תחומי לימוד

כתבה מעניינית שהתפרסמה לאחרונה בביטאון CHRONICLE OF HIGHER EDUCATION לגבי חווית השימוש בקוראי ספרים אלקטרוניים. הכתבה מציגה את ניסיונם של מרצים, דוקטורנטים וחוקרים באקדמיה שרכשו קוראי ספרים אלקטרוניים בשנים האחרונות. הקריאה הממוחשבת בספרי האלקטרוניים, מרביתם KINDLE מתוצרת אמזון היא נוחה ויעילה, אך מנקודת ראות של איש האקדמיה מבחר הספרים המוצע כיום מוגבל למדי ( מצאי הספרים האלקטרוני נכון לשנת 2010 הוא 500,000 כותרים) . איש האקדמיה או המרצה הזקוק לספרי עיון טובים לא ימצא אותם במרבית המקרים בפורמט הספר האלקטרוני. חלק מהמרואיינים בכתבה מציגים את הרגלי הקריאה שלהם שאינם זוכים למענה בספר האלקטרוני, כגון היכולת לעיין במקביל בכמה ספרים ולהשאירם פתוחים בעמוד מסוים . מרואיינים אחרים בכתבה , אהבו את היכולת התצוגה הטכנולוגית של הספר האלקטרוני, אך חסר להם מנגנונים יעילים כגון יכולת לסמן קטעי טקסט בצבע זרחני ולשמור אותם גם בקריאה הבאה. מתוך הכתבה עולה שקשה מבחינה פסיכולוגית לשנות הרגלי קריאה שהתפתחו במשך דורות , ולכן סביר להניח שהדור הבא יסתגל יותר מהר לספר האלקטרוני , אך גם מדובר בדור שקורא פחות ספרים.

המחקר בדק את ההשפעה של תוכנית ההתערבות "להבין פלוס" במתמטיקה. כיתות ג' ו-ה' הן צמתים בהם נלמדים נושאים מתמטיים הדורשים "קפיצת מדרגה" קוגניטיבית ו"יוצרים" תלמידים מתקשים במתמטיקה. אוכלוסיית המחקר כללה 40 תלמידי כיתות ג' ו-36 תלמידי כיתות ה' ב-9 בתי ספר, שלמדו באמצעות חומרי למידה ייחודיים שפותחו במסגרת תוכנית זו בין שעה לשעתיים שבועיות בקבוצות קטנות. המורים הוכשרו למטרה זו במיוחד. מהממצאים עולה כי כשני שלישים מתלמידי הפרויקט שיפור את הישגיהם במתמטיקה ואולם רוב השיפור הוא מלאכותי בלבד ומשקף רגרסיה לממוצע, ורק מיעוט עשוי לנבוע מהטיפול עצמו. רמז לקיומו של אפקט נקי של הטיפול ניתן למצוא באפקט החיובי של מספר שנות הלימוד בתכנית על היקף השיפור הממוצע של ההישגים בכיתות ה'. בשל חוסר האפשרות לבודד את אפקט הטיפול מאפקט הרגרסיה לממוצע, בדיעבד אין ביכולתו של מחקר זה כדי לאמוד את גודל האפקט הייחודי של ההשתתפות בתכנית ( קוטשר, ב ).

מחקרים רבים נערכו בתחום הבנת הנקרא, אולם אלו שמו את מירב הדגש על מאפייני הקורא, ופחות על מאפייני הטקסט. מיעוט המחקרים שבדקו את מאפייני הטקסט, מצאו במפורש כי סידור הטקסט משפיע על קצב הקריאה והדיוק. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים בהבנת הנקרא בעת הצגה שונה של הטקסט מבחינה וויזואלית. זאת, בהשוואה בין תלמידי כיתות ב' ו-ה', ובקרב קוראים חלשים וטובים. שיערנו, כי יימצאו הבדלים, ותהיה העדפה לטקסט הכולל גופן גדול, רווח גדול בין השורות ושורה קצרה, יחסית לנורמה (מבחני מיצ"ב). להערכתנו ההבדלים בהבנת הנקרא יהיו משמעותיים יותר בקרב ילדים בכיתה ב', וקוראים חלשים. השערות המחקר נבדקו על מדגם של 90 ילדים בכיתות ב' ו-ה' (49 בנות ו-41 בנים). מחציתם הוגדרו על ידינו כקוראים טובים ומחציתם כקוראים חלשים (חושב חציון במטלת קריאת מילים בודדות). השערות המחקר אוששו; כך, נמצא כי אורך השורה גורם להבדלים בהבנת הנקרא. כאשר אורך השורה קצר או בהתאם לנורמה, הבנת הנקרא טובה יותר. בנוסף, נמצא כי כאשר מקטינים את אורך השורה, קוראים חלשים מבינים טוב יותר את הנקרא בהשוואה לקוראים טובים. בהשוואה בין הכיתות, נמצא כי תלמידי כיתות ב' מבינים פחות טוב את הנקרא כאשר הגופן קטן, ואולם תלמידי כיתות ה' מבינים טוב יותר את הנקרא בתנאים אלו. עוד נמצא כי תלמידי כיתה ב' הבינו טוב יותר את הנקרא בטקסט עם שורה קצרה או נורמטיבית, יחסית לטקסט עם שורות ארוכות. הממצאים שתוארו מדגישים את חשיבות אורך השורה וגודל הגופן להבנת הנקרא. הם עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים, שציינו משתנים אלו כמשמעותיים עבור הטקסט כמו גם עם מחקרים שמצאו כי טקסט גדול, מרווח ופחות עמוס, יהיה קריא יותר, ועל כן ישפר את מהירות ודיוק הקריאה ( שרלי הרשקו ותמי קציר).

קיים קשר הדוק בין הישגי התלמידים בקריאה לבין תופעת הנשירה. מחקר שנערך בארה"ב הוכיח שניתן לחזות מראש כבר בכיתה ג', מי מהתלמידים יצליח לסיים בהצלחה את לימודיו בתיכון ומי לא. תלמיד שסיים את כיתה ג' עם שליטה מועטה במיומנויות קריאה, סיכוייו לסיים את הלימודים התיכוניים בהצלחה הם נמוכים ואילו תלמיד השולט היטב בקריאה בכיתה ג', סיכוייו לסיים בהצלחה את הלימודים התיכוניים ולהמשיך ללימודים במוסד להשכלה גבוהה – הם טובים מאוד. בישראל, השיעור הגבוה של תלמידים שאינם שולטים במיומנויות הקריאה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, מסביר במידה רבה את העובדה שכמחצית מתלמידי ישראל אינם מקבלים תעודות בגרות. אמנם לא כולם מוגדרים כנושרים מבית הספר (לפי נתוני הלמ"ס שיעור הנושרים במגזר יהודי עומד על כ5% ובמגזר הערבי כ20%), אבל רבים מהם מוגדרים כ"נושרים סמויים" היינו: תלמידים מתקשים, שאינם מצליחים לעמוד בחובות הלימודיות, נעדרים מבית הספר לעתים תכופות, מבצעים הפרות משמעת בדרגות חומרה הולכות וגדלות, צורכים סמים ואלכוהול ומעורבים באירועי אלימות ( נירה אלטלף ).

איריס ישי , מורה , מחנכת ורכזת האתר של ביה"ס "נופים" מעלה בבלוג המרתק שלה דילמה עתיקת יומין בחינוך אשר היא רלבנטית היום גם לכתיבה ולקריאה בסביבה מתוקשבת. היא מתייחסת להשוואה בין כתיבה חופשית לכתיבה מונחית. "על פי השוואה זו הכתיבה החופשית אינה נתונה בלחץ חיצוני, נעשית ללא הכוונה ופטורה מחובה מסוימת. תרומתה היא בטיפוח הרגלי כתיבה (בניגוד לפיתוח יכולת כתיבה כשעסקינן בכתיבה מונחית). ומה באשר למטרות ? מטרתה של הכתיבה המונחית על פי ההשוואה היא להביא לכך שידעו לכתוב ואילו מטרתה של הכתיבה החופשית להביא לכך שהכתיבה תהפוך לשגרת חיים." והינה שוב ההגיונות הסותרים בהוראה.

המורה רותי בן ישי מדווחת על התמודדות עם הוראת מקצוע המקרא באמצעות מחשבים ניידים בכיתה. כמה תובנות שהיא מעלה בדיווח החשוב : השילוב של למידה ועבודה במחשב – הוא שילוב טוב. הילדים באופן בסיסי אוהבים לעבוד עם המחשב. מי שאומר כי "אינו אוהב" את העבודה עם המחשב, אומר לי כי "אינו יודע" לעבוד איתו. יש די הרבה ילדים כאלו, וצריך לתת להם מענה. השיעור חייב לשלב בתוכו מטלה, שיש לה תוצר מאוד ברור, שניתון להכין אותו במהלך זמן השיעור, או לפחות את רובו.. חשוב כרגע מאוד לשלב במטלות תכנים עם מיומנויות בתוכנת ה – word כי רוב הילדים אינם שולטים בכל רזי התוכנה. . יש תלמידים שלא יודעים בכלל לעשות תרשים זרימה בתוכנת word.

המאגר הממוחשב המאורגן בצורה יעילה למורים ולתלמידים מציג את המידע באמצעות קטגוריות הנושאים הבאים: רשימת קריאה, עדויות, סרטים, מן המחקר, חפצים, ערכי אנציקלופדיה ופעילויות חינוכיות לתלמידים. המבנה השטוח של המאגר, השונה מן המאגרים הביבליוגראפיים המפורטים, יעיל במיוחד להוראה וללמידה בבתי הספר.

המלצה על מקראה חדשה . "המקראה מאוד מרשימה חזותית, לפי דברי ההוצאה (הוצאת דני ספרים) היא המקראה היחידה שיש בה 100 אחוז מתוכנית לימודים. במקראה יש מגוון טקסטים ורובם מאוד מוכרים, היא מלווה בפעילויות לתלמיד (בלי חוברת עבודה) אבל בשונה ממקראות אחרות היום יש בה פעילות ספציפית שמוצעת למורה לכל עניין, הפעילות שם סביב חגים היא מעולה , עשו עבודה מאוד טובה! – מה שהיה חשוב מבחינתי ששמו דגש לשונות בין התלמידים ומיינו את הטקסים במדריך למורה לרמות קושי שונות (קלה-בינונית, בינונית, ובינונית קשה) ".

המחקר עוסק במאפיינים מקצועיים של המורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי, ברמות הלימוד הגבוהות. מספר גישות תיאורטיות שרתו את המחקר, הגישה הסוציו-לינגוויסטית, הגישה הסוציו-תרבותית ותיאורית הנימוסים (Politeness) בשיח. ממצאי המחקר העיקריים: נמצאו דפוסי אינטראקציה דומים בכל הכיתות. נמצא שבחינת הבגרות מהווה גורם מרכזי ומשפיע על כל תהליך ההוראה, הן באופן הקניית התכנים המתמטיים והן בגישות הפדגוגיות. נמצא כי השיח הכיתתי אכן מהווה בבואה של התרבות בה הוא מתנהל. המורה הישראלי, בנוסף על עמדתו כמורה, מייצג בסגנון דיבורו את התרבות הישראלית. כמו כן, המורה הישראלי מתגלה בהתנהגותו הייחודית בהשוואה למורים מארצות אחרות ( וקסלר לבנברג אילנה).

במסמכים נוספים שפורסמו, בשנים האחרונות, ע"י משרד החינוך עולה הדרישה כי שיטת הקריאה תהיה רכיב משמעותי אך לא בלעדי בתכנית של לימוד הקריאה והכתיבה, ותיתמך במגוון פעילויות המפתחות את הכשירות האוריינית של התלמידים. מתוך גישה שידיעת קרוא וכתוב ברמת הפענוח היא אמנם תנאי הכרחי, אך אין היא בבחינת תנאי מספיק, יש לדעתה של ד"ר מיכל רוזנברג , לטפח ולפתח אצל הילד כשירויות אורייניות בהן יבואו לידי ביטוי כשרים לשוניים, קוגניטיביים, חברתיים ותרבותיים, כבר במהלך רכישת הקריאה בכיתה א'. זאת ועוד, חשוב שתרגול הקריאה יעשה בדרכים מגוונות וחווייתיות תוך התייחסות לשפה הדבורה והכתובה כאחד, באוצר מילים הלקוח מעולמו של הילד ( מיכל רוזנברג ) .

מאמר זה חוקר חלק מהסיבות שתלמידים בגיל ההתבגרות בוחרים לקרוא מרצונם או מסרבים לעשות זאת. במחקר זה שנערך על-ידי מורה, המחבר ראיין עשרה מתלמידיו לשעבר שלומדים כעת בכיתות ה, ו ו-ז', את הוריהם, ואת מוריהם הנוכחיים לגבי מה מניע מתבגרים לקרוא או לא לקרוא. הממצאים ממחקר זה מציעה שקריאה באופן עצמאי מקושרת לפרקטיקות חברתיות שונות, למרות ההשקפות הנפוצות שמתארות קריאה עצמאית כפעילות פרטנית ובודדה. פרקטיקות הוראה היעילות יותר לעידוד תלמידים לקרוא חייבות לקחת בחשבון כי יש השפעה חזקה של הנעה מתהליכים של טיפוח הקשרים חברתיים ( Knoester, Matthew D).

שלא באשמתם מרבית המורים בבתי הספר מוסיפים ללמד בצורה פרונטאלית כי הם נדרשים לגמור את החומר ומרביתם מוסיפים לשאול שאלות כאלה שהתשובה הנכונה נמצאת בזיכרון של התלמיד הטוב. בדוקטורט שלו ניסה ד"ר גדי ראונר לברר מה מנחה את מורה בהוראתו וגיליתי שלמורה יש מודל מנטאלי סמוי. הוא הסביר שהמורים מלמדים – כפי שהם מלמדים – על סמך הבנתם את הלמידה של התלמידים. בסופו של דבר הוא מצא שההיסטוריה הנלמדת בבית הספר היא סוג מסוים של היסטוריה אירועית-פוזיטיביסטית על פיה: המורים מתארים אירועים היסטוריים (יותר מאשר מסבירים), הם כמעט ולא עוסקים בסיבתיות, הם כמעט ולא נוגעים בעניינים אישיים-אמפאתיים, וגם לא בערכים או במוסר, הם לא עוסקים בזהות ולא בפיתוח יכולות חשיבה ברמה גבוהה. קצת עצוב להודות שבשנת 2010 ההיסטוריה הנלמדת בבית הספר היא סיפור אינפורמטיבי רזה ודל, שטוח ואחיד ושעדיין ההוראה נועדה לגרום לשינון ולא להבנה.

עבודה קבוצתית ולמידה שיתופית בהוראת המדעים כבר הוטמעו ביישומים פדגוגיים בארצות רבות. עבודה קבוצתית במדעים לעיתים יוצרת חלק מדפוסי הדרכה למתמחה. בסקוטלנד, העבודה הקבוצתית הגיעה לרמה של מדיניות ממלכתית, שבאה לידי ביטוי בתכנית החדשה לחינוך למצויינות במדעים שאחד הממצאים שלה הוא הצורך בדיון קבוצתי כדי שתהיה למידה משמעותית. מחקר זה בודק האם תלמידים יכולים להעביר הישגים מהפרוייקט המקורי לסביבה החדשה של בית הספר התיכון ואם יש מעבר יעיל, מה ההיבטים האחראים לכך ( Allen Thurston Keith J. Topping, Andrew Tolmie, Donald Christie, Eleni Karagiannidoud and Pauline Murray).

אחת ממטרותיה של תוכנית הלימודים החדשה בכימיה לבית ספר תיכון בישראל מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה היחידה "אנרגיה בקצב הכימיה" אשר פותחה בטכניון היוותה את הבסיס למחקר העוסק בלמידת אנרגיה ודינאמיקה בתהליכים כימיים. חלקו של המחקר הדן בפיתוח מיומנות ההנמקה ויוצג כאן עוסק בשאלות הבאות: 1. כיצד תופסים המורים לכימיה את הדרישה להנמקה ביחידת הלימוד? 2. האם וכיצד לימוד של יחידה משולבת מגוון ייצוגים, בנושא אנרגיה ודינאמיקה בתהליכים כימיים, משפיע על פיתוח מיומנות הנמקה, בהשוואה ללמידת אותם הנושאים על פי תכנית הלימודים המסורתית? 3. באיזה אופן באות לידי ביטוי רמות ההבנה בכימיה בפתרון משימות הדורשות הנמקה. משתתפי המחקר כללו 19 מורים, 140 תלמידים שהיוו את קבוצת הניסוי ולמדו על פי היחידה החדשה ו-50 תלמידים אשר למדו על פי תכנית הלימודים הקודמת והיוו קבוצת השוואה ( אדית וייסלברג , יהודית דורי ).

הרשת רעבה לתוכן. עשרות אלפי אתרים מתאמצים להתחדש ולהתעדכן מידי יום ביומו. נראה שנחשולי אינפורמציה ממלאים את הרשת מקצה לקצה ומאיימים להטביע את הגולש הממוצע. כתיבה לאתרים או כתיבת תוכן לאינטרנט זו מיומנות שונה מכתיבה עיתונאית, או מכתיבה יצירתית ואפילו מכתיבה שיווקית לברושורים או עיתונים. האינטרנט הוא מדיה המבוססת על תחרות ועל מהירות. אתה חייב לעניין את הגולש בזמן קצר, ליצור אצלו את הרושם שאתה מספק לו תוכן איכותי וייחודי אנשים קוראים ברשת בצורה שונה לחלוטין ממה שהם קוראים כל מדיה אחרת ולכן יש לכתוב בצורה המתאימה לקריאה הזו. מצגת ומבחר דוגמאות של ז'אנר הכתיבה לאינטרנט וייצוגיו השונים . מערך שיעור זה הוכן לסטודנטים בחינוך השואפים להתנסות בכתיבה לאינטרנט.

במחקר זה נבחנה ההשפעה של קריאת ספרים אלקטרוניים וספרים מודפסים בתיווך מבוגר ובלעדיו על ניצני הקריאה של ילדי גן . נעשה שימוש בספרים אלקטרוניים חינוכיים תומכי אוריינות אשר פותחו לצורך המחקר. מאה עשרים ושמונה ילדי גן חובה (גילאי 6-5 ) ממיצב חברתי-כלכלי נמוך חולקו באקראי לאחת מארבע הקבוצות: ( 1) קריאה עצמאית בספר אלקטרוני ( 2) קריאת ספר אלקטרוני בתיווך מבוגר (3) קריאת ספר מודפס בתיווך מבוגר ( 4) לימוד תוכנית הגן הרגילה (קבוצת ביקורת). שלוש קבוצות הניסוי קראו ארבע פעמים את הספר (האלקטרוני או המודפס) . נערכו מבחנים לילדים לפני ההתערבות ולאחריה בתחומים הבאים: הכרת שמות אותיות, קשר אות-צליל, ידע על הדפוס ( CAP ), ניצני קריאת מילים ומודעות פונולוגית. התוצאות הצביעו על כך שהישגיה של קבוצת הקריאה של ספר אלקטרוני בתיווך מבוגר היו גבוהים משלוש הקבוצות האחרות בהכרת שמות אותיות, ניצני קריאת מילים, ידע על הדפוס וכן לגבי רמת ניצני הקריאה הכללית של הילד. בדיון נתייחס לסוג התמיכה שילדים צעירים ממיצב נמוך זקוקים לצורך קידום ניצני קריאתם בעת שימוש בספרים אלקטרוניים ( עדינה שמיר, עפרה קורת, אורה סגל-דרורי, פנינה ש' קליין).

המידענית רונית נחמיה השתתפה ביום העיון בנושא קריאה בעידן דיגיטלי שהתקיים ביום רביעי 20 בינואר 2010 בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. היא מסכמת בקצרה את עיקרי הדברים ואת המגמות העיקריות שהעלו המומחים והמרצים ביום עיון חשוב זה : פרופסור יורם עשת, ד"ר רקפת אקרמן, אבי ורשבסקי, פרופ' יואב יאיר, ומר דב אלפון , עורך עיתון "הארץ".

הרצאתו המלאה של אבי ורשבסקי ביום העיון של האוניברסיאה הפתוחה בינואר 2010 . אבי ורשבסקי ממט"ח דיבר ביום העיון של האוניברסיטה הפתוחה על "האוריינות החדשה ומערכת החינוך: אתגרים והזדמנויות". בין היתר הוא התייחס לנקודות הבאות: קיימת קריסה של מבנים מוכרים לארגון מידע, מתגבשת הגדרה מחודשת של מערכת היחסים שבין קורא לטקסט והגדרה נוספת של ספר וקהילה. השינוי הוא בכלי הביטוי. כיום הטקסטים קצרים יותר, יש פריסה שיווקית של מידע, חזרה לויזואליות ולאייקונים, ויש שימוש בכלי ביטוי חדשים, כגון: תלת מימד, וידאו ועוד. העולם החדש מערב מיקסים, ערבולים והפרת זכויות. כמו כן ציין המרצה את מותו של הקאנון ואת הטשטוש של הגבולות בין המקצועי לחובבני.כיום יש ויתור על ליניאריות בטקסט ויש שחיקה של הערך של הספר כאובייקט בעולם.

הרצאתה המלאה של ד"ר רקפת אקרמן בכנס צ'ייס של האוניברסיטה הפתוחה ב2010 , שנושאה היה: "ללמוד טקסט ישר מהמסך? הו, לא, אני חייב להדפיס" ניתוח תהליך הלמידה ממסך לעומת למידה מנייר". שם הכינוס : קריאה בעידן דיגיטלית , ינואר 2010 באוניברסיטה הפתוחה. ד"ר רקפת אקרמן הציגה תוצאות מחקר שערכה, ובממצאיה היא התייחסה לכך, שאנשים קוראים יותר מהר מטקסט הרשום על מחשב, אך רמת הבנתם הייתה נמוכה. היא ציינה שרבים עדיין מעדיפים להדפיס מאמרים אותם הם מעוניינים לקרוא.

המחקר הנוכחי בדק האם כתיבת בלוג בקורס לקריאה התפתחותית בקולג' תשפיע על מיומנויות הקריאה של הסטודנטים. בנוסף, המחקר בחן מה עמדותיהם של המנחים בקורס לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראת הקריאה. המחקר נערך באוניברסיטה הנמצאת בצפון-מזרח ארה"ב והשתתפו בו 149 סטודנטים ושני מנחים. במחקר נערכה השוואה בין קבוצת ניסוי, שבה השתמשו הסטודנטים בבלוג להגשת מטלותיהם בקורס לבין קבוצת ביקורת, בה לא נעשה שימוש בבלוג. במחקר נאספו ונותחו נתונים כמותיים ואיכותניים. נמצא כי מיומנות הקריאה של הסטודנטים לא השתפרה בעקבות השימוש בבלוגים. גם ההנעה ללמידה של הסטודנטים לא השתפרה בעקבות כתיבת בלוג בקורס. אולם, הממצאים מראים כי קיימת קורלציה חיובית בין שימוש בבלוג לבין התמדה בלימודים של הסטודנטים מהקולג'. אחת התובנות מן המחקר נוגעת לכך כי מנחי הקורס אינם יודעים כיצד להנחות את הסטודנטים לכתיבה בסביבה מתוקשבת של בלוגים ויש להכשירם לכך. ( Hui-Yin Shu, Shiangkwei Wang).