ניהול וסביבות למידה

12 מחשבי טאבלט מלאים בספרים דיגיטליים, משחקים ואפליקציות באנגלית, הועברו לכפר נידח ומבודד בהרי אתיופיה. הארגז נמסר לקבוצת ילדים שלא מדברים אנגלית, לא יודעים קרוא וכתוב ומעולם לא ראו טאבלט או מחשב. איש לא הסביר לילדים מהם החפצים שקיבלו ומה הם יכולים לעשות איתם. בתוך 4 דקות הצליחו הילדים לתפעל את המכשיר וכבר לאחר כמה חודשים ידעו את אותיות הא"ב באנגלית ושרו שירים באנגלית. החוקר שליווה את הניסוי הזה רואה בכך בשורה חברתית עולמית למאה מיליון ילדים בעולם שלא נגישים לאף מסגרת למידה פורמאלית, והוכחה לכוח האדיר שיש ללמידה באמצעות משחקים מתוקשבים וטכנולוגיה. המאמר פורסם במגזין המדעי המפורסם Scientific American.

נתונים של ארגון ה-OECD מראים שישראל בצמרת מדינות המערב בזמן הכנת שיעורי בית. סקר של המגזין מצא ש-35 מהילדים נעזרים בהוריהם לשיעורי בית, ו-95% מההורים מאמינים כי זה מסייע לילדיהם. אולם מחקרים ומומחים טוענים דווקא כי הכנסת בית הספר לבית אינה מועילה כלל וכלל (ינון מילס).

מחקר אשר התפרסם בימים אלו (חודש אוקטובר 2012 ) בארה"ב מצא כי שילוב יישום מתוקשב של טוויטר בקורסים תורם למעורבות רבה יותר של הסטודנטים בלמידה . המחקר של Christine Greenhow נערך בקרב סטודנטים באוניברסיטת מישיגן בארה"ב . קורסים שבהם המרצים שילבו והטמיעו שימוש בטוויטר ( רשת חברתית להודעות קצרות עד 140 אותיות ) כאמצעי לאינטראקציה גרמו למעורבות רבה יותר של הלומדים . גם הישגיהם בלמידה היו גבוהים יותר בהשוואה לסטודנטים שלא השתמשו בטוויטר.

בקרת איכות והערכת איכות בתחומי הלמידה המתוקשבת עדיין לא הגיעו לבשלות , ולכן הוחלט באיחוד האירופאי ובמדינות אירופה לפתח ולגבש מתודולוגיה מוסכמת ושיטתית להערכת האיכות של מערכות למידה מתוקשבות . הפרויקט המתואר בשני מסמכים של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה נקרא The E-xcellence methodology for assessing quality in e-learning (EADTU 2009.

סוגי הקורסים הקיימים כיום מגוונים ומשתנים ככל שהטכנולוגיה מתקדמת. למשל, ניתן למצוא קורסים המשתמשים בתקשורת א-סינכרונית בין המרצה לסטודנטים (כגון אימייל, פורומים, קבוצות-חדשות וכד'), מה שמאפשר לסטודנטים להשתתף בקורס בזמנים הנוחים להם. מודל אחר מבוסס על טכנולוגית תקשורת סינכרונית (צ'אטים, חדרי-וידאו בזמן אמת, וכד') ומעתיק שיטות הוראה מסורתית (פנים-אל-פנים), ללא ספק, המערכת האקדמית והחינוכית בכל העולם צפויה לעבור טלטלה בעשורים הקרובים, וכשמשנים את החינוך בהווה, מעצבים מחדש את פני העתיד ( אייל קמינקא).

מעט מאד מחקרים בדקו את העניין הכלכלי של מעבר שניזום ע"י מוסדות או גורמי חינוך בין פלטפורמות מתוקשבות ללמידה מתוקשבת, ולכן המחקר הנוכחי שם לו למטרה לבדוק ולנתח באופן השוואתי את סוגיית השימוש בפלטפורמות מתוקשבות. נקודת המבט של המחקר ,שנערך באוניברסיטה באירופה, היא היעילות הכלכלית של המעבר בין הפלטפורמות המתוקשבות . ההשוואה שנערכה במחקר הנוכחי הייתה בין פלטפורמת למידה מתוקשבת מסוג LMS ( מוצר למידה מקוון מסחרי ) ובין פלטפורמת למידה מקוונת מסוג MODDLE. מסקנות הניתוח הכלכלי הראו כי המעבר לפלטפורמת קוד פתוח מחייב , אמנם, הצטיידות בשרת אינטרנט ייעודי ובתחזוקה שלו באופן שנתי . אך בראייה מוסדית רב- שנתית עדיין יעיל יותר להשתמש בפלטפורמת קוד פתוח מסוג מוודל Moodle . החיסכון השנתי המושג הוא בסביבות EUR 20,000 לשנה ( Matei, Ani; Vrabie, Catalin) .

על מנת להתאים את עצמן למציאות המשתנה, לעידן המידע ולמאה ה-21 חייבות הספריות למצב את עצמן מחדש ולמצוא את מקומן המשמעותי בתוך הקהילה הבית-ספרית. כיוון חדש המוצע בספרות המחקר הינו להפוך את הספרייה למרכז למידה וללב פעילות הקריאה והחקר בבית-הספר בהלימה לתכניות הלימודים. הצביון החדש הינו של סביבת למידה חיה ותוססת. שינוי מסוג זה אמור להוביל בסופו של דבר את התלמידים להישגים גבוהים יותר לאור ההזדמנויות שיציע המרכז החדש על מגוון מקורות המידע שבו (דיגיטלי ובדפוס, ספרות יפה, עיון ומחקר), והמפגש שמאפשר ללומדים נגישות למידע ( רותי אש ארגייל ) .

ד"ר לאה מזור כותבת על המיזם החדש של גוגל – 42 תערוכות היסטוריות מקוונות, תצוגה דיגיטלית מרשימה על כמה מהאירועים החשובים ביותר של המאה העשרים מתוך נקודות מבט חדשות. המידע נשען, בין השאר, על מסמכים היסטוריים כתובים, מצולמים ומוסרטים וחלקו מתפרסם לראשונה באינטרנט ( לאה מזור)

בית הספר "אורנים – בית חינוך הומניסטי סביבתי" ביוקנעם אימץ את שיטת החינוך הדיאלוגי. "כאשר לבית ספר יש פילוסופיה שמכוונת אותו", אומרת יפה אוקנין, מנהלת בית הספר, "הוא ממוקד יותר ויכול לבדוק את עצמו טוב יותר". השינוי התחיל בקבוצת הורים שרצתה להקים בית ספר הומניסטי בעיר ( נאוה דקל) .

ד"ר חנה גרינברג הגיעה בקיץ האחרון לירושלים כדי לחגוג עשור להקמתו של בית הספר "סאדברי". היא ובן זוגה, פרופ' דניאל גרינברג, הקימו את בית הספר "סאדברי ואלי" (Sudbury Valley) בפרמינגהם, מסצ'וסטס בשנת 1968. היא בתו של הפילוסוף הוגו ברגמן, ילידת ירושלים ותלמידה לשעבר בבית הספר "מעלה". "שנאתי שם כל רגע חוץ מהטיולים", היא אומרת. והחוויה הזאת הניעה את המפעל החינוכי שלה.

בכמה בתי ספר בעולם מנסים לשבור את השגרה המוכרת ולשלב במבני חינוך חדשים כיתות פתוחות ורב־תכליתיות שנועדו לגוון את החוויה הלימודית. "באופן כללי", אומר יוסי איתן, ראש המסלול לחינוך יסודי בסמינר הקיבוצים וממובילי רעיון הכיתה הפתוחה בישראל, "אני בעד תכנון ששובר את המסגרות הרגילות של מסדרונות ארוכים וכיתות מרובעות" ( מיכאל יעקובסון ) .

בבית ספר הדמוקרטי "סאדברי" בירושלים, החוגג השנה עשור לקיומו, הולכים עם חופש וכבוד לילד עד הסוף . בית הספר הוקם לפני עשר שנים עקב רצונם של הורים ואנשי חינוך בבית ספר אחר לילדיהם הפרטיים ולילדים בכלל. הם הקימו קבוצה, למדו על כל מיני גרסאות של חינוך דמוקרטי והחליטו לאמץ את מודל "סאדברי" ( נאוה דקל) .

איך הופך מורה למנהל בית ספר? מה חווים מנהלי בתי ספר בשנות עבודתם הראשונות? מתי מגיעים מנהלי בתי ספר לתקופת השיא בעבודתם? מה קורה למנהלי בתי ספר לאחר עשר שנות עבודה? כיצד חשים מנהלים שנים אחדות לפני פרישתם? וכיצד חווה מנהל בית הספר את פרישתו מהתפקיד הניהולי–חינוכי? שאלות אלו ואחרות עומדות במוקד פרקי הספר הנוכחי בו מתחקה הכותב אחר תהליכי התפתחותם המקצועית של מנהלי בתי ספר מהרגע בו החליטו לבחור בתפקיד הניהולי, דרך הכשרתם המקצועית, ועד יציאתם לגמלאות ( אופלטקה, יזהר).

הכיתה המתוקשבת , הכוללת מחשבים ניידים או מחשבי טאבלט או סביבות מתוקשבות כגון MOODLE לתלמידים כבר אינה חלום עתידי אלא מציאות ההולכת ונרקמת בבתי ספר בעולם ובמידה יותר מצומצמת גם בישראל. על רקע זה ,השאלות שמבקשת סקירת מידע זו להציב הן האם חל גם שינוי בדרכי ההוראה והקניית אוריינות המידע לתלמידים ומה צריכים להיות הדגשים העיקריים בפיתוח אוריינות מידע בכיתה המתוקשבת. אוריינות מידע הינה תהליך ספיראלי (רב גילי) של הקניית ידע, מיומנויות וערכים במטרה לשפר את יכולתו של האדם להתמודד בסביבה טכנולוגית וחברתית משתנה ( עמי סלנט) .

למרצים המלמדים בקורסים מתוקשבים יש לעתים תחושה כי השקעת הזמן שלהם גדולה בקורס מקוון גדולה יותר מאשר קורס פנים-אל-פנים. המחקר, שנערך באוניברסיטה אמריקאית מרכזית ( Washington state university ) ביקש לבדוק שאלת מחקר זו באמצעות השוואה כוללת בין אותו קורס הנערך פנים-אל-פנים לבין הקורס המקביל לו הנערך בצורה מקוונת. החוקרות עקבו באמצעות לוגים סטטיסטיים מוני- זמן ( Time logs) אחר 8 כיתות של קורסים מתוקשבים ו-6 קורסים שנערכו פנים אל-פנים בתוך הקמפוס. (Van de Vord R, Pogue K. ).

בחיי בתי הספר התיכוניים בארה"ב ובקנדה הולך ונכנס מושג חדש אותו ניתן לתרגם באופן חופשי לעברית כ"רשת למידת משאבים מתוקשבת באינטרנט" . Virtual Learning Commons (VLC). רשת למידת המשאבים היא סוג של קהילת מעשה בחינוך אשר מופעלת על ידי ספריית ביה"ס. מדובר על מרחב מתוקשב שיתופי באינטרנט שבו צוות ספריית ביה"ס יוצר אוספים דיגיטליים שונים לטובת התלמידים והמורים ומגבש באופן מעשי הבנייה של ידע חינוכי באינטרנט. התלמידים עצמם יכולים להיפגש באופן וירטואלי, בכל עת , במרחב השיתופי הזה באינטרנט וללמוד שם בצוותא סביב חומרי הלמידה או חומרי הרקע שאורגנו ( LOERTSCHER D, KOECHLIN C) .

במאמר הנוכחי אשר התפרסם בארה"ב מוצג מבנה דינאמי ומותאם יותר של קורס מתוקשב שבו המרצה מאפשר לסטודנטים להשתתף בפורום ייעודי של הקורס המתוקשב ולדון במטלות שניתנו להם . המטרה היא ליצור קהילת למידה מגובשת של הסטודנטים היכולים גם לעבוד בצוותא על מטלות ולהביע עצמם בפורום המתוקשב. לאחר מכן , מעלה המרצה באופן שבועי את חומרי הלמידה והמאמרים לקריאה , כאשר הוא מתייחס לתגובות של הסטודנטים בפורום המתוקשב והכיוון שנקטו במטלות שלהם . המרצה עוקב אחר הדיונים המתנהלים בפורום ומגיב בהתאם , מעודד ומשמיע חיזוקים לכיוונים השונים של הסטודנטים הלומדים בצוותא ( Holly A. Bell) .

ההתפתחות הטכנולוגית המהירה של הפלטפורמות ללמידה מתוקשבת כגון Moodle ופלטפורמות אחרות תורמת , אמנם, רבות ליעילות הלמידה המתוקשבת , אך המרכיב של נוכחות המרצה/מורה בקורס הוא הרבה יותר משמעותי להצלחת הלמידה המקוונת. המאמר מדגים את חשיבות הנוכחות של המרצה בקורס המקוון , יצירת סגנון ההוראה הברור שלו והאישיות שלו , לרבות המאפיינים החברתיים שהוא יוצק בתהליכי הלמידה המתוקשבים. המרצה המקוון , חייב , על כן, להכיר , היטב את אוכלוסיית הסטודנטים על מנת ליצור מעורבות שלהם בלמידה המתוקשבת. שום מערכת טכנולוגית הכי משוכללת בעולם לא תיצור מעורבות של הלומדים ללא אסטרטגיה מכוונת של המרצה והאישיות שלו ( Kelly, Rob ) .

בלוח "החכם" בכיתה משתמשים בעיקר המורים, אולם לעתים קרובות הם פחות בטוחים לגבי מיומנויות השימוש שלהם בו לפני לומדים הבטוחים יותר במיומנויות המתוקשבות שלהם. סכומי כסף גדולים הוצאו באנגליה ובמדינות אחרות על תכניות לאומיות שנועדו להציג את הערכה היקרה הזו בבתי הספר, אף על פי שלא נמצאה הוכחה ברורה ליעילותם של ה"לוחות" החכמים ( Donald Clark) .

מחקר זה תוכנן כדי לחקור את יחסי האמון בין ההורים לבין המורים של תלמידי כיתה א'. שאלות מחקר נוספות בחנו האם האמון היה קשור למוצא ולביצוע בקריאה. חמישה היבטים של אמון – נדיבות, מהימנות, יכולת, הגינות ופתיחות-נמדדו על סולם ליקרט בן 4 נקודות. ביצוע הקריאה נמדד על ידי מבחן בן שלוש דקות (Janssen, Marije, Bakker, Joep T.A, Bosman, Anna M.T., Rosenberg, Kirsten; Leseman, Paul P.M., 2012(.