הכשרת מורים

המחקר הנוכחי בדק האם למידה בסביבה מתוקשבת מביאה לשינוי בתפיסות אפיסטמולוגיות של סטודנטים הלומדים במכללה ולשינוי בהתייחסויותיהם, בתובנותיהם ובהעדפותיהם לגבי מהותה של סביבה לימודית מתוקשבת. הממצאים מצביעים על כך שהתנסות הסטודנטים בלמידה בסביבה מתוקשבת מסייעת בשינוי תפיסותיהם האפיסטמולוגיות בכל מדדי התפיסות ומבטאים מעבר מתפיסות שהן יותר נאיביות לתפיסות שהן יותר מתוחכמות ( תמר לוין, שלומית בן-שחר) .

לנוכח המחסור הניכר במורים במדינות ה-OECD חשוב לשמור על מתכשרים להוראה במקצוע ולמנוע את נשירתם ממנו. ההנעה שלהם להפוך למורים רלוונטית לעניין זה. המחקר המוצג במאמר חקר את החשיבות שיחסו 136מתכשרים להוראה בבית הספר תיכון בהולנד להנעות שונות לבחירה במקצוע. הכותבות בחנו את ההנעות של מתכשרים להוראה תוך שימוש בדגם הנ"ל (Fokkens & Canrinus, 2011 ) ומצאו, בין היתר, ש"עבודה עם ילדים" הוזכרה לעתים קרובות ע"י המורים/המתכשרים כהנעה לעיסוק בהוראה בתיכון. מורים אלה דירגו את המחויבות המקצועית שלהם גבוה ביחס למורים עם שציינו את ההנעה לבחירה בהוראה כברירת מחדל מבחינת הקריירה ( Fokkens-Bruinsma, M. & Canrinus, E.T).

השנה חל גידול במספר הסטודנטים החדשים להוראה, המשתתפים בתוכניות המצטיינים במכללות לחינוך. עם זאת, עדיין כ 7%- מהסטודנטים להוראה בלבד משתתפים בתוכניות למצטיינים. תוכנית המצטיינים, שבה מספר התלמידים הגדול ביותר, פועלת במכללת סמינר הקיבוצים. בתוכנית לומדים השנה כ 240- סטודנטים. לדברי ראש התוכנית, ד"ר תמר קטקו, התוכנית עברה בשנים האחרונות שינוי בתפיסת העולם שבבסיסה ובמבנה האקדמי שלה כאחד. חלק מהסטודנטים מתקבלים לעבודה בבתיה"ס שבהם התנסו במהלך הלימודים, ומקבלים בהם יחס חם ותומך. לעומת זאת, בחלק מבתיה"ס האחרים, שבהם משובצים לעבודה בוגרי התוכנית, חוששים מהמורים החדשים וחדורי היזמות, מנסים לכבות את הלהט שלהם ולעיתים אף מצליחים. "המציאות מראה, שמעט מאוד בתי"ס פתוחים לשינוי ולטיפוח התפיסה של 'רף גבוה' והרחבת אופקים", אומרת ד"ר קטקו.

המאמר מתאר התפתחות של כישורי שיח ורפלקציה בקרב שלוש מתכשרות להוראה בגיל הרך .באמצעות קריאה חוזרת של ספרי ילדים בקבוצה הטרוגנית קטנה. המתכשרות השתתפו בתוכנית הכשרה במכללת לוינסקי. המחקר מבוסס על חקר רב-מקרים, ומתמקד בניתוח הפרשנות של המתכשרות והרפלקציה שלהם מתוך תעתיקי השיח במהלך שלוש שנות התנסות מעשית ( Tal, C) .

הגישה של חינוך משלב inclusive education)) של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה העלתה את הציפיות ממורי החינוך המיוחד ומהמורים הרגילים וחיזקה את הדיון, הוויכוח והצורך בשינויים המבניים בתוכניות להכשרת מורים (Blanton et al., 1997, Fisher et al., 2003). בצד הרחבת תחומי האחריות של מורים בסביבות משלבות, החלו להופיע דווחים שלפיהם המורים אינם מוכשרים באופן נכון להוראה מסוג זה, ושיש ליצור תוכניות ההכשרה הולמות.

חינוך מכיל הוא תנועה גלובאלית שצמחה כתגובה להדרה שיטתית של תלמידים הנתפסים כשונים (בעלי ליקויי למידה, שונות אתנית או לשונית ועוד) מנגישות משמעותית ומהשתתפות בחינוך. רוב תוכניות ההכשרה עדיין בנויות כך שההכשרה ל חינוך מיוחד, או חינוך דו-לשני וכדו' נפרדת מההכשרה הכללית ואין תיאום בין המחלקות השונות Pugach & Blanton, 2012) , Pugach et al., 2011). נתק זה מעלים את הפוטנציאל לטיפוח מורים בעלי גישות, הלכי נפש, הבנות וכשירויות ללמד את כל התלמידים, ובמיוחד כאלה החווים צורות שונות של הדרה ( Waitoller, F.R., & Kozlesky, E.B ) .

למידה מבוססת פרוייקטים – Project Based Learning ולמידה מבוססת בעיות – Problem Based Learning מייצגים את המיטב שבשיטות ההדרכה המקצועיות ושיטות ההוראה המתקדמות באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. למידה מבוססת פרויקט היא גישה פדגוגית המדגישה למידת חקר מעמיקה, בצוותים קטנים של לומדים תוך שיתוף פעולה ותוך הכוונה ליצירת תוצר סופי שהוא פרויקט בנושא אותו בחרו. בישראל עדיין אין מודעות רבה לשיטות הPBL למעט כמה מכללות בודדות להכשרת מורים כאשר המובילה במיניהן היא מכללת קיי בבאר שבע. בשנתיים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של יצירת תשתית פדגוגית וקונספטואלית לשילוב שיטות הPBL בכל תחומי ההוראה והכשרה במכללת קיי.

הטענה המרכזית של כותבי המאמר היא הצורך במחקר הערכה מבוססי-עדות (evidence-based )של תוכניות הכשרת מורים בארה"ב, כדי לקבל ממצאי אמת שיהוו תשתית לשיפור התוכניות וההכשרה בכלל. הם משתמשים במושג "תרבות" לתיאור גישה זו. הכשרת המורים נאבקת באתגר של הכשרת מספר מספיק של מורים איכותיים שעבודתם עם תלמידים מתרבויות ומרקעים שונים תהייה יעילה ותביא להעלאת ההישגים (Wang et al., 2010). .נראה שכיום מתחזק המעמד של התנועה למען חינוך מבוסס-עדות (evidence-based education) הגורסת שהחלטות על דרכי עבודה ומדיניות צריכות להתקבל על בסיס עדויות אמפיריות, כדי שתמצאנה את פוטנציאל הטרנספורמטיבית וההנעה לחידוש הקיים בהן (Cochran-Smith, 2009). קיימות כבר יוזמות שמטרתן ליצור תרבויות מחקר חדשות כאלה או להכניס שינויים בתרבויות הקיימות, כדי לשפר את המחקר וההערכה בהכשרה (Beare, P ).

המטרה של דיון קצר זה היא להציג את המושג של אופטימיזם אקדמי, מאפיין של מורים יחידים ושל בתי הספר שמספק פרספקטיבה לגבי השאלה כיצד לתמוך בהישגיות של כל התלמידים (Anita Woolfolk Hoy).

במשך 30 השנים שחלפו, הכשרת המורים בישראל עברה מהפכה: מקצוע ההוראה הפך לאקדמי, ומאז אמצע שנות השמונים כל המורים נדרשים להתקבל למכללה אקדמית להוראה או לאוניברסיטה כדי לקבל תואר ראשון ורישיון להיות מורה. מאמר זה מנתח את התהליך של האקדמיזציה של הכשרת מורים בישראל, עם דגש מיוחד על המדיניות של שני השחקנים הראשיים בתחום – משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה-המראה שהם מחזיקים באופן מסורתי בתפיסות מנוגדות לגבי המורים ולגבי מקצוע ההוראה (Amos Hofman and Doron Niederland).

הסוגיות של איכות המורים והדרכים להשגתם ממשיכות לעורר ויכוחים במערכות החינוך בעולם בכלל ובארה"ב בפרט. לאור זאת, מטרת המאמר היא להציע ניתוח קונספטואלי של ממצאי מחקר אמפיריים על הסוגיות השונות מבחינת הכשרת המורים המשפיעות על איכות המורים. מה הם הממצאים המחקרים האמפיריים בין מרכיבי הכשרת המורים ואיכות המורים כפי שנמצאו בסקירת מחקרים שונים. סקירת המחקרים מתייחסת בעיקר למחקרים אמפיריים שהתפרסמו בארה"ב מאז שנת 1998. שישה ז'אנרים שימושו כעדשות למיקוד ומיון ממצאי המחקר ( Cochran-Smith, M., Cannady, M., McEachern, K. P., Mitchell, K., Piazza, P., Power, C., & Ryan, A ).

מאמר זה בוחן את תהליכי קביעת המדיניות בתחום של הכשרת מורים בפינלנד ובנורבגיה. תשומת לב מיוחדת ניתנת לתפקידים שממלאים השחקנים והגורמים השונים בתהליכים אלה ולהשפעות הפוטנציאליות של מעורבותם על התכניות להכשרת מורים בשתי המדינות (Hilde Wagsas Afdal).

הכותבים מתארים במאמר היבטים מרכזיים של תכנון, יישום והערכה ראשונית של תוכנית חדשנית להכשרת מורים לתיכון (כיתות ו' – י"ב). הכותבים התמקדו במאמצים המשותפים של הסגל במחלקות החינוך הכללי והחינוך המיוחד להכין את מורי העתיד בתיכון להשתמש בהוראה מכילה(inclusive) כדי להיענות לצרכים המיוחדים של ילדים בכיתה המשלבת. המיזם השיתופי שנבדק כאן הגדיר והדגים מספר דרכים שבהן מורים חדשים יכולים ליישם כשירויות באמצעות שותפויות מקצועיות. הפרקטיקות הטובות ביותר כוללות את יכולת המורה לחפש ולהשתמש במגוון שלמקורות כדי להבטיח למידה של כולם. השיתופיות בין הכשרה כללית לבין הכשרה לחינוך מיוחד קידמה את הוראה בקורסים המתודיים ואת הלמידה של המתכשרים בתחום המדובר. המאמץ הקולבורטיבי ראוי לבחינה ולמחקר נוספים ( Frey, T., Andes, D., McKeeman, L. A. & Lane, J. J. (2012).

מאמר זה מתאר מודל לשילוב לימוד שיעור במסגרת שיבוץ מתכשרים להוראה ומדווח על ההצלחה של יישום מודל כזה בקרב סטודנטים להוראה ובקרב המורים המאמנים האחראים עליהם מטעם בית הספר (cooperating teachers). לסטודנטים להוראה יש הזדמנות לדון ברעיונות חשובים רבים זה עם זה ועם המורים המאמנים האחראים עליהם (cooperating teachers), כולל ב"רעיונות הגדולים" של מתמטיקה, ובציפייה לשאלות הסטודנטים ולתשובות האפשריות שלהם. לסטודנטים להוראה יש גם הזדמנות מובנית לתצפית עמיתים (peer observation) על בסיס קבוע והזדמנות לשתף פעולה עם עמיתיהם ( Gurl, Theresa).

כאשר בתי הספר והמחוזות בארה"ב מחפשים לגייס מורים, אז אנשים שאינם מגיעים ממקצוע ההוראה מהווים מאגר אפשרי של כוח אדם . מורים פוטנציאליים אלה מגיעים עם ניסיון בעבודה ועשויים להיות בעלי מומחיות שתשרת אותם היטב בכיתה. למרות זאת, לא נערך עד כה מחקר שהעריך את האפקטיביות של מורים אלה במונחים של למידת התלמידים. מחקר זה משתמש בנתונים מהעיר ניו יורק כדי להעריך את האפקטיביות היחסית ואת שיעור הנשירה בקרב אנשים שעשו הסבה להוראה (career switchers). המאמר, שנכתב ע"י חוקרי חינוך מובילים בארה"ב מספק הוכחה מסוימת לכך שמורים אלה אינם אפקטיביים יותר ממורים חדשים אחרים, ולמעשה נראה כי הם פחות אפקטיביים בהעלאת הישגי המתמטיקה של תלמידי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים ( Boyd, Donald; Grossman, Pamela; Ing, Marsha; Lankford, Hamilton; Loeb, Susanna; O'Brien, Rachel; Wyckoff, James ).

המאמר סוקר מחקר אורך שהועבר על ידי שלושה מורים, שבו הם שילבו כתיבת בלוג כאסטרטגיית למידה. לפי המאמר, המטרה של המחברים הייתה לספק לתלמידים הזדמנות ליצור קהילות מעשה (communities of practice) הניגשות ליישום של טכנולוגיות חינוכיות. במאמר מובאת סקירה של טווח הכישלונות וההצלחות של המחקר ומודגשות ההערות של הסטודנטים שהשתמשו בבלוגים בכיתה. עיקר הטעויות היו הפעלת הסטודנטים לשיח פדגוגי באמצעות בלוגים , כאשר שיח כזה עדיף לקיים באמצעים הותיקים כגון פורומים מתוקשבים או צ'אטים . עדיף היה להפעיל את הסטודנטים להוראה בבלוג לצורך כתיבה ורפלקציה ולא לצורך שיח ( (Hungerford-Kresser, Holly, Wiggins, Joy and Amaro-Jim?nez, Carla).

מאמר זה מתמקד במורים מתחילים למתמטיקה מתכניות חלופיות להכשרת מורים ובהשקפות שלהם לגבי מה נדרש כדי להצליח.מטרת המאמר הייתה לבחון את הנושאים הבאים:(1) לזהות כיצד מורים מתחילים למתמטיקה מגדירים הצלחה בכיתה במהלך שנותיהם הראשונות,(2) לזהות מהם הגורמים החשובים, התכונות, או ההתנסויות שסייעו להם להשיג הצלחה זו,ו-(3) לקבוע האם המורים המתחילים הללו למתמטיקה למדו את התכונות הדרושות או את החוויות כדי להצליח בכיתה (Ham, Edward).

מחקר זה משווה בין האמונות הראשוניות והאמונות שהשתנו, הנטיות והשימושים בטכנולוגיה של סטודנטים להוראה בשני מודלים של תכנית לתעודת הוראה: תכנית של שימוש במחשב נייד אחד לאחד עם שימוש בטכנולוגיה שיכולה להימצא בכל מקום ותכנית מסורתית לתעודת הוראה שבה מצפים מהסטודנטים לעמוד בכל קורס בדרישות והתנסויות מסוימות בטכנולוגיה (מודל שבו משתמשים לעתים קרובות בהכשרת מורים). (Donovan, Loretta; Green, Tim; Hansen, Laurie E).

הכשרת מורים בארה"ב עומדת בפני עתיד לא בטוח, רוחות חדשות קוראות תגר על ההכשרה מבוססת-האוניברסיטה בגלל עלותה, מוקדיה, יעילותה, מבניה וצורותיה והאוריינטציה האידיאולוגית שלה. טווח הדגמים והמבנים החלופיים וכל המיצגים אותם הולך ורב. המחקר אינו החלטי באשר לכיוונים שיש לחקור, וקובעי המדיניות מתעלמים מהקריאות למומחיות ולמקצוענות. קואליציות מסורתיות של תומכים התפרקו ומורגשת היעדרותה של תמיכה פוליטית ומקצועית בהכשרה המסורתית. המאמר מזהה אתגרים העומדים בפני מערכת ההכשרה וקורא למורי המורים להוביל מאמצים לטיפול בצרכים אלה ( Imig, D., Weisman, D. & Imig, S).

הכשרת המורים בנורבגיה המווסתת באופן לאומי עוברת כעת שינויים נרחבים. מאמר זה מתאר בקצרה את המסלולים השונים להכשרה עבור המורים וחלק מהעבודה הנעשית בנורבגיה לשפר את הכשרת המורים, אבל המאמר מתרכז בעיקר ברפורמה האחרונה המשמעותית יותר ( 'initial teacher training ) עבור כיתות א'-ז' וכיתות ה-י' בבתי ספר בנורבגיה. במאמר מוצגים הרקע לרפורמה זו, השינויים העיקריים שנעשו בהכשרת מורים דרך רפורמה זו וחלק מהאתגרים שנידונו. המחלוקת לגבי הכשרת מורים המוצגת במאמר זה היא הקשר בין תכנון התכניות שמכשירות את המורים לבין התכניות המאפשרות פיתוח של מיומנויות: המשמעות של יצירת האופי של הכשרת מורים ( Munthe, Elaine. Malmo, Kari-Anne Svensen. Rogne, Magne).