ניהול וסביבות למידה

Evernote – כלי יעיל לניהול ושיתוף מידע: כתיבה, מיון, קטלוג רשומות (NOTE) הכוללות טקסט, תמונות, קבצים, דפי אינטרנט ועוד. מתאים במיוחד בעת סיור או מסע, בו התלמידים מתבקשים לתעד רשמיהם תוך כדי המסע. מתאים גם ככלי לעריכת רשימות ותזכורת – משימות, קניות וכד'. את המידע ניתן לארגן באמצעות מחברות (NOTEBOOKE) ותגיות וכמובן גם לשתף עם אחרים (אפרת מעטוף).

במחקר זה, המחברים בחנו את התפיסות של הסטודנט ושל המנחה לגבי מתן משוב כתוב ולגבי מתן משוב בווידאו בקורסים המשלבים טכנולוגיה המחברים בין הוראה מקוונת להוראה פנים אל פנים עבור סטודנטים להוראה. לא נמצא הבדל מובהק בתפיסות לגבי העברת המשוב ולגבי איכותו בין הסטודנטים שקיבלו משוב בווידאו לבין אלה שקיבלו משוב כתוב. הראיונות שנערכו עם המנחה ועם הסטודנטים בסוף הסמסטר חשפו מספר הבדלים בשיטות המשוב של המנחה כאשר הם תקשרו באמצעות טקסט בהשוואה לווידאו. באופן כללי, הסטודנטים והמנחים מצאו שהמאפיינים של המשוב הכתוב אפשרו להם קבלת משוב מאורגן ויעיל יותר, בעוד המאפיינים של הווידאו עודדו תקשורת תומכת ושיחתית יותר (Borup, Jered ; West, Richard E ; Thomas, Rebecca, 2015).

על אף הפופולריות ההולכת וגוברת שלה, ההוראה המקוונת נותרה ברובה תחום לא נודע עבור מחנכים רבים. ביצירת "התיאוריה והפרקטיקה של הוראה ולמידה מקוונת: מדריך לאנשי מקצוע אקדמיים", קיבצה הוצאת Routledge מובאות מתוך מבחר מהכותרים המובילים שלה, אשר נכתבו כולם בידי מומחים בתחום. הספר נפתח ביסודות, תוך מענה לשאלותיכם ומציע המלצות ועצות מעשיות. הספר ממשיך משם לשאלות לגבי תיאוריה והוראה מקוונת, ומתבונן במספר כיוונים שונים כדי לחקור את ההוראה המקוונת בעת שהיא ממשיכה לצמוח (Routledge).

לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט על מחלקה אשר מלמדת סטודנטים להמציא את משחקי העתיד באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC). ליבוביץ כותבת כי "בפני עצמו- זה מרתק. איך ייראו משחקי העתיד. תוכלו לראות בסרטון. אבל אם נסתכל על המחלקה כסביבת למידה עתידית לכיתות שלנו, נוכל לצפות בתופעה מתפתחת- כיתה בה הלומדים יושבים יחד (בצורות מגוונות), עם טכנולוגיה, מומחים (מתחומים שונים) מסתובבים בה ומשוחחים עם הלומדים, ומסביבם- 27 מסכי ענק המקרינים את מסכי המחשבים שנמצאים במרכז בכל רגע נתון" (לימור ליבוביץ).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על: "Storify – כלי המאפשר לאסוף ולשתף תוכן מקוון לכדי תצוגת בלוג…ניתן להוסיף לסיפור כותרת ותיאור, לשנות את סדר התכנים, להוסיף כותרות משנה, קוים מפרידים ולמחוק תכנים. את ה-story שיצרתם ניתן להפיץ באמצעות קישור או להטמיע באתר. יישומים בחינוך: מתאים למשימה בה המורה / התלמיד מרכז מידע סביב נושא מסוים כדי להציג עמדות שונות הבאות לידי ביטוי בפרסומים ברשת. יכול לשמש גם ליצירת בלוג משותף מפוסטים שמפרסמים תלמידים כל אחד בפלטפורמה בה הוא פועל" (אפרת מעטוף).

הפודקאסט (Podcast), שהוא אחת מהטכנולוגיות שפותחו עבור בידור אישי או לצורך מידע, הפך לאחת הטכנולוגיות הגדלות במהירות הרבה ביותר בתחום הלמידה מרחוק במהלך השנים האחרונות. תוך שימוש במודל קבלת הטכנולוגיה (Technology Acceptance Model) ותיאוריית דיפוזיית החידושים (Diffusion of Innovations) כמודלים בסיסיים, מחקר זה בוחן את ההיבטים הטכנולוגיים, האינדיבידואליים, והחברתיים המשפיעים על אימוץ הפודקאסט בחינוך (Merhi, Mohammad I. , 2015).

מאמר זה בוחן כיצד אפליקציה של למידה ניידת יכולה להגביר את התנסויות הלמידה של הילדים מחוץ לכיתה. המחקר מתבסס על ראיות אמפיריות שנאספו בחקר מקרה אחד אשר נערך במסגרת בית ספר יסודי בפינלנד בסתיו 2012. חקר המקרה הראה שהאפליקציה בטלפון הנייד סיפקה לתלמידים התנסויות מוחשיות, מניעות וחינוכיות. האפליקציה הניידת עודדה גם את האינטראקציה החברתית. בנוסף, חקר המקרה הדגיש את החשיבות של הפדגוגיה (Rikala, Jenni, 2015).

אנשים מתנהגים שונה בסביבה וירטואלית מאשר בחיים הממשיים. המטרה העיקרית של מחקר זה היא לבחון את הסבירות שמורים לעתיד יתנהגו בצורה לא מוסרית בסביבה הממשית ובסביבה הווירטואלית. מורים לעתיד ענו על סקר מקוון ותפיסותיהם נאספו עבור תרחישים שונים. הממצאים חשפו שמורים לעתיד צפויים יותר להתנהגות לא מוסרית בסביבה וירטואלית מאשר בחיים הממשיים (Akdemir, Omur; Vural, Omer F.; Colakoglu, Ozgur M. , 2015).

המאמר מציג ניתוח של התנועה לקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive open online course – MOOC), בייחוד במונחים של קורסי xMOOCs והמשמעות שלהם עבור עבודת הסגל. הנושאים שנידונו כוללים הנחות בסיסיות המחזקות את העיצוב והקידום של קורסי xMOOCs, את הביקורת של האקטיביסט הארי ברוורמן (Harry Braverman) על הקפיטליזם המודרני, ואת שינוי הכיוון הניאו-ליברלי במדיניות הציבורית(Rhoads, Robert A.; Camacho, Maria Sayil; Toven-Lindsey, Brit; Lozano, Jennifer Berdan, 2015).

מאמר זה מספק ניתוח של תיאוריית הפעילות (Activity Theory) של שתי פעילויות למידה אינטראקטיביות המונעות על ידי הסטודנט כדי לחקור את ההנחות שקבוצות מעין אלה יכולות ללמוד באופן אפקטיבי בהיעדרו של המורה. ניתוח מעין זה ממשיג משימות למידה כאובייקטים מובנים המניעים פעילות פדגוגית ( Westberry, Nicola; Franken, Margaret, 2015).

מחקר זה השתמש במודל סגנון הלמידה של דיויד קולב (Kolb) כדי לחקור את ההבדלים בתוצאות הלמידה של התלמיד ואת שביעות רצונו תוך שימוש בפייסבוק בטלפון הנייד ללמידה, בהתאם לסגנון הלמידה. התוצאות הראו שלמשתתפים בעלי סגנונות הלמידה "מטמיע" (Assimilating) ו"מתפרס" (Diverging) היו ביצועים טובים יותר מאשר בעלי סגנונות הלמידה "מסתגל" (Assimilating) ו"מתכנס" (Converging), וכן היו בעלי מסוגלות עצמית, יכולת דיגום וכוח הרגל ללמידה בפייסבוק באמצעות טלפון נייד גבוהים יותר (Yu-ching Chen, 2015).

ג'יי הורוויץ סוקר באופן ביקורתי את מאמרם של אברום רותם ועידית אבני 25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית (מיזם "מתקוונים לאתיקה"). הורוויץ מדגיש לכל אורך המאמרון שלו את הצורך בהגדרת מטרות החינוך, ומבקר את רותם ואבני על כך "…שהתייחסות לתפיסות מסויימות כ-"מיתוסים" מאפשרת להם להימנע משאלה משמעותית יותר של איזו "למידה" הסביבה הדיגיטאלית יכולה לשרת" (ג'יי הורוויץ).

מיזם "מתקוונים לאתיקה" מוקדש לסוגיות העוסקות באתיקה בהקשר של שימוש בטכנולוגית ICST – טכנולוגיות מידע, תקשורת וחברות. מיתוסים ותפיסות מוטעות הן מרכיב חשוב בעיצוב זהות, תפיסות, אמונות ועמדות של קבוצות של אנשים. המיתוסים עשויים להשפיע על התרחשות של סדר חברתי תלוש מהמציאות, ולכן חשוב להעלות אותם למודעות מערערת. קל להבחין במיתוסים של חברות עתיקות וזרות לנו, קשה יותר להבחין בקיומם של מיתוסים בחברה בה אנו חיים, וקשה עוד יותר לערער על נכונותם בתהליך שינוי כה מורכב כמו בחינוך. בעידן בו שילוב הטכנולוגיה בחינוך מהווה מרכיב חשוב בעיצוב תפיסה חינוכית עדכנית ובשינוי תפיסת התפקיד של המורה במאה ה-21, יש חשיבות רבה להתעמת עם מיתוסים ותפיסות שגויות העולות באשר ללמידה בסביבה דיגיטלית (אברום רותם ועידית אבני).

מחקר הרוחב בן ארבע השנים, שנערך באוניברסיטה אמריקנית, חקר את השימוש של 206 פרחי הוראה ברשת החברתית בהכשרת מורים ואת הנטייה שלהם להשתמש בה בהוראה העתידית שלהם. תוך שימוש במתודולוגיית סקר תיאורית, התוצאות חשפו כי כמעט כל פרחי ההוראה השתמשו בשירותי הרשת החברתית (לדוגמא, facebook), אבל כ-40% מהם מעולם לא קראו בלוגים, כתבו בלוגים, או קראו wikis; כ-90% מהם מעולם לא כתבו wiki וכ-80% מעולם לא קראו או כתבו ב-Twitter. המגמות הצביעו על כך שהשימוש ברשתות החברתיות (לדוגמא, Facebook) וב-Twitter היה לרוב אישי, בעוד שקריאה בבלוגים, ב-wikis וכתיבה בבלוגים היה באופן שווה אישי וחינוכי וכתיבת wiki הייתה לרוב חינוכית (Hughes, Joan E ; Ko, Yujung; Lim, Mihyun; Liu, Sa , 2015).

אנשי הפיתוח של גוגל ממשיכים כל העת לעבוד על שיכלול היישום לניהול מידע, Google Keep. מעתה ניתן להוסיף לכל פריט מידע תוויות נושא (תגיות) וגם לתזמן את פריטי המידע ללוחות זמנים. יישום פשוט, אינטואיטיבי ומאד ידידותי לניהול תזכורות, תמונות, וניהול פריטי מידע שונים. מומלץ (עמי סלנט).

מאגר המידע הבינלאומי באנגלית "תחקירים ביוגרפיים" הוא מאגר ייחודי המדווח על סקירות ספרים וספרי ביוגרפיה חדשים ומרתקים. המאגר הממוחשב מכסה את כל ערוצי הספרים החדשים בעולם ודולה מתוכם את הביוגראפיות המעניינות והראויות לעיון. המטרה של האתר להיות פורטל מרכזי של כל ספרי הביוגרפיה באנגלית שהתפרסמו לאחרונה. כל סקירה מקוטלגת במאגר עפ"י מילות מפתח ותגיות, לרבות קישורים להוצאות לאור או לאתרי סקירות הספרים הנודעים כגון הניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט או הגארדיין. באתר ניתן גם למצוא סקירות משלימות מתוך כתבי עת אקדמאיים (עמי סלנט).

במסגרת האקדמיה ברשת מציע אגף טכנולוגיות מידע מגוון הרצאות סינכרוניות המיועדות למורים, תלמידים והורים. ההרצאות מועברות על ידי מומחים במגוון תחומי מדע, הגות ורוח ומועברות בשידור חי באמצעות כיתה ווירטואלית ללמידה מרחוק. חלק מההרצאות נקבעות בשיתוף פעולה עם המפמ"רים של תחומי הדעת ונוגעות לתכנית הלימודים, אחרות מהוות הרצאות העשרה. ההשתתפות במפגשים היא חופשית וללא עלות (אפרת מעטוף).

הגיע הזמן להעריך מחדש מה נחשב כלמידה "אפקטיבית" ולשקול כיצד למידה מקוונת וטכנולוגיות מקוונות יכולות להגביר, יותר מאשר להפחית, את הלמידה של הסטודנטים. התפתחות זו בחשיבה של המחברת כמאמינה הדוקה לשעבר בהוראה בכיתה פנים אל פנים הגיעה מהתנסות בת שנה בפיתוח ובהוראה של קורס מרחוק. בנוסף לגילוי של אפשרויות חדשות בהוראה מקוונת, המחברת מצאה שניתן להעביר יישומים נבחרים המיושמים בכיתה מקוונת להוראה פנים אל פנים כדי להגביר את הלמידה של הסטודנטים בכל סביבה (Burgess, Olivia, 2015).

סביבת הלמידה היא נושא העומד בראש סדר היום הציבורי בתחום החינוך, אך אף שתלמידים מבלים את עיקר זמנם בתוך כיתות, ולמרות ההנחה כי בעיות משמעת מצמצמות את זמן הלמידה ופוגעות בהישגי התלמיד, רק מחקרים מעטים עסקו בקשר בין האווירה בכיתה להישגי התלמידים. כרמל בלנק, עמיתת מדיניות במרכז טאוב, ויוסי שביט, ראש תכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב ופרופסור באוניברסיטת תל אביב, חקרו את הנושא בבתי הספר הממלכתיים בישראל (רווית שרף).

במהלך שלושה עשורים, המדינות אימצו חבילת רפורמות למערכות החינוך שלהן במאמץ לשפר את ביצועי בתי הספר. בעוד שחוקרים עוסקים בספקולציות לגבי התוצאות הפוליטיות של מהלכי מדיניות אלו, עד היום לא נערך מחקר אמפירי שבחן כיצד רפורמות אלה משפיעות על הפרקטיקה של הדמוקרטיה האמריקנית. על ידי שילוב נתונים מסקר מקורי של הורים לילדים הלומדים בבתי הספר הציבוריים עם מידע לגבי הסטנדרטים הממשלתיים לחינוך, בחינה ומדיניות של מתן דין וחשבון, המחבר בוחן כיצד מאפייני התכנון של מדיניות זו משפיעים על העמדות של ההורים כלפי הממשלה, ההשתתפות בפוליטיקה ומעורבות בחינוך של ילדיהם (Rhodes, Jesse, 2015).