ניהול וסביבות למידה

כאשר בתי ספר עירוניים נמצאים תחת לחץ לשפר את הביצועים האקדמיים של תלמידיהם, אין זה רגיל למצוא אפשרויות למידה לא אקדמיות המשובצות במהלך יום הלימודים. באמצעות דוגמא של בית ספר יסודי אחד המוכן לקבוע זמן עבור המורים והתלמידים כדי שיתרגלו יוגה ביחד, המחקר מצא כי למידה בעלת ערך מתרחשת במהלך תרגול יוגה וממשיכה גם אל תוך הפעילות האקדמית בכיתה (Finnan, Christine , 2015).

תוך שימוש בתיאוריית הלמידה החברתית-תרבותית, ספרות אמפירית נרחבת, וממצאים מהמחקר הנוכחי, מאמר זה מפתח מסגרת להבנת הדרך לבניית היכולת של מורה לעשות שימוש בנתונים. בפרט, המאמר מתאר את הפרקטיקות שהמנהלים עשויים להפעיל, מתי בתהליך קבלת ההחלטות מונעת-הנתונים יש להפעיל פרקטיקות אלה, וכיצד מנגנונים אלה עשויים לבנות מיומנויות וידע של מורים (Marsh, Julie A.; Farrell, Caitlin C. , 2015).

כלים דיגיטליים בתחום החינוך יש בהם כדי לקדם מטרות חינוכיות אמיתיות, מעבר לכאלה שהינן בגדר חיסכון בזמן ויעילות הפעלה. בשימוש נבון הם מסוגלים לקדם מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, פיתוח ערכים, שיתופיות ועוד. יחד עם זאת, צריך להבין ולהפנים שלכלים דיגיטליים אין חשיבות בפני עצמם אלא בתור כאלה המסוגלים, תוך הפעלה נכונה, להשיג את המטרות החינוכיות הנדרשות. כיום, מערכת החינוך מעניקה להם חשיבות מוגזמת. כדי להפיק מהם תועלות חינוכיות כדאי לחשוב כיצד לשלבם נכון במלאכת החינוך. אפשר לעשות זאת למשל על ידי הדרכה שמתמקדת בצרכים החינוכיים, בעדכון מתמיד של פלחים שונים של מורים תוך התחשבות בתחום הדעת שלהם ובשכבת הגיל אותה הם מלמדים. כדאי גם לצמצם את מגוון הכלים הדיגיטליים בהם משתמשים כדי לפנות מספיק משאבים קוגניטיביים לתהליך החינוכי עצמו. ומעל לכל אלה יש לזכור שהמטרה החשובה באמת היא החינוך עצמו ולא לימוד הכלים הדיגיטליים (יורם אורעד).

לאחרונה עלה לרשת פורטל בין-לאומי בהכשרת מורים והוראה, אשר כולו בשפה הערבית. האתר, פתוח וחופשי לכל גולש בעולם, מהווה מאגר מקוון וייחודי מסוגו של תכנים בנושאי הכשרת מורים, הוראה, פדגוגיה וחינוך, בדגש על תחומי העניין של אנשי חינוך דוברי ערבית. הצוות המקצועי של הפורטל מרכז בו סיכומים וסקירות של חומרים ממקורות מגוונים, כגון כתבי עת, ספרי עיון, אתרי חינוך, כנסים ועוד. החומרים נאספים ממקורות איכותיים, עדכניים ורלבנטיים לקהילת מורי המורים, מנהלי בתי ספר ומוסדות חינוכיים, חוקרי חינוך ואנשי הוראה (מכון מופ"ת).

צילום הרצאות הוא תיעוד הרצאות באמצעות וידאו לצורך הוראה. מאפייני צילום הרצאה והאופן בו היא מתבצעת מתחילים בהגדרת התוצר הפדגוגי הנדרש. בהתאם לצורך הפדגוגי נבחר הפתרון המתאים על מרכיביו השונים. היתרונות הפדגוגיים ליישום של וידאו בחינוך הם האפשרות ללמידה מכל מקום ובכל זמן, יישום של מודלים פדגוגיים חדשניים, הפעלת הלומדים באמצעות פעילות שבה הלומדים צריכים להשתמש בצילום לצורך למידה, מענה ללומדים עם צרכים מיוחדים, הרחבת קהל היעד של מוסדות חינוך לקהל יעד מרוחק (למידה מרחוק) וכן באמצעות קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive Open Online Courses או MOOC).

המאמר דן בניסויים שנעשו לגבי הקורסים המקוונים הפתוחים ההמוניים (קורסי ה-MOOC) באוניברסיטת הרווארד (Harvard University) ובמחויבות ארוכת הטווח של אוניברסיטת מישיגן (University of Michigan) לקורסי המוק (Dian Schaffhauser).

אחד מהממצאים של מחקר פדגוגי מבוסס-מוח הוא שההקשר (context) חשוב ללמידה. באופן ספציפי יותר, יש לשמר את סדר הלמידה: יש להציג את התוכן בהקשר קונקרטי, ובעקבותיו לנסות ולבודד יסודות אבסטרקטיים שנמצאו במקרה. קיימות אסטרטגיות טובות ורעות יותר כדי לשמר סדר זה. במאמר זה, המחבר דן בספרות המחקר ומספק את מה שהוא מוצא כדרך מוצלחת ביותר לשמר את הסדר הטבעי של הלמידה: משימות לוח דיונים מקוון (Clifton, W. Scott, 2015).

מאמר זה בוחן כיצד חוקרים בתחום החינוך שילבו מדיה חברתית, כמו טוויטר, כערוץ תקשורת נוסף. המחברים מתארים את המטרות ואת הפרקטיקות של המשתתפים ואת תפיסותיהם לגבי האופן שבו שימוש במדיה חברתית משפיע על ההשתתפות בקהילה של הכנס (Li, Jiahang; Greenhow, Christine, 2015).

עפ"י מודל "הופכים את הכיתה" התלמידים צופים בסרטונים כהכנה לשיעור ובכך עוברת האחריות ללמידה אליהם. במרכז ללימודים אקדמיים הוחלט לבחון את יישום הכיתה ההפוכה כחלק ממחקר רחב היקף שאף פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי – The European Journal of Open, Distance and E-Learning. במחקר נבחנו עמדות סטודנטים כלפי שילוב גישת הכיתה ההפוכה בקורס לתואר ראשון – "עולם הפרסום והמדיה במאה ה 21" – בבי"ס סרנת לניהול. ממצא מרכזי שעלה מתשובות הסטודנטים היה שהסטודנטים מעדיפים בבירור לצפות בסרטוני הקורס במהלך השיעורים עם המרצה ועם העמיתים ללמידה. מניתוח תשובותיהם עולה שהעדרו של מרצה המנווט את התהליך הלימודי, עונה על שאלות, מסייע בהבהרת נקודות לא ברורות הינה הסיבה המרכזית לאי העדפתם לצפייה בסרטונים מחוץ לכיתה (גילה קורץ).

המטרה של מאמר זה היא לחקור האם התפיסות של סגל ההוראה את ויקיפדיה השתנו במהלך תקופה של חמש שנים. לאחר הסקר, המשתתפים שהשאירו פרטי התקשרות רואיינו לגבי התפיסות שלהם ו/או לגבי המשימות/פרויקטים שלהם שעירבו שימוש בויקיפדיה. המחקר הראה שהתפיסות של אנשי הסגל את ויקיפדיה השתנו לטובה וחלק מאנשי הסגל יוצרים משימות מעניינות וייחודיות המערבות את ויקיפדיה או עבודה דמוית ויקיפדיה (Soules, Aline, 2015).

מחקר זה בוחן את ההבדלים בדפוסי הצפייה בהרצאות בווידאו של סטודנטים מחמישה-עשר מוסדות אקדמיים, משלוש ארצות שונות: ארה"ב, אנגליה ואוסטרליה. דפוסי השימוש שנחקרו היו סוג המכשיר שבו השתמשו, התקופה במהלך הסמסטר שבה הוצגו קטעי הווידאו ואחוז הנשירה. הממצאים הראו שסטודנטים ברחבי העולם מעדיפים לצפות בשיעור וידאו מקוון באמצעות המחשבים האישיים, בעוד שהם בקושי השתמשו במכשירים הניידים; הם מעדיפים קטעי וידאו קצרים, בייחוד בסוף הסמסטר, או שהם נוטשים לאחר מספר דקות צפייה מינימלי (Ruti Gafni and Danielle Filin, 2015).

מאמר זה מציע שרמת האוריינות הדיגיטלית של הפרט משפיעה על הביצוע שלו דרך ההשפעה שלה על הביצוע שלו ועל הציפיות למאמץ.התוצאות מציינות שקשרים אלה נמצאו משמעותיים: אוריינות דיגיטלית על הביצוע של המשתמשים ועל הציפיות למאמץ, הציפיות לביצוע על הכוונות של המשתמשים להמשיך להשתמש בכלי ווב 2.0, והכוונה להמשיך על הביצוע (Mohammadyari, Soheila; Singh, Harminder, 2015).

במהלך שני העשורים האחרונים, הבטחת האיכות בלמידה מקוונת התפתחה והבשילה, אך עדיין חלק מעקרונות היסוד אינם מיושמים בקורסי MOOC. חקר מקרה זה של פדגוגיה מקוונת של קורס MOOC מצא כי קורסי ה-MOOC יכולים להימצא בסתירה עם פרקטיקות נבחרות שהתבססו היטב בלמידה מקוונת (Miller, Sandra L. , 2015).

מאמר זה סקר באופן ביקורתי תיאוריות ששימשו לאחרונה כדי לתמוך בעבודה אמפירית לגבי עולמות וירטואליים בחינוך. בייחוד, הוא העריך באיזה אופן מנגנוני הלמידה של תיאוריות אלה ברי-יישום ללמידה המבוססת על העולם הווירטואלי. זוהו אחד-עשר תיאוריות מתוך שמונים מאמרים. ארבעה מנגנונים של למידה נמצאו כברי-יישום לעולמות הווירטואליים: שתלמידים לומדים באמצעות רפלקציה, אינטראקציות מילוליות, פעולות מנטליות, והתנסויות מתווכות (Swee-Kin Loke, 2015).

שיעורי הבית הם חלק הולך וגובר מחיי היומיום של ילדים צעירים אך יחד עם זאת נושא זה נחקר מעט מאוד. במסגרת האג'נדות הבין-לאומיות של התחלה בחוזקה ואחריותיות בית-ספרית, שיעורי הבית בחיי ילדים צעירים זכו להתעלמות או נלקחו בחשבון מנקודת מבטם של מבוגרים במקום מנקודת המבט של הילדים עצמם. מאמר זה מתקן מצב זה באמצעות דיווח על מחקר אוסטרלי שבחן 120 ילדים, בגילאי ארבע עד שמונה שנים, ששיעורי הבית מופיעים כחלק מרכזי בחיי היומיום שלהם (Farrell, Ann; Danby, Susan, 2015).

למידה ניידת (m-learning) מאפשרת לסטודנטים ללמוד בכל מקום ובכל זמן. אך ניידות מביאה עמה גם אתגר חדש. סטודנטים עשויים עתה להיות בתנועה מתמדת וההקשר שממנו הם לומדים צריך להיות מותאם בצורה דינמית. לפיכך אדפטציה הופכת להיות חשובה יותר ויותר כאשר מדובר בלמידה ניידת. מאמר זה מציג מחקר אמפירי המיועד להעריך את ביצוע הלמידה ואת העמדות של סטודנטים לתארים מתקדמים כאשר הם משתמשים במערכת ניידת אדפטיבית המאפשרת התאמה של תכני הלמידה למיומנויות שלהם, למכשיר שלהם ולהקשר הנוכחי (Garcia-Cabot, Antonio; de-Marcos, Luis; Garcia-Lopez, Eva, 2015).

'מנהיגות פדגוגית' (Pedagogical Leadership), היא מונח המופיע לעיתים קרובות בספרות והמורה על צורות של פרקטיקה המעצבות ומכוונות את ההוראה והלמידה להשתלבות במנהיגות. אולם במאמר זה המחברים טוענים כי המונח 'פדגוגיה' הופך לרב-משמעי בעת שהוא מצורף למושג ה'מנהיגות' ודורש הסבר נוסף, בייחוד במאה ה-21. המסקנות של המחברים מעודכנות על ידי ממצאים ממחקר שנערך על-ידם עם מנהלי בתי ספר ומנהיגים של מסגרות לגיל הרך באנגליה במהלך שנת 2012 (Male, Trevor; Palaiologou, Ioanna, 2015).

המטרה של מאמר זה הייתה להתבסס על המודל או מערכת הלמידה בסביבות למידה וירטואליות תלת-ממדיות של Dalgarno ו-Lee, ולהרחיב את מפת הדרכים שלהם לצורך מחקר נוסף בתחום זה. המודל המשופר חולק את המטרה המשותפת של זיהוי תועלות הלמידה עם המודל של Dalgarno ו-Lee תוך שימוש בסביבות למידה וירטואליות תלת-ממדיות. הגישה שאומצה כאן היא לנסות ולתת תיאור פדגוגי יותר תוך שימוש במושג של העמקה פדגוגית (pedagogical immersion) כנגזר מהמסגרת של Mayers ו-Fowler עבור מיפוי שלבי למידה לסוגים של סביבת למידה (Fowler, Chris, 2015).

מטרת עבודה זו היא להציע מבנה (CONSTRUCT) חדש בתחום התוכן של מנהיגות בארגונים בכלל ובארגוני חינוך בפרט. קיימת הסכמה רחבה בקרב חוקרי מנהיגות שמנהיגים אפקטיביים הם פרטים יוצאי דופן, בעלי השפעה חזקה על מונהגים וארגונים. חוקרי מנהיגות התמקדו בעיקר במנהיגים מעצבים או כריזמטיים, המתאפיינים ביכולת השראה ושימוש באידיאלים, ובייחוס יכולות יוצאות דופן כלפיהם מצד המונהגים. לצד זה, מחקרים שונים, תיאוריות על גופניות במנהיגות, ודוגמאות היסטוריות ובנות זמננו כגון מנהיגותם של מהטמה גנדהי ושל אחרים, מצביעים על כך שגם לנוכחות מנהיג, ובייחוד לממד הפיזי שלה, תפקיד חשוב. למרות חשיבותו של ממד זה הוא נעדר מתיאוריות מובילות של מנהיגות. בעבודה זו המחברת עושה צעד ראשון ראשון לקראת פיתוח תיאוריה של נוכחות מנהיגותית בארגונים תוך ביסוס אמפירי של תוקף המבנה והתוקף האמפירי של מדד של תיאוריה זו (הלה ברגר).

אלבום התמונות הדיגיטלי הגדול ביותר בדנמרק עם קרוב לשני מיליון תמונות נפתח לציבור הרחב. לדנים תהיה גישה למאגר המידע המקוון, הכולל 1,841,254 מסמכים כגון תמונות, יומנים, מכתבים, והקלטות שמע ווידאו. כל המסמכים בארכיון הדיגיטלי מכוסים על ידי הכללים המקובלים של זכויות יוצרים, העתיקים ביותר הם מסמכים מהמאה ה-17 (Lucie Rychla).