצועיות. למעשה, הספרות המחקרית מצביעה על קשר בין הסתגלות מיטבית לבית הספר בכיתה א' לבין הישגיות אקדמית בהמשך החיים. מנגד, נמצאה התאמה בין קשיי הסתגלות לבית ספר לבין בעיות פסיכולוגיות-התנהגותיות בהמשך החיים. לא בכדי, באירופה ובארה"ב פותחו והושקו תוכניות שמטרתן היא הכנת ילדי גן חובה לכיתה א' ותמיכה בקשיי הסתגלות של תלמידים לבית הספר היסודי. זאת, באמצעות הזרמת כספים, הדרכות הוריות, הכשרות מורים ומחנכים, הרצאות ופעילויות קהילתיות.

רוב הילדים היהודים והערבים החיים בישראל אינם נמצאים בקשר יומי זה עם זה, מכיוון שהם גרים בערים הומוגניות ולומדים במוסדות חינוך נבדלים על בסיס לאומי-דתי. למרות הריחוק הזה, ואולי דווקא בגללו, המונח "ערבי" מעורר אסוציאציה של קונפליקט, איום ואי-נוחות בקרב ילדים יהודים-ישראלים כבר בגיל צעיר. ככל שיעברו השנים, דיס-הרמוניה זו עלולה להקצין ולכן דרושה התערבות בית ספרית עקיפה בנושא, אולי באמצעות תמונות, סיפורים, הדמיות או סרטים.

יש לחשוף את ילדי הגן למילים ולתוכן הלשוני המופיעים בספרי לימוד שבהם ייתקלו בבית הספר. בהתחשב בכך שרמת האוריינות המוקדמת בגן משפיעה על מיומנויות הקריאה בבתי הספר, יש להקדיש יותר תשומת לב לרצף השפה הערבית הספרותית בין גני ילדים לכיתות א'. כך ייווצר תהליך שעשוי להשפיע לטובה על השלבים המוקדמים של רכישת הקריאה בערבית

לפני כ–30 שנה, כ–28% מהסטודנטים למדו בפקולטות למדעי הרוח. בשנת הלימודים האחרונה צנח שיעורם לפחות מעשרה אחוזים. דיקני הפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות גיבשו מתווה חדש, שמבקש לשנות את אופן חלוקת התקציבים, ומכיר לראשונה בצורך לצמצם במספר התוכניות ובחומר הלימוד.

מערך מחקר איכותני וכמותני דו-שלבי מצא שמכיוון שלתינוקות ופעוטות יש צרכים נבדלים, תוכניות לימודים להוראת גילאי 3-0 צריכות להתבסס על בניית וחיזוק מערכת היחסים בין הגננת לבין הפעוטות, תקשורת תדירה והדדית עם הורים והנעתם למעורבות ויצירת סביבה בטוחה, רגישה, בריאה והיגיינית.

סקרי ההוראה אינם מודדים את איכות הקורס או את יכולתו של המרצה להעביר את חומרי הלימוד. נהפוך הוא, הם מיטיבים לאמוד את שביעות הרצון של הלקוחות, קרי הסטודנטים, ונועדו להעניק להם תחושת שליטה ומעורבות. ולא בכדי, הרי מידת שביעות הרצון של הסטודנטים יכולה לקבוע את יחסי הציבור, דעת הקהל, השיח ברשתות החברתיות ושיעור ההרשמה בשנים הבאות, ולעיתים אף את עתידו הקיומי של המוסד (בעיקר במכללות הפרטיות). על רקע זה, מדווח כי ראשי האוניברסיטאות מודעים לנזק הפוטנציאלי הטמון בתגובות הפוגעניות של סקרי ההוראה, אך מציינים כי תגובות פוגעניות מופיעות רק ב-1% מן הסקרים ועדיין נמנעים מהשגת מידע באמצעים אחרים. זאת, על מנת לחסוך בכוח העבודה הדרוש לצורך קבוצות דיון, ראיונות עם סטודנטים או שיפוט עמיתים.

בשיחה הדבורה גלום הפוטנציאל של ההתפתחות השפתית של הילד ומוכנותו לקריאה בכיתה א'. שיחותיו של הילד עם הגננת, הסייעת או חבריו לגן יכולות להניעו לעצמאות, לחשוף אותו למושגים חדשים, להקנות לו אוצר מילים מורחב, להגביר פרודוקטיביות ומעורבות ולעוררו לסקרנות ולחשיבה מעמיקה. באמצעות שיחות אישיות או האזנה לשיחות שמנהל הילד עם חבריו, יכולה הגננת ללמוד על מחשבותיו, תחומי הידע שלו, מגבלותיו וצרכיו, להעניק משוב ולשמש כמודל לחיקוי שפתי.

על אף מיקומן המרכזי של מערכות ממוחשבות בשלל זירות, תחום החשיבה החישובית בפרט, ומדעי המחשב בכלל, במסגרות החינוך של הגיל הרך והחינוך היסודי אינם מפותחים דיו. מכאן, צוות המחקר קורא לחלץ ידע פדגוגי בתחום החשיבה החיובית עבור גננות, מורים ומחנכים, לבחון ולהציג פעילויות ושיטות חדשות ומשחקיות להוראת מדעי מחשב בגיל צעיר, לחקור כיצד תופסים ילדים חשיבה חישובית? ולשקול את הגברת השימוש בכלים דיגיטליים בגני ילדים ובכיתות א'-ד'.