מורים והוראה

לקוראים מתחילים בעידן הנוכחי יש גישה חסרת תקדים לספרים ולחומרי קריאה דיגיטליים. הספרים המסורתיים שלהם היה מקום משמעותי בהתפתחות האוריינות המוקדמת של ילדים מוחלפים על ידי מקורות אלקטרוניים. הפרק הנוכחי עוסק בהתנסויות אוריינות של ילדים צעירים בעולם הדיגיטלי ומציג סקירה של מחקרים על השפעתם של טקסטים דיגיטליים על ראשית הקריאה ושילוב טכנולוגיות דיגיטליות בהוראת אוריינות.

המחקר הנוכחי ליווה קורס מקוון א-סינכרוני שיישם שילוב של אומנות חזותית בתוכנית הלימודים במתמטיקה. המחקר בחן את הקשר בין עיסוק באומנות לבין הבנת המושגים המתמטיים אפס ואינסוף, והשתתפו בו 127 סטודנטים להוראה. שילוב אומנות כגישת לימוד-הוראה תרם למוטיבציה של הסטודנטים, עורר בהם רגשות חיוביים, הגביר סקרנותם ונמצא קשור להישגים גבוהים במשימות מתמטיות. כמו כן, נמצא שלמעורבות פעילה ביצירת עבודת אומנות מקורית הייתה תרומה רבה יותר להישגים על פני בחירה וניתוח של יצירת אומנות קיימת.

מחקר זה בחן את הקשר בין שנות הניסיון של המורים לבין איכות ההוראה שלהם. נתוני המחקר נאספו באמצעות תצפיות על ההוראה של 80 מורים בכיתות א' עד ג'. הממצאים לא תמכו בטענה שמורים מתחילים (3-0 שנים בהוראה) מראים כישורי הוראה נמוכים יותר ממורים בעלי וותק. ירידה באיכות ההוראה נצפתה בקרב מורים עם 5-4 שנות ניסיון, במיוחד בתחום של ארגון כיתה, אקלים כיתה, ניהול התנהגות ושיטות למידה והוראה.

לרוב חוויה של לחץ נתפסת כחוויה לא רצויה ואף כזו שיש לה השלכות מזיקות על ביצועים אקדמיים. לאחרונה החלו להצטבר עדויות שמראות שלחץ אינו תמיד בעייתי. המאמר הנוכחי מבחין בין לחץ המהווה מכשול לבין לחץ המהווה אתגר ובוחן את הקשר ביניהם לבין הישגי סטודנטים, תחושת מסוגלות ומעורבות בלימודים. המחקר אסף נתונים ממדגם של 853 סטודנטים. ממצאי המחקר תומכים באפשרות שגורמי לחץ מסוימים יכולים לתרום לביצועים אקדמיים, בתנאי שגורם הלחץ נתפס כרלוונטי למטרה וכתלוי בסטודנט עצמו.

קיים שימוש נרחב בסקרים של בוגרי תוכניות להכשרת מורים במטרה להעריך את איכותן. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את יכולת הניבוי של סקרים אלה. המחקר עשה שימוש בנתונים מסקר בוגרים ארצי שנערך בצפון קרולינה ומולא על ידי 3,937 בוגרים, וכן בנתונים באשר לאיכות ההוראה של בוגרים אלה והתמדתם בתפקיד. ניתוח הנתונים הצביע על קשר בין תפיסות הבוגרים את איכות תוכניות ההכשרה לבין יעילות ההוראה שלהם והתמדתם בתפקיד.

מחקר זה בדק תהליכי קריאה של טקסט מדף לעומת טקסט דיגיטלי. 371 תלמידי כיתות ה 'עד ח' ביצעו משימה של הבנת הנקרא בקריאת טקסט דיגיטלי ובקריאת טקסט מדף. התלמידים השתמשו ביותר הדגשות וכתבו יותר הערות כאשר הם קראו טקסט מדף בהשוואה לקריאת טקסט הדיגיטלי. כמו כן, קריאה מדף תמכה קצת יותר בהבנת הנקרא כאשר הטקסט היה ארוך. שימוש בהדגשה תמך בהבנת הנקרא של טקסט דיגיטלי אך פגעה בהבנת הנקרא מדף.

למידה מהפרקטיקה היא תהליך שאנחנו עושים באופן טבעי כבר מהילדות – אנחנו מתנסים בדברים שונים ולומדים מכך. אנחנו מבשלים משהו, אוהבים את הטעם שלו ומקבלים עליו מחמאות, ולכן ממשיכים להכין ולהגיש אותו. ולהיפך, אופים משהו לא מוצלח, שואלים את עצמנו למה לאחרים זה יצא טוב יותר ומשפרים את הביצוע בפעם הבאה.

כאשר התפשטה מגפת הקורונה ברחבי אירופה באביב 2020 והקמפוסים במוסדות להכשרת מורים נסגרו, נאלצו מורי המורים לשדרג את כישורי התקשוב שלהם מהיום למחר. מגפת הקורונה הייתה ל'ברבור שחור' בכל הנוגע לשימוש של מורי מורים במערכות מתוקשבות. המאמר הנוכחי הוא תוצר של תהליך חקר עצמי של קבוצת מורות בהכשרה להוראה במדינות שונות באירופה והוא מציג את התנסותן בהוראה מתוקשבת שנכפתה עליהן עם פרוץ המגפה.

נוירו-מיתוסים חינוכיים הם אמונות שגויות אודות התפקוד של המוח והתודעה בהקשר של למידה והוראה. אמונות שגויות אלה תורמות לשימוש בשיטות הוראה לא יעילות. המחקר הנוכחי בדק את השכיחות של נוירו-מיתוסים בקרב סטודנטים להוראה בחינוך המיוחד ואת הסבירות שהם ישתמשו בשיטות הוראה לא יעילות המבוססות על אמונות שגויות אלה. הממצאים מצביעים על כך שסטודנטים להוראה בחינוך המיוחד נוטים להחזיק בתפיסות מוטעות לגבי מוח ולמידה. פערים אלו בידע קשורים לכוונתם לעשות שימוש בשיטות הוראה לא יעילות.

בעקבות משבר הקורונה נאלצו מוסדות להשכלה גבוהה לסגור את הקמפוסים ולעבור להוראה מרחוק. המחקר הנוכחי בדק חידושים בהוראה אשר תמכו במעורבותם של סטודנטים להוראה בלמידה המקוונת בעת המשבר. המחקר התבסס על ראיונות עם ארבעה מרצים שזוהו כתומכים ברמות גבוהות של מעורבות סטודנטים בלמידה המקוונת. הממצאים הצביעו על שלושה גורמים מרכזיים שתמכו במעורבות: תמיכה בנגישות של הסטודנטים לחומרי הלמידה, חיזוק ההשתתפות של הסטודנטים על ידי ביסוס קשר אישי ותמיכה במעורבות חברתית ואינטלקטואלית.

משבר הקורונה שיבש את פעילותם של מיליוני בתי ספר. הוא שבר שגרות, דפוסים ונורמות. האתגרים והקשיים הגדולים שהציב המשבר בפני בתי ספר מהווים הזדמנות להטיל ספק בנורמות ובשגרות ישנות ובה בעת לחשוב מחדש על החינוך. המאמר מציע מספר שאלות שבתי ספר ומובילי חינוך יכולים לשאול על מנת לדמיין ולעצב מחדש את החינוך בעולם שאחרי הקורונה.

כאשר פרץ והתפשט נגיף הקורונה, ננעלו שערי בתי הספר וההוראה מרחוק הפכה לנורמה החדשה. מורי השכבות הנמוכות בחינוך היסודי, אשר אמונים על הקניית מיומנויות קרוא וכתוב, נדרשו להיכנס לעולם של הוראה מקוונת – ללא התראה או הכנה מוקדמת. במאמר זה מוצגים האתגרים הפדגוגיים הבולטים שנושא עמו הסגר, לצד דרכי התמודדות אפשריות עבור מורים.

המחקר הנוכחי בדק את ההשערה של תאוריית ההכוונה העצמית לפיה דיכוי של שלושת הצרכים הבסיסיים הוא הבסיס להונאה אקדמית. במחקר הראשון 121 סטודנטים הוקצו באופן אקראי לאחת משלוש קבוצות (תמיכה בצרכים, דיכוי צרכים וקבוצת ביקורת). קבוצת התמיכה בצרכים הראתה פחות מקרים של רמאות בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. במחקר השני 115 תלמידים בכיתות ז' ו-ח' מילאו שאלונים שמדדו סיפוק צרכים, מוטיבציה והונאה אקדמית. ממצאי המחקר הראו שככל שתלמידים הרגישו שהצרכים שלהם מקבלים מענה, כך המוטיבציה האוטונומית שלהם הייתה גבוהה יותר והם דיווחו על פחות מקרים של רמאות אקדמית.

המחקר בדק את התועלת של תוכנית התערבות שמטרתה ללמד את המורים כיצד ליישם בכיתתם אלמנטים של מבנה באופן התומך באוטונומיה של תלמידיהם. המחקר כלל שני ניסויים, שבהם השתתפו מורים לחינוך גופני ותלמידיהם. בניסוי הראשון מורים שהוקצו לקבוצת ההתערבות הראו עלייה ביעילות ההוראה, בתחושת הרווחה שלהם ובשביעות הרצון מעבודתם ומיחסיהם עם התלמידים. בניסוי השני תלמידים למורים מקבוצת ההתערבות הראו שיפור גדול יותר במעורבותם בלמידה, בפיתוח מיומנות, בציפייה שלהם לביצועים גבוהים ובנכונותם להמשיך ולעסוק בספורט בעתיד.

כדמות מפתח בסגל הבית ספרי, היועץ החינוכי יכול להוביל תוכניות מניעה וטיפול בהתמכרות לאינטרנט בקרב תלמידי חטיבה ותיכון וללמד את חברי הסגל כיצד ניתן לזהות סימנים מקדימים, סימפטומים וסכנות של שימושים כרוניים ברשת. על רקע זה, המאמר מציע מודל טיפול רב-שלבי בתלות מוגזמת באינטרנט בקרב מתבגרים.

בתי ספר רבים משלבים תוכניות שמטרתן טיפוח מיומנויות חברתיות ורגשיות בקרב תלמידים. מכיוון שמורים הם המיישמים העיקריים של תוכניות אלה, האמונות שלהם לגבי למידה חברתית-רגשית עשויות להשפיע על העברת התוכנית ועל תוצאותיה. המחקר הנוכחי פיתח כלי למדידה של אמונות מורים אודות למידה חברתית-רגשית שיאפשר לקבוע את המוכנות של בתי הספר לאמץ תוכניות מסוג זה. כמו כן, ניתן לעשות שימוש בכלי זה על מנת לקבוע את העיתוי, הסוג וכמות ההכשרה שניתנת למורים על מנת להבטיח את השגת המטרות של התוכנית.

מחקר זה בדק את יחסי הגומלין בין משתנים הרלוונטיים לתהליך ההטמעה של תוכנית ללמידה חברתית-רגשית (SEL) בגישת RULER ואת השפעתם על השגת מטרות התוכנית. במחקר השתתפו 28 מורים ל-812 תלמידים בכיתה ו' בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. הממצאים מלמדים על כך שסגנון ההעברה של המורה הוא חיוני יותר להשגת מטרות התוכנית מאשר מספר ימי ההכשרה שבהם השתתף או מספר השיעורים שלימד את תלמידיו במסגרת התוכנית.

הסקירה נועדה לבדוק את סוגיית השמת המורים, גיוסם ושיבוצם בבתי ספר בעולם. בסקירה מוצגים מודלים שונים המשמשים מערכות חינוך במדינות שונות בעולם לצורך ניהול ותיאום בין מועמדים חדשים לבין משרות ההוראה הפנויות בבתי ספר. כמו כן, מפורטות המלצות להקמתה ולפעולתה של ועדה מיוחדת שתבחן לעומק את סוגיית גיוס המורים ושיבוצם בהקשר הישראלי.

האיגוד המקצועי של החינוך בפינלנד פרסם קוד אתי העוסק באתיקה המקצועית של חבריו. מחברי הקוד קובעים כי מקצוע ההוראה מבוסס על ההנחה שמורים הם מומחים, שמונו למשימה מיוחדת על ידי החברה ועברו הכשרה נדרשת ברמה גבוהה כדי להכינם למשימה זו. לפיכך, המורים נדרשים לבצע את מטלותיהם, להפגין רמה גבוהה של סטנדרטים אתיים בכל מצב: גם אם המטלות תהיינה לרוב מורכבות ובלתי ניתנות להגדרה מדויקת, או אם תידרש קבלת החלטות מהירה. הכרחי שהחברה תוכל לסמוך על האנשים המבצעים תפקיד זה ברמה גבוהה של מסוגלות מקצועית.

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של שילוב תרגולים של מיינדפולנס ושל איכויות קשר בהכשרת מורים על יישומן של פרקטיקות הוראה יעילות. שמונים ושמונה סטודנטים להוראה הוקצו באופן אקראי לקבוצת התערבות ולקבוצת ביקורת. החוקרים מדדו הוראה יעילה לפני ההתערבות וחצי שנה לאחריה, במהלך תקופת ההתנסות המעשית בהוראה. כמו כן, נמדדו בקרב משתתפי המחקר מיומנויות מיינדפולנס, רגש שלילי ורווחה (well-being). ממצאי המחקר מספקים עדות לכך ששילוב אימון במיינדפולנס ובאיכויות של קשר במהלך ההכשרה להוראה מוביל לשיפור בפרקטיקות של הוראה יעילה.