ניהול וסביבות למידה

שתי שאלות המחקר המוצג במאמר היו: (1) אילו דרכי מנהיגות, ובעיקר זו של מנהלי בתי ספר, מנחות את פיתוחם של חזון או שליחות בית-ספריים? , (2) אילו הצהרות כתובות או ממדים של חזון מהווים בסיס למינוף החזון לכלל פרקטיקות טרנספורמטיביות? לסיכום, ניתן לומר שהממצאים מצביעים על כך שלמנהלים עשוי להיות תפקיד חשוב בעיצוב חזון בית-ספרי טרנספורמטיבי. המחקר מציע ניתוח אמפירי של פיתוח חזון מסוג זה ( Kose, B.W ) .

אחד המאפיינים של מורים בבתי ספר יסודיים המפעילים מערכות תקשוב מבוססות MOODLE וכלים מתוקשבים אחרים היא המעורבות שלהם בדחיפת המודול של מרחב לימוד מתוקשב כיתתי. מדובר על מורים בעלי מוטיבציה רבה לנצל את תכונות הכלים המתוקשבים ולהעשיר את חווית הלמידה של תלמידיהם. ( ראו דיווח קודם). היוזמה היא על פי רוב של המורים עצמם ללא קשר לתכנית התקשוב הלאומית הארצית עליה מכריזים יותר בעיתונות . לאחרונה ביקרנו באינטרנט במרחב הלימוד המתוקשב שהקימה המורה והמחנכת נועה בבית הספר היסודי רמת החייל בתל אביב. ניתן לראות כי מרחב לימוד כיתתי זה מתעדכן ומועשר כל הזמן בחומרי למידה , חומרי רקע וקישורים רלבנטיים לתכנון הלמידה בכיתה ב'. כמו כן , ניתן לראות בצד שמאל את התקדמות התלמידים מבחינת הגשת המשימות.

במידה לא קטנה עלייתן של רשתות חברתיות, עם האפשרות לעדכן על המתרחש אצלנו ולהמליץ על קישורים אינטרנטיים מעניינים כמעט בזמן אמת כרסמה בפופולאריות של הבלוגים. כלי שרק לפני שנים ספורות נחשב לדבר החם ביותר פינה את מקומו לכלים חדשים, ומיידיים, יותר. יתכן שהירידה בפופולאריות הזאת לוותה בעלייה מקבילה בהערכה של אנשי אקדמיה כלפי בלוגים. אם בעבר הבלוג נתפס כחסר עומק וקל דעת, מול הכלים החדשים של מיקרו-בלוגים ומסרים מיידיים פתאום הוא נראה כשקול, רציני, ומכובד. עדות לכך ניתן למצוא במאמרון בבלוג של סטיב ווילר, מרצה בטכנולוגיות למידה באוניברסיטה פלימות שבאנגליה. ווילר מכיר בעובדה שלא מעט user generated content איננו בעל ערך רב, אבל הוא מדגיש שיש גם לא מעט "תוכן" כזה שהוא מועיל מאד. ווילר משוכנע שבלוגים יכולים למלא תפקיד חשוב בעבודה אקדמית. כדי לבחון את המקום האפשרי הזה, הוא בוחן שלוש תכונות שבעיניו מהוות מקור הביקורת כלפי הבלוג באקדמיה: העדר הערכת עמיתים, הבעת דעה רבה מדי, ומעט מדי אמינות בהשוואה למאמרים שעוברים הערכת עמיתים ( ג'יי הורוויץ) .

מאמצים לשיפור מערכות חינוכיות ציבוריות כדי לתמוך בהישגים טובים יותר של התלמידים הינם נפוצים על פני הגלובוס. בדומה לארה"ב, מאמצים ממשלתיים לשיפור החינוך בהולנד מתמקדים בחדשנות ובפיתוח מבנים שיתופיים כדי לתמוך ביצירתו של ידע חדש. אולם, ראיות אמפיריות לגבי היחס בין קשרים חברתיים לבין חדשנות בחינוך הן נדירות. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת המבנה של רשת חברתית על אקלים החדשנות בבתי הספר, כמתווכת על ידי מעורבותם של מורים בקבלת החלטות ( Nienke M. Moolenaar, Alan J. Daly, Peter J. C. Sleegers).

ספינת הדגל של ביה"ס הניסויי הפתוח בחיפה היא תכנית התנהגות חברתית : "ילדים מלמדים ילדים במפגש תרבויות לשון ותקשורת", בה ילדים מלמדים ילדים, בה כל ילד וילדה חונכים ילד קטן מהם ונחנכים ע"י ילד גדול מהם שעה קבועה פעם בשבוע. תלמידים ומורים משמשים כבוררים מגשרים ויועצים בסיטואציות חברתיות, בה ילדים משמים כעוזרי הוראה בכיתות בשיעורים השונים. כל כיתות בית הספר משתתפות בניסוי החינוכי הייחודי – פעם בשבוע יש לכל כיתה (מגן ועד כיתה ו') שיעור חונכות ובו כיתה בוגרת חונכת כיתה צעירה ממנה. כל תלמיד חונך כ- 2-1 תלמידים.התכנון, הביצוע והתוצר של מפגש החונכות הוא באחריות הבלעדית של החונך, כאשר יש מורה שמלווה את הכיתות בזמן השיעור ובנוסף מתקיים שיעור "חונכות עיונית" עם מחנך הכיתה על מנת להעלות רעיונות, הצעות ולבדוק בעיות ביחד ( דניאלה אלקון חורי).

המאמר מתאר את הוויכוח הניטש בארה"ב בין התומכים בלמידה באמצעות קורסים מקוונים למתנגדים לכך. לפי הערכה אחת, למעלה ממיליון תלמידים בארה"ב מגן עד כיתה י"ב, לומדים קורסים מקוונים באינטרנט. התומכים בקורסים מקוונים טוענים שקורסים כאלה מאפשרים לבתי הספר להציע לא רק קורסי השלמה (makeup course), תחום ההולך וגדל במהירות, אלא גם תפריט עשיר יותר של קורסי בחירה וקורסי הכנה לקולג' (Advanced Placement classes), כאשר אין מספיק תלמידים כדי לפתוח כיתה. אבל המבקרים טוענים כי ההשכלה המקוונת מונעת למעשה על-ידי הרצון להוציא פחות כסף על בניינים ומורים, במיוחד כאשר משברי התקציב המקומיים והארציים מאלצים קיצוצים כבדים בהשכלה. המבקרים מציינים שלא קיים מחקר מבוסס המראה כי ניתן להשוות את הקורסים המקוונים ברמת K-12 ללמידה פנים אל פנים (Trip Gabriel).

השימוש בבלוג כיתתי עדיין לא נפוץ בקרב מורים בארץ, אבל אלו שהעזו להתנסות בכך עושים זאת בצורה מעוררת עניין מבחינת תהליכי הלמידה ומבחינת יצירת קהילת לומדים סקרנית. כך לדוגמא, המורה שלומית רדניק מפעילה את תלמידיה בביה"ס קיבוץ ראשית באמצעות בלוג כיתתי מרתק שתורם רבות להבניית הידע של תלמידיה. לבלוג הכיתתי שיצרה המורה שלומית כמה יתרונות לתהליכי הלמידה הקוגניטיביים : א. תהליך הכתיבה משתפר. ג. חשיפה לטכנולוגיית המחשבים: צרוף עבודות ותיקונם דרך הדוא"ל, הוספת רשומות וכתיבה בבלוג.ב. מתן דגש לנושאים כמו : איכות הסביבה ועצים מההיבט הקרוב הבית ספרי ומשם להיבט הכללי. במאמרונים שכותבים התלמידים בבלוג הלמידה הכיתתי ניתן לראות התפתחות של כתיבה בנושאים העשרה שונים . ניתן גם להבחין בהבניה של המידע ע"י התלמידים , שימוש במקורות מידע וביבליוגראפיה תוך יצירת הרגלי איסוף מידע הולמים באינטרנט אותם מטפחת המורה שלומית רדניק באמצעות הבלוג הכיתתי

מערך השיעור לקורס בלמידה מרחוק (מורים ומנהלי בתי ספר העוברים השתלמות שנתית של הוראה מקוונת) מציג מאפיינים שונים של מטלת הלמידה המקוונת והתבניות שלה. בסקירה ניתן לקרוא על סוגים של מטלות מקוונות, דגמים של דפי הפעלה אינטגרטיביים מתוקשבים, גישות שונות בספרות המקצועית להערכת פעילויות מתוקשבות (קריטריונים שונים) . ביקור וירטואלי במטלות מקוונות שפיתחו מורים בבתי ספר בישראל. מאגרי מידע ייעודיים לאיתור הפעלות מתוקשבות ללמידה פעילה ועוד ( עמי סלנט) .

כמות ההפעלות המקוונות באינטרנט הולכת וגדלה , אך לא תמיד איכותם של המטלות המקוונות שכתבו מורים עבור הכיתה והתלמידים היא ברמה נאותה . כלומר , המטלות אינן מאתגרות ואינן עונות על דרישות סף כגון איסוף מידע או אינטראקציה.בטבלת העזר הזו אשר הכינה הילי חכם ניתן לראות חלוקה מתודית של קריטריונים אפשריים להערכת מטלות מקוונות בחינוך. החלוקה העקרונית היא עפ"י שלושה מכלולים ( אשר לעתים יש חפיפה ביניהם) . מדובר על טבלת עזר למערך שיעור על מטלות מקוונות מה-4 לאפריל 2011 .

לשם היכרות ולמידה, מובאת בזאת סקירה של חוקים ותקנות העוסקים בגלישה בטוחה ובפגיעה מקוונת במערכות החינוך במדינות בארה"ב. לכל מדינה, מובאים עיקרי הדברים בעברית + הפניה למקור החוק (שהוא באנגלית כמובן . במאמר מובאות תובנות מהמידע הרב הטמון בחוקי המדינות (ארה"ב), אסופת תקצירי החוקים, על פי מדינות, כולל הפניה לחוק עצמו כפי שמופיע ברשת. לשם השלמת התמונה, אנו מפנים את תשומת לבהקוראים לחוזרי מנכ"ל בנושא בישראל נכון למרץ 2011 ( אברום רותם, עידית אבני) .

הדיווחים של המורה רותי בן-ישי חושפים כיתות אמיתיות המשלבות מחשבים ניידים, עם כישלונות לצד הישגים, ולא מעט תסכולים. ולכן ההצלחות עוד יותר מרשימות. "הרגלתי את התלמידים כי במקצועות שלי – המחברת מתנהלת במחשב בלבד. "פנו אלי כבר מספר תלמידים, חלקם טובים מאוד, ואמרו כי לתחושתם, הם קולטים טוב יוותר כאשר הם כותבים ולא מקלידים. הם ביקשו לחזור ולעבוד במחברת. כמובן שהרשיתי. . ". "אני מגלה כי לא כולם עדיין יודעים לארגן את החומר שלהם במחשב, ליצור קבצים, "לשלוף" במהירות חומר ששמרו – אם שמרו, וגם זו מיומנות חשובה ביותר להקנות להם." "דווקא בכיתות ו', אותם אני מלמדת השנה היסטוריה, אני מקפידה מאוד להרגיל אותם לעבוד מדי שיעור בו זמנית, עם הספר והמחברת הוירטואליים, ולשמחתי הם מתרגלים ועובדים כך היטב" .

במחקר נבדק האם סטודנטים שלמדו בסביבת למידה מקוונת השתמשו באותם מיומנויות וסגנונות למידה בהשוואה לסטודנטים שלמדו בסביבת למידה מסורתית, המרוכזת בלומד? בהשוואה בין סטודנטים בקורס מקוון לסטודנטים שנרשמו לקורס פנים-אל-פנים שבו יש התרכזות בלומד, החוקר מצא שהסטודנטים בקורס המקוון יצרו מיומנויות חדשות, התאימו את המיומנויות המסורתיות ו/או אימצו רבות מאותן מיומנויות כאשר נזקקו להן. ההמלצות לגבי אסטרטגיה למידה מועילה מופנות לתכנון קורס עתידי של למידה מקוונת ( Sabieh, C).

תפקידן של פעילויות מתוקשבות מבוססות-רשת בתיווך האינטראקציה עם הסטודנט והמעורבות של הסטודנט בארבע כיתות של הכשרת מוריםמחקר זה בחן את תפקידו של שילוב פעילויות מתוקשבות בשביעות רצון כללית מהקורס ובהתנסויות בלמידה האינטראקטיבית בקורס להכשרת מורים מסורתי המתוגבר באמצעות הרשת. הניתוח הראה שלרוב הסטודנטים היו השקפות חיוביות לגבי ניסיונות הלמידה האלה: סביבת למידה גמישה המרוכזת בסטודנט, אינטראקציות בין הסטודנטים, והקשר בין פעילויות מבוססות-רשת ללמידה פנים אל פנים (Qiuyun Lin).

לא ירחק היום בו יגיע כל תלמיד עם מחשב-לוח ("iPad") לכיתה, והלמידה שלו תתרחש ב"כיתה הדיגיטאלית" בממשק מחשב-הלוח. אמצעי זה יזמן לתלמיד ולמורה לא רק מימוש פרדיגמת הוראה-למידה השונה מהכיתה המסורתית על כל גווניה, אלא חוויית למידה שמעוגנת במציאות תרבותית דיגיטאלית אותנטית, תוך יישום אמצעים, כלים, שפה ונורמות שהם חלק מחיי התלמידים. הכיתה הדיגיטאלית מצויה במחשב-הלוח האישי,נמצאת עם התלמיד בכל מקום וזמן ומנוהלת על ידי מורה המנהיג ומנווט את הלמידה. במאמר זה מראים עידית אבני וד"ר אברום רותם את מאפייני הלמידה במחשב-לוח ומראים בהמשך שאת הזדמנויות ואיכויות ההוראה- למידה בליווי מחשב-לוח בידי כל לומד ומלמד, לא ניתן יהיה לממש משמעותית בכתה דיגיטאלית, ללא ביסוס אמון ואתיקה כתנאי להתנהלות למידה שכזו ( עידית אבני, דר' אברום רותם).

המורה והמחנכת רותי בן-ישי המלמדת בכיתה עם מחשבים ניידים לכל תלמיד מעלה כמה תובנות מנקודת מבט חיצונית למערכת החינוך. המאמרון מבוסס על התובנות של גיא, נווט קרב בחיל האוויר שבא לבקר את הכיתה שבה רותי בן-ישי מלמדת עם מחשבים ניידים. מאחר וגיא אינו "מורה" מן המערכת, דווקא רשמיו ומחשבותיו הן מקור חשוב ללמידה אודות ייחודו של התהליך. כמה תובנות חשובות: זמן שיעור של 45 דקות – הוא בעייתי. למעשה הזמן המוקדש ללמידה הוא מאוד קצר, ומקשה על קיום "תהליך לימודי" מעמיק. עדיף לאפשר לתלמידים חיפוש עצמאי של מקורות מידע על פני הפניה לאתר מסוים , כי אז הסקרנות והמוטיבציה של התלמידים גדלה. חשוב ללמד את הילדים לכתוב אי-מייל, במסגרת פרויקט חקר להיכרות עם פעילותם של גופים וארגונים שונים. התלמידים שיודעים לשלוח SMS קצר אינם יודעים לנסח תכתובות בדואר אלקטרוני.

בימים אלו כאשר שומעים על סכנות הפייסבוק האורבות מכל עבר, נעים לשמוע על מיזם חינוכי חדש העושה שימוש מושכל ברשת חברתית לצורך חונכות ומחויבות אישית. מדובר בפיילוט למיזם משותף של קבוצת עמל ותוכנית קרב, בארבעת בתי הספר התיכונים של קבוצת עמל בדימונה. "נפגשים ברשת", נתפס בטבעיות כמקום השמה נוסף המתמקד בפעילות התנדבותית. מדובר בנערים המבלים חלק ניכר מזמנם ברשתות חברתיות, ואשר מצאו דרך לנדב את כישרונם ולהדריך חניכים מרחוק. אחת לחודש נפגשים החונכים עם החניכים פנים אל פנים, ועוסקים בפעילות קהילתית משותפת. לצורך הפרויקט הוקמה ע"י הגב' סוזאן צעירי רשת חברתית ייחודית בפלטפורמת קוד פתוח של ELGG ". "הפרויקט מחבר את תלמידי בתי הספר היסודיים עם התיכונים בעיר ונותן להם תחושת ביטחון של "אח גדול", מספרת רותם פורת, ראש תחום מחשבים בתוכנית קרב, ומוסיפה: "מנהלות בתי הספר היסודי, גילו שיש ילדים רבים, שכאשר חונך או חונכת מתפקדים בעבורם כאח בוגר, הדבר מועיל להם ברמה החברתית והרגשית לא פחות מהלימודית.

בעידן של התאמת מידע ללומד או לחוקר חשוב שאנשי חינוך יכירו גם את הכלים המתוקשבים באינטרנט להתאמת מידע אישי ומקצועי.סביבות אלה נקראות PLE (סביבה מותאמת אישית – Personal Learning Environment). מכיוון שמדובר באתרים, ניתן לעבור ממחשב למחשב ובכניסה אחת להיות נגיש לכל אתרי העבודה שלך. ברשומה זו מתארת ד"ר מירב אסף אפליקציות שונות שעשויות להפוך את הדף הגוגל האישי לשער כניסה יעיל יותר לעבודה, וכן לתאר סביבות נוספות שהופכות את האינטרנט לסביבה מתואמת אישית.

המאמר בוחן את הניסיונות המובנים החדשים לפנות ולנהל רגשות בכיתה. הניתוח הביקורתי מתמקד באג'נדה הרחבה של האוריינות (literacy) הרגשית הפועלת בתוך בתי הספר, ובאופן ספציפי יותר ב"תכנית של אספקטים רגשיים וחברתיים של למידה" (Social and Emotional Aspects of Learning) (ראשי תיבות: (SEAL ). במאמר נטען גם שהמודל הטיפולי התומך בפעילויות של SEAL מסכן את האינדיבידואליזציה בחינוך ובכיתה ובשל כך הפרשנות השגויה של ההבדל המקובע מבחינה תרבותית וחברתית, יוצרת פתולוגיה אצל תלמידים מסוימים בתוך התהליך ( Gillies, Val).

יתרון הפורום המתוקשב כמרחב למידה כיתתי הוא שכל תלמיד יכול להשתתף בשיעור ( גם הביישנים יותר..). הפורום יכול לחזק גם את ההבעה בכתב ( יש לתלמידים שגיאות כתיב רבות…). הפורום המתוקשב הכיתתי הפועל בהנחיית המורה הוא כלי למידה, מקום לחילופי רעיונות , מקום אשר תומך בלמידה ומהווה מסגרת נוספת ללמידה בכיתה , הוא יכול בהחלט להיות גם חלק מחיי התרבות והחברה של הכיתה אבל לא רק . בסקירה מוצגים דוגמאות של מרחבי למידה כיתתיים בהם הפורום המתוקשב הוא מרכיב מרכזי באינטראקציה בין התלמידים ובין המורה. הסקירה , שהיא מערך שיעור ללמידה מרחוק, מבוססת על סיקור יוזמות של מורים בבתי ספר יסודיים המפעילים בצורה רציפה ותומכת פורומים מתוקשבים פעילים בכיתה ( עמי סלנט) .

בית הספר הניסויי עין הים בחיפה מציג אלטרנטיבה חינוכית: בית הספר כמגרש המשחקים של החיים – אירגון מְ¬ְשחק" המפתח פדגוגיה משחקית ומיישם אותה במגוון מרחבים משחקיים, בין היתר מסדרונות, חורשה, מפעלון, חוף ים. בית הספר הניסויי עין הים בחיפה מפתח דרכי הוראה אלטרנטיביות, המיישמות למידה חדשנית במרחבים משחקיים ובמגוון זירות מישחקיות. התלמידים לומדים בפעילות משחקית, בין היתר בסביבת למידה חוץ כיתתית – בזירות משחקות בית ספריות: מסדרונות, חצרות, חורשה, במפעלון לייצור משחקי קופסה, וכן זירות משחקות חוץ-בית ספריות עירוניות – חוף ים ותל שקמונה, ובמוזיאון הימי לאומי חיפה. בית הספר מתנהל בהלך רוח משחקי, ויש בו מרחבים ירוקים, ומסדרונות וחצרות מצוירים בתבניות משחק. הפדגוגיה הנכתבת בבית הספר היא פדגוגיה משחקית – שימוש במצבור המיומנויות והכישורים המשחקיים תוך מתן פרשנות משחקית לתוכניות הלימודים. תנאי המרחב המשחקי הפכו לתרבות אירגונית, ובית הספר מגדיר עצמו "ארגון משחקי". כללי המודל חלים בכל תהליך באירגון ושותפים לו כל מרכיביו. סגנון הניהול הוא סגנון משחקי; לכל תלמיד מסלול צמיחה משחקי; הכשרת המורה היא משחקית; מליאות של חדר מורים הן מליאות משחקות – ככל שהמורה חווה תהליכים שמגבירים את תודעתו המשחקית, כך הוא משפר את דרכי הוראתו ( ברוך יעקבי) .