ניהול וסביבות למידה

זהר טלמור־רוטבליט, 40, מורה לאזרחות ומחשבת ישראל בחטיבת ביניים, פיתחה את "מקוונים גבוה", מודל של מרחב למידה מתוקשב המציע לתלמידים אתגרי רשת בתחומי הלימוד המסורתיים. בכיתות שלה אין ספרי לימוד, אין מחברות, אין מבחנים, והתלמידים אינם יכולים להעתיק; הם חייבים ליצור (אמתי מור).

מאמר זה מפתח מודל תיאורטי של הגורמים הקובעים את שביעות הרצון מלמידה מקוונת בהוראה ובלמידה בקרב מורים בבית ספר תיכון. זוהו שלוש קבוצות פוטנציאליות של הגורמים הקובעים את שביעות הרצון בקרב מורים בבית הספר התיכון: מאפיינים הקשורים למשתמש, מאפיינים הקשורים לארגון ומאפיינים הקשורים למערכת של למידה מקוונת. השימוש מבוסס כמשתנה מתווך בין שלוש הקבוצות הפוטנציאליות הללו של הגורמים הקובעים לבין שביעות הרצון כלפי למידה מקוונת (Mei Lick Cheok; Su Luan Wong, 2015).

המחקר בחן אם סטודנטים באוניברסיטה מוכנים לקבל כלים המאפשרים שימוש במדיה חברתית כחלק מתהליכי הלמידה שלהם. מודל "קבלת המדיה החברתית" (The Social Media Acceptance Model), המתמקד בששה מושגים עיקריים: עצמי, ביצוע, השפעה חברתית, פשטות, מאמץ ופונקציונליות, שימש כמדריך לבניית Edooware, כלי חינוכי התומך במספר רב של פונקציות של מדיה חברתית. הניתוח חשף שיפורים ניכרים עבור המושגים עצמי, השפעה חברתית ופונקציונליות לאחר השימוש בתוכנת Edooware. ניתן להסיק מכך שהסטודנטים נמשכו באופן מיוחד לחלק מהמאפיינים שסיפקה תוכנת Edooware אשר אינם זמינים בפלטפורמת הלמידה הנוכחית (Balakrishnan, Vimala; Liew, Teik Kooi; Pourgholaminejad, Shiva, 2015).

מאמר זה בוחן שימוש בפורומים "פתוחים" – פורומים הזמינים באינטרנט – למטרות הוראה על פני קורסים ושל תכניות. פורום פתוח נוצר ושימש בקורסים במהלך שנה אחת של חינוך למדעים. הפורום ימשיך להיות זמין לכל המשתתפים לאחר שהם יסיימו את הקורס שלמדו, או את התכניות שלהם באוניברסיטה, ויתפתח כקהילה חינוכית "חיה" על פני קורסים רבים, רמות ותכניות (Geelan, David R, 2015).

ג'יי הורוויץ מפרסם בבלוג שלו תגובה ביקורתית לכתבה מאתר ה-District Administration: "אמיתה מאד מקובלת גורסת שהתקשוב מחולל שינוי מהותי בחינוך. אפילו הספקנים מוכנים להודות שהעשייה החינוכית נמצאת היום בתקופה של שינוי מואץ, ובמידה רבה זה בזכות הדיגיטאליות. עם שינויים שמתרחשים בכל כך הרבה חזיתות – קורסי MOOC, הכיתה ההפוכה, BYOD, למידה ניידת, big data, ועוד – קשה לקבוע מהיכן תגיע ההשפעה המרכזית. אולי זה איננו משנה, אבל אם רוצים להשפיע, רצוי לדעת איפה הכי כדאי ללחוץ, ולכן יש טעם לזהות את הנקודה החשובה ביותר. אבל אולי יש דרך פשוטה יותר – פשוט ללכת על כל החזיתות או לירות לכל הכיוונים".

כיצד נהפוך לאנשים לומדים וכיצד נבטיח לעצמו למידה מתמדת? השונות ביננו בכל מה שנוגע לאינטליגנציה אינה כה גבוהה. ההבדל האמיתי ביננו הוא עד כמה אנחנו אנשים לומדים, ועד כמה אנחנו מיומנים בהרגלי הלמידה שלנו. אלו מאיתנו שחושבים על הלמידה של עצמם, שמרגילים את עצמם לשאול שאלות, ללמד את האחר את מה שלמדו וליהנות מתהליך הלמידה- אלו הופכים ללומדים טובים יותר. מאמר חדש שפורסם לאחרונה מאפשר לנו לבחון את עצמנו מול "צ'ק ליסט" ולקבל תשובה- האם אנחנו לומדים מתמידים ומיומנים? האם אנחנו אנשים לומדים? (עירית לופט מדר).

בשיעור הנוכחי נחזור ונלמד כיצד משתמשים בטופס החיפוש המתקדם של גוגל על מנת לבצע שאילתא מורכבת. הכוונה לחיפוש שיש בו 2 או 3 פרמטרים לחיפוש. נלמד כיצד להציב את כל אחד מהפרמטרים הללו בטופס החיפוש, כלומר לבצע חיפוש מתקדם ב-2 שדות חיפוש או ב-3 שדות חיפוש. מערך השיעור כאן לפניכם, יש להורידו אליכם ולתרגל (עמי סלנט).

הוראת שפות זרות המבוססת על טכנולוגיה מספקת אסטרטגיות אפקטיביות רבות בתהליך הלמידה. השימוש בטכנולוגיה בהוראה מוביל ללמידה טובה של שפת היעד בקלות. מחקר זה מציג כיצד הוראה מבוססת טכנולוגיה מסייעת ללומדים להשיג הצלחה בתהליך של למידת שפה זרה (Altun, Mustafa, 2015).

המחברים מציגים ניתוח של איכות מערך הוראה של 76 קורסי MOOC שנבחרו באופן רנדומלי. המחברים מצאו שרוב קורסי ה-MOOC קיבלו ציונים נמוכים ברוב העקרונות של מערך ההוראה. אולם, רוב קורסי ה-MOOC קיבלו ציונים גבוהים בארגון ובהצגה של חומר הקורס (Margaryan, Anoush; Bianco, Manuela; Littlejohn, Allison, 2015).

מאמר זה מנסה לענות על השאלות: מהם האתגרים, הבעיות והמכשולים של סטודנטים בעלי הנעה עצמית מופחתת המעורבים בקורסי MOOC וכיצד הם קשורים לקונקטיביזם וללמידה שלהם. הממצאים סווגו כ:אתגרים, בעיות, מכשולים הקשריים עיקריים וקונקטיביזם (Garcia Espinosa, Brenda Jeanett; Tenorio Sepulveda, Gloria Concepcion; Ram?iez Montoya, Maria Soledad, 2015).

מאמר זה מדווח על ניתוח המכוון להבין מיהם הלומדים בקורסי ה-MOOC באוניברסיטת אדינבורו (University of Edinburgh), מי בוחר להשתתף בקורסים הללו, מהן השאיפות של אוכלוסייה זו ומהו המקום שקורסי ה-MOOC תופסים באקולוגיית הלמידה המקוונת של האוניברסיטה (Macleod, Hamish; Haywood, Jeff; Woodgate, Amy; Alkhatnai, Mubarak, 2015).

ספרות המחקר מראה כי סטודנטים בקולג' מרבים להפר את האיסור על שימוש בטלפונים ניידים בכיתה (Tindell & Bohlander, 2012). נראה כי המכשירים יכולים לתרום ללמידת הסטודנטים ולשיפור הישגים אקדמיים מפני שהם מציעים איתור מידע מקוון, שיתוף קבצים ואינטראקציה עם מרצים וסטודנטים-עמיתים (Bull & McCormick, 2012; Tao & Yeh, 2013). ואולם סטודנטים רבים תופסים את מכשירי הטלפון הניידים בעיקר כאמצעי לשעות הפנאי, והשימושים הנפוצים ביותר הם רישות חברתי, גלישה באינטרנט, צפייה בסרטונים ומשחקים ((Lepp, Li, & Barkley, 2015; Lepp, Barkley, Sanders, Rebold, & Gates, 2013. אם עיקר השימוש במכשירים נעשה למטרות פנאי ולא ללימודים, הרי שהמכשירים עלולים לפגוע בלימודים בסביבה אקדמית (Levine, Waite, & Bowman, 2007).

אוסף הפעילויות המאורגנות באתר זה, פותח ע"י צוות המדריכים של אגף טכנולוגיות מידע. הוא מיועד לכלל עובדי ההוראה ומקיף את כל מיומנויות מחשב ומידע הנדרשות עפ"י מסמכי אוריינות מחשב ומידע (CIL) לבתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים. נושאי הפעילויות שפותחו תואמים את הנלמד בבתי הספר ולרלוונטיים לעולם הלומד. הושם דגש על הקניית מיומנויות המאה ה -21 ועל קידום למידה משמעותית. לכל פעילות קובץ הנחיות להפעלת הפעילות למורה וקובץ לתלמיד. כל מורה יכול להתאים ולשנות את הפעילות עפ"י צרכי הכיתה ורמת הלומדים.

מקרה זה נכתב עבור מנהיגי בית הספר, בייחוד עבור מנהלי בתי הספר ומנהלים בכירים במחוזות המנסים ליישם רפורמה מהפכנית בבית הספר.לעתים קרובות, המנהיגים יוצאים בתכנית חדשה של שינוי ארגוני בסביבות אינטנסיביות המייצרות רמות לחץ גבוהות כדי להציג שיפור בהישגי התלמידים(Mette, Ian M.; Scribner, Jay P. , 2014).

מאמרון מעורר השראה של פרופסור חנן יניב בנושא חינוך ליצירה. "בסיור ״האבים[1]״ שערכנו השבוע (דצמבר, 2014), פגשנו עשרות קבוצות יזמים העסוקים בהקמת ה׳סטארטאפים׳ שלהם. יש בהם יזמים חברתיים העסוקים בפיתוח יוזמות לטובת החברה ושינוי העולם ויש בהם יזמים עסקיים שהכח המניע שלהם הוא החלום על ׳אקזיט׳ מהיר. בכל מקרה, המכנה המשותף שמרחף באויר הוא הלהט. כיזם שעסוק כל חייו ביזמות ויצירה אני יכול להעיד… הלהט הזה הוא סם החיים. האם אפשר להדליק להט כזה בעיניים של ילדים בבית הספר? התנסות בהנעת תלמידים בלמידה מבוססת פרויקטים בעשרות השנים האחרונות מלמדת אותי שאפשר גם אפשר. החוויה של לראות ילדים מבלים בצוותים לקראת סיום פרויקט עד 3 לפנות בוקר היא חוויה שאין שניה לה" (חנן יניב).

המטרה של מחקר זה היא לנתח את התפיסות לגבי רמת המיומנות שיש למורים מקוונים ביחס לתפקידים הפריפריאליים (תפקידים חברתיים, מעריך, מנהל, מומחה טכנולוגי, יועץ, חוקר ותפקידים אישיים) וצורכי ההתפתחות המקצועית שלהם הדרושים כדי לשפר את יכולות ההוראה המקוונות שלהם (Gonzalez-Sanmamed, Mercedes; Munoz-Carril, Pablo-Cesar; Sangra, Albert, 2014).

לומדים ויוצרים יחד – יוזמה חדשה של 'צוות הלמידה השיתופית' ב'תכנית התקשוב הלאומית', מאפשרת לכל מורה ליצור ביחד עם כיתתו קשר עם בית ספר עמית.מורים אשר ימלאו את פרטיהם יכנסו ביחד עם כיתתם למאגר הארצי ויוכלו לבחור בית ספר מתאים לשותפות קצרה או ארוכת טווח – על פי קריטריונים של תחום דעת, נושא ושכבת גיל.הפרויקט מיועד לכיתות א'-ט' בבתי ספר שלוקחים חלק בתוכנית התקשוב (אפרת מעטוף).

המאמר מתמקד בשימוש במשאבי הרשת בתהליך הלמידה. המאמר מתכוון לבחון למידה מקוונת לעומת למידה מסורתית, ולהציג את היתרונות ואת החסרונות של למידה מקוונת (BACESCU, Monica Condruz, 2014).

ערכתם סקר בכיתה ומצאתם שלרבים מהתלמידים יש חשבון פייסבוק? מומלץ להקדיש שיעור לנושא אבטחת הפרטיות ברשת החברתית. לצורך כך ניתן להיעזר בתכנים שמספקת פייסבוק בנושא (אפרת מעטוף).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הכלי Scrumblr: "לוח מחיק מקוון, עליו ניתן ליצור עמודות, להוסיף פתקיות ודבקיות צבעוניות. את הלוח ניתן לשתף ברשת וכל אדם שיש בידיו את הקישור יכול גם לערכו. אין צורך ברישום". "הצעות לשימוש בכלי: סיעור מוחין, כל תלמיד מציע רעיון סביב נושא מסוים; המורה כותב על כל פתקיות פריטים ומניח אותן מחוץ ללוח ואז מבקש מהתלמידים לכתוב קריטריונים להשוואה (טורים) ולמיין את הפתקיות לפי הקריטריונים".