תחומי לימוד

הספר "הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע: תאוריה ויישום" מתמקד במגוון דפוסי התנהגות של היחיד והקבוצה במסגרות שונות של פעילות גופנית: תחרותית – ספורט הישגי; עממית – פעילות מתונה ומבוקרת בשעות הפנאי; ומשקמת – פעילות מונעת מחלות ופעילות המסייעת להתגבר על פגיעות גופניות ונפשיות. הספר בוחן מגוון תהליכים חשיבתיים, רגשיים וחברתיים בקרב המעורבים בפעילות גופנית: החל בפעילות מתונה ומבוקרת המיועדת לכלל האוכלוסייה, וכלה בפעילות עצימה ותובענית המאפיינת בעיקר ספורטאים השואפים להגיע למצוינות ולמומחיות בתחום עיסוקם.

עם רפורמת הבגרויות והמעבר ממבחנים לכתיבת עבודות במקצועות החברה והרוח, עולה דרמטית חשיבותה של הוראת הכתיבה במערכת החינוך. כתיבה, ככלי המאפשר הבעה וחשיבה ביקורתית, היא ממילא אחת המיומנויות החשובות של המאה ה-21, גם בעולם שלאחר בית הספר. לפניכם סיכום הרצאתו של מנהל תוכנית הכתיבה באוניברסיטת שיקגו, לארי מק'אינירני

במאמר זה מציגים המחברים כלי אפקטיבי לסייע לתלמידים ללמוד וליישם מיומנויות כתיבה, הנמקה וחשיבה ביקורתית. פרויקט תיק הכתיבה שלהם (writing portfolio project) הוא סדרה של תשע מטלות כתיבה בסדר עולה של קושי, המובילות את התלמידים לכתיבת עבודה המציגה טענה-מרכזית (argumentative paper). סדרת המטלות מתוכננת במטרה להציג, לחזק ולתרגל כישורי הנמקה.

מורים בכלל ומורי חינוך מיוחד בפרט מוכרחים להשקיע ברווחתם האישית ובחוסנם המנטלי. עליהם להיות מודעים לעצמם וקשובים לצרכיהם ולהישמר מפני הזנחת בריאותם הנפשית על חשבון הטיפול המחייב והאינטנסיבי המוענק לתלמידי החינוך המיוחד. אם לא יספקו המורים מענה לתופעה זו, הם עלולים לחוש מוטרדים, מבוהלים, מאוכזבים או חסרי אונים. על רקע זה, מציג המאמר שיטות לטיפול עצמי עבור מורי חינוך מיוחד.

מאמר זה הוא קריאה להפסיק לדרוש מבוגרי חוגים מדעיים לשלוט בחשבון אִינְפִינִיטֶסִימָלִי. לדעת המחבר, הדרישה הנפוצה לעבור קורס בחשבון אִינְפִינִיטֶסִימָלִי כדי להשיג תואר ראשון במדעים היא "רוצחת של חלומות סטודנטים" ומהווה "מגבלה מיותרת על מאגר המדענים של העתיד".

המילה הכתובה נסוגה מפני התמונה. בתקשורת, בדת, בפוליטיקה ובעסקים אנשים כבר אינם מדברים זה עם זה, אלא מבדרים זה את זה. אין הם מחליפים רעיונות, אלא תמונות. בפני אנשי החינוך עומד אתגר מורכב: אין הם יכולים להסתפק בהקניית כלים לוגיים וטיעוניים לתלמידיהם, מפני שלא יהיה בהם די כדי לחסנם מפני הטעיה ומניפולציה

לפי יובל נח הררי, לרגע שבו ילד שואל "למה" יש פוטנציאל אדיר, וכדאי לנצלו. במאמר במוסף "הארץ" טוען הררי כי איננו יכולים להגן על ילדים מפני ההיסטוריה. לדבריו, כדי להבין ארועים כמו המלחמה באוקראינה ומשבר האקלים, הצעירים חייבים להתמודד עם השאלות הגדולות של ההיסטוריה: למה יש מלחמות? מהו מקומם של בני האדם בטבע? מה זה כסף, ולמה הוא כה חשוב?

במקום סיכום נוסף של מאמר מלומד על הדרך הנאותה ללמד שירה בשיעורי הספרות בבתי הספר, פורטל מס"ע מביא לכם שיר מאת המשורר האמריקאי בילי קולינס – שעוסק בשאלה הזאת בדיוק. קולינס, שהוכתר בשנים 2001 עד 2003 כ"משורר הלאומי של ארצות הברית", מצליח להביע בשורות בודדות אמת חינוכית ושירית עמוקה. תחילה יופיע השיר במקור האנגלי, ולאחר מכן – בתרגום לעברית.

ככל שלמידה חברתית-רגשית (SEL) צוברת תאוצה בבתי ספר, מורים רבים למוסיקה משלבים אותה באופן פעיל ומוצלח בתוכניות הלימוד שלהם. מורים למוסיקה יכולים ליצור סביבת לימודים שמקדמת מטרות חברתיות ורגשיות גם בשיעורים פרטניים וגם בלמידה מרחוק, לבנות יחסים עם התלמידים ובינם לבין עצמם, לעודד מעורבות מוסיקלית משפחתית ולקדם פעילויות מוסיקליות שפתוחות לכולם.

אל הבית הוא סיפורם של מסעות למחוזות קרובים – רחוקים ברחבי אוקראינה, בלארוס, פולין, מולדובה ורומניה. המחברת מזמינה את הקוראים להיפגש עם ערש הולדתם של יוצרים עבריים, עם הסביבה שעליה כתבו שעה שראו אותה מונפשת בעיני רוחם. העיירה, הבית והסמטה שימשו לא פעם ובאותה העת מקור לגעגועים ומושא לביקורת. הספר מתאר וממחיש את החיים השוקקים שרחשו בהם במלוא חיוניותם עד שנסתם עליהם הגולל.

מורים למדעים בחטיבת הביניים, חוקרים באקדמיה וארגון ללא מטרות רווח המתמקד בשימור חיות בר חברו יחד במטרה לפתח תוכנית לימודים מבוססת מקום לטיפוח אוריינות סביבתית. בשטח בית הספר ובקרבתו הוצבו מלכודות צילום, כלומר מצלמות מיוחדות אשר מצלמות את חיות בר בסביבתם האקולוגית הטבעית ומבלי להפריע להם. התצלומים שצילמו המצלמות חשפו עבור הילדים עולם נסתר של מגוון בעלי חיים. התלמידים היו נלהבים ללמוד ורכשו ידע אודות מערכות אקולוגיות מקומיות. כמו כן, הדבר הגביר את תחושת השייכות שלהם לקהילה.

לאורך שנת הלימודים 2020-2019, המחקר עקב אחר מדגם הכולל 66 תלמידות כיתה ו' מבתי ספר יסודיים בתורכיה. התלמידות חולקו לשתי קבוצות. האחת למדה ביולוגיה באמצעות טיולים וירטואליים והשנייה למדה ביולוגיה בשיטה מסורתית של כיתה, לוח והוראה מבוססת-מורה. המחקר מצביע על יתרון ניכר ביעילותה של הוראה באמצעים וירטואליים בהשוואה להוראה המסורתית. בכוחה של החוויה הווירטואלית להעצים את מיומנויות החשיבה האנליטית של הלומדים, לחשוף אותם ליישומים טכנולוגיים מתקדמים ולספק לתלמידים הזדמנות לתרגל ולחוות מדע באמצעות צפייה, הסקה, העלאת השערות וניסוי.

המחקר בחן את הקשר בין נטייה אישיותית למיינדפולנס וריכוז בעצמי לבין חרדת מתמטיקה. 81 נבדקים ענו על שאלונים וביצעו משימות התנהגותיות-קוגניטיביות. נבדקים שלהם יכולת גבוהה לריחוק פסיכולוגי מהחוויה (decentering) וכן נטייה אישיותית למיינדפולנס הראו רמות נמוכות של חרדת מתמטיקה. במשימה שמגבירה חרדה (משימת התאמת מספרים) נבדקים ללא חרדת מתמטיקה ועם רמות גבוהות של יכולת לריחוק פסיכולוגי הראו רמות נמוכות של תיעדוף עצמי. אימון מיינדפולנס עשוי להגביר את היכולת של תלמידים לא להזדהות עם החוויה, להפחית ריכוז בעצמי ולבסס את החוסן והעמידות בפני לחץ וחרדה.

בספר חדש פותחות הכותבות צוהר לעולם המופלא של תפיסה חזותית ותבונה מרחבית. מובאים בו הסברים המשלבים תאוריות פסיכולוגיות, ידע מתמטי, והניסיון הפדגוגי של הכותבות. בסיומו של כל נושא מוצעות משימות להעמקה ולפיתוח התבונה המרחבית ופתרונות לחלק מן המשימות. הספר מיועד לעוסקים בהוראת מתמטיקה, למכשירי מורים למתמטיקה ולחוקרים בתחומים המערבים תבונה מרחבית. יוכלו להפיק ממנו תועלת גם קוראים המעוניינים להעמיק את ידיעותיהם בנושא מרתק זה.

כאשר פורצת מלחמה או מתלקח סכסוך עקוב מדם בזירה הבינלאומית, התלמידים קוראים כתבות, צופים בחדשות, מתעדכנים ברשתות חברתיות ונחשפים למידע רב – מאומת וכוזב. במקרים מסוימים, עומס המידע עלול לבלבל או לטלטל אותם והם עתידים לראות במורה שלהם דמות סמכותית וסוכן מידע חשוב. לכן, על המורים לדעת כיצד להתייצב מול התלמידים, לנהל דיון ניטרלי והומאני ולהנחיל להם ערכים ועקרונות לחיים.

הגיע הזמן לנסות ולבסס תוכנית מוסכמת ומותאמת של חינוך אזרחי, שתגובש על ידי קבוצות מגוונות המחויבות כולן למציאת טוב משותף. תוכנית כזו חייבת להיות תוצאה של תהליך רציני הכולל ניסוח של תפישה אסטרטגית לכל שכבות הגיל, לכל זירות החינוך ולכל זרמי החינוך

מאמר זה עוסק בשלושה תחומים בהוראת פילוסופיה: תוכנית לימודים, הכשרת מורים וממצאי מחקר שבדק כיצד מתנהלים שיעורי הפילוסופיה בפועל, בכיתות במחוז אונטריו בקנדה. בין השאר, מוצעות בו שלל תשובות על השאלה מדוע כדאי ללמוד פילוסופיה בתיכון?

סדרת הטלוויזיה "שעת אפס" העלתה מחדש את פרשיית פיטורי המורה אדם ורטה בעקבות תלונתה של תלמידתו ספיר סבח על מה שהיא ראתה כהבעה לא ראויה של עמדותיו הפוליטיות בכיתה. מאמר זה מציג ארבע גישות להתמודדות  עם הבעיה: 1. הכחשה 2. העדפה 3. הימנעות 4. איזון.

בשנת 1972 פרסם הסופר ס. יזהר מאמר ביקורתי על הוראת הספרות בבתי הספר, והציג חזון חלופי שבמרכזו הקשבה בלתי מתחנפת לצורכי התלמידים; העלאת האוטונומיה של בתי הספר והמורים בבחירת היצירות ודרכי הוראתן; והצבה במרכז של "אמנות הראייה" – חידוד חושיהם של התלמידים להבחין בפרטים ובכוליות שבטקסט העומד בפני עצמו ואינו משרת מטרות חברתיות, אידיאולוגיות או תרבותיות מחוצה לו. להלן תמצית המאמר.

המחקר בחן כיצד מתמודדים ילדים את האתגרים המוטיבציוניים והקוגניטיביים של עבודה על פרויקט תכנות בהכוונה עצמית. במחקר השתתפו 30 ילדים שעובדים על פרויקט תכנות בשעות הפנאי. הממצאים הצביעו על עשר אסטרטגיות מרכזיות שבהם השתמשו הילדים באופן ספונטני כדי להתמודד עם אתגרים בתהליך התכנות. אסטרטגיות אלה הם למעשה חלק ממבנים או משאבים פנימיים וחיצוניים שסייעו לילדים לבטא ולממש את רעיונותיהם.